... ים סוף' כי ים סוף נקרע לשנים עשר קרעים כנגד שתים עשרה בדיקות הסכין שעל ידיהם קשים מזונותיו של אדם וכו' וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'שלחן דומה למזבח' כי שעור פגימות החליף, כשעור פגימות המזבח . גם על השחיטה גימטריא תל"ז ובזעת אפיך תאכל לחם ראשי תבות גימטריא תל"ז [עם הארבע תבות] לרמז חסרון הפרנסה על ידי שוחטים שאינם מהגנים וזה פרוש: ...

... ממי שלא אכל כלל ונתיאש מלאכל. ו. מפני מה נתחיבו ישראל כליה מפני שנהנו מסעדה של אותו רשע. ז. מזבח מזיח גזרות רעות ומכפר עוונות ומזין ומחבב. והשלחן דומה למזבח. ח. האוכל בלא נטילת ידים, כאלו בא על אשה זונה, והמזלזל בנטילת ידים, ...

... מע"ש של קלפה, כמו שכתוב: "כבגד יאכלם עש" וזה: 'הרוצה לנסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של תלמידי חכמים' 'לנסך', הינו מלוכה וממשלה: "ואני נסכתי מלכי" וכו' יין, זה בחינת בינה, שרש הבכורה יין המשמח 'מזבח' זה בחינת דינים 'תלמידי חכמים', הם בחינת נצח הוד וזהו פרושו: ... נצח הוד, רגלין כמו שמובא במדרש: "שוקיו עמודי שש" הם תלמידי חכמים וגם מזבח נקרא רגלין, כמו שכתוב: "זבחו זבחי צדק", וכמו שכתוב: "צדק לפניו ...

... לו: "פני ילכו" שיתקנו בחינת רגלין בבחינת פנים, אזי יתכפר להם 'כי שלחן דומה למזבח שמכפר' פתח ב"מזבח" וסים "זה השלחן אשר לפני ה'" " לפני" דיקא שיהיה דיקא בבחינת פנים, ואזי מכפר ולעתיד יתקים: "ולא יכנף עוד ...

... הן על דבר קטן, תתפלל. לח. אקדימו ואחשיכו לבי כנישתא כי היכי דתאריכו חיי. לט. מי שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש, נקרא חוטא. מ. הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל, כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן וכאלו טבל. מא. מי שנזהר לומר דבור קדוש בבית הטנפת, יזכה ...

... מקרבת את הגאלה ומארכת ימיו ושנותיו של אדם. צו. על ידי תשובת יחיד מוחלין לו ולכל העולם כלו. צז. הקדוש ברוך הוא נתפיס על ידי ודוי, ודומה כאלו בנה מזבח והקריב קרבן. צח. מי שמעביר על מדותיו, מעבירין לו על כל פשעיו. צט. התורה וגמילות חסדים מכפרין. ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם. קא. בעל תשובה ...

... להיטיב כי אם להרע ועל ידי כסילות השכל על ידי זה אינו יכול לראות ולהבין אור הצדיק ג. והתקון לזה להכניע ולבטל כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח כי עקר יניקת הכסילות דהינו הקליפות הוא רק מבחינת מזבח הינו בחינת אכילה כי 'שלחנו של אדם מכפר כמזבח' ומשם עקר יניקתם ועל כן אפילו אחר אכילת איש הכשר בהכרח שיהיה לו בלבול הדעת קצת אחר האכילה וזה מחמת שיניקת הכסילות הוא משם. אך צריך שלא לתן חיות להקליפות כי אם כדי חיונו בצמצום ולא יותר ואז כשהמזבח כתקונו הינו שהאכילה בכשרות כראוי אזי נכנעים הקליפות הינו הכסילות כי אינו נותן להם כח וחיות כי אם כדי ... אכלי בשרא דתורא וכו' נמצא שעל ידי שלא אכל לא היתה דעתו צלולה כי על ידי האכילה נכנע הכסילות ונתגדל השכל אבל כשאוכל כזולל וסובא שזה בחינת פגם המזבח אזי יונקים הקליפות דהינו הכסילות יותר מהראוי ואזי מתגבר הכסילות על השכל אבל על ידי אכילה כראוי נכנעין כנ"ל וזה בחינת: 'מזבח בחלקו של טורף' זה בחינת: "טרף נתן ליראיו" בחינת אכילה בכשרות שעל ידי זה מכניעין וטורפין אותן הינו את הקליפות והכסילות אבל על ידי פגם המזבח הינו פגם האכילה על ידי זה נותן כח להכסילות ונעשה מטורף טרוף הדעת שמתגבר על ידי זה כנ"ל ד. ולהשלים פגם המזבח הוא על ידי גרים כי כל העבודה זרה אין להם כח כי אם מפגם המזבח וזהו: "בכל מקום מקטר ומגש לשמי" כי אף שהם עובדי עבודה זרה כל כחם הוא בא מפגם חלקי המזבח ועל כן אמר השם יתברך. מקטר ומגש לשמי כי כחם הוא מהניצוץ הקדוש של המזבח דקדשה שנפל לשם ועל ידי הגרים על ידי שכל אחד משליך אמונתו והולך אחר אמונת ישראל על ידי זה מכניע העבודה זרה שנעשה מפגם חלקי המזבח ואזי חוזרין ניצוצי חלקי המזבח למקומם ונשלם המזבח וזה בחינות: "לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה" ותרגומו: 'ונכסי עממיא יירת' 'יאכל טרף' זה בחינות שלמות המזבח בחינת 'מזבח בחלקו של טורף' כנ"ל וזה נעשה על ידי 'ונכסי עממיא יירת' הינו על ידי גרים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם ... יכתבו, ואל אדמת ישראל לא יבאו" הינו כשאין בחינת כתב ישראל שעל ידו נעשין גרים כנ"ל על ידי זה: "ואל אדמת ישראל לא יבאו" הינו שאין זוכים לשלמות המזבח שנקרא 'מזבח אדמה' ששלמותו על ידי גרים כנ"ל וזהו: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל" כי שלמות השכל הוא על ידי כתב כנ"ל כי על ידי כתב הנ"ל בחינת "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי" כנ"ל על ידי זה נעשין גרים ועל ידי גרים נשלם המזבח ועל ידי שלמות המזבח נשלם השכל כנ"ל נמצא שעל ידי בחינת הכתב הנ"ל נשלם השכל וזהו: "לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו ... ילד שם" שהם ישראל שנטמעו בעכו"ם הינו בחינת הטוב הכבוש אצלם שהוא בחינת חלקי נשמות ישראל כנ"ל וזה בחינת: "לא ישכב עד יאכל טרף" זה בחינת שלמות המזבח כנ"ל "ודם חללים ישתה" ותרגומו: 'ונכסי עממיא יירת' הינו בחינת גרים הנ"ל וזה: 'ונכסי עממיא' הינו בחינת הטוב שנתכסה אצל העכו"ם שהביאו אותו בהעלם והסתר בפנימיות מחשבתם כנ"ל שיוצא על ידי זרע הילודים ונעשין גרים ועל ידי זה נשלם המזבח כנ"ל ח. וזה פרוש: רב ספרא משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא כורא דאפיק רישא ממיא, ואית ... זה בחינת "הון יסיף רעים רבים" הנ"ל ושמעון איננו זה בחינת "ושמעו הולך בכל המדינות" הנעשה על ידי בחינת "הון יסיף" כנ"ל ואת בנימן תקחו זה בחינת מזבח בחלקו של טורף שהוא בנימין שעקר שלמות השכל תלוי בזה כנ"ל דהינו שהשכל מוכיח ואומר שעקר החסרון שנתעכר ... המעשה דהינו צדקה שהיא תלוי במעשה בחינת: "והיה מעשה הצדקה" שעל ידה נשלם השכל כנ"ל כי כשנותנין צדקה על ידי זה נעשין גרים כנ"ל ועל ידי זה נשלם המזבח שהוא בחינת שלחנו של אדם דהינו שזוכין לאכל בקדשה ואזי נשלם השכל ואזי זוכין לראות אור הצדיק ועל ידי זה ...

... הוא לשון רבנו ז"ל לבד באיזהו מקומות שהוספתי שם קצת דברים, כפי מה ששמעתי והבנתי מפיו הקדוש או מפי כתבו כנרשם כל אחד במקומו] [עוד שמעתי דברים השיכים לתורה הזאת וזהו] 'הרוצה שינסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין' כי עקר האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" כמו שכתוב: ...