... של הצדיק לבין דעתו של הבורא. והנה, השכל הזה של הצדיק הוא מאוד גדול. כ"כ גדול שהוא אינו נכנס כלל בשכל אנושי. דהיינו ששכל אנושי אינו יכול להכיל כלל את השכל הזה בשום צורה, כי השכל הזה הוא על אנושי. כי בשכל אנושי לא ניתן לעבור את הקושיות ... האלו, כמ"ש רבי נחמן מברסלב עצמו. אך הצדיק מחמת זה שיש לו שכל כ"כ גדול, מחמת זה אין לו בכלל את השאלות האלו. כי השורש של כל השאלות האלו, הוא הצמצום של השכל האנושי בלבד. אך הצדיק שיש לו שכל על אנושי, בשכל שלו השאלות האלו לא נכנסות בכלל. כמו שאצל האדם השכל של הצדיק לא נכנס, כך אצל הצדיק הקושיות של האדם בכלל לא נתפסות בשכל שלו. ומאחר שהשכל של הצדיק כ"כ גדול, לכן בהכרח שיהיו עליו קושיות. כי שורש הקושיות שיש גם על הבורא וגם על הצדיק, השורש הוא בכך שדעתו ושכלו של הבורא שונה משכל אנושי רגיל. והצדיק שנכלל באין סוף, השכל שלו הוא כמו השכל של האין סוף, וממילא הוא מתנהג כמו הבורא עצמו, וממילא מוכרח שיהיו ... אינו מספיק לתרץ את הקושיות שיש על השכל של הצדיק. והצדיק האמת מחמת שהוא מעל הזמן, לכן הקושיות האלו בכלל לא קיימות אצלו. וכל זמן שהאדם נמצא בתוך בחינת הזמן והמקום, הוא אינו יכול להשיג את השכל של הצדיק ... מברסלב ולכן אין לו קושיות על רבי נחמן מברסלב. או שהוא טיפש גדול ביחס לרבי נחמן מברסלב ולכן הוא בכלל לא מבין את דברי רבי נחמן מברסלב. ז"א שהשכל של רבי נחמן מברסלב כ"כ גדול שבהכרח שיהיו עליו קושיות. ... רבי נחמן מברסלב, הרי שאו שהוא חכם כמו רבי נחמן מברסלב ומבין את רבי נחמן מברסלב בשלמות, או שהוא בכלל לא מקורב לרבי נחמן מברסלב, אלא רק למדמה שלו ברבי נחמן מברסלב. כי על רבי נחמן מברסלב מוכרח שיהיו קושיות. וכיו"ב לגבי השי"ת. אם אין לאדם קושיות על השי"ת, אז או ששכלו שלם וכולי... או שהוא בכלל לא מבין שום דבר לגבי השי"ת. כי גם על השי"ת מוכרח שיהיו קושיות. ועיקר גדולת הצדיק... היא בכך שיש ... את השאלות האלו ובכל זאת מאמין בהשי"ת, רק הוא באמת מאמין בהשי"ת. ומי שמבין את השי"ת בשכלו... הרי שהוא בכלל לא מאמין בהשי"ת... אלא הולך אחרי שכלו. כי האמונה היא איפה שאין שכל. ואם יש לאדם שכל עם האמונה ... חושב שהוא מבין את השי"ת, הרי שהוא בעצם "מגשים" את הבורא... וממילא הוא סוג של עובד אלילים... כי הוא בכלל לא עובד את השי"ת האמיתי... אלא רק את ההשגה השקרית שלו את השי"ת... ורק מי שיש לו קושיות על ...

... שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע ...

... חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר בא אל ההשגה הראוי כי אם יסבר כן ישאר שם חס ושלום אבל כשידע ...

... הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך "ממתים ידך ה' ממתים מחלד וכו' אני בצדק אחזה פניך" וכו' הכלל שעקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כדי לזכות להכיר אותו יתברך ולדעת אותו יתברך שזהו ... שכרו רק ישאיר מזכותו לבניו אחריו רק שהצדיקים השלמים, אוהבי ה' באמת, כגון דוד וכיוצא אין בוחרים בכל זה כלל ואין רוצים לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ולא להשאיר זכותם וצדקתם לבניהם רק למלאות רצונו יתברך וכנ"ל

... שנשאר הדבר על דעתו. ואין בזה מצוה הינו שאין מצוין אותו על אותו הדבר שום מצוה ואין אומרים לו כלל לעשות כן. רק שנשאר הדבר על דעתו שיעשה כפי מה שיבחר לו. וזה בחינת הוסיף יום אחד מדעתו הנאמר ... בודאי. כי מאחר שהוא רצון הבורא יתברך הוא מרצה על הכל ואין שום דבר ולא שום יסורים כבד עליו כלל כלל לא. אבל עקר היגיעה והיסורים שלו היא בבחינה הנ"ל בבחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו הינו הדבר שנשאר על ... עדין בתוך הגוף ויש לו בחירה קשה מאד לפעל עמו להנטותו אל האמת מאיזה דרך וענין שצריכין להשיבו מזה. [והכלל כפי מה שנשמע מדבריו הוא שהוא עוסק לתקן נשמות שנפלו מימים קדמונים לאלפים ולרבבות וכמבאר במקום אחר מזה, וזה ...

... הנ"ל הם רק דמיונות ופתויים של הבעל דבר כי תודה לאל נראה בחוש שעל פי הרב מתפללין יותר בכונה בכלל הקבוץ הקדוש על ראש השנה ממה שהיה מתפלל בביתו] אות תה ענה ואמר הראש השנה שלי הוא חדוש גדול ... קשיות הרבה ויהיה קשה עוד קשיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דיקא. ומכלל דבריו הקדושים שדבר אז עמנו למדנו כמה דברים. למדנו עוד הפעם עצם גדל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. ... עם האנשים". וכן בשלוח מרגלים שהכרח משה רבנו עליו השלום בעצמו לשלחם אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרבנו זכרונו לברכה כמה פעמים בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות ... ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמד לפניו. שמענו והבנו ברמז ובפרוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל רק הוא מכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר ומעט מזה יתבאר במקום ... וישבר כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבר המניעות באמת לאמתו צריך לזהר מאד לבלי לשאל אותו בזה כלל. ועוד תבין ענין זה במקומות אחרים שמדברים מענינים כאלה והבן מאד נשמט מלעיל לענין ראש השנה שצריכין להיות אצלו ...

... בעולם דהינו כשזה הצדיק שהוא היפי של כל העולם, נתפרסם ונתגדל בעולם אזי נפתחין העינים של העולם שכל מי שנכלל בזה החן האמת של זה הצדיק שהוא החן והיפי של העולם דהינו שמתקרב אליו ונכלל בו נפתחין עיניו ויכול לראות והעקר להסתכל על עצמו [בסימן סו] שעל ידי שמתקרב לצדיק אמתי, שהוא בחינת "צדיק ... והארבעה יסודות נמשכין מן הצדיק כנ"ל ועל כן כשנתגלה זה הצדיק, שהוא החן והיפי של העולם כל מי שמתקרב ונכלל בזה החן האמת נפתחין עיניו ורואה ומסתכל על עצמו איך הוא אוחז בכל המדות, שנמשכין מארבעה יסודות שהם נמשכין ... הוא על ידי זה כנ"ל אבל יש, חס ושלום, ההפך ממש כשנתפרסם, חס ושלום, מי שאין בו שם ה' כלל וכשנתפרסם ונתגדל שמו של זה כביכול נתמעט ונתעלם שם ה' ואזי נתגדלין בעולם בעלי שמות וקדריים, שקורין טאטירין ובאין ... לאבלי ציון "פאר תחת אפר" 'פאר תחת אפר' דיקא 'פאר' זה בחינת המחין בחינת תפילין בחינת ראש בית בחינת כלליות הגונין בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת מאורי אור בחינת שבת המאיר לבית המקדש כנ"ל 'תחת אפר' 'אפר' ... ההעלמה שנתעלם הפאר של ישראל הינו שנסתלק ונתעלם הצדיק שהוא הפאר של ישראל והנה להצדיק שנסתלק, אין לו הפסד כלל במה שנתעלם ונסתלק כי אם נתעלם ונסתלק מכאן, הוא גדול ומפאר שם בעולם הבא בחינת "את האלהים התהלך נח" ...

... כל פנים על הוצאות לנסע מביתו כי הנסיעה היתה בנחיצות גדולה וראו שאי אפשר לעכבו בשום אפן איזה זמן כלל ונסע מיד בזריזות מביתו בח"י איר והמתיק סוד יחדו עם איש אחד מאנשיו שיסע עמו בצותא חדא

... ספרי המחקרים מבאר כבר אצלנו כמה פעמים שאסור לעסק בהם וצריך להרחיק מאד לבלי ללמד אותם ולבלי להביט בהם כלל אפילו בספרי חקירות של גדולי ישראל כי הוא אסור גדול מאד ללמד אותם [וכבר מבאר בכמה ספרים גדל האסור ... מאד ומי שרוצה לחקר יותר ולהקשות על התרוץ יכול להקשות ולא יועיל לו התרוץ על כן אסור לעין בהם כלל ובאמת כל הקשיות שלהם אינם כלום והם כלם הבל ורעיון רוח ומה שאנו רואים שיש בני אדם שאין דעתן ... בשרש כלו אחד כנ"ל וזה בחינת האותיות החקוקים על הסביבון שהם הנג"ש ראשי תבות ה'יולי נ'בדל ג'לגל ש'פל, שהם כלל כל הבריאה כנ"ל שכלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה כנ"ל שזה מרמז בחנוכה שהוא בחינת חנכת ... בחינת מקיפים שמקיף וסובב ועין שם והבן [חכמה הוא בחינת היולי] ונחזר לענין ראשון כי אין אנו צריכים לכנס כלל בחקירות כי הוא אסור גדול מאד רק אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד שהוא יתברך ברא את כל העולמות ...

... העשרה קפיטל תהלים הם תקון גדול מאד מאד לענין הנ"ל ומי שזוכה לאמרם באותו היום אין צריך לפחד עוד כלל מפגם הנורא של המקרה, חס ושלום כי בודאי נתתקן על ידי זה ובזכות תקון חטא זה יבוא משיח צדקנו ...