... באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ... הצדיק, אין שום שינוי כלל. והצדיק האמת הוא תמיד בדבקות של בחינת לפני הבריאה ממש שהיא מעל הזמן ומעל המקום. אך כלפי חוץ מצד הגוף ומצד החיות של העולם הזה, מצד זה הוא משתנה מרצון אל רצון. והעניין הזה ...

... עמהם ואמרתי להם. אני יכול להביא אתכם אל האילן כי זה האילן אין לו מקום כלל כי הוא למעלה מהמקום לגמרי ובחינת מעט מחזיק את המרבה הוא עדין במקום כי על כל פנים יש לו מקום מעט רק שהוא ... לו מקום מעט על כל פנים ובחינת מעט מחזיק את המרבה שיש לי, [הינו לבעל החטוטרות] היא בחינת סוף המקום לגמרי, שמשם ולמעלה אין מקום כלל על כן אני יכול לשא את כלכם אל האילן שהוא למעלה מהמקום לגמרי [כי זה בעל החטוטרות הוא כמו בחינת ממצע בין המקום ובין למעלה מן המקום לגמרי כי יש לו בחינה עליונה של בחינת מעט מחזיק את המרבה, שהיא בחינת סוף המקום ממש שמשם והלאה אין נמצא תבת מקום כלל כי משם ולמעלה היא בחינת למעלה מן המקום לגמרי ועל כן הוא יכול לשא אותם מתוך המקום, לבחינת למעלה מן המקום והבן] ולקחתי אותם, ונשאתי אותם לשם אל האילן הנ"ל נמצא שיש לי הסכמה מהנ"ל, שיש לי בחינה עליונה של ...

... שהם מאירים ויש שהם מחיבים שיהיה מדבר ויש שהם מחיבים שיהא ישוב במקומות שהם מאירים ולפי ההתנוצצות הכוכבים על המקום כן המקום מתנהג וזהו בחינות: "דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד" "מועד", זה בחינות גלגלי הרקיע שעל ידם נחשב הזמן. וזהו: ... 'אין לך כל עשב ועשב שאין לו כוכב' וכו' ולפעמים כשאדם יש לו עכוב וצער בדרך הוא מחמת שכנגד המקום הזה יש שם עכוב בהכוכב שאינו מאיר בשלמות ועל כן התקנה לזה לתן צדקה קדם שיצא לדרך כמה שכתוב: ...

... בעיני הקפיטן ושאל מה זה, ועל מה זה ? והשיבו החכמים של הספרדים שקבלה בידם איש מפי איש שבזה המקום נשלך יונה בן אמתי הנביא ולא יכלה הספינה לעמד שם אותה הלילה והכרחו לזוז עם הספינה משם והלכו משם ... כך הלכו כלם לעיר הקדש חיפה אנשים ונשים וטף ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו לברכה, לארץ הקדושה ובא אל המקום אשר נכסף אליו, והשתוקק אליו בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בשביל זה, והשליך ...

... שפרש רש"י: "מזמרת" 'לשון זמר' וכו' כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה וזה סוד מה שכתוב: ...

... משתלשלים מהבורא בכל רגע ורגע, וכיצד הבורא מצמצם את עצמו לכל דבר ודבר. להכלל בא"ס, פירושו להבין כיצד הזמן והמקום הם ישות אחת. להבין כיצד העבר / הווה / עתיד הם ישות אחת, להבין כיצד מקומות שונים הם מקום ...

... נקדת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ומעשה לפי היום ולפי האדם ולפי המקום ומלביש לו בזאת המחשבה דבור ומעשה שמזמין לו רמזים כדי לקרבו לעבודתו בכן צריך להעמיק מחשבתו בזה ולהגדיל בינתו ...

... של הקבצן החיגר וגם של הקבצן הגיבן שגר מחוץ למקום וגם של איש היער שגר באויר שזו בחינת מעל המקום. פירוש: כי הצדיק הוא מעל הזמן ומעל המקום. ומי שהוא מעל המקום, ממילא לא שייך אצלו נסיעות לשום עניין שבעולם, בדיוק כמו קבצן חיגר שאינו יכול ללכת לשום מקום. וכל הנסיעות נמשכות רק מחמת זה שהאדם אינו זוכה להיות מעל המקום. וזה שורש העניין של זה שהנסיעות שורשן בפגם האמונה. כי הצדיק שנכלל בא"ס, הוא בחינת אין, והוא לא נמצא ... מתקן את פגם האמונה. הרי לכאורה צריך להיות הדבר להפך. רמז לתשובה: מי שיעמיק בשאלה עצמה הנ"ל, בבחינת מעל המקום של הצדיק, ממילא הוא ימצא תשובה לקושיא הנ"ל. תשובה: העניין הוא די פשוט. כאן, כל הנסיעות של האדם, כולן ... לאדם אמונה שלמה, הוא לא היה הולך משום מקום לשום מקום, כי הוא היה מחוץ למקום לגמרי. וכל אחיזת המקום והזמן, היא מבחינת אחרי הבריאה, שצריך לכלול אותה בבחינת לפני הבריאה וכולי, ששם הוא מעל למקום ולזמן וכולי. אך ... עצמו שבכל צעד וצעד שלו וכולי. כך שבאמת רק מי שנמצא מחוץ למקום, רק הוא דייקא מתקן את בחינת המקום על ידי ההליכה שלו. אך כל זמן שהאדם לא תיקן את בחינת המקום שלו, הרי שכל ההליכות שלו נמשכות מפגם האמונה. כי אם הייתה לו אמונה שלמה, ממילא לא הייתה לו שום ...

... זה בחינת: "אמרתי אחכמה, והיא רחקה ממני" הינו זה עקר החכמה שישכיל שרחוק ממנו החכמה ותכלית הזה הוא עקר המקום הינו בחינת מקומו של עולם שזה התכלית הוא המקיף את כל העולם שנברא בחכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" וזהו בחינת: 'הקובע מקום לתפילתו' כי זה עקר המקום בבחינת: "אל יצא איש ממקמו ביום השביעי" ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא דחויא ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן כי המקום גורם, בבחינת: "של נעליך וכו' כי המקום" וכו' ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת בבחינת: "והנה שבה כבשרו" 'שנרפא מצרעתו', ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא ...

... הכללות באין סוף. התבודדות שלמה = הכללות בא"ס, שזו התבודדות שלמה והכללות בבחינת לפני הבריאה, שזהו ניתוק מוחלט מהזמן ומהמקום וכולי... וזאת התבודדות מוחלטת... וכל השאר... זה נקרא התבודדות רק בשם המושאל בלבד.