... שכתוב: "כתב זאת זכרון בספר" והזכרון הוא בכח המדמה כי גם בהמה יש לה זכרון כמו שאנו רואים שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב והיא בורחת משם ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'דברים שבעל פה, אי אתה רשאי לאמרם בכתב' ויש דברים בגו ... שכתוב: "כתב זאת זכרון בספר" והזכרון הוא בכח המדמה היינו מבאר רבי נחמן מברסלב, כי שמיעה ישירות מהצדיק הוא בבחינת שכל. בייחס לקריאה מתוך ספר שהוא בבחינת כוח המדמה. כי ספר נכתב רק לצורך זיכרון בלבד והוא רק בחינת רשימו בלבד ולא בחינת השורש עצמו. ובחינת כוח המדמה הוא בחינה נמוכה, כי: כי גם בהמה יש לה זכרון כמו שאנו רואים שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב והיא בורחת משם והיינו שהרע שולט רק בבחינת כוח המדמה שזו בחינת זיכרון בספר. אך מי ששומע תורה מפי הצדיק עצמו, זה בחינת שכל ששם אין אחיזה לרע של כוח המדמה. ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'דברים שבעל פה, אי אתה רשאי לאמרם בכתב' היינו שמה שבאפשרותך לשמוע בעל פה ישירות מהצדיק, אל תלמד אותו מהכתב ומהספר. כי בספר הדיבורים של הצדיק ... ישירות כדי שהוא לא ירד דרגה לבחינת כוח המדמה. ואז מקשה רבי נחמן מברסלב על עצמו: ויש דברים בגו כי באמת זה המקרא "כתב זאת זכרון בספר" הנ"ל נאמר על תורה שבכתב שצריכין דוקא לכתבה היינו שיש תורה שצריך דווקא לכותבה, שהיא התורה ... צריך דייקא לכתוב אותה, וזה למרות שהיא בכוח המדמה, הוא כדלהלן: כי באמת מצד האמת אין קיום לתורה שבעל פה בלי תורה שבכתב. היינו בלי שיהיה עולם, אין קיום לסודות התורה שמלובשים בעולם. ואכן התורה שבכתב היא בחינת כוח המדמה, היינו שמי שאינו זוכה לשלמות התורה שבעל פה, הוא אכן יכול לטעות בצורה שבה הוא מפרש את התורה שבכתב. כי באמת התורה שבכתב היא כולה בחינת המדמה. דהיינו שמי שאינו זוכה להתגלות סודות התורה שבבריאה, הרי שכוח המדמה שלו אינו מבורר. כי כל הבריאה היא בבחינת כוח המדמה ביחס לשכל שהוא בחינת לפני הבריאה כמובא. אך שלמות התורה שבכתב, דהיינו בירור כוח המדמה, דהיינו תיקון הבריאה, הוא נעשה דייקא על ידי תורה שבעל פה, היינו על ידי התגלות הסודות שבבריאה וכולי, שעל ידי זה המדמה מבורר וכולי, ואז נעשה שלמות גם לתורה שבעל פה. ********* וראה בהרחבה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110 שהתורה שבכתב היינו בחינת הבריאה. ותורה שבעל פה, היינו ביאור ...

... - תורה א - אשרי תמימי דרך דהיינו קישור החוכמה למלכות, דהיינו להסתכל בשכל שיש בכל דבר, שזהו בחינת חן עיי"ש. ועניין החלומות ובירור החלומות, שורשו בבירור כוח המדמה של האדם. כי כוח המדמה שורה על המלכות. וכאשר האדם מסתכל בשכל שבכל דבר, על ידי זה הוא מתקן את המדמה שהוא הדמיון, כי הוא משתמש בשכל, שעל ידו נעשה בירור המדמה וכולי. ועניין החלומות הברורים שמובא שם, הוא עניין אספקלריא מאירה. זהו עניין הנבואה. שהוא כולו תלוי בבירור כוח המדמה. שימוש בשכל = קישור החוכמה למלכות = חן = בירור כוח המדמה = נבואה = אספקלריא מאירה = חלומות צודקים. * בירור כוח המדמה, היינו לראות את הנמשל שיש בכל דבר בעולם. כי כל מה שיש בעולם, הוא רק משל ונמשל על משהו אחר לגמרי. והמדמה היינו הדמיון. דמיון = הכוח שבאמצעותו האדם מדמה דבר לדבר. וכל הצרות של האדם נמשכות מהמדמה, היינו שהוא מדמיין שרע לו וכולי. ובירור כוח המדמה, היינו שהאדם יוצא מכל הדמיונות שלו, ורואה תמיד רק את האמת. ואז ממילא האדם מבין את המציאות וכולי. ***** איך מגיעים לזה? רק על ידי חיזוק השכל. שכל >< ...

... כונתי בתורתי מה טוב ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים שהזהיר מאד לחדש בתורה ואמר שהוא תקון גדול מאד מאד על העבר ואמר שאפילו דבור אחד לבד כשזוכין לחדש הוא גם כן טוב מאד כי הוא תקון ...

... נקטן ונתבטל ביותר כי בחלום, שאז השכל נסתלק, ואין לו [אלא] רק [את] כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה כאשר נדמה בחלום, שעובר והולך כמה וכמה ...

... לא אמרו לו שעינו של אבשלום היתה עד שחזר לאחוריו כי אלו היה יודע מקדם מזה אפשר לא היה מסכן עצמו כל כך לכנס ברע עין כזה כי הוא סכנה גדולה ה. וצריך לשמר את העין מכח המדמה ואפילו מי שהוא טוב עין צריך לשמר מזה כמו שאנו רואים, כי אפילו מי שיש לו ראיה יפה יכול לטעות, על ידי שרואה מרחוק, ונדמה לו להפך מן האמת והכח המדמה בא על ידי לשון הרע כי כח המדמה הוא כח הבהמיות כי גם בהמה יש לה זה הכח המדמה והמוציא דבה הוא נופל לבהמיות ועל כן נתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות וכשהדעת נסתלק ממנו נופל מאהבת השם יתברך, ונופל לאהבת הבהמיות "כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי" "אברהם אוהבי": "אתה כהן", בחינת "וקמץ הכהן" ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות "נדמו עמי מבלי הדעת", "נדמו", הינו כח המדמה ו. וזה הכח המדמה, הוא מבקש תמיד כלי לשכן שם ועל כן הוא מחזיר תמיד לשרות על פי שונה הלכות ועל כן אם הם מחדשים דבר בתורה, הוא חדוש נאה ומתקבל כי הוא בא מכח המדמה, שהוא מדמה מלתא למלתא אך שהרע שבו הוא יותר מהטוב ואלו החדושים מזיקים לפרנסה כי על ידי חדושי תורה נבראים שמים וארץ כמו ... אלא עמי, מה אנא עבדי שמיא וארעא במלולי וכו' ועל ידי זה באים כל ההשפעות והברכות לעולם כמו שכתוב:יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וכו' אך כשהחדושים הם על ידי כח המדמה אזי נבראין רקיעין דשוא ועל ידם בא רעב לעולם ואף שיש בהם גם כן טוב, שהם דברי תורה, שהם בחינת שבע אך מחמת שהרע יותר מהטוב ... בבחינת: "ולא נודע כי באו אל קרבנה" שמתגבר חס ושלום בחינת שבע שני הרעב על בחינת שבע שני השבע שהוא בחינת התגברות הרע על הטוב "ולא נודע" וכו' כנ"ל ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו והולך אצל השוני הלכות, כי הם בוראים הכל בדברי תורתם על כן הוא הולך ושורה אצלם כדי שיהיה נברא לו גוף להתלבש בו על ידם וזה שכתוב ועל השנות החלום הינו מה שהחלום שהוא בחינת כח המדמה השתדלותו לשרות על השונה הלכות כי נכון הדבר מעם האלוהים, וממהר האלוהים לעשותו זה בחינת: "אשר ברא אלהים לעשות" הנ"ל שהיה ... ערב שבת בין השמשות וקדש היום, ומהר אלהים לעשותו בלא גוף ומחמת זה הוא מחזיר תמיד לשרות על השונה הלכות כנ"ל וזה, "חלום פרעה אחד הוא" הינו חלום פרעה, שהוא בחינת כח המדמה כח בטל כמו שכתוב: "תפריעו את העם" הוא בא מאחד הינו מאהבה [כי אחד הוא בחינת אהבה כמבאר במקום אחר] הינו מאהבה נפולה כנ"ל ... על ידי הסתלקות הדעת, שבא על ידי לשון הרע שהוא בחינת: "מוציא דבה הוא כסיל" דהינו שנסתלק ממנו הדעת על ידי זה נופל מאהבת השם יתברך, לאהבות הבהמיות ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ועל ידי הכח המדמה, נפגם הזכרון ונופל לשכחה ועתה בוא וראה, מה טוב ומה נעים עתה קשר כל המקרא הזה "נדמו עמי" וכו' הנ"ל נדמו עמי מבלי הדעת שעל ידי פגם הדעת, מתגבר כח המדמה כנ"ל כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי כי על ידי פגם הדעת, נופל מאהבות דקדשה שהם בחינת כהן כנ"ל ואז מתגבר עליו הכח המדמה , בחינת "נדמו עמי" וכו' כנ"ל וזהו שסים שם בפסוק זה ותשכח תורת אלקיך ותשכח ודאי כי על ידי פגם הדעת, שעל ידי זה מתגבר הכח המדמה על ידי זה נפגם הזכרון ובא לשכחה כנ"ל אשכח בניך גם אני כי על ידי שפוגם בזכרון ונופל לשכחה על ידי זה אין לו בן זכר כמו שמובא לעיל לענין אבשלום, שלא זכה לבן זכר מחמת זה שפגם בזכרון כנ"ל וזהו: "אשכח בניך גם אני" כנ"ל ועל כן גזר פרעה על הזכרים דיקא כי פרעה הוא בחינת הכח המדמה , שהוא כח בטל כנ"ל שהוא מתגבר על הזכרון, שהוא בחינת בן זכר כנ"ל כי כח המדמה כשמתגבר, חס ושלום הוא פוגם ומבטל, חס ושלום את הזכרון כנ"ל וזהו,: "ויצו פרעה וכו' כל הבן הילוד היארה תשליכהו" "היארה" דיקא, כי יאור מצרים, זה פישון ששם שורה הכח המדמה כנ"ל הינו שרצה לפגם הזכרון, שהוא בחינת בן זכר על ידי הכח המדמה, השורה על פי שונה הלכות כנ"ל. ולהכניע הכח המדמה הוא על ידי בחינת יד, בחינת "ביד הנביאים אדמה" ויד, הינו בחינת שמחה, בחינת "ושמחתם בכל משלח ידכם" וזה בחינת כלי זמר ... בשר איש" "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" נמצא על ידי שמנגן ביד על הכלי זמר על ידי זה מברר הרוח טובה מן הרוח רעה שזהו בחינת רוח נבואה כנ"ל וכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה שהוא בחינת הרוח רעה, רוח שטות שרוצה לפגם ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח רוח נכאה, רוח רעה שהוא מבלבל את הרוח טובה, רוח נבואה שהוא בחינת זכרון הנ"ל בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא ... לחכמי הנגינה] הינו שעקר בחינת הנגון הוא על ידי ברור הרוח טובה מן הרוח רעה וכשיוצא כל הרוח בבת אחת יוצא כמו שהוא מערב טוב ורע ואזי אין נבנה הנגון והשמחה, ואין נכנע המדמה וזה בחינת: "תצא רוחו ישוב לאדמתו" "לאדמתו", הינו בחינת המדמה הינו כשיוצא כל הרוח אזי חוזר ושב אל

... גדול מאד על העבר. ואמר שאפילו דבור אחד כשזוכין לחדש הוא גם כן טוב מאד כי הוא תקון גדול מאד. גם אמר שהוא טובה לנשמת אבותיו שכבר נסתלקו. ואמר, כבר נתתי לכם כח המדמה כשר וטוב ואתם רשאים לחדש בתורה. ואמר אתם יכולים להשיג בכח המדמה שלכם מה שאני יכול להשיג בשכל אות תקכב ספר לי מצדיק אחד ממדינת ליטא שקדם מותו הכה ...

... כן טוב ורע שהמעשה הוא רע וכונתו טוב השמטות השיכים לתורה הזאת ובין לומד בספר לשומע מפי החכם יש חלוק גדול ביותר כי ספר הוא רק לזכרון כמו שכתוב: "כתב זאת זכרון בספר" והזכרון הוא בכח המדמה כי גם בהמה יש לה זכרון כמו שאנו רואים שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב והיא בורחת משם ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'דברים שבעל פה, אי אתה רשאי לאמרם בכתב' ויש ...

... בחינת חלום על ידי שד וזה בחינת אדם ובהמה בחינת חלום על ידי מלאך וחלום על ידי שד כי חלום על ידי מלאך זה בחינת אדם בחינת: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" 'כדמותנו' זה כח המדמה, שהוא בצלמנו בבחינת מלאך, בחינת חלום על ידי מלאך כי בשעת שנה המח מסתלק ואין נשאר רק בחינת כח המדמה וכשהמחין זכים, אזי גם הכח המדמה שנשאר הוא בבחינת מלאך בחינת: כדמותנו בצלמנו שהכח המדמה הוא בצלמנו, בבחינת מלאך כנ"ל בחינת חלום על ידי מלאך וזה בחינת אדם, כמו שכתוב: "נעשה אדם" וכו' אבל חלום על ידי שד זה בחינת בהמה בבחינת "ושד בהמות יחיתן" וזה בחינת: אדם ביקר בל ילין הינו כשאינו לן וישן ביקר בבחינת תפילין כנ"ל הינו שאינו מזכך המחין בבחינת תפילין אזי: נמשל כבהמות נדמו הינו אז הכח המדמה בבחינת בהמה בחינת חלום על ידי שד שזה בחינת בהמה כנ"ל וזה אותיות מלאך ראשי תבות: "כי לאלהים מגני ארץ" כי על ידי מגני ארץ נעשה המלאך על ידי שמתקנין המחין והתפילין כנ"ל שעל ...