... יודע להוכיח אותו וזהו מישרא דסכינא הינו בחינת חכמה תתאה הנ"ל בחינת מלכות הנ"ל בחינת: "ההסכן הסכנתי" לשון למוד [כתרגומו המילף, אליפנא] בחינת: "חרב נוקמת" שהיא בחינת מלכות הנ"ל מישרא, פרש רש"י: 'ערוגה' הינו בחינת: זעקת מושל וכו', כמו ...

... אחד שהיה שכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך, והפשיטו את מלבושיו והלבישו אותו בגדי מלכות והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שכור ולא ידע כלום, ויישן. וכשנעור משנתו, וראה שהוא בפלטין של המלך ומלובש בגדי מלכות והמשוררים מזמרים, ...

... בזה כח כל כך לעורר אותו כי ישראל אבדו את הנעשה אבל כששומע מפה הצדיק, הוא בחינת נשמע שזה הכתר נשאר להם לישראל כנ"ל

... דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וזה בחינת שפע הכתר כי כתר הוא בחינת מקיף, כמו שכתוב: "כתרו את בנימין" וכו'. ז. וזה החכם שזוכה לאלו המקיפים הנ"ל, בחינת שפע הכתר הוא צריך שיהיה לו בחינת כל, בחינת "כי כל בשמים ובארץ" ותרגומו: 'דאחד בשמיא וארעא' הינו שיהיה אוחז ומקים ... שאין צריך להשיג וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כשעלה משה למרום, מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות אמר לו: רבונו של עולם ! מי מעכב על ידך אמר לו: עתיד אחד לעמד ועקיבא בן יוסף ... וזהו: שתק, כך עלה במחשבה [משה היה למעלה מן המחשבה לכך היה יודע את התרוץ כי השיג בחינת סתרי [כתרי] אותיות והדברים סתומים, כי לא באר היטב ענין זה], כנ"ל וזה פרוש: 'הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו ... וחמש וכל אלו הדברים לא באר כלל, כי אלו הדברים נאמרו וכו' התורה הזאת מדברת מכל העשר ספירות. שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'המונע הלכה מפי תלמיד, כאלו מונע ממנו חסד, ופורק ...

... לא זוכה להנות מהשפע הזה שקיים תמיד. ומדוע האדם לא זוכה לכך? משום שהוא לא רואה את המלך עם הכתר שלו. דהיינו מחמת זה שהאדם לא ממליך את השי"ת בשלמות. ז"א אילו היה ממליך האדם את השי"ת בשלמות, הרי שהוא תמיד היה רואה את המלך עם הכתר, ותמיד היה מקבל פרנסה בלי שום התערותא דלתתא כלל. כי המלך בוודאי שמצידו אין אצלו שינוי והוא תמיד עם כתר וכולי. אלא שכל השינויים האלו, הם רק מצד תפיסת והשגת האדם את המלך. וכל דברי רבי נחמן מברסלב בתורה ... חיפוש הפרנסה של האדם, על ידי זה האדם עצמו עושה בירורים מסויימים, ועל ידי זה לבסוף הוא רואה את הכתר של המלך שכבר נמצא שם כל הזמן, ואז הוא מקבל את פרנסתו. כמו כן יש להבין, כי עניין הפרנסה ... בתורה הנ"ל, אין פירושו פרנסה של ממון כפשוטו, כי לזה יכול לזכות האדם גם בלי לראות את המלך עם הכתר. רבי נחמן מברסלב מדבר על פרנסת הנשמה ורפואתה, שזה כמובן העיקר והתכלית של האדם. ולזה זוכה האדם רק כאשר הוא עושה את כל הבירורים וזוכה לראות את המלך עם הכתר. ועניין הכתר של המלך, הוא השגת האין סוף דרך הכתר. וכעין העניין של מעשה ממלך עניו וכולי. כי השגת הכתר, היינו השגת האין סוף וכולי.

... ואדגיש, כי הציטוט הנ"ל מדברי רבי נחמן מברסלב, מדבר על עניין אחר לגמרי, שעוסק בביטול המוחין כאשר הם מבטשים בכתר וכולי. איך משיגים את אור האינסוף אם לא ע"י התבודדות? התשובה לגבי השאלה הראשונה. כאשר האדם יושב ביער לבדו ... בשלום כמו רבי עקיבא כפי ביאר רבי נחמן מברסלב, את האור אין סוף משיגים על ידי זה שהמוחין מבטשים בכתר להשיג את האין סוף. ועל ידי זה משיגים את האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי, שזו תכלית הידיעה ...

... הגמור הרחוק מאמת הרחוק מאחד בתכלית הריחוק וזה בחי' אבני שיש טהור אבן זה בחי' כוח אב ובן כחדא כתרגומו משם רועה אבן ישראל ושיש טהור הוא בחי' ישות בחי' פועל ומשם הטהרה שהיא הבחירה ומי שרוצה להגיע ולהמשיך ...

... כבוד אתה רוצה, ואעשה לך ענה האנוס ואמר: אבל תעשה לי מה שאמר? אמר המלך: הן אמר: השבע לי בכתרך ומלכותך ונשבע לו ענה ואמר [האנוס הנ"ל]: עקר כבודי שאהיה רשאי להיות יהודי בפרהסיא, להניח טלית ותפילין בפרהסיא וחרה ...

... וועט זיך ניט דער האלטן נאר עם פשוטי ישראל שאומרים תהלים בפשיטות וכו' ועל כן כשיבא משיח הם יתנו הכתר מלוכה בראשו.

... בחינת: "שלום לרחוק ולקרוב", בחינות: מגלה טפח ומכסה וכו' שכל מה שמתקרב מתרחק כנ"ל וזה בחינת 'ובשתים יעופף', 'יעופף' כתרגומו: 'משמש' הינו בחינות מגלה טפח ומכסה וכו' של השמוש שמשמש ועובד השם יתברך כנ"ל. ובשתים יכסה פניו, זה בחינת ...