... תורה קטו - ספר שהיה לו התחזקות גדול בעבודתו ספר שהיה לו התחזקות גדול בעבודתו ולא הניח עצמו לבלבל כלל ודרכו היה שהיה בורר לו איזהו דרך ישרה איך להתנהג בעבודת השם והתחיל להתנהג באלו ההנהגות ובאותו הדרך שבחר ... זמן וכל מה שהיו באים עליו מחשבות אחרות לבלבלו מהנהגה זאת ולהתנהג בדרך אחר לא היה שומע לאלו המחשבות כלל והיה דוחה את אלו המחשבות מדעתו ולא הניחם לכנס בדעתו כלל רק היה חזק ואמיץ בדעתו מאד והיה הולך ומתנהג בדרך שבחר לו איזה זמן אך אחר כך בהמשך הזמן, ...

... מוסר ויראת שמים מאד ומצינו בהם תבות קדשה וטהרה כמה פעמים אבל בשיר השירים אינו נמצא תבות קדשה וטהרה כלל פוק עין ותשכח, שבכל ספר שיר השירים אין נמצא שם בכל הספר שום תבות קדש וטהור וזה מחמת גדל ...

... מאד וכבד על האדם ואי אפשר לתקן אותם כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו בכן צריך לתקן כלליות הגידים שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" ואז, על ידי תקון הברית שהוא כלליות הגידין נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר ונמשך להם לבנונית ועל שם זה נקרא כלליות הגידין שהוא הברית קדש, 'שדי' על שם ששדי ויורה כחץ לבנונית ותקונין לכל פרט ופרט כפי צרכו ואפילו למקומות הצרים והדקים כי יש מקומות צרים ודקים שאי אפשר לבוא לשם שום תקון כי אם על ידי תקון הכללי שהוא זורק לבנונית ותקונים גם למקומות הצרים והדקים בבחינת: "והיה שדי בצריך" ששדי ויורה תקונין לכל מקומות הצרים ועל ... יהיו בגדיך לבנים' כי כל הלבנונית נמשך מן המח בחינת: 'ונוזלים מן לבנון' 'מן לבונא דמחא' ועל ידי תקון כלליות הגידין נתרומם המחין בבחינת: "כנשר יעיר קנו" נשרא דא רוחא שהוא כלליות הגידין בחינת: "ולא קמה עוד רוח באיש" יעיר קנו שהוא מעורר 'קנה חכמה קנה בינה', מבחינת שנה על גוזליו ... ואם לבינה וזה בחינת 'תינוק יונק משדי אמו' 'תינוק' הינו המחין דקטנות שהוא יונק ונגדל מקטנותו, על ידי תקון הכללי שהוא שדי ויורה כחץ וזה: אמו, דא כנסיה כמו שכתוב: "אל תבוז כי זקנה אמך" ששם נתכנסין ונכללין כל התקונים. וזה עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הינו על ידי תקון הברית על ידי זה עקר ההתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים בבחינת: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי" 'נשרא' זה תקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל הינו תקון הברית על ידי זה דיקא, "ואבא אתכם אלי" שנתקרבו אליו ... ידי תקון הברית כנ"ל ה. ובזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת: "לחם מן השמים" הינו על ידי תקון הכללי, שהוא תקון הברית שהוא בחינת: "דרך הנשר בשמים" וזה: "והמן כזרע גד הוא" 'זרע גד', דא טפה חורתא הינו ... טרח שהוא בחינת מן בחינת: 'לחם מן השמים' כנ"ל כי פרנסה שהוא בטרחא ובכבדות הוא מחמת שלא תקן תקון הכללי שהוא תקון הברית כי מאן דזרק פרורין דנהמא, עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא וזה "לא ... עיר הדמים בבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' בבחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' הינו על ידי פגם הברית שהוא בחינת פגם כלליות הגידין שזהו בחינת פגם הבגדים כנ"ל על ידי זה: 'לא תאכלו' הינו פרנסה בטרח וזה "לא תנחשו ולא תעוננו" ... פרנסה תלוי בבחינת בגדים לבנים וזה: "לאכל לשבעה ולמכסה עתיק" ויעקב שהמשיך לבנונית בבחינת: "מחשף הלבן" על ידי תקון הכללי כמו שכתוב: "ראשית אוני" נאמר בו: "יושב אהלים" הינו בחינת שמים כמו שכתוב: "וימתחם כאהל לשבת" הינו בחינת: 'דרך ... זהורית' שמלבין עוונותיהן והדמים של שס"ה גידין בבחינת: "אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" ו. וכל זמן שלא תקן תקון הכללי והשכינה היא בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" בחינת דם נדה אזי הדבור אסור בבחינת: "נאלמתי דומיה" שמאלו הדמים נעשה בבחינת 'דומיה' כי עקר הדבור תלוי בתקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל וזה בחינת: 'בתר דשכיב רבי שמעון הוה אמר חד לחברה: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך' כי רבי שמעון היה קשת הברית בחינת: "ויגד לכם את בריתו", הינו כלליות הגידין וכשאין תקון הכללי, אזי הדבור אסור בבחינת: 'נאלמתי דומיה', בחינת: 'אל תתן את פיך' כנ"ל ומי שהוא מדבר אז כשאין תקון הכללי הוא עובר על: "לא תלך רכיל בעמך" והוא "הולך רכיל מגלה סוד" אבל ביומוי דרבי שמעון, הוה אמר חד לחברה: 'פתח פיך' כי כשיש תקון הכללי שהוא קשת הברית, אזי הדבור מתר כי הדמים כבר נתתקנו בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' בבחינת: 'בכל עת יהיו ... רועשים כל צבאיו, כי כלם תלויים בו ואזי השכינה נופלת חס ושלום בבחינת: "סכת דוד הנופלת" ועל ידי תקון הכללי שמעורר המחין כנ"ל וממשיך לבנונית להגידין בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים' אזי נתרפאת מחולאת הנפילה ואז: "נפלה ולא ... והלוך, ובכל דבור ודבור שהוא הולך ומדבר בשעת המשא ומתן שכונתו כדי שירויח כדי שיתן צדקה וזהו בחינת תיקון הכללי של הדמים כי הצדקה הוא בחינת כלליות הגידין בבחינת: "זרעו לכם לצדקה" בבחינת 'זרע גד' הוא טפה חורתא שעל ידי התקון הזה נתרומם המחין בבחינת: 'מחא ... מלך הכבוד הנ"ל 'כבד', הינו בחינת הדמים שהכבד מלא דם, שהוא בחינת דם נדה הנ"ל 'ומתן', הוא בחינת תקון הכללי שהוא הצדקה בחינת: "מתן אדם ירחיב לו" בחינת קשת הברית שהוא הצדיק בחינת: "צדיק חונן ונותן" וזהו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה. 'בפיך' זו צדקה, שאז הדבור מתר י. והנה הכלל שצריך לתקן תחלה 'תקון הכללי' ועל ידי זה ממילא יתקן הכל בפרט ואף שתקון הכללי הוא גבוה ומרומם יותר מתקון כל דבר בפרט עם כל זה מחמת שתקון כל דבר, תלוי בהמח דהינו להמשיך לבנונית מן המח בבחינת: 'ונוזלים מן לבנון' ולרומם המח אי אפשר כי אם על ידי תקון הכללי בבחינת: 'כנשר יעיר קנו' כנ"ל על כן צריך לילך מתחלה אל המדרגה היותר עליונה מזה דהינו תקון הכללי כדי לתקן ולרומם המח ועל ידי זה נתקן הכל ממילא כנ"ל וזה פרוש: האי גברא דאזל בעי אתתא, ולא ... חזא דאזל להיכא דמדלי מנה הינו כשרוצה לטהר את המלכות מהדמים הוא הולך אל המדרגה היותר עליונה הינו תקון הכללי שהוא למעלה מאשה יראת ה' בחינת: "צדיק מושל ביראת אלהים" כי הצדיק שהוא בחינות תקון הכללי הוא למעלה והוא מושל ביראת אלהים שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' וזהו: שקל סכתא דצה ... רש"י הינו בחינת דברי תורה כמו שכתוב: "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות" דצה לתתא הינו בחינת מדרגות התחתונות כשאין תקון הכללי בחינת: בתר דאסתלק רבי שמעון, שאז הדבור אסור ולא עאל הינו שלא היה אפשר אז לדבר דברי תורה כנ"ל דצה לעלא ועאל הינו בחינות ביומוי דרבי שמעון שהוא קשת הברית שהוא תקון הכללי שאז הדבור מתר הינו שהראה להם שאי אפשר לתקן הדבור כי אם על ידי שבח הצדיקים שהוא תקון הכללי להדבור והוא הדיןכל הדברים אי אפשר לתקן כי אם על ידי תקון הכללי כדי להרים את המח שמשם נמשך כל הלבנונית כנ"ל וזה: האי נמי אתרמיא לה בת מזלה הינו בחינת המחין ... 'ונוזלים מן לבנון' הינו שתפס להם לדגמא את הדבור והראה להם, שאי אפשר לתקן כי אם על ידי תקון הכללי והראיה, כי בימי רבי שמעון היה הדבור על תקונו ובתר דאסתלק נאמר: 'אל תתן את פיך' וגו' וזהו: 'דצה לתתא' וכו' כנ"ל וכמו כן כל הדברים צריך לתקן על ידי תקון הכללי השיך לו כגון משא ומתן על ידי צדקה וכן כלם צריך לתקן כל דבר על ידי תקון הכללי השיך לו וזה מחמת שצריך להרים את המחין להמשיך משם לבנונית לתקן וללבן כל הפגמים וזה אי אפשר כי אם על ידי תקון הכללי כנ"ל וזה בחינת: 'האי נמי אתרמי לה בת מזלה' בחינת: 'ונוזלים מן לבנון', מן לבונא דמחא כנ"ל כס"ף נבח"ר ...

... מעלה ויש דרי מטה דהינו עולם העליון ועולם התחתון, בחינת שמים וארץ וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך שזה בחינת השגה של מה בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' בחינת איה מקום כבודו ולהפך: צריך להראות ... יהיו מיאשין עצמן, חס ושלום כי עדין הם אצל השם יתברך וקרובים אליו כי "מלא כל הארץ כבודו" ... והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש לו שני הבחינות הנ"ל דהינו שידע איך לדבר וללמד ולהאיר בכל אחד ואחד בדרי מעלה ... הינו שלהגדולים במעלה בני עליה, בחינת דרי מעלה צריך שיהיה כח להצדיק להראות להם ולגלות להם שעדין אינם יודעים כלל מהשם יתברך בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' וכו' וזה הלמוד וההשגה הוא צריך להאיר ולהכניס בהגדולים במעלה שהם בחינת ... הארץ ממש יהיה מראה לו שאדרבא הוא סמוך להשם יתברך וזה השלמות מכרח שיהיה להצדיק ובלא זה אינו צדיק כלל וכיו"ב אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו גם שמעתי בשמו ... לשאר העולם ואפילו ביחס לאדם עצמו כלפי עצמו. פירוש: כי הצדיק צריך להיות מסוגל להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל ולדרי מטה להראות להם שהם בתכלית הקרוב. וכן הוא אצל כל אדם. כי אצל כל אדם יש אצלו דרי ... לו את היכולת להאיר באותם דרי מעלה, היינו שתהיה לאדם את הידיעה השלמה והברורה שכל אותם דרי מעלה, הם בכלל דרי מטה ביחס לגדולת השי"ת. היינו שידע האדם את חוסר השלמות ואת העוונות והחטאים גם של כל הצדיקים הגדולים, ... שנכנס לפנים, ולפני ולפנים ועדין עומד בחוץ לגמרי, כי לא התחיל להשיג השגה של אמת. ובזה רבי נחמן מברסלב כלל את כל בני האדם שלא תיקנו את חטא אדם הראשון בשלמות, שהם כולם בחוץ לגמרי מהדעת של השי"ת שהוא ... דמות הגוף, ובכל זאת הוא מקיים את כל המצוות. והצדיק האמת יודע לקיים את כל המצוות גם בלי גוף כלל. וזאת הסיבה שבגללה הוא זוכה לעלות מדרגה לדרגה גם אחרי מותו וזוכה לעבוד את ה' גם אחרי מותו, משום שהצדיק יודע איך לקיים את המצוות בשורשן גם בלי גוף כלל. וכל זמן שהאדם לא זוכה לדעת ולהשיג את קיום כל המצוות כפי מה שהשי"ת מקיים את המצוות, הרי שהוא ... גם אם נדמה לו שהוא בבחינת דרי מעלה. * וצריך האדם לדעת שכל מי שנדמה לו כדרי מעלה הם בכלל דרי מטה לגמרי, משום שביחס לנקודת האמת של השי"ת, כולם בחוץ לגמרי. ומצד השי"ת הצדיק הגדול במעלה, הוא בבחינה ... וגם כל מי שהוא צדיק אמת באמת, גם הוא רחוק בתכלית הריחוק מהשי"ת. היינו כי באמת גם הצדיק האמת שנכלל בא"ס לגמרי גם הוא עולה מדרגה לדרגה עד אין סוף. ויש את הבחינה של תשובה על תשובה עד אין ...

... כמבאר במקום אחר ונפש היא בחינת נקבה כידוע בכתבי האר"י כי היא הבחינה האחרונה מן נפש רוח נשמה וכן כלל נפש רוח ונשמה שלה, הוא בחינת נפש נגדו כי כלל המדרגה התחתונה היא בחינות נפש, בחינת נקבה, נגד מדרגה שלמעלה הימנה על כן, על ידי בחינת הנקבה בת זוגו, ... לטל ממנו כל הבנים וכן יש בענין זה כמה וכמה שנויים לפי הגזלה, ולפי האילן, והענפים והפרות, במהותם וכמותם והכלל, כי היא צריכה תמיד להשלים אורה וכל זמן שאין לה שלמות, אי אפשר לה להוליד ועקר שלמותה על ידי ... כל זה כבר התגברה הנפש, וצמצמה ומשכה וקבצה אורה ולא הניחה לקבל מאורה וזה הממון שלקח הגזלן, אינו ממון כלל, רק עפרא בעלמא מאחר שאין בו אור כלל והממון הזה הוא בבחינת: "עפרות זהב" בבחינת: "אין כסף נחשב" מחמת שאין בהכסף והזהב שום אור כי התגברה ולא ... עדין בתוך המח אבל דע, שלפעמים חושק כל כך לממון ונעשה כל כך כסיל עד שאין המח יכול לסבל כלל העכירות עד שיוצא בבחינות שערות כי שערות הם מותרי מחין כידוע ואז גם השונאים הבאים משם הינו מהעכירות הזאת, ...

... ויחפשו אז אחר עונות ישראל איך לוקחין עוד איזה עון כדי לעשות ממנו תורה ואיננו כי יהיו כל העונות נכללין באין הינו באין סוף ששם העונות נתהפכין לזכיות על ידי התשובה שזהו בחינות 'ירידה תכלית העליה' הנ"ל וזה: "שובה ... כשלת בעונך" הינו על ידי התשובה יהיה נעשה מהעברות בחינת מכשלה שהוא התורה, כנ"ל ומי שזוכה לבחינה הנ"ל של להכלל באין סוף, הוא זוכה להתרחק מהתאוות גם בעבר וגם בהווה וגם בעתיד. **** וזה משום שתשובה שלמה מאהבה, היא ... הרי שהוא עדיין לא נקי לגמרי מהתאווה. כי אבן לדוגמא, אין בה שום רשימו של תאווה כלשהי. ורק מי שנכלל בא"ס לגמרי ושכל התאוות שלו הופכות בכלל לזכויות ומצוות, רק הוא בעצם מתנקה לגמרי מהתאווה שלו, ובו לא נשאר שום רושם כלל כלל לא. * והעניין הזה התבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב ועל ... והצדיק גמור שהבדיל והפריש הרע מן הטוב לגמרי עד שלא נשאר לו שום רע מאחד מארבעה יסודות הנ"ל שהם כלל המדות כידוע וכשהוא בבחינה זו מתר להתגרות ברשעים. ... ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור שאין בו ... לאחז בו ... וזהו: מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: אש, רוח, מים, עפר שהם כל הארבע יסודות שהם כלל כל המדות שצריכין לבררם בברור גמור עד שלא יהיה בו שום אחיזה משום רע שבשום מדה מהארבעה יסודות הנ"ל ... את חטא אדם הראשון בשלמות, לשם כך צריך האדם להגיע למדרגה של הקבצן ללא ידיים, על ידי אמונה שבה נכלל האדם בבחינת לפני הבריאה, ושם הכל נתקן. כי בשורש הכל נתקן ומתהפך לטובה. ** וכל זמן שיש אצל האדם ...

... של גדלתו יתברך שהיה לו אתמול ועל כן אמר: "כי אני ידעתי", אני ידעתי דיקא כי אי אפשר לספר כלל ואמר: שמה שכתוב אחריו: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ" וכו' הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח "כי אני ידעתי" כי כונתו באלו הדברים "כי אני ידעתי" אי אפשר לספר כלל והוא גבוה מאד מאד, גבוה מעל גבוה מה שאי אפשר לפה לספר, רק אני ידעתי דיקא כנ"ל וכמו שכתוב ...

... אל הפועל, אז דייקא הוא זוכה לשכל על אנושי, שהוא בחינת שלמות האמונה, שבו אין לאדם שום שכל עצמי כלל, ואפילו אין לו בחירה חופשית וכולי. וכדי לזכות לאמונה הזאת שהיא מעל השכל, לשם כך חייב שכל כדי להוציא ... שכל. אבל אצל האדם השלם, השכל נובע מתוך האמונה. קודם כל יש אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה, בלי שכל כלל. דהיינו אמונה שלא נובעת מהשכל, אלא אמונה נגד השכל לגמרי. דהיינו בחינת משה שעובר בחלל הפנוי שאין שם שום שכל בכלל. ואז זוכה האדם לשכל חדש. ואז השכל החדש שלו, הוא תוצאה של האמונה ולא להפך וכולי. לסיכום: צריך שכל ... אמת. כי כל זמן שהאמונה נובעת מהשכל, הרי שזו רק אמונה ולא אמת. אך כאשר האמונה היא ללא שכל כלל, דהיינו שיש לאדם אמונה שלמה, והוא עובר את השאלות שיש בחלל הפנוי עם אמונה, רק אז יש לו אמונה שלמה. ורק השכל שנובע ממנה, רק הוא בכלל נקרא שכל אמיתי. נוסיף גם, כי כאשר רבי נחמן מברסלב מדבר על חוכמות העולם אל מול חוכמות התורה, הוא ... מברסלב בעניין תורת ה ממש ותורתו וכולי. ********* בעניין הענווה. גם בעניין הזה רבי נחמן מברסלב אומר שאף אחד בכלל לא מבין מהי ענווה. ענווה אמיתית היא דווקא כאשר האדם זורק את השכל שלו לגמרי, שאז הוא בבחינת משה, בחינת ענווה שלמה, בחינת אמונה בשלמות מוחלטת. * ועדיין צריך לזכור, כי לזרוק את השכל בשלמות ולעבור בחלל הפנוי, ולהכלל בא"ס בשלמות שאין שלמות אחריה, לזה זכה רק רבי נחמן מברסלב עצמו. החידוש של רבי נתן היה, שהוא זרק ...

... האמת ואינו מתעקש להכחיש ולהכעיס חס ושלום. הראשון מן החיים והשני מן המתים אבל באמת אין אנו צריכין לכנס כלל בחקירות ומופתים רק אנו מאמינים בהשם יתברך שברא את העולם בששת ימי בראשית באמונה שלמה בלי שום חקירות כלל, כמו שכתוב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ולא רשמתי זאת רק הואיל ויצא הדבר מפי רבנו הקדוש ... על עמו ישראל ויציל פלטה הנשארת מהם ומהמונם. פעם אחת אמר רבנו זכרונו לברכה אוי ואבוי שאין אנו חושבין כלל בשביל בנינו ודורותינו איך להצילם ממים הזידונים הרעים האלה הרוצים לשטף את העולם חס ושלום, שהם דרכי הלמודים הרעים ... ספרי המחקרים שיש קצת שחברו איזה גדולים שהעולם מחזיקים אותם וכו', ובפרט וכו' והוא הזהיר מאד לבלי להסתכל בהם כלל כי הם הפכים ממש מתורתנו הקדושה כמבאר בדברינו כמה פעמים וכו' אות תכ שמעתי בשמו שאמר שטוב מאד מי ...

... עליו מאד מאד העבודה שהיה צריך לעשות בכל יום וכל כך היה קשה עליו עד שלא היה אפשר לשא כלל העל מגדל הכבדות שהיה כבד וקשה עליו מאד מאד ורק על ידי עצה זו נשא עליו על העבודה הינו שבכל יום היה חושב בדעתו שאין לו רק זה היום בלבד ולא הסתכל על יום המחרת ועל זמן שלהבא כלל רק כאלו אין לו רק זה היום לבד ועל כן היה יכול לשא עליו על העבודה של זה היום ... זה היה יכול לשא על עצמו על עבודתו שהיתה כבדה עליו מאד ובלא זה לא היה יכול לשא עליו כלל מחמת שהיה מרבה בעבודת השם מאד בכמה מיני עבודות בכל יום והכל בטרחא וביגיעה גדולה ובכבדות גדול מאד עד ...