... מהם, חס ושלום, כפי ענין הקשוי לילד וצריך לראות להוליד בנקל בלא קשוי. ואחר כך כשנולד הנפש, צריך לגדל את הנפש ושתי בחינות אלו, דהינו ההולדה והגדול נעשין, על ידי יראה ואהבה שהם בחינת שתי ידים, יד הגדולה ויד החזקה כי ההולדה נעשית על ידי היראה, בבחינת "רעדה אחזתם שם חיל כיולדה" ואחר שנולד, אזי מגדילין אותה על ידי האהבה, בבחינת: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" הינו ...

... חסד. כא. על ידי ענווה בא ישועה. כב. מי שמתפלל בשמחה, יזכה לשמח בישועתו. כג. הנס בא על ידי אמת. כד. הנס בא על ידי יראה. כה. מי שמודיע דרך ה' לרבים, על ידי זה אפילו כשהוא בין הגויים, הקדוש ברוך הוא מושיע לו. כו. מי שמתפלל כל היום, על ידי זה מקבל [יזכה לקבל] ישועה. כז. ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר וגם נצח ישראל לא ישקר כי זה ידוע, שמדת הנצחון אינה סובלת האמת כי אף אם יראה לעינים דבר אמת ידחה אותו מחמת הנצחון וזה מברר מאד אך לא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך ...

... כן כביכול יהיה עם השם יתברך ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם', וחיב לתקנו ומהו התקון ? הענין הוא כך שיראה שיעלה כל הניצוצות שבכל דבר והניצוצות הם אותיות נמצא מעלה אותיות והאותיות נעשים ...

... באין עליו, זה מחמת שהתחיל מתוך יראה של צדק. עו. המתחיל לעבד את ה', הקדוש ברוך הוא ... מביאה רפואה לעולם. צד. תשובה מיראה זדונות נעשין כשגגות, ומאהבה נעשין כזכיות. צה. ... מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה , ועל ידי היראה מתנוצץ זכות אבות, ועל ידי התנוצצות האבות ...

... להניח ולקפל ולסדר כל חתיכה סחורה יפה יפה עם הקצה לחוץ [כדרך המשרתים המבחרים שמקפלין הסחורה ומניחין קצת לחוץ כדי שיראה הקונה בבואו תכף מהות יופי הסחורה] וכשיבוא אחד לקנות איזה סחורה יוכל המשרת לחטף מיד ...

... הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקים עשירותו. והזהיר את האיש שדבר עמו מזה, שיזרז את העשיר הנ"ל שיראה לקנות ספריו. ועין במקום אחר מזה כמה היה משתוקק ...

... מאיר הנפש ביותר כי כשהרצון אין מאיר אז הנפש בבחינת ונפש רעבה כי עקר הרעב מחמת העדר האור כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" 'מכאן שהסומא אינו שבע' כי עקר השבע מחמת האור שיראה בעיניו ועל ידי שאינו רואה אין נתמלא נפשו הינו רצונו כי "טוב מראה עינים מהלך ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עקר השלמות היא היראה איתא בזוהר: 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב: "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה היא בחינת מלכות, כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' דלת 'בגין דלית לה מגרמה כלום' כי אי אפשר לבוא ליראה כי אם על ידי התבוננות השכל בגדלתו והשכל נקרא יוד כמו שכתב רש"י: "אז ישיר משה" 'שראוי לכתב שר משה, אלא יוד על שם המחשבה נאמרה' וההמשכה מהשכל להיראה הוא בחינת ואו וזה א והיראה השניה שהיא באה מדברים תחתונים, היא בחינת אד כי היא בחינת דלי דלת שאינה נמשכת מהשכל, אלא מהדברים תחתונים ועל ידי היראה זו אינו נמשך רק השפעות בעולם כי הוא בחינת העלאת מיין נקבין כמו כשאחד צריך לחברו ומבקש ממנו ועל ידי הבקשה פועל אצלו הדבר מחמת שדבוריו ובקשתו שהכניע עצמו לחברו ובקש ממנו נעשו אלו הדבורים בחינת העלאת מיין נקבין ופועלים הבקשה אצל חברו להשפיע לו מה שצריך כן מה שמעלה היראה מהדברים התחתונים נעשה מזה בחינת העלאת מיין נקבין ונמשכין השפעות בעולם וזה בחינת "ואד יעלה מן הארץ" על ידי היראה התחתונה זו שהיא בחינת אד כנ"ל על ידי זה: "והשקה את כל פני האדמה" כי על ידה נמשכין השפעות כנ"ל וכשנמשך השפע צריך לעשות כלי לקבל השפע שלא יינקו ... לעשות כלי צריך לציר ולחקק מתחלה רשם וציור הכלי ואחר כך עושה הכלי כן בזה הרצון לנסע נעשה הציור ורשם הכלי ואחר כך כשבא אליו נעשה הכלי וזה: "אדם יראה לעינים" על ידי יראה לעינים, הינו היראה התחתונה שמקבל על ידי מה שרואה בעינים כנ"ל על ידי זה נעשה בחינת אדם הינו שנמשכין השפעות על ידי אד שהוא בחינת יראה זו כנ"ל מם הוא הכלי לקבל השפע כנ"ל אבל על ידי היראה העליונה הנ"ל שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו על ידה אשתלם שמא קדישא דקדשא בריך הוא כנ"ל וזה וה' יראה ללבב שעל ידי יראה ללבב שהוא בחינת יראה עליונה שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו יתברך כנ"ל על ידי זה נשלם שם ה' כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו שמא קדישא אשתלם' ועקר השלמות היא היראה כנ"ל וזהו "וה' יראה ללבב" כי על ידי יראה עליונה הנ"ל שהיא בחינות יראה ללבב נשלם שם ה' כנ"ל. [זה המאמר שמעתי בשמו, שהוא שיך על פסוק: "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון" ואיני יודע הפרוש אך כפי הנראה, יש שיכות לסוף המקרא לענין מאמר הנ"ל עין שם מה שכתוב בסופו שעל ידי ההשתוקקות לנסע להצדיק נעשה ציור ורשם הכלי וכו' וזהו בחינת "יראה אל אלהים בציון" 'ציון' זה בחינת ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי ההשתוקקות וכו' כנ"ל שעל ידי זה זוכין אחר כך להתקרב להשם יתברך בחינת "יראה אל אלהים בציון" הינו על ידי ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי השתוקקותו הגדולה בתחלה. ואמר רבנו, זכרונו לברכה שכל מי שיש לו יגיעות וטרחות יותר בתחלת ... היגיעות שבתחלה נעשה הכלי וכל מה שיש לו יותר יגיעות וטרחות וכו' יש לו כלי גדול ביותר לקבל אחר כך בתוכו שפע קדשה וטהרה להתקרב להשם יתברך וזה בחינת "יראה אל אלהים בציון" כנ"ל] ...

... את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם ... ועל ידי זה שהצדיק מגלה ההתפארות של השם יתברך שמתפאר עם עמו ישראל שעל ידי זה נתגלין כל הרצונות של הבריאה כנ"ל על ידי זה נתגלה היראה והאהבה כי על ידי התגלות ההתפארות נתגלה היראה וכמו שעל ידי התגלות ההתפארות של ישראל שהם מתפארים עמו יתברך על ידי זה נופל יראה כי ההתפארות של ישראל הוא בחינת תפילין שנקראים פאר ועל ידם נתגלה יראה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מנין שהתפילין הם עז לישראל, שנאמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"' נמצא, שעל ידי התגלות ההתפארות שמתפארין ישראל עמו יתברך על ידי זה נופל יראה כמו כן על ידי התגלות ההתפארות של השם יתברך שמתפאר בישראל שזה בחינת תפילין של השם יתברך כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה [מנין שהקדוש ברוך הוא ... מתפאר עם עמו ישראל, כדאיתא שם שתפילין דמארי עלמא כתיב בהו: ומי כעמך ישראל וכו', כי מי גוי גדול וכו'] על ידי ההתפארות הזאת מתגלה היראה של השם יתברך דהינו ליראה מלפניו יתברך ועל ידי זה נתגלה היראה אפילו על שנאני שחק כי באמת מלפני המלך בודאי הכל יראים וחרדים אך אף על פי כן ביום הלדת המלך ביום גנוסיא דמלכא שלובש המלך בגדי התפארות אז נתגלה היראה יותר ויותר כי אף על פי שגם קדם הכל היו יודעים מהמלך עם כל זה מתפעל נפש הרואה יותר ויותר, כידוע [פרוש, כי כל דבר שרואים בעינים מתפעל נפשו מזה ... נפשו כל כך להתירא כל כך מהמלך כמו בעת שרואה בעיניו ממש את גדלת המלך כשהוא לבוש בבגדי התפארותו ומנהיג חילותיו וכו' שאז נופל עליו יראה יותר כי הנפש מתפעל יותר על ידי הראיה] ועל כן, על ידי שהצדיק מגלה ההתפארות שמתפאר בישראל שזה בחינת יום הלדת המלך יום גנוסיא דמלכא דהינו שנולד ... ונופל יראתו על כלם ואפילו על שנאני שחק וזהו: "על ישראל גאותו" כשנגלה גאותו ותפארתו על ישראל אזי: "ועזו בשחקים" 'עז' זה בחינת יראה כנזכר לעיל מנין שהתפילין הם עז וכו' דהינו שנתגלה יראתו אפילו על שנאני שחק כי מתפעל נפש הרואה כנ"ל ועל ידי התגלות ההתפארות שזה בחינת התגלות היראה על ידי זה נתגלה הרצון שזה בחינת אהבה כי כן דרך המלך ביום גנוסיא דמלכא שלובש בגדי התפארות שאז נופל יראה גדולה על כלם והכל חרדים וזוחלים מפניו שאחר כך מגלה המלך רצונו לכל אחד ואחד ומחלק ונותן מתנות לכל אחד ואחד לפי כבודו כפי רצון המלך ואהבתו שיש ... אליו ואוהבים אותו [פרוש: כמו שעל ידי ההתפארות שהשם יתברך מתפאר עם ישראל על ידי זה היו כל הרצונות של הבריאה כנ"ל כמו כן על ידי היראה שנעשה מהתגלות ההתפארות הזאת כנ"ל על ידי זה נתגלה אחר כך הרצון שמתרצה המלך אחר כך לכל אחד ואחד ומקרבם ברצונו וכו' כנ"ל שזהו בחינת אהבה כנ"ל נמצא שיראה ואהבה נמשכין על ידי הצדיק שמגלה ההתפארות שעל ידי זה מוצא כל הרצונות שהיה להשם יתברך בכל הבריאה וכו' כנ"ל שעל ידי זה נעשה יראה ואהבה כנ"ל] וזה בחינת: "כי תפארת עזמו אתה, וברצונך תרום קרננו" "תפארת עזמו" זה בחינת היראה שנתגלה על ידי התגלות ההתפארות כנ"ל כי עז הוא בחינת יראה כנ"ל ואזי "ברצונך תרום קרננו" כי מגלה רצונו ומרומם קרנם של כל אחד ואחד כנ"ל שעל ידי זה התגלות האהבה כנ"ל נמצא שהצדיק מגלה היראה והאהבה ב. וכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה בבחינת: "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם" "שמים" זה בחינת אש ומים הינו יראה ואהבה נתלבשים בקדרות ונחשכים ונתכסים בשק דהינו שנחשך אצלו היראה והאהבה זה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק שממנו מקבלין יראה ואהבה כנ"ל כי לפעמים יש שנחשך אצל אחד אור הצדיק ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעם ולהבין ולראות אורו ... על עצמה ונתעוררת לשוב לשרשה כנ"ל ונעשין בעלי תשובה וגרים כנ"ל אמר רב אשי: האי עזא דימא דבחישא ואית לה קרני עזא זה בחינת עז, הינו יראה בחינת "כי תפארת עזמו אתה" הנ"ל דבחישא הינו בחינת הצדיק שמחפש תמיד אחר ההתפארות שבכל אחד מישראל כנ"ל ואית לה קרנא הינו בחינת "וברצונך תרום קרננו" הינו האהבה שנתגלה על ידי הצדיק כנ"ל כי על ידי כל בחינות הנ"ל נתגלה אור הצדיק שעל ידי זה זוכין ליראה ואהבה כנ"ל ט. וזה: "ויהי הם מריקים שקיהם" הינו בחינת "לבשו שמים קדרות ושק וכו'" 'שמים' הינו יראה ואהבה כנ"ל וכשהם מריקים את השק והחשך מן היראה והאהבה והנה איש צרור כספו בשקו זה בחינת הצדיק בחינת: "צרור הכסף לקח בידו" שהם הצדיקים, כמו שפרש רש"י שם בשקו, הינו שאור הצדיק נתחשך ונתלבש ונתכסה בקדרות ושק הינו שמרגישים שהשק והחשך שהיה על היראה והאהבה זה מחמת שק וחשך שנחשך להם אור הצדיק כנ"ל ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו שראו והכירו שצרורות כספיהם תלוי בהחמר והצורה שנקרא המה ...