... תסבר בת הקיסר שהוא המלך נתן לאיזה אחד את הספינה ולכן ישלחו את אחת מבנות השרים הנ"ל להגיד לה בחכמה ובדרך רמז והלכו לחדר אחד ולא מצאו אדם וכן לחדר שני וכן לכל האחד עשר חדרים ולא מצאו אדם ... אמר לה, שהם גזלנים אמרה לו: אף אנחנו גזלנים רק שאתם גזלנים באמצעות הגבורה שלכם ואנחנו גזלנים על ידי חכמה כי אנו מלמדים בלשונות ובכלי זמר בכן מה בצע כי תהרגו אותנו?! הלא טוב שתשאו אותנו לנשים ויהיה לכם ...

... כנ"ל וחזרו ויסדום ותקנו אותם, שיהיה כלו אחד כנ"ל וזה פרוש, ויאמר בעז אל רות הוא השכל, כמו שכתוב "החכמה תעז לחכם" רות היא בחינת הנפש, שממנה יוצא הדבור של התפילות והשירות והתשבחות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'למה ...

... אות שצד אמר יש בני אדם שאין מכירים אותי כלל וחולקין עלי. ואמר שאיתא בזוהר הקדוש על פסוק "הבה נתחכמה לו" וכי תעלה על דעתך שפרעה הלך לכל אחד ואחד ואמר לו הבה נתחכמה אלא שהכניס בתוך לבבם וכו' עין שם אות שצה שמעתי מרבי יודל ספור דברים ששמע מרבנו זכרונו לברכה. ענה ...

... והתחיל לחשב עם פילוסופיא שלו מה לעשות ויישר בעיניו ללמד מלאכת צורף [בזהב] שהיא מלאכה גדולה ונאה, ויש בה חכמה, וגם היא מלאכה עשירה והוא היה בר הבנה ופילוסוף ולא הצרך ללמד המלאכה כמה שנים רק ברבע שנה קבל ... [כל זה היה דרכי התם ועתה נחזר לענין ראשון] בתוך כך נעשה רעש, שהחכם הנ"ל נוסע ובא לכאן בגדלה וחכמה גדולה ורץ התם גם כן לקראתו בשמחה גדולה והיה אומר לאשתו: תן לי מהר היופא [בגד מכובד] אלך לקראת ...

... ונשמע הם בחינת "בראשית ברא" כמובא בספרא דצניעותא בראשית דא מאמר ברא חצי מאמר דא עדן עלאה, עדן תתאה חכמה עלאה, חכמה תתאה אב ובן כי נעשה ונשמע הוא בחינת נסתרות ונגלות. נעשה הוא בחינת נגלות הינו המצוות שאפשר לכל אחד ... ובן מאמר וחצי מאמר כי ה'נעשה' הוא בחינת נגלה בחינת תורה בחינות 'ברא' בחינות בן בחינות עדן תתאה בחינות חכמה תתאה בחינות חצי מאמר כנגד ה'נשמע' שהוא בחינות 'בראשית' מאמר השלם חכמה עלאה עדן עלאה בחינות אב בחינות תפילה בחינות נסתר כי כל דרגא נגד דרגא שלמעלה ממנה הוא בחינות חצי ...

... והטיל בה זהמא שהוא הרוח סערה הרוח שטות אשת כסילות והולך ומפתה את הרוח הקדש שהוא לשון הקדש אשה חכמה בבחינת "חכמות נשים" ומטיל בה זהמא. וזה בחינת: "לפתח חטאת רבץ" לפתח, הינו 'פתחי פיך' של לשון הקדש שהחטאת ... רובץ לינק ממנו ד. ודע, שאשת כסילות הזאת שהוא כללות הרע של שבעים לשון אי אפשר להם לינק מאשה חכמה מלשון הקדש הנ"ל אלא על ידי בחינת 'עץ הדעת טוב ורע' שעל ידו הוא מפתה את הלשון הקדש ומטיל בה זהמא ועץ הדעת שיש בו שני כחות, שהן טוב ורע הוא אמצעי בין לשון הקדש שהוא אשה חכמה שכלו טוב ובין לשון של שבעין עממין שכלו רע ועץ הדעת טוב ורע זה לשון תרגום שהוא אמצעי בין ... יש בו טוב ורע לפעמים הוא בחינת משכיל ולפעמים הוא בחינת משכל ואשת כסילות הזאת היא מפתה את האשה חכמה על ידי אשה משכלת. כי עקר תגברת הקלפה אינו אלא על ידי לשון תרגום בבחינת: "ארמי אבד אבי" ובבחינת: ... הקדש של כל דבר הינו בהאותיות שיש בכל דבר זה יכול לקים "ויאכל וישת" כנ"ל [פרוש: כי על ידי חכמה לבד יכולין לידע האותיות שיש בכל דבר, כשיודעין כל הנ"ל דהינו למשל כשרואה דבר שטעמו מתוק ויודע שמתיקות כחו ...

... המח שיהיה בבחינת קדם בבחינת פנים וזה בחינת: "ראש דברך אמת" זה בחינת מח הנאמר אצל פה וזה: "ראשית חכמה יראת ה'" זה בחינת מח הנאמר אצל חטם וזה בחינת: "הוכח לחכם ויאהבך" זה בחינת מח הנאמר אצל אדנין ... שבעת הנרות כנ"ל שעל ידם האדם משיג פני המנורה הינו סכה הינו שפע אלקי ורוח הקדש נקרא על שם החכמה שהיא רוח חכמה הבא מקדש כידוע וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה מנין שאין מסככין אלא בדבר שאין מקבל טמאה ובדבר שגדולו מן ... כי צריך המקבל הזה להיות חכם כי הקדוש ברוך הוא 'יהב חכמתא לחכימין' בבחינת: "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" ד. וסכה הנ"ל הינו רוח הקדש הנ"ל שפע אלקי הנ"ל הוא בחינת מקיפין שהשכל הזה הוא גדול עד למאד ... תקרי 'ודגלו' אלא 'ולגלוגו' אבל אין לדרש אותה כמו שהיא לרבים כי אין לדרש אלא דברים המבררים כמאמר: "אמר לחכמה אחתי את" 'אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך, אמר, ואם לאו, אל תאמרהו' וזהו: "כי יעקב בחר ... את ה' כמים לים מכסים" כי בהשכל המשתף יהיו כלם שוים שהכל ידעו את ה', אפילו עכו"ם אך בעמקות החכמה יהיה כל אחד לפי מדרגתו כמים המכסים לים שלמעלה המים שוים בכל מקום אך בעמקות הם מבדלים מאד כי ...

... חוץ לארץ וגם המחין של חוץ לארץ הם מקבלים ויונקים גם כן מהמחין של ארץ ישראל כי עקר המח והחכמה היא בארץ ישראל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה במדרש: 'אין חכמה כחכמת ארץ ישראל' וכו' וכל אחד מישראל יש לו חלק בארץ ישראל וכל אחד כפי חלקו שיש לו בארץ ... נמצא שכל המחין הם בחינת מחין של ארץ ישראל כי כלם מקבלים משם כי שם בארץ ישראל עקר המח והחכמה כנ"ל אבל אף על פי כן יש מחין של חוץ לארץ וזה נעשה על ידי פגם הכבוד, חס ושלום ...

... אויתך בלילה" וצריך כל אדם, לילך מקטנות לגדלות וכשבא לגדלות, הוא בחינת: "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י: 'על שם החכמה נאמר' "וירא אלהים את האור כי טוב", 'ואין טוב אלא תורה' ושני בחינות אלו, הן בחינות 'הושענא רבא ושמחת ... בחינת: "נפש כי תחטא" וזה פרש רש"י: אלה תולדות יצחק בן אברהם, יעקב ועשו וכשבא אל בחינת יעקב, הוא החכמה כמו שכתוב: "ויעקבני זה פעמים" ותרגם אונקלוס: 'וחכמני' אז נתרפא בחינת הנפש כמו שכתוב "שמש צדקה ומרפא בכנפיה" וזה ... "תורת ה' תמימה משיבת נפש" והדבור בלא דעה נקרא צדק, כמו שכתוב: "צדק תדברון" וכשבא אל בחינת יעקב, היא החכמה נקרא צדקה וזה פרוש הפסוק: "אני המדבר בצדקה רב להושיע" דהינו הנפש שהיה מקדם בלא ידיעה ונושע על ידי הצדקה, שהוא בחינת דבור בידיעה וזה פרוש הפסוק "רפאות תהי לשריך", שהיא מדת מלכות וכשבא אל בחינת חכמה נתקן הנפש, ומעלהו לשרשו כי טפת הזרע נמשכת מהמח, 'ומחא חכמה' וכל העבודות שצריך האדם לעבד הבורא הוא רק שיתגלה כבודו והחכמה נקרא כבוד, כמו שכתוב "ואם אב אני איה כבודי" ואב נקרא חכמה, כמו שכתוב "אברך", פרש רש"י: 'אב בחכמה' ועל ידי חכמה נתחדשו העולמות כי קדשא בריך הוא באוריתא ברא עלמין והתורה נקרא חכמה וישראל עלו במחשבה תחלה וכשבא הנפש אל החכמה, אזי נתחדש העולם ויעקב הוא בחינת שמים וזה פרוש הפסוק "רומה על השמים אלהים" כשהוא מעלה בחינת נפש, שהיא בחינת אלהים, דינא קדישא לבחינת יעקב שהוא שמים, בחינת חכמה אז "על כל הארץ כבודך", שנתגלה כבודו [זאת התורה שבסימן זה, לא שמעתי מפיו הקדוש, והוא מלשון החברים כנ"ל. ... ולהמתיק הדין שבא מבחינת מחין דקטנות וכשבא לבחינת מחין דגדלות זהו בחינת "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י: 'על שם החכמה נאמר' כי עקר ההמתקה הוא על ידי חכמה, בחינת מחין דגדלות דהינו על ידי ידיעת התורה ותורה אור, וכמו שכתוב: "וירא אלהים את האור כי טוב" 'ואין ... פרוש שהדין הוא בחינת דינא קדישא ומסטרא דאברהם בחינת חסד, נולד יצחק כנ"ל והמתקת הדין של יצחק, על ידי החכמה, שהוא ידיעת התורה כנ"ל זה בחינת יעקב שנולד מיצחק כי מבחינת הדין הזה בחינת יצחק שהוא בחינת הנפש כנ"ל נולדים שתי בחינות, שהם בחינת יעקב ועשו יעקב, הוא בחינת החכמה, בחינת דבור בידיעה שהוא בחינת המתקת הדין של יצחק ועשו, הוא בחינת הסיגים והפסלת גמור שמשתלשלין ויורדין מבחינת הדין ... ועשו' כי המתקת הדין של יצחק, הוא על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת דבור בדעה כי יעקב הוא בחינת חכמה כמו שכתוב "ויעקבני", ותרגם אונקלוס 'וחכמני' כי יש דבור בלא דעה, ויש דבור בדעה ושני בחינות אלו, הן בחינת ... דידעין אורחוי דאוריתא, ומשתדלי בה בארח מישור, דאנון נטעין אילנא דחיי לעלא דכלא אסותא' וזה בחינת יעקב, שהוא בחינת חכמה, בחינת מחין דגדלות שהוא בחינת רפואת הנפש, בחינת "שמש צדקה ומרפא בכנפיה" כי שמש, הוא בחינת יעקב [כמו שכתוב "ויזרח לו השמש"] שהוא בחינת חכמה, בחינת דבור בדעה שהוא בחינת התורה, בחינת שמחת תורה שהוא בחינת אילנא דאסותא כנ"ל וזה בחינת "שמש ומגן ה' ... הזה כנ"ל כי כשבא לחכמת התורה נתתקן הנפש, ומעלהו לשרשו כי טפת הזרע של הולדת הנפש נמשכת מהמח ומחא, חכמה כי ישראל עלו במחשבה תחלה והמחשבה היא חכמה שהיא שרש נפשות ישראל, ושרש כל העולמות כי שרש כלם הוא חכמת התורה כי באוריתא קדשא בריך הוא ברא עלמין והתורה נקראת חכמה, כמו שכתוב: "אני חכמה" וכו' וכשזוכה הנפש לחכמת התורה, זהו בחינת חדוש העולם כי חדוש כל העולמות היה על ידי חכמה, שהוא התורה כנ"ל ואזי כשזוכה לחכמה, אזי נתגלה כבודו יתברך שזהו עקר התכלית של כל עבודות האדם כי תכלית כל העבודות שצריך האדם לעבד את הבורא יתברך הוא רק כדי שיתגלה כבודו: "לכבודי בראתיו" וכו' והכבוד נתגלה על ידי החכמה כמו שכתוב "ואם אב אני איה כבודי" ואב הוא בחינת חכמה כמו שכתוב אברך, ופרש רש"י: אב בחכמה וזה פרוש הפסוק, רומה על השמים אלהים זה בחינת יעקב [כמובא במקום אחר] כשהוא מעלה בחינת נפש, שהוא בחינת אלהים, דינא קדישא לבחינת יעקב, שהוא בחינת שמים, בחינת חכמה אזי, על כל הארץ כבודך אזי נתגלה כבודו כנ"ל

... סוף לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל הפנוי, ברא העולמות והן הן מדותיו והלב הוא הציר של המדות הינו החכמה שבלב כמו שכתוב: "ובלב כל חכם לב" וכו' "כלם בחכמה עשית" נמצא שהלב הוא הציר, כמו שכתוב "צור לבבי" ואית יצירה לטב ולביש כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "וייצר" ... פעלות ומדות טובות, והינו יצירה לטב וכשחושב מחשבות רעות, הוא מטמטם הלב בבחינת ערלת לב ומקלקל את הבריאה, הינו החכמה שבלב "ומלתם את ערלת לבבכם" ותרגומו: 'ית טפשות לבכון' 'וטפשות', הוא קלקול הבריאה, שהיא על ידי החכמה נמצא כשאדם חושב מחשבות טובות בלבו איך לעבד את השם יתברך בזה נעשה לבו, בבחינת: "צור לבבי", ובבחינת: "ולבי ... ובמדה ומקדש את מחשבתו לבלי לחשב שום מחשבות רעות רק לחשב תמיד מחשבות קדושות שהם בחינת יצר טוב, בחינת חכמה שבלב שעל ידי זה מציר המדות טובות וזוכה לעשות פעלות ומעשים טובים ומדות טובות ועל ידי זה נתגלה בחינת ... אור האין סוף לצדדין ונעשה חלל הפנוי ובתוך החלל הפנוי הזה, ברא כל העולמות וכל העולמות נבראו על ידי חכמה, כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועקר תכלית בריאת העולמות היה בשביל המלכות הינו כדי לגלות מלכותו שזה אי אפשר כי אם על ידי ... טובות שכל זה הוא בחינת התגלות המדות, שהן העולמות בתוך חלל הפנוי שבלב ועקר בריאת העולמות היה על ידי חכמה כנ"ל וזה הוא בחינת מה שעקר עבודת השם, לזכות למדות ומעשים טובים הוא על ידי ששומר החכמה שבלב שהוא המחשבה שבלב שצריכין לשמר מאד המחשבה שבלב, שהוא בחינת חכמת לב שזהו עקר היצרין כי מחשבות טובות הם יצר טוב ומחשבות רעות הם יצר הרע הינו כשחושב מחשבות טובות, שזהו בחינת חכמה שבלב אזי על ידי זה זוכה לפעלות ומדות טובות שזהו בחינת התגלות הבריאה, שהיא המדות, בתוך חלל הפנוי על ידי החכמה שבלב, שהוא בחינת מחשבות טובות שבלב כנ"ל אבל כשחושב מחשבות רעות, חס ושלום אזי הוא מקלקל החלל שבלב, שהוא סוד חלל הפנוי ואזי הוא מטמטם החלל שבלב, בבחינת ערלת לב וכנ"ל וזהו בחינת קלקול הבריאה, שהיה על ידי החכמה שבלב כנ"ל וכל עקר העבודה שצריכין לצמצום הנ"ל ולחשב מחשבות טובות, כדי לזכות למעשים טובים ומדות טובות כל זה ... על מלכות שמים שלמה שזהו בחינת התגלות מלכותו יתברך שנתגלה על ידי בריאת העולמות שבתוך החלל הפנוי על ידי החכמה וכנ"ל והכלל שבריאת העולמות, ועבודת השם יתברך בפעלות ומדות טובות הם בחינה אחת ממש וכנ"ל ואז כשנתגלה מלכותו יתברך ... כמו שכתוב: "צור לבבי" כמו שכתוב: "ואין צור כאלקינו", 'אין ציר כאלקינו' כי הלב הוא הציר של המדות הינו החכמה שבלב וכו' כנ"ל כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף וכו', כנ"ל עין שם היטב נמצא ... ולהפך כשהלב אטום, בבחינת ערלת לב הוא מקלקל את הבריאה, כמבאר למעלה עין שם ועל כן הצדיק שלבו פתוח בחכמה, בבחינת: "ולבי חלל בקרבי", בחינות: "צור לבבי" על כן, על ידי זה יוכל לחדש מעשה בראשית, ולעשות נסים ונפלאות ...