... דעתו אחריו על ידי בן או תלמיד שזה בחינת חליפות כנ"ל זה סימן שלא יראו אלהים כי על ידי יראה נשאר דעתו אחריו כנ"ל ו. ועל ידי זה שעוסקים לדבר אחד עם חברו להכניס בו דעת ויראת שמים ולהעמיד ... העולמות, עליון בתחתון ותחתון בעליון שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד וכן התלמיד יהיה כלול מבחינת בן כדי שיהיה להם יראה כי הבן שהוא בבחינת ההשגה של מה בחינת: מה חמית וכו' ואם כן לא יהיה לו יראה כלל מאחר שאינו רואה כלל כבודו יתברך ועל כן צריך שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד להראות לבחינת בן גם כן קצת מההשגה של בחינת התלמיד דהינו בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' כדי שיהיה לו יראה וכן התלמיד שהשגתו בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' ואם כן יוכל להתבטל במציאות ועל כן צריך להראות לו קצת מההשגה של בחינת הבן דהינו בחינת מה כדי שלא יתבטל במציאות, ויהיה לו יראה י. ועל ידי כלליות בן ותלמיד על ידי זה מי שהוא איש חיל ואינו ההפך [שקורין: רע מזל, שלימזל] ... נמשך פרנסה וכלכלה בחינת: יכלכל וכו' כנ"ל יג. ועל כן כשמעינים ומדברים מאיזה חדוש שחדש החכם שבדור אזי נופל יראה על זה שמדבר ומעין בהחדוש כי כשחוזרים את החדוש, אזי נתעורר ונתגלה ים החכמה שמשם מקבל המלכות את הפרנסה ואזי בא בחינת המלכות להמשיך פרנסה ועקר היראה היא במלכות כי מלכות היא מקור היראה כמו שאמרו . 'אלמלא מוראה של מלכות' ואזי נתעורר היראה של החכם שחדש זה החדוש כי הכל תלוי ביראה כי צריך שיהיה לו יראה, כדי שיהיו דבריו נשמעין וכדי שיתקימו דבריו כנ"ל ועל כן כשחוזרים את החדוש שאזי בא בחינת המלכות לקבל משם פרנסה ומלכות הוא בחינת יראה כנ"ל ועל ידי זה נתעורר יראה של החכם הנ"ל על כן נופל יראה על זה שמעין בהחדוש וזה פרוש: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו באין בספינה. והיה רבי אליעזר ישן, ורבי ... בחינת כלליות בן בתלמיד כי צריך לכלל בן בתלמיד להראות לבחינת בן בחינת ההשגה של התלמיד כדי שיהיה לו יראה כנ"ל וננער רבי אליעזר הינו שרבי אליעזר שהוא בחינת בן, בחינת שנה כנ"ל נכלל בבחינת תלמיד, שהשגתו בחינת נעור ... כנ"ל זה בחינת כלליות תלמיד בבן כי התלמיד צריך שיהיה נכלל בבחינת בן, שהוא בחינת מה כדי שיהיה לו יראה כנ"ל . "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" 'מה' דיקא כי צריך שיהיה נכלל בבחינת מה, כדי שיהיה לו יראה כנ"ל מה זה, יהושע הינו שרבי אליעזר הביא את רבי יהושע לבחינת השגה של מה כדי שיהיה רבי יהושע, ... כל אלו הבטחונות ונכנס עמהם לים החכמה לקבל משם פרנסה ועל ידי זה נזדעזע רבי יהושע כי נפל עליו יראה, מחמת שנכנס בים החכמה ששם נתגלה בחינת מלכות שבא לקבל פרנסה שזה בחינת עיניו של לויתן כנ"ל ועל ידי זה נופל יראה כי מלכות הוא מקור היראה כנ"ל וזה: "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם" וכו' שנתים ימים זה בחינת תקופות הימים, תקופות השנים הנ"ל שהם ... הארץ, המבאר לעיל וכן רוח חכמה כי סמך משה ידיו וכו' כל זה מבאר לעיל במאמר הנ"ל גם בענין היראה כי יש חמש גבורות שהם חמש אימות, שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ויש אלף וארבע מאות וחמש גבוראן המובא בזוהר ... באר כלל, כי אלו הדברים נאמרו וכו' התורה הזאת מדברת מכל העשר ספירות. שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'המונע הלכה מפי תלמיד, כאלו מונע ממנו חסד, ופורק ממנו יראת שמים' גם בן ...

... שכתוב: "בי מלכים ימלכו" וכל אחד רצה ההתנשאות אזי הממנה, הינו היצר הרע, היה מסית ואומר להם. הצביעו, הינו שיראה איזה צביעות בפני המון עם כדי שיחזיקו אותו ויקבלו אותו לרב והממנה, הינו היצר, פתה את כל אחד על ...

... לא ראתה' וכו' כמו שכתוב: "ראשית חכמה יראת ה'" שעקר ראשית וקדימת החכמה הוא רק יראת ה' שצריך להקדים היראה להחכמה ותדע שאין הדבר כדעתם, חס ושלום כי אם כן לא ישיגו התכלית, רק מתי מעט מעט מאד דהינו ... ששלמה המלך, עליו השלום, מלמד אותנו שעקר השגת התכלית, שהוא בחינת סוף דבר הוא רק על ידי תמימות ופשיטות ליראה את ה' ולשמר מצוותיו בפשיטות וזהו "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור" שזהו בחינת תמימות ופשיטות ליראה את ה' ולקים מצוותיו בעבדא וכו' בפשיטות כנ"ל וזה שסים: "כי זה כל האדם" הינו כי זה יכול כל ... היה פילוסוף ומחקר וכפר בעקר כמו שכתוב "ולא ירא אלהים" דהינו שהוא רק נוהג על פי חכמות, ואין לו יראה כלל אבל הצדיק כשנכנס באלו השבע חכמות הוא מחזיק עצמו ונשאר קים על עמדו על ידי אמונה בבחינת: "וצדיק ...

... מי שיש לו המדות של האילן כי זה האילן יש לו שלשה שרשים שרש אחד הוא אמונה והשני הוא יראה והשלישי הוא עניוות ואמת הוא גוף האילן ומשם יוצאים ענפים ועל כן אי אפשר לבוא אל האילן, כי אם ...

... רואין בחוש תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר מתעוררין עליו דינים והסברא הוא להפך אך כי יש שני מיני יראה, יראת הענש ויראת הרוממות יראת הענש נקרא צדק, ויראת הרוממות נקרא אמונה כי מחמת שהוא מאמין באמונה שלמה שהשם ... ובעל היכלת ובעל הכחות כלם ומזה בא לאמונה יותר גדולה נמצא, תכף כשרוצה לילך בדרך הישר צריך להיות לו יראה הנקרא צדק . "והוא ישפט תבל בצדק" לפיכך מתעוררין עליו הדינים אך כשבא אל האמת, הינו אל היראה הנקרא אמונה אז כל הדינין נמתקין בשרשן וזהו תתן אמת ליעקב הינו להיראה כי יעקב הוא יראה, מלשון: "עקב ענווה יראת ה'" אז בודאי חסד לאברהם כי אברהם נקרא מי שבא לדבק את עצמו להשם יתברך ...

... "ושמחת בחגך" ואז מאיר הפנים על ידי השמחה בבחינות: "לב שמח ייטב פנים" בשביל זה נצטווינו, "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" בשביל לקבל אור הפנים. וזה בחינת: 'חיב אדם להקביל פני רבו ברגל' כדי ...

... הבאה: ועל כן שכר עולם הבא, "עין לא ראתה אלקים זולתך" כי מאחר שיהיה כלו אחד, לא יהיה עין שיראה, רק "אלוהים זולתך" ואמר אז, שגם בזה יש קשיא מה שאי אפשר להבין כי אם כן איך יהיה חלוק ...

... ד. ולהכיר את המפרסמים, איזהו על ידי עזות הוא על ידי בנין ירושלים, שהוא בחינת הלב כי ירושלים בחינת יראה שלם הינו שלמות היראה התלויה בלב כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'דבר המסור ללב נאמר בו ויראת' אך יש שלש מדות, שהם מחריבי ירושלים, דהינו הלב הינו שמפסידין היראה התלויה בלב והשלש המדות הם. 'תאוות ממון' ו'תאוות אכילה' ו'תאוות משגל' כי שלש מדות אלו הם בלב ועל כן הם מפסידים היראה שבלב 'ממון' שרשו בלב בבחינת: "ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסף עצב עמה" בחינת: "ויתעצב אל לבו" 'אכילה', בחינת: ... כן בלב כי עקר התאוה על ידי החמימות, הבא מהדם שבחלל הלב ומחמת שהם בלב על כן הם מפסידין היראה שבלב שהוא בחינות ירושלים וזה פרוש: 'שלש משמרות הוי הלילה' וכו' 'לילה' זה בחינת חשך, הינו מניעות והם בחינת ... וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי' הינו על הפסד היראה, בחינת: "אריה שאג מי לא יירא" כי שלש מדות הנ"ל שהם בחינת שלש משמרות הם מפסידין בנין ירושלים הינו שלמות היראה התלויה בלב כנ"ל ה. ולתקן שלש מדות אלו הוא על ידי הדעת שצריכין להמשיך הדעת אל הלב בבחינת: "וידעת ... בחינת: "ברכת ה' היא תעשיר" וכו', כנ"ל "וקרא שם בבית לחם" "כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם" וגם היראה שבלב היא גם כן בחינת שם בבחינת: "ליראה את השם הנכבד" וזהו בחינת: "קרואי מועד אנשי שם" שצריכין לקרות את המועדות, דהינו השלש רגלים לתקן את השלש מדות הנ"ל, שהם בחינת 'אנשי שם' כנ"ל ו. ועל ידי בנין ירושלים, דהינו תקון שלמות היראה שבלב על ידי זה נברא מלאך, שמשפיע נבואה לכלי הנבואה כי הנבואה באה מבחינת כרובים בבחינת: "וישמע את הקול ... מן המלאך בבחינת: "המלאך הגואל אתי מכל רע יברך את הנערים" שהם אנפי זוטרי, בחינת כרובים וזה המלאך שרשו מיראה כי זה אותיות מלאך, ראשי תבות כי אין מחסור ליראיו ואזי נמשכת נבואה ואפילו קטנים יכולין להתנבאות, בבחינת: "ונבאו בניכם ובנותיכם" ז. אך צריך לזהר מאד מהתמנות כי זה הזוכה ליראה, יש לו השתוקקות להתמנות כי 'מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין' ומחמת שדבריו נשמעין, הוא משתוקק להתמנות אבל צריך לשמר עצמו מאד מהתמנות כי ההתמנות מפסיד השפעת הנבואה בחינות המלאך הנ"ל, הנעשה על ידי היראה וזה שאמר יהושע למשה כשאמר לו "אלדד ומידד מתנבאים במחנה" . "אדוני משה כלאם": 'הטל עליהם צרכי צבור והם ... שכל המועדים והרגלים הם על ידי חדוש הירח שופר זה בחינת הלב, שנזון משופרא דשופרא גם שופר הוא בחינת יראה, בבחינת: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" "הרם כשופר קולך" גם שופר הוא בחינת תפילה, בבחינת: "מן המצר קראתי ...

... בחינת חטם בחינת 'ודברתם אל הסלע' כנ"ל בחינת: "ותהלתי אחטם לך" ארחא מליא "כי אין מחסור ליראיו" וזה 'מליא' ויראה היא בחינת תפילה בחינת "יראת ה' היא תתהלל" בחינת חטם בחינת "והריחו ביראת ה'" דלא אתחזיא כי צריך להקטין ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי ...