... הידיעה שלא נדע ובשביל זה שבת נקרא תכלית שמים וארץ ותכלית זה בחינת: "אמרתי אחכמה, והיא רחקה ממני" הינו זה עקר החכמה שישכיל שרחוק ממנו החכמה ותכלית הזה הוא עקר המקום הינו בחינת מקומו של עולם שזה התכלית הוא המקיף את כל העולם שנברא בחכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" וזהו בחינת: 'הקובע מקום לתפילתו' כי זה עקר המקום בבחינת: "אל יצא איש ממקמו ביום השביעי" ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא דחויא ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן כי המקום גורם, בבחינת: "של נעליך וכו' כי המקום" וכו' ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת בבחינת: "והנה שבה כבשרו" 'שנרפא מצרעתו', ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא בשר בחינת: "בשר מבשרי" ואז נתרומם מזלו, שהיא ...

... כן שם עמהם ואמרתי להם. אני יכול להביא אתכם אל האילן כי זה האילן אין לו מקום כלל כי הוא למעלה מהמקום לגמרי ובחינת מעט מחזיק את המרבה הוא ... יש לו מקום מעט על כל פנים ובחינת מעט מחזיק את המרבה שיש לי, [הינו לבעל החטוטרות] היא בחינת סוף המקום לגמרי, שמשם ולמעלה אין מקום כלל על כן אני יכול לשא את כלכם אל האילן שהוא למעלה מהמקום לגמרי [כי זה בעל החטוטרות הוא כמו בחינת ממצע בין המקום ובין למעלה מן המקום לגמרי כי יש לו בחינה עליונה של בחינת מעט מחזיק את המרבה, שהיא בחינת סוף המקום ממש שמשם והלאה אין נמצא תבת מקום כלל כי משם ולמעלה היא בחינת למעלה מן המקום לגמרי ועל כן הוא יכול לשא אותם מתוך המקום, לבחינת למעלה מן המקום והבן] וכיו"ב מובא כאן ... * ובאמת, מקום מגוריו של הצדיק האמת, הוא מקומו של עולם. כי הוא כולו כלול באין סוף ממש שהוא מעל המקום. כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=178 ... רגליים, דהיינו שאין שייך אצלו שום הליכה כלל, כי הוא מחוץ למקום לגמרי, והוא דייקא מתקן את בחינת המקום וכולי... עיין שם * והסיבה שהצדיק נקרא ... בו נחשים ועקרבים וכולי, דהיינו פגם האמונה וכולי... **** ובשורה התחתונה ההפיכה של הרוח סערה את המקום מדבר למקום ישוב וכולי, היינו שכאשר ... למקום ישוב היינו כי כל העולם הזה הוא בחינת מדבר ושדות ויער וכולי. והאמת נמצאת מחוץ למקום ומעל המקום, שהוא המקום ישוב באמת וכולי... ואח"כ מובא שם: ... העולם מדבר ושממה. כי שם דייקא היא נמצאת וכולי... ולכן הוא הלך לחפש אותה במדבר דייקא, שהוא הרי המקום ישוב המקורי לפני שהרוח סערה בלבל את ...

... ושלא נשאר אצל האדם שום שכל עצמי כלל, אלא יש לו רק את השכל של הצדיק בלבד. והשכל של הצדיק נכלל בשכל של השי"ת שהוא מעל הזמן והמקום. כך שכל זמן שהשכל של האדם הוא לא מעל הזמן והמקום כמו השי"ת ממש, הרי שזה אומר שהוא רחוק מדעתו של הצדיק וכולי. ולסיכום: תעשה הפרדה ברורה בין רבי נחמן מברסלב עצמו, לבין כל השאר ...

... מצוה והוא משלחה ואינו מקימה. טו. מי שעושה מריבה עם הצדיקים, בידוע שמחשבותיו רעים. טז. לפעמים המקום גורם מריבה לאדם. יז. מי שיש לו שונאים יכניע את עצמו, על ידי זה יצילהו הקדוש ברוך הוא משונאיו. ...

... של יחזקיהו המלך בא עליו סנחריב והיה לו צער גדול ממנו. ומעתה אין לתמה על גדל המחלקת שיש על צדיקים אמתיים אות שצח לענין הגזרות שנשמעו בימיו שרוצין לגזר על ישראל [אשר בעוונותינו הרבים כבר יצאו בימינו המקום ירחם] שמעתי שפעם אחת דבר מזה ואמר שהיה ...

... בחינת לב ונתבטל החרפה, הינו ערלת לב כי על כל פשעים תכסה אהבה כי שם שורה אהבה הקדושה וזהו שאמרו חז"ל בקש הקדוש ברוך הוא להוציא כהנה משם. ובשביל שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום נטלה משם ונתנה לאברהם שנאמר: "אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק" וזהו כשהקדוש ברוך ...

... כולן מעורבות טוב ורע. דהיינו כל עצה ועצה וכל דיבור ודיבור וכל תורה ותורה וכל מילה ומילה של הצדיק, כולם מעורבים טוב ורע, דהיינו שלכולם יש פירוש טוב ופירוש רע. וההשגה של הצדיק עצמו והמקום שממנו הוא מושך את התורות שלו, המקום הזה הוא כולו טוב ללא שום רע כלל. והרע עצמו אין לו שום אחיזה בצדיק עצמו. אך יחד עם זאת, אצל כל השומעים את דברי הצדיק וכל ...

... לברכה, בענין זה שעל ידי זה שזוכין לראות שפלותו באמת על ידי זה אין שום אדם יכול להוציאו ולדחותו ממקומו דהינו לקפח פרנסתו, חס ושלום כי מאחר שהוא ענו ושפל באמת הוא בבחינת אין, ואינו תחת המקום כלל על כן בודאי אין יכולין לדחותו ממקומו וזהו: "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" ...

... של אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה שהיה לוקח לפעמים ספינה קטנה ושט עמה בעצמו לתוך הנהר הנ"ל אף על פי שלא היה יכול היטב להנהיג ספינה זאת אף על פי כן היה שט עמה עד אחורי הקנה וסוף עד המקום שלא היו רואין אותו עוד ושם עשה מה שעשה ...

... העניין של הקבצן החיגר וגם של הקבצן הגיבן שגר מחוץ למקום וגם של איש היער שגר באויר שזו בחינת מעל המקום. פירוש: כי הצדיק הוא מעל הזמן ומעל המקום. ומי שהוא מעל המקום, ממילא לא שייך אצלו נסיעות לשום עניין שבעולם, בדיוק כמו קבצן חיגר שאינו יכול ללכת לשום מקום. וכל הנסיעות נמשכות רק מחמת זה שהאדם אינו זוכה להיות מעל המקום. וזה שורש העניין של זה שהנסיעות שורשן בפגם האמונה. כי הצדיק שנכלל בא"ס, הוא בחינת אין, והוא לא נמצא בשום מקום, כמ"ש רבי ... פגם האמונה. הרי לכאורה צריך להיות הדבר להפך. רמז לתשובה: מי שיעמיק בשאלה עצמה הנ"ל, בבחינת מעל המקום של הצדיק, ממילא הוא ימצא תשובה לקושיא הנ"ל. תשובה: העניין הוא די פשוט. כאן, כל הנסיעות של האדם, כולן שורשן בפגם אמונה ... לאדם אמונה שלמה, הוא לא היה הולך משום מקום לשום מקום, כי הוא היה מחוץ למקום לגמרי. וכל אחיזת המקום והזמן, היא מבחינת אחרי הבריאה, שצריך לכלול אותה בבחינת לפני הבריאה וכולי, ששם הוא מעל למקום ולזמן וכולי. אך אצל הצדיק ... אמר על עצמו שבכל צעד וצעד שלו וכולי. כך שבאמת רק מי שנמצא מחוץ למקום, רק הוא דייקא מתקן את בחינת המקום על ידי ההליכה שלו. אך כל זמן שהאדם לא תיקן את בחינת המקום שלו, הרי שכל ההליכות שלו נמשכות מפגם האמונה. כי אם הייתה לו אמונה שלמה, ממילא לא הייתה לו שום תאווה ללכת משום מקום לשום ...