הר של זהב ומבצר של מרגליות... ובזה מרומז מ"ש כי יש התבוננות כזה שצריך לכך כל הון דעלמא, היינו כי יש שכל כ"כ גדול, דהיינו השכל הנקנה, שכדי להגיע אליו, לשם כך צריך את כל הזהב שבעולם, היינו צריך האדם לדעת את כל ההקדמות שיש בעולם, ולהוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות שאין שלמות אחריה, כדי להגיע אל השכל שיש מעל השכל. ודינים היינו קליפות, היינו הקדמות, היינו ההקדמות שצריך לדעת כדי להגיע אל מעל לשכל. וכיו"ב צריך בהכרח גם לעבור ... מבצר = מקום שמור / סגור / חומה וכיו"ב. מרמז על האין סוף. שהכתר הוא החומה שיש בין החכמה והשכל של האדם לבין האין סוף. ובפשיטות, השגת האין סוף היא סגורה ונעלמת מהשכל האנושי של האדם, אא"כ... מרגליות = אבנים טובות. אבנים היינו אבן ובן כאחד. אבן = אב + בן. היינו ... טובות, היינו רצונות וכיסופים, שצריך הרבה כיסופים כדי לזכות לשכל הנ"ל. לסיכום: הר של הזב ומבצר של מרגליות, הוא השכל הנקנה, דהיינו השגת האין סוף.