ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה... פסלת הקדשה כמו אצל האדם, יש כמה מיני מותרות ופסלת כגון צפרנים ושער וזעה, ושאר פסלת ומותרות כן כל חכמה חיצונה בא ממותרות ופסלת ידועה של הקדשה וכן כשוף בא ממותרות ופסלת ידוע ועל כן מי שנופל לאפיקורסית הזאת ... פרוש רש"י, תוספות] ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו על ידי זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת אינו סברא כלל כן יש כמה מבוכות וקשיות אצל המחקרים שבאמת אינם שום חכמה והקשיות בטלים מעקרא אך מחמת שאין בהשכל אנושי לישבם על ידי זה נדמים לחכמות וקשיות ובאמת אי אפשר לישב ... כביכול רק ישראל על ידי אמונה עוברים על כל החכמות ואפילו על האפיקורסית הזאת הבא מחלל הפנוי שום חקירה וחכמה, רק באמונה שלמה כי השם יתברך 'ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין' נמצא שהוא כביכול בתוך כל העולמות, וסביב ... בבחינת שתיקה מאחר שאין עליהם שכל ואותיות לישבם כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ובהדבור יש חכמה כי כלל הדבור הוא רק חמשת מוצאות הפה ועל ידם נתהוו כל הדברים של כל הבריאה וכמו שכתוב "כלם בחכמה עשית" והדבור הוא הגבול של כל הדברים כי הגביל חכמתו בהאותיות שאותיות אלו הם גבול לזה, ואותיות אלו הם ... הצדיק, שהוא בחינת משה הוא מעלה את הנשמות מן האפיקורסית הזאת של החלל הפנוי שנפלו לשם כי דע, שכל חכמה וחכמה שבעולם יש לה זמר ונגון מיחד שזה הזמר מיחד לחכמה זו, ומזה הזמר נמשכת החכמה הזאת "זמרו משכיל", שכל שכל וחכמה יש לו זמר ונגון ואפילו חכמת האפיקורסית, יש לה נגון וזמר המיחד לחכמה האפיקורסית וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אחר מה הוי בה זמרא יוני לא פסק מפמה וכשהיה קם מבית המדרש, ... ידי זה היו הספרי מינין נופלין ממנו כי זה הזמר היה מיחד לזה האפיקורסית והמינות שהיה לו נמצא כל חכמה וחכמה לפי בחינתה ומדרגתה כן יש לה זמר ונגון השיך ומיחד אליו וכן ממדרגה למדרגה כי בחינת החכמה שבמדרגה היותר עליונה יש לה זמר ונגון יותר עליון לפי בחינתה וכן למעלה מעלה עד ראשית נקדת הבריאה שהיא תחילת האצילות ושם אין למעלה ממנה ואין מקיף לאותה חכמה שיש שם כי אם אור האין סוף המקיף לחלל הפנוי שבתוכו כל הבריאות והחכמות ובודאי גם שם יש בחינת חכמה אך החכמה שיש שם באור אין סוף אי אפשר לידע ולהשיג אותה כי אין סוף הוא השם יתברך בעצמו, וחכמתו אי ... אין סוף עצמו הסובב כל עלמין כנ"ל אותו הזמר הוא גם כן למעלה מכל הנגינות וזמירות שבעולם השיכים לכל חכמה ואמונה וכל הזמירות והנגונים של כל החכמות נמשכין מזה הזמר והנגון שהוא למעלה מכל הזמירות והנגונים של כל החכמות ... כנ"ל וזה, כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו עבדים הם בחינות ההקדמות של כל החכמות כי כל חכמה יש לה הקדמות, והם נקראים עבדים ומשמשים להחכמה הינו שכל החכמות וההקדמות הבאים משם מחלל הפנוי יש בהם כבדות לב שנשארים בקשיא כנ"ל וזהו למען שתי אתתי ...