... "כנשר יעיר קנו" 'נשרא' דא רוחא דא בחינת צדיק בבחינת: "איש אשר רוח בו" יעיר קנו שהוא מעורר המחין מתרדמותן מבחינת מחין דקטנות, מבחינת שנה קנו דא "קנה חכמה קנה בינה" שהם המחין ואפילו מלאכים ... ועל ידי תקון כלליות הגידין נתרומם המחין בבחינת: "כנשר יעיר קנו" נשרא דא רוחא שהוא כלליות הגידין בחינת: "ולא קמה עוד רוח באיש" יעיר קנו שהוא מעורר 'קנה חכמה קנה בינה', מבחינת שנה על גוזליו ירחף שהוא מרחף ומגן על המחין שהיו מתחלה נגזלין בבחינת: "גוזל אביו ואמו", הם המחין שהם אב בחכמה ואם לבינה וזה בחינת 'תינוק יונק משדי ...

... אומר סברא שקר בגמפ"ת [גמרא, פרוש רש"י, תוספות] ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו על ידי זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת אינו סברא כלל כן יש כמה מבוכות וקשיות אצל המחקרים שבאמת אינם שום חכמה והקשיות בטלים מעקרא אך מחמת שאין ...

... כד אתחבר בה אמת' ג. ואי אפשר לבוא לאמת אלא על ידי התקרבות לצדיקים וילך בדרך עצתם ועל ידי שמקבל מהם עצתם נחקק בו אמת כמו שכתוב: "הן אמת חפצת" כשאתה חפץ אמת "בטחות ובסתם חכמה תודיעני" כי העצות שמקבל מהם הוא בחינת נשואין וזווג וכשמקבלין עצות מרשעים הוא בחינת נשואין בקלפה וזהו "הנחש השיאני" לשון נשואין עצות הנחש שקבלה הוא בחינת נשואין ... תבוא לאמת ועל ידי זה נקראת אמונה, כד אתחבר בה אמת ועל ידי זה תבוא הגאלה כנ"ל כי הוא מקבל טפי השכל של הצדיק על ידי עצה שמקבל ממנו וזה: "הן אמת חפצת בטחות" בכליות "חכמה תודיעני" שאזכה לקבל טפי המח, טפי השכל על ידי עצה שאקבל מהם ואז אזכה לאמת כי הטפי השכל נקרא "כלו זרע אמת" ד. ודע, שעל ידי מצות ציצית האדם נצול מעצת הנחש מנשואין ...

... כי על ידי הגדלות שוכח גם כן את חכמתו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו' אך צריך לזה חכמה יתרה, כי בודאי גדלות הוא אסור גדול מאד ואם יתגאה באמת בודאי ...

... ומבין הדבר על בריו, כאלו רואה אותו בעיניו בראיה יפה וכמו שכתוב "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י: 'על שם החכמה נאמר', כמובא בדברי רבנו כמה פעמים] ובכח הראות יש שתי בחינות כי מי שכח הראות שלו יפה, יכול לראות מרחוק, ואין צריך להתקרב אל הדבר שצריך לראות אבל מי שאין כח הראות שלו ...

... צריך לידע הרבה הקדמות קדם שידע איזהו דבר ואחר כך כשמשיג את הדבר משליך הקדמותיו ויודע את הדבר בידיעה אחת ועקר המעין החכמה מן המקדש יצא כי שם היו מקריבין הקרבנות שהם הבהמיות וכח הדמיון כמו שכתוב: "זבחי אלהים רוח נשברה" ששבירת הדמיון הם הקרבנות ובשביל זה אמרו חכמינו, זכרונם לברכה. 'כשחרב בית המקדש ...

... איך יכול להיות שככל שהאדם חכם יותר, כך יהיה לו קל יותר לזרוק את השכל? איך זה מסתדר? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? איפה מובא בפירוש, שכדי לזרוק את השכל צריך הרבה שכל? * שיחות הר"ו טו: אמר, שהוא חכמה גדולה להיות כמו בהמה נדמה לי שיש שיחות נוספות, אני לא זוכר את הציטוטים והמקורות * ...

... מ"ב אותיות של שם מ"ה הינו פשוט ומלוי ומלוי דמלוי שכלם יחד הם מ"ב אותיות שלש פעמים יד וצריך לראות שלא יהיה קמצן שלא ישאר אצלו דינין ולזה צריך חכמה יתרה לדעת כמה זה צריך לתן שלא ישאר אצלו דינין ...

... הנחש, שהוא שרש חכמת הטבע והוא מראה בחכמתו, שהכל על פי הטבע, חס ושלום ויש שנכנס בחינת מצח הנחש, שרש חכמת הטבע בתוך החכם שבקדשה וחכמה זו של מצח הנחש מתחלת לכנס עמו מעיון לעיון עד שנכנס בעיון דק מאד עד שרוצה להטיל פגם, חס ושלום, בשרש הרצון ולכפר שם, חס ושלום, כאלו אין רצון כלל, חס ושלום. ח. ודע, שזה המצח הנחש יניקתו מזקני הדור ממאריכי ימים שבדור, כשאין בהם שלמות מזה יונק מצח הנחש הנ"ל כי 'זקן זה קנה חכמה' וצריך האדם, כל מה שמזקין כל מה שנתוסף ובא לו יום מימי חייו להוסיף בכל יום ויום שבא אחר כך תוספות אור קדשה ודעת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . ... זה בחינת "קצר ימים" ומזה יונק מצח הנחש, שהוא הפך מצח הרצון וזהו: "שבע רגז" הפך הרצון כנ"ל אבל כשהזקנים כראוי בחינת: 'זקן זה קנה חכמה' וכו' כנ"ל על ידי זה מתגבר התגלות הרצון, בבחינת: "זקן ונשוא פנים" שעל ידי זקן שבקדשה מתגבר הרצון, שהוא בחינת נשוא פנים כי נשיאת פנים הוא בחינת רצון ... בחינת הרצון הנ"ל דהדר לה תנינא זה מצח הנחש, שמסבב ומתגבר על הרצון כנ"ל ונחת בר אמוראי לאתויה הינו בחינת החכם שבקדשה, בחינת: "אמר לחכמה אחותי את" שהחכם שבקדשה רצה להתגבר ולהעלות הרצון לקשרו לשרש הרצון כנ"ל אתא תנינא קא בעי בלע לספינתא הינו שבא בחינת מצח הנחש, שרש חכמת הטבע ורצה לבלע ... יב. וזה בחינת רפואות כי הוא רפואה לכל המכות כי כל בחינות אלו הם בחינת רפואות צדקה היא רפואה, בבחינת "צדקה מרפא בכנפיה" זקן זה קנה חכמה הוא בחינת רפואה, בבחינת "לשון חכמים מרפא" רצון הוא בחינת רפואה כמו שכתוב: "ה' שלחני לחבש לנשברי לב, לקרא שנת רצון" מלאכת מעשה בראשית הוא רפואה כמו ... אחר כך צריכים לסגר פי המכה וכל אלו בחינות רפואות נעשים על ידי בחינות הנ"ל כי צדקה היא בחינת פתיחת פי המכה בבחינת:"פתוח תפתח" חכמה היא בחינת כח המושך בבחינת "ומשך חכמה מפנינים" מלפני ומלפנים [וכמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "יקרה היא מפנינים" מלפני ולפנים, עין שם] שבחינת חכמה מושכת ומוציאה הקלקול מלפני ולפנים מכל מקומות הפנימיים רגל שהוא התגלות הרצון על ידי זה נעשה בחינת הדחת וכבוס הדמים כדי שיוכלו הדמים לסבב סיבובם כסדר ...

... מהם אינם יכולים להזיק כמו ההולך, שהולך רק מעט ואינו יכול למהר למרחוק כמו המעופף וגם בינם לבין עצמן אין שכלם מעופף הינו שאין נפתח להם החכמה כל כך ואינם מעופפים ומהירים בחכמות שלהם רק חוקרים בחכמתם מעט מעט, כמו ...