... על ה' אלקיו" שעל ידי זה מוציאין מכח אל הפעל כדלקמן] "כעשן לעינים": "עיני כל אליך ישברו" וכו' כי כעס מזיק לפרנסה כמו שמובא במקום אחר שכעס מפסיד העשירות [עין לעיל בסימן נ"ט] וצריך לשבר ולהמתיק החרון אף דהינו להמתיק העשן ולבררו עד שיהיה נעשה ממנו ...

... בתורה' פרוש מאחר שאיך שיהיה אם יהיה עשיר או עני וכו' אף על פי כן בודאי יהיה לו עמל וכעס כל ימיו כי צרות ויסורי כל אדם רבים מאד וכמו שכתוב "גם כל ימיו כעס ומכאובות" וכו' וכמובא בשל"ה בלשון חרוז: "אין רגע בלא פגע אין שעה וכו' אין יום וכו'" על כן בודאי ... דאגתו וטרדתו וצערו על פרנסתו וממון בכל פעם יותר ויותר, בזה לא יפעל כלום רק מבלה ימיו בצער ודאגה וכעס ומכאובות ומבטל עצמו מהתורה ותפילה וכו' מחמת דאגות ושיחות ושטותים כאלו ולבסוף: "מאומה לא ישא בעמלו" כי: "בהבל בא ... וכו' והכלל שגם בימים הראשונים היה העולם מלא דאגות פרנסה כמו שכתב שלמה המלך, עליו השלום: "גם כל ימיו כעס ומכאובות" וכו' וכתיב "אדם לעמל יולד קצר ימים ושבע רגז" וכו' וכיוצא כאלה פסוקים הרבה וגם אז היה נדמה ... להשיג האמת שהעולם הזה לא נברא בשביל נחת להתענג בו אדרבא מי שרוצה להתענג בזה העולם הוא מלא יסורים וכעס ומכאובות וכנזכר לעיל רק הוא בורח מעמל העולם הזה לעמל התורה אשר הוא חיינו וארך ימינו אז לא די ...

... אומר וכן היה אצל כל סעדה וסעדה ביום ובלילה והיה מחבב אותו מאד ופעם אחת בא אליו בכלי זין בכעס גדול והתחיל לזעק ולצעק עליו והוא לא ידע מה הוא מדבר אך אשה אחת ממדינת ואליחאי היתה שם ותכף ... זה של הישמעאל, היה פליאה גדולה ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהיה לו יסורים מהאהבה של הישמעאל יותר מן השנאה והכעס שלו וכפי הנשמע מפיו הקדוש שהיה בענין מעשה זו שהיה לו עם הישמעאל סכנה גדולה וכמדמה שנשמע מפיו הקדוש ...

... המדרש ונרדם שם. אחר כך בא היהודי בפנים שמחות שבע מאכילה ושתיה ושאלו איך היה לך הסדר וספר לו בכעס ממה שעבר עליו אמר לו היהודי אוי גרמני שוטה אם היית מחכה רק עוד מעט היית אוכל כל טוב ...

... לו מה שצריך אות תקלב "משך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם" הינו שאנו מבקשים שהשם יתברך ימשיך חסד ליודעיו להכעיס להשונאים. וזה: "משך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם" הינו כדי לקם בהשונאים כדי ש"יראה רשע וכעס" וכמו שכתוב: "למען איבי פדני" וכמו שכתוב: "למען שוררי הישר לפני דרכך" אות תקלג אמר כשהמח נתיגע מהלמוד אז ...

ספר המידות - כעס חלק א' א. מי ששומר את עצמו מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה חשובה כנגדו. יא. ומשכח תלמודו. יב. ומוסיף טפשות. יג. ובידוע שעוונותיו מרבים מזכיותיו. יד. כעס אחר אכילה מזיק מאד. טו. כעס של אשה מחריב את הבית. טז. על ידי כעס בשרו נכחש. יז. סגלה לכעס שיאכל פת שחרית. יח. אדם שאין מתלונן על הבריות, יהא יקר בעיני הבריות. יט. על ידי שקר בא כעס. כ. מי שהוא כעסן, ידר נדר וישלם תכף, על ידי זה יבטל ממנו הכעס. כא. מי שמסתכל בפני שקרן, ... גאוה. כח. מי שהוא כעסן, בידוע שהוא אוהב כבוד, ואפילו כל המצוות שעושה, אינו עושה אלא בשביל כבוד. כט. הכועס על עני מכבד, כאלו הקניט את השם יתברך. ל. גם נתאלם. לא. ונעשה מצרע. לב. מי שמשבר את מדת ...

... שיש אחד ששוכב על מטתו ובודה מלבו דבר שקר על חברו שחברו דבר עליו או עשה לו שלא כהגן להכעיסו וכיוצא בזה ומתחיל להתרגז על זה ובוער כעסו על חברו ונתמלא רגז עליו חנם על לא דבר כי הוא בעצמו חשב ובדה זאת על חברו ובאמת חברו ...

... של הבעל שם כנ"ל ענה ואמר להחכם, עתה מה אתה אומר? אמר: אודיע לך, שיש לי אח, שהוא עמי בכעס, ועשה מרמה זו כדי להפחיד אותי ועמד ושאל לאותו שבא בשבילם ומה הוא דמותו של זה ששלח אחרינו? איזה ...

... שיחות מורנו הרב רבי נחמן אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכיוצא בזה ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר מפני מה כתיב "ויהי ער ... כן דקדוק זה] אך מי שעובר עברה זו של ער חס ושלום הוא רע תמיד דהינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ולא אמר רבנו, זכרונו לברכה יותר ותכף כששמע האיש הנ"ל דבורים אלו נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ... בתשובה גדולה ובחר לו חדר מיחד וישב שם ועסק בתורה ותפילה בהתעוררות גדול כמה שבועות אך אחר כך חזר לכעסו אך אף על פי כן היה כרוך תמיד אחר רבנו זכרונו לברכה ואמר רבנו זכרונו לברכה, להמלמד הנ"ל שישב אצלו עוד כי כשתהיה אצלו טוב שיהיה איש כשר על ידך לפעמים שעה אחת ביום אחר כך כשחזר לרע כעס כנ"ל היה לו קטטה עם משרתו ולא רצה לשלם לו ועמד המשרת והלך רגלי מן הכפר אל העיר למקום ...

... חיה הוא שמו" ויתאוו להיות נשרשים בנפשו, בבחינת: "לשמך ולזכרך תאוות נפש" וזה בחינת 'חומה', בחינת מאריך אף, שיכבש כעסו כי עשירות וכבישת כעס בחינה אחת ונקראים חומה כי מי שהוא מקלקל חומה של עשירות ולוקח לעצמו כעס וחמה ומחומה עושה חמה כי שניהם מסטרא דשמאלא כמו שכתוב: "מצפון תפתח הרעה" וכתיב: "מצפון זהב יאתה" . "הון ... פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו" וכשנמשך לאיש עשירות, אזי יש לו חומה והחומה של עשירות מעצור לכעסו ולפעמים כשמתגבר בכעסו ומקלקל החומה של עשירות נמצא שהכעס מזיק לעשירות וכשהיצר מסית לאדם שיכעוס ידע שבזאת השעה ישפיעו לו מלמעלה איזה סך ממון והיצר רוצה לקלקל זאת ההשפעה ועקר שמירת השם, שמירת הנפש אינו אלא שישמר מכעס כי הכעס פוגם בנפשו, בבחינת: "טורף נפשו באפו" אבל כששומר את עצמו מכעס ומגדיל החומה של עשירות ובזה מגדיל נפשו ושמו אזי כל הנפשות תאבים להכלל בנפשו "ואליו הוא נושא את נפשו" ... שם החכמה נאמר, כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם" ועל הנפש נאמר,: "טוב מראה עינים מהלך נפש" וזה בחינת פגם הכעס בחינת: "עששה מכעס עיני" וזה בחינת עשירות, בחינת: "ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליו כי אם ראות עיניו" ...