ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
1 2 3 4 5
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה
... מתפלל, יהי רצון וכו' ובמה יכול לבוא שהוא יתברך יתפלל, על ידי תורה כי בכל אדם יש בו חלק מכללות כל העולמות וצרופים ובכל מה שהוא מדבק את עצמו, לשם הוא מקשר חלקו וכשהוא הולך אחר שרירות לבו ותאוותו ... דעה אסור לרחם עליו' כמו שאמרו רבותינו, זכרונו לברכה, כי אין בו מדת רחמנות וכששב בתשובה שלמה ישובו חלקיו מכלליות העולמות והאותיות והצרופים גם כן למקומן ואז הדעת שלם, ומתעורר רחמנות "ושב ה' אלקיך את שבותך" דהינו החלק מכלליות העולמות אשר שם שבוי אזי, "ורחמך", כי הדעת שלם על הפסוק: "ובגולה לא הלך" שכל דבר שהוא במקומו דעתו ... כשמבין דבר מתוך דבר נקרא מחין, הינו חכמה וכשלומד באפן זה, אז היא תשובה גמורה ומקשר האותיות והצרופים שבחלקו מכללות העולמות אל שרשן ואל מקומן ונעשה בריה חדשה ואז הדעת שלם, ומתעורר רחמנות והנה על דרך משל כשיש שני ... להשם יתברך ובקש אותו יתברך שהוא בעצמו יתפלל ויבקש רפא נא לה ועתה מדקדק ומבאר היטב כפל תבת נא וכלל הדברים האלה הוא שעל ידי התורה זוכין לתשובה דהינו להשיב כל הדברים וכל הצרופים והאותיות שנדחו בעוונותיו למקום שנדחו ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם
... רבנו היה לו רחמנות באמת על ישראל ומסר נפשו בשביל ישראל והשליך נפשו מנגד ולא היה חושש על עצמו כלל "ואעשך לגוי גדול", והוא לא השגיח על זה כלל רק אמר "אם תשא חטאתם" וכו' כי הוא היה רחמן ומנהיג אמתי והיה עוסק בישובו של עולם, שיהיה העולם מישב מבני אדם כי עקר האדם הוא הדעת ומי שאין לו דעת, אינו מן הישוב ואינו מכנה בשם אדם כלל רק הוא בחינת חיה בדמות אדם ומשה רבנו היה לו רחמנות והיה עוסק בישוב העולם, שיהיה העולם מישב וממלא ... חס ושלום בעוונות, רחמנא לצלן כי זהו הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות כי כל היסורים הקשים שבעולם אינם נחשבים כלל כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום כי כשישראל נופלים בעוונות, חס ושלום זהו משאוי כבד מאד, שאי אפשר לשא כלל המשאוי הכבד הזה בבחינת: "כמשא כבד יכבדו ממני" כי מי שיודע קדשת ישראל מאין הם לקוחים ויודע רוחניות ודקות של ישראל הוא יודע, שישראל הם רחוקים לגמרי מעוון ואין עוון שיך להם כלל כלל לא לפי גדל קדשתם משרשם וגדל דקותם ורוחניותם ועל כן כל היסורים שבעולם אינם נחשבים למשאוי כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום, רחמנא לצלן ואפילו כשיש לאדם יסורים אם אין בהם עוונות, אינם נחשבים ליסורים כלל . 'אין יסורים בלא עון' שכשאין בהם עוון אינם יסורים כלל כי עקר היסורים הם רק כשנופלים בעוונות חס ושלום וזהו עקר הרחמנות לרחם על ישראל עם קדוש להוציאם מהמשאוי ... עליהם והתפלל בעדם, כגון במרגלים וכיוצא כי ידע, שלפי קדשת ישראל ודקותם הם רחוקים מעוון ואי אפשר להם לשא כלל המשא הכבד של עוון כנ"ל ובאמת, מהיכן באים לעוונות, חס ושלום הוא רק על ידי שאין לו דעת כי ... כי זה עקר ישוב העולם כשהעולם ממלא מבני אדם, הינו מבני דעה כי מי שאין בו דעת אינו אדם כלל כנ"ל [הינו כמו שהאדם מצוה להעמיד בנים בעולם בשביל קיום העולם כן הוא מצוה להכניס דעת ויראת שמים בבניו ... וחיות בדמות אדם על כן כל זמן שאין מאיר הדעת בבני אדם ואינם יודעים ומרגישים אלקותו יתברך וממשלתו אינם בכלל בני אדם מאחר שאין בהם דעת לדעת את ה' שזה עקר גדר האדם ועל כן נחשב העולם כתהו ובהו ... כאלו עשאו' כי נחשב כאלו עשה את הגוף של התלמיד גם כן כי מקדם לא היה נקרא בשם אדם כלל מאחר שלא היה בו דעת ולא היה רק דמות אדם נמצא שעל ידי שלמד עמו תורה והכניס בו דעת ... דבריו אצל חברו כי לפעמים מדבר אחד עם חברו ותכף ומיד עובר והולך הדבור מלב חברו, ואינו מתקים אצלו כלל על כן צריך לזה יראת שמים כי 'מי שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקימת' הינו שיש קיום לדבריו אצל ... מעלה ויש דרי מטה דהינו עולם העליון ועולם התחתון, בחינת שמים וארץ וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך שזה בחינת השגה של מה בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' בחינת איה מקום כבודו ולהפך: צריך להראות ... מקים בבחינת" מלא כל הארץ כבודו [ועין לקמן [סימן ס"ח], שם מבאר גם כן ענין זה בבאור יותר קצת והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש לו שני הבחינות הנ"ל דהינו שידע איך לדבר וללמד ולהאיר בכל אחד ואחד בדרי מעלה ... הינו שלהגדולים במעלה בני עליה, בחינת דרי מעלה צריך שיהיה כח להצדיק להראות להם ולגלות להם שעדין אינם יודעים כלל מהשם יתברך בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' וכו' וזה הלמוד וההשגה הוא צריך להאיר ולהכניס בהגדולים במעלה שהם בחינת ... דין, בחינת משפט בחינת: "כי אלוהים שפט, זה ישפיל וזה ירים" שהגבוהים הוא צריך להשפיל להראות להם שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך והקטנים בחינת שוכני עפר, צריך להרים, לעוררם ולהקיצם שלא יתיאשו כי מלא כל הארץ כבודו, כנ"ל וזהו: ... התלמיד אין מקבל רק בחינת ההשגה של דרי מטה שהוא בחינת מלא כל הארץ כבודו וכו' כנ"ל ט. וצריך לכלל העולמות, עליון בתחתון ותחתון בעליון שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד וכן התלמיד יהיה כלול מבחינת בן כדי שיהיה להם יראה כי הבן שהוא בבחינת ההשגה של מה בחינת: מה חמית וכו' ואם כן לא יהיה לו יראה כלל מאחר שאינו רואה כלל כבודו יתברך ועל כן צריך שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד להראות לבחינת בן גם כן קצת מההשגה של בחינת ... לו קצת מההשגה של בחינת הבן דהינו בחינת מה כדי שלא יתבטל במציאות, ויהיה לו יראה י. ועל ידי כלליות בן ותלמיד על ידי זה מי שהוא איש חיל ואינו ההפך [שקורין: רע מזל, שלימזל] הוא יכול לקבל בעת ... הרצון דהינו שיאיר לו הרצון בעת האכילה וישתוקק ויכסף מאד אליו יתברך ברצון מפלג בלי שום ידיעה שלא ידע כלל מה הוא רוצה . "ואתה נותן להם את אכלם בעתו" בעתו זה בחינת הארת הרצון הנ"ל בחינת "כעת יאמר ... בחינת הארת הרצון, כנ"ל וזהו: "אשריך ארץ שמלכך בן חרין ושריך בעת יאכלו" 'חרות' זה בחינת יובל שהוא בחינת כלליות בן ותלמיד כי יובל הוא אותיות: "וכל בניך למודי יי" דהינו כלליות בן ותלמיד כי בניך זה בן, 'למודי ה'' הם תלמידים ומכלליות בן ותלמיד שהוא בחינת יובל, בחינת חרות משם מקבל המלכות הפרנסה כנ"ל וזהו: 'אשריך ארץ שמלכך בן חורין' שמלכות ... ידו פרים ורבים ישראל' זה בחינת בן ועל כן בית המקדש במקום הגרן זה בחינת פרנסה שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד כנ"ל וזה בחינת לחם הפנים שהיה בבית המקדש זה בחינת האכילה והפרנסה, שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד שבו נתגלה אורות המקיפים, שהם בחינת אור הפנים כנ"ל כי אור הפנים זה בחינת ש"ע נהורין, כידוע ... זה בחינת חנכת הבית כי משה שמש בשבעת ימי המלואים כמו שכתוב: "משה ואהרון בכהניו" גם כהן הוא בחינת כלליות בן ותלמיד כי בכהן נאמר: "להורת את בני ישראל" 'להורות' לשון הוראה זה בחינת תלמיד גם להורת לשון הריון, ... 'הוציא לחם ויין' הינו בחינת פרנסה, שנמשך על ידי המלכות הנ"ל 'והוא כהן' זה בחינת כהנה כנ"ל שהוא בחינת כלליות בן ותלמיד שמשם נמשך הפרנסה על ידי המלכות, כנ"ל. יב. וזה בחינת מזג הראה כשהראה היא במזג השוה היא ... והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור, כנ"ל נזדעזע רבי יהושע וננער רבי אליעזר ננער רבי אליעזר זה בחינת כלליות בן בתלמיד כי צריך לכלל בן בתלמיד להראות לבחינת בן בחינת ההשגה של התלמיד כדי שיהיה לו יראה כנ"ל וננער רבי אליעזר הינו שרבי אליעזר שהוא בחינת בן, בחינת שנה כנ"ל נכלל בבחינת תלמיד, שהשגתו בחינת נעור כנ"ל אמר לו: מה זה יהושע מה דיקא זה בחינת השגה של בחינת בן, שהוא בחינת מה כנ"ל זה בחינת כלליות תלמיד בבן כי התלמיד צריך שיהיה נכלל בבחינת בן, שהוא בחינת מה כדי שיהיה לו יראה כנ"ל . "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" 'מה' דיקא כי צריך שיהיה נכלל בבחינת מה, כדי שיהיה לו יראה כנ"ל מה זה, יהושע הינו שרבי אליעזר הביא את רבי יהושע לבחינת השגה של מה כדי שיהיה רבי יהושע, שהוא בחינת תלמיד, נכלל בבן כנ"ל מפני מה נזדעזעת שראה אור גדול בים החכמה אמר לו: שמא עיניו של לויתן ראית וכו' לויתן ... בשמים ובארץ" שצריך הצדיק שזוכה לאלו המקיפים הנ"ל שיהיה לו בחינת כל כנ"ל להראות לעליונים, שהם למטה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, בחינת: מה חמית וכו' ולהפך, תחתונים נדמה להם למעלה כי הם משיגים, 'שמלא כל הארץ כבודו' בחינת: ... יש חמש גבורות שהם חמש אימות, שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ויש אלף וארבע מאות וחמש גבוראן המובא בזוהר הקדוש שנכללים הגבורות זה בזה עד אלף וארבע מאות וחמש וכל אלו הדברים לא באר כלל, כי אלו הדברים נאמרו וכו' התורה הזאת מדברת מכל העשר ספירות. שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם ...
שיחות הר"ן - אות קצו - גדולות נוראות השגתו
... והסתלקות הצדיק שהוא הפאר של ישראל ובעת ששמענו זאת התורה מפיו הקדוש של רבנו זכרונו לברכה לא היינו מבינים כלל להיכן מגיע כונתו כי אז באותו השבת עדין לא נודע כלל מפטירת הצדיק הנ"ל עד יום שני אחר שבת ואחר כך בשבוע שאחר שבת בראשית נודע לנו מצרתן של ישראל ...
הנצחנות אינו סובל את האמת
... ואינו משקר חס ושלום וכמובן ששורש העניין הוא הגאווה של האדם שהופכת אותו לטיפש ממש וכולי. ורק מי שהוא נכלל בהשי"ת ממש, רק הוא יש לו ענווה בשלמות, והוא נמצא באמת האמיתית תמיד, והוא נקי לגמרי מנצחנות למרות שהוא ... ובשורש הכל אחד ממש. והגאווה של האדם ומידת הנצחנות שלו, לא מאפשרים לו לראות את האמת שאין שום שאלה כלל. ושאפילו השאלות של החלל הפנוי, אפילו שם אין שום שאלה כלל. בכל מקרה, על ידי הגאווה, על ידי זה הבריאה לא נכללת בבחינת לפני הבריאה, ואז יש את השאלות של החלל הפנוי. אך על ידי ענווה, על ידי זה הכל נכלל בשורש, ואין שום שאלה כלל. בעניין זה שהשאלות של החלל הפנוי שורשן בגאווה ובנצחנות של האדם שמונע ממנו לראות את האמת. כי מבחינת לפני הבריאה אין שאלות. ולהכלל בבחינת לפני הבריאה, לשם כך צריך את מידת האמת. ועל ידי הגאווה יש נצחנות שאינו סובל את האמת, ואז לא נכלל בבחינת לפני הבריאה, ואז יש לו את השאלות של החלל הפנוי. ועניין זה מרומז במאמר כאן www.eip.co.il/?key=391 - תשובות. ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
... בחינת כתר והוא"ו שבתוך האלף, הוא רקיע, שמים, אש ומים בחינת הבושה שנשתנה פניו לכמה גונין וזה בחינת רקיע כלליות הגונין ונעשה על ידי זה אדם לשבת על הכסא כמו שכתוב: "ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה" 'כי לית אדם ... דם. הינו על ידי דם לה', נעשה אל"ף ונעשה אדם לשבת על הכסא כי הוא"ו שבתוך האלף הוא רקיע, כלליות הגונין, הינו הבושה, כנ"ל והנקדה התחתונה היא השתיקה והדמימה כמו שכתוב: "והארץ הדם רגלי" וזה בחינת חיריק, בחינת: "ותחת ... הצדיק אין לו שליטה וכח להאיר ליהושע על כן דיק ואצונו, אני בעצמי כי חזרה הממשלה להקדוש ברוך הוא וכלל כל הענין כלול בתמונת אלף שהוא נקדה העליונה, ונקדה התחתונה ווא"ו והוא ענין שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה שקדם כניסת ... כמו שכתוב: "וימתחם כאהל" כמבאר בזוהר, שיעקב הוא בחינת וא"ו כי שלש מצוות אלו הם בחינת תשובה, והבן [מן וכלל עד כאן כפול לעיל בשנוי לשון קצת]. [שיך לעיל], וזה סוד כונות אלול. שמעתי קצת כטפה מן הים עין שם בכונות של אלול, מבאר שם, שכלל כונות אלול הוא, "הנותן בים דרך", שצריכין להאיר בחינת דרך בים וכו', וזה הדרך הוא בחינת שתי פעמים השם ... כן אל יפל משום דבר ואפילו אם יהיה איך שיהיה, חס ושלום אף על פי כן אל יפל בדעתו כלל ויקים: "ואציעה שאול הנך", כנ"ל. [ועל פי סוד נעלם בזה סוד כונות אלול הנ"ל, כי בקי הוא בחינת שם ... בחינת כתר, שהוא בחינת משה, בחינת סגול וכו' והבן הדברים היטב, איך כל הדברים הנאמרים שם, בהתורה הנ"ל, נקשרים ונכללים אחר כך ביחד בקשר נפלא ונורא, והמשכילים יבינו קצת] ועקר הדבר שעל ידי שהאדם, כשהוא במדרגה התחתונה מאד ואף ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לה - אַשְׁרֵי הָעָם ידְעֵי תְרוּעָה
... בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו חז"ל: "הביאי בני מרחוק וכו', ובנותי, אלו גליות שבשאר ארצות ...
ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות
... ילדות? רמז: מה רבי נחמן מברסלב מסביר על ההבדל שבין בנים לבנות? ומה רבי נחמן מברסלב מסביר על ילדים בכלל? מהו הנמשל של הילד ושל הילדה שהלכו לאיבוד ביער? ואיך זה קשור לבן המלך שירד מהמלוכה בהתחלת הסיפור? * ... החזק יותר. אך מצד האמת, גם הילדה צודקת, כי גם בדבריה יש אמת כלשהי, אחרת היא לא הייתה קיימת כלל. ולכן ורק בגלל זה הרגש מציק לאדם, כדי שלא יתעלם מהכוח של הילדה שיש בו. כי האדם תמיד הולך ... מה האדם יעשה, הרגש ימשיך להציק לו, גם אם הוא ישב בגן עדן וילמד תורה עם מלאכי השרת. זה בכלל לא משנה מה הוא יעשה ואיפה הוא יהיה. כל זמן שהאדם לא מגיע לשלמות הדעת, שבה הוא רואה את ...
שיחות הר"ן - אות קמו
... בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה כי אם חס ושלום, לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל לא היה צועק כלל נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן זה וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה הינו שהצעקה בעצמה הוא בחינת ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכג - מִּקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכג - מקוה אינה מזקת כלל אמר: שמקוה אינה מזקת כלל והדאקטיר שיאמר לו, שמקוה מזקת, אינו דאקטיר כלל אדרבה, טבילת מקוה טובה מאד לבריאות הגוף כי יש נקבים קטנים הרבה בגופו של אדם והם נקבי הזעה, שדרך ... אבל כשאין המים קרים מאד אזי הטבילה בהם טובה מאד גם כבר מבאר, שאין העבודות וסגופים, שקורין האריוואני מזיקים כלל ומי שמזיק לו העבודה והסגופים זהו רק מחמת גדלות
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לז - דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד
... לדחות הדין, והחשך, שכחה, וסכלות, מן העולם צריך שיהיה לך הבל שאין בו חטא ועל ידי צדקה דארץ ישראל תכלל עצמך באוירא דארץ ישראל שהוא בחינות הבל הקדוש שאין בו חטא וזה פרוש: "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו' פרוש: ... יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי" שעל ידי התינוקות נתגלו האבות להגן על ידי צדקה דארץ ישראל, יכללו באוירא דארץ ישראל, אויר הקדוש שהוא בחינת הבל שאין בו חטא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'היושב בתענית נקרא ... הכבוד יתגלה ביותר התורה מהתעלמותה הינו הנפש כי שרש הכל הוא הכבוד, כמו שכתוב "לכבודי בראתיו" וכו' והנפש משתוקקת להכלל בו בשרשו וזה. 'הזהרו בבני עמי הארץ לכבדם' כדי שישתוקק התורה, שהיא הנפש, להכלל בשרשו, שהוא הכבוד ועל ידי זה, 'מהם תצא תורה' וזה פרוש: דרשו ה' על ידי איזה חכמה תוכל לדרש ...
1 2 3 4 5
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3750 שניות - עכשיו 07_10_2025 השעה 15:32:21 - wesi2