... וכל קיומו של העולם הוא רק בבחינת המחלוקת שבין החכמים. היינו, כי משה הוא השכל
והמוחין. ובאמת כאשר
המוחין נכללים בא"ס לגמרי, אז באמת אין שום קיום לעולם, והאדם נסתלק כולו לגמרי והוא אפילו אינו יודע מעצמו. אך אח"כ הוא חוזר אל
המוחין, שהם הצמצומים בבחינת המחלוקת שבין החכמים. ושם דייקא יש קיום לעולם. אך כאשר הוא חוזר בבחינת "ושוב", אז יש את הרשימו של
המוחין מה"רצוא" ועל ידי זה הוא מתקן את המחלוקת שבין החכמים וכולי. ועניין זה של ביטול
המוחין ברצוא וחזרת השכל אל
המוחין לצורך קיום העולם, מובא בעיקר כאן: breslev.eip.co.il/?key=33 - ליקוטי מוהר"ן ח"א ...