... היה מסכן עצמו כל כך לכנס ברע עין כזה כי הוא סכנה גדולה ה. וצריך לשמר את העין מכח המדמה ואפילו מי שהוא טוב עין צריך לשמר מזה כמו שאנו רואים, כי אפילו מי שיש לו ראיה יפה יכול לטעות, על ידי שרואה מרחוק, ונדמה לו להפך מן האמת והכח המדמה בא על ידי לשון הרע כי כח המדמה הוא כח הבהמיות כי גם בהמה יש לה זה הכח המדמה והמוציא דבה הוא נופל לבהמיות ועל כן נתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות וכשהדעת נסתלק ממנו נופל מאהבת השם יתברך, ונופל לאהבת הבהמיות "כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי" "אברהם אוהבי": "אתה כהן", בחינת "וקמץ הכהן" ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות "נדמו עמי מבלי הדעת", "נדמו", הינו כח המדמה ו. וזה הכח המדמה, הוא מבקש תמיד כלי לשכן שם ועל כן הוא מחזיר תמיד לשרות על פי שונה הלכות ועל כן אם הם מחדשים דבר בתורה, הוא חדוש נאה ומתקבל כי הוא בא מכח המדמה, שהוא מדמה מלתא למלתא אך שהרע שבו הוא יותר מהטוב ואלו החדושים מזיקים לפרנסה כי על ידי חדושי תורה ... ההשפעות והברכות לעולם כמו שכתוב:יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וכו' אך כשהחדושים הם על ידי כח המדמה אזי נבראין רקיעין דשוא ועל ידם בא רעב לעולם ואף שיש בהם גם כן טוב, שהם דברי תורה, שהם ... הרעב על בחינת שבע שני השבע שהוא בחינת התגברות הרע על הטוב "ולא נודע" וכו' כנ"ל ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו והולך אצל השוני הלכות, כי הם ... שיהיה נברא לו גוף להתלבש בו על ידם וזה שכתוב ועל השנות החלום הינו מה שהחלום שהוא בחינת כח המדמה השתדלותו לשרות על השונה הלכות כי נכון הדבר מעם האלוהים, וממהר האלוהים לעשותו זה בחינת: "אשר ברא אלהים לעשות" ... הוא מחזיר תמיד לשרות על השונה הלכות כנ"ל וזה, "חלום פרעה אחד הוא" הינו חלום פרעה, שהוא בחינת כח המדמה כח בטל כמו שכתוב: "תפריעו את העם" הוא בא מאחד הינו מאהבה [כי אחד הוא בחינת אהבה כמבאר במקום ... הוא כסיל" דהינו שנסתלק ממנו הדעת על ידי זה נופל מאהבת השם יתברך, לאהבות הבהמיות ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ועל ידי הכח המדמה, נפגם הזכרון ונופל לשכחה ועתה בוא וראה, מה טוב ומה נעים עתה קשר כל המקרא הזה "נדמו עמי" וכו' הנ"ל נדמו עמי מבלי הדעת שעל ידי פגם הדעת, מתגבר כח המדמה כנ"ל כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי כי על ידי פגם הדעת, נופל מאהבות דקדשה שהם בחינת כהן כנ"ל ואז מתגבר עליו הכח המדמה, בחינת "נדמו עמי" וכו' כנ"ל וזהו שסים שם בפסוק זה ותשכח תורת אלקיך ותשכח ודאי כי על ידי פגם הדעת, שעל ידי זה מתגבר הכח המדמה על ידי זה נפגם הזכרון ובא לשכחה כנ"ל אשכח בניך גם אני כי על ידי שפוגם בזכרון ונופל לשכחה ... כנ"ל וזהו: "אשכח בניך גם אני" כנ"ל ועל כן גזר פרעה על הזכרים דיקא כי פרעה הוא בחינת הכח המדמה, שהוא כח בטל כנ"ל שהוא מתגבר על הזכרון, שהוא בחינת בן זכר כנ"ל כי כח המדמה כשמתגבר, חס ושלום הוא פוגם ומבטל, חס ושלום את הזכרון כנ"ל וזהו,: "ויצו פרעה וכו' כל הבן הילוד היארה תשליכהו" "היארה" דיקא, כי יאור מצרים, זה פישון ששם שורה הכח המדמה כנ"ל הינו שרצה לפגם הזכרון, שהוא בחינת בן זכר על ידי הכח המדמה, השורה על פי שונה הלכות כנ"ל. ולהכניע הכח המדמה הוא על ידי בחינת יד, בחינת "ביד הנביאים אדמה" ויד, הינו בחינת שמחה, בחינת "ושמחתם בכל משלח ידכם" וזה ... על ידי זה מברר הרוח טובה מן הרוח רעה שזהו בחינת רוח נבואה כנ"ל וכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה שהוא בחינת הרוח רעה, רוח שטות שרוצה לפגם ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח רוח נכאה, רוח רעה שהוא מבלבל את הרוח טובה, רוח נבואה שהוא בחינת זכרון הנ"ל ... רעה וכשיוצא כל הרוח בבת אחת יוצא כמו שהוא מערב טוב ורע ואזי אין נבנה הנגון והשמחה, ואין נכנע המדמה וזה בחינת: "תצא רוחו ישוב לאדמתו" "לאדמתו", הינו בחינת המדמה הינו כשיוצא כל הרוח אזי חוזר ושב אל המדמה כי לא נכנע המדמה מאחר שאינו יכול ללקט ולברר הרוח טובה ויוצא כל הרוח המערב טוב ורע אבל כשיש לו בחינת יד הנ"ל המלקט ומברר בחינת הרוח טובה מן הרוח רעה אזי מכניע המדמה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" כנ"ל כי עקר בחינת הנבואה, הוא מבחינת היד הנ"ל שמברר הרוח טובה מן הרוח רעה ועל ידי זה מכניע המדמה שהוא בחינת רוח רעה המערב ברוח טובה כנ"ל וזה שכתוב: "מי עלה שמים וירד, מי אסף רוח בחפניו, מי ... בשמלה: "שפכי כמים לבך" הינו שעל ידי זה שמלקט הרוח הוא צורר מים בשמלה ששומר הלב שלא ישלט עליו המדמה וזה מי הקים כל אפסי ארץ שעל ידי זה הוא מקים בחינת רגלין המלבש בזה העולם "אפסי", בחינת רגלין, כמו שכתוב: "ויעברני מי אפסים" כי על ידי נגון ביד הנ"ל על ידי זה נכנע המדמה ואזי זוכה לזכרון הנ"ל שהוא בחינת מה שיודע להבין כל הרמזים שיש בכל דבר שבעולם שהם בחינת חיות אלקות ... נתקלקל ונפגם בחינת אהבה דקדשה שהוא בחינת: "וקמץ הכהן" כנ"ל מקץ, שהוא בחינת פגם הקמץ ופרעה חלם, הינו הכח המדמה כנ"ל והנה עמד על היאר זה פישון הינו בחינת פי שונה הלכות, שמתגבר עליהם הכח המדמה כנ"ל והנה מן היאר וכו' הינו שעל ידם בא שבע שני שבע ושבע שני רעב, הינו טוב ורע כנ"ל ... חרפת רעב בגוים" "איש אשר רוח אלהים בו" "ויוסף ישית ידו על עיניך" שעל ידי היד, נשמר העין מכח המדמה כנ"ל עין בסבא מה שדרש על פסוק: "ה' אלקי גדלת מאד" וכו' וזה בחינת: "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי ... הרוחות כנ"ל וזהו: "עם לבבי אשיחה" כי על ידי בחינת נגון ושמחה הנ"ל על ידי זה נשמר הלב מכח המדמה כנ"ל ואז יכול לשפך לבו כמים לפני ה' שזהו בחינת: "מי צרר מים בשמלה" הנ"ל בבחינת: "שפכי כמים לבך ... רבותינו, זכרונם לברכה אין אדם דן גזרה שוה מעצמו כי יכול להיות שהוא דן גזרה שוה מעצמו והוא מכח המדמה שמדמה מלתא למלתא כנ"ל עין שם על כן אסור לדון גזרה שוה, הינו לדמות מלתא למלתא מעצמו אלא אם ...

... מה שהשכל גדול ביותר, הזמן נקטן ונתבטל ביותר כי בחלום, שאז השכל נסתלק, ואין לו [אלא] רק [את] כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה כאשר נדמה בחלום, שעובר והולך כמה וכמה זמנים בשעה מעטת מאד ...

... והכתל עד שיכנס משחרב בית המקדש, בטל השמיר ונפת צופים ואמנה א. כי צריך כל אדם להוציא את עצמו מהמדמה ולעלות אל השכל וכשנמשך אחר המדמה זה בחינת שרירות לב שהוא הולך אחר המדמה שבלב וכשיוצא משרירות הלב ומשבר לבו האבן זה בחינת 'שמיר' שעל ידו נכנע האבן ואינו הולך אחר תאוות המדמיות ... זמן שלא הוציא שכלו אל הפעל שלא השתמש בשכלו עדין אז אצלו השכל בכח אף על פי שכבר שבר המדמה אז נתקומם תכונת שכלו כי 'כשזה קם, זה נופל' אבל השכל עדין בכח ואחר כך כשחוקר בשכלו ומשתמש בו ... עיל לתרעא. ואמר לון, איתו מרא וסתרי לפתח עם הכתל פרוש בודיא, זה בדיות הלב מה שבודה מלבו הינו המדמה הנ"ל הינו בחינת שרירות לב הנ"ל כשזה הכח המדמה שבלב גובר ומתפשט על האדם שעולה ממדרגה התחתונה למדרגה עליונה והקלפה הזאת שהיא המדמה לא שויא לנגד עיניה, ההפסד וחבלה שנפסדת כבר מהאיש שהיה במדרגה עליונה ואף על פי כן היא מתגברת אחר כך כנ"ל ולא עיל לתרעא הינו שלא יכול האיש לכנס לשער קדשה שהיא השכל מחמת התגברות המדמה ועצה היעוצה על זה סתירת הפתח שהוא המדמה, שהוא הטומאה כמו: 'הבא לטמא פותחין לו' והוא בחינת: "לפתח חטאת רובץ" וסתירתו על ידי הגונין הנ"ל שהוא גדלת ... ששבירת הדמיון הם הקרבנות וכו' עין שם וזה בחינת סמיכה על הקרבנות כי הקרבנות מביאין מבהמות שהם בחינת כח המדמה כי הבהמה יש לה גם כן כח המדמה וכשאדם הולך אחר המדמה שבלב דהינו אחר תאוותיו חס ושלום שבאין מכח המדמה זהו מעשה בהמה ממש כי גם הבהמה יש לה כח המדמה ועל כן כשאדם חוטא חס ושלום וכל החטאים באין על ידי כח המדמה שמשם נמשכין כל התאוות על כן הוא צריך להביא קרבן מבהמות וצריך לסמך עליו ולהתודות כל חטאיו על הקרבן בשעת הסמיכה ועל ידי זה נמשכין כל החטאים וכל כח המדמה על הבהמה, שהיא בחינת מדמה כנ"ל ושוחטין הבהמה לקרבן ועל ידי זה נכנע ונשבר המדמה [שיך לאות ב' ג'] מבאר שם, שכשאדם נעתק ממדרגה למדרגה אז צריך לו לילך דרך אלו הדמיונות כדי להגיע ... שני בני אדם במדרגה אחת כנ"ל אחר שאמר מאמר הנ"ל ושם מכנה וקורא כל תאוות היצר הרע בשם כח המדמה אמר אז צריכין לקרא לו ולכנות לו שם אחר הינו להבעל דבר והיצר הרע צריכין לקרות אותו בשם אחר דהינו שלא לקרותו עוד בשם יצר הרע רק בשם כח המדמה ואמר זאת בדרך שחוק אבל הבנתי שהיה לו בזה כונה שלמה

... לנמול בלמוד התורה. ד. מצות מילה יש לה כח שיש לבגדי כהן גדול. ה. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה. ו. מי שגומל חסד, שם אשר יקרא יתקים, בשביל זה קדם שיקרא שם לתינוק, יגמל חסד, ...

... החכם יש חלוק גדול ביותר כי ספר הוא רק לזכרון כמו שכתוב: "כתב זאת זכרון בספר" והזכרון הוא בכח המדמה כי גם בהמה יש לה זכרון כמו שאנו רואים שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב והיא בורחת משם ...

... האמות מחדשין עלינו גזרות. כח. הסגופים מועילים להולדה. כט. הקוצים מסגלים [מועילים] להולדה. ל. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה.

... מאד כי הוא תקון גדול מאד. גם אמר שהוא טובה לנשמת אבותיו שכבר נסתלקו. ואמר, כבר נתתי לכם כח המדמה כשר וטוב ואתם רשאים לחדש בתורה. ואמר אתם יכולים להשיג בכח המדמה שלכם מה שאני יכול להשיג בשכל אות תקכב ספר לי מצדיק אחד ממדינת ליטא שקדם מותו הכה באצבע צרדה ...

... השתי צפרים חיות טהורות שהשתי צפרים הנ"ל, יונקים מאתר דנביאים ינקין = כי כל אחיזת הרע הוא בבחינת כוח המדמה בלבד ולא בשכל. והנבואה היא כולה עניין של בירור המדמה. ומי שזוכה לברר את המדמה, על ידי זה הוא זוכה לבחינת נבואה, ואז הניגון של העולם הזה שלו הוא כולו בחינת נבואה, שהוא בירור המדמה וכולי. לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון, הינו לשון נבואה כי לוקח הנגינה מאתר דנביאים ינקין = וכמובא שהחזן ... במסירות נפש, תורה לשמה ושלא לשמה, לשון הקודש / תרגום / לשונות העכו"ם, טוב ורע, קליפות, פנימי וחיצוני, כוח המדמה, נבואה, למדן, תלמיד חכם, חוכמה עילאה ותתאה, עכו"ם וישראל וכולי וכולי, גם כל הדברים האלו צריכים פירוש יעודי שיבאר ...