ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים... יתברך כי הוא יתברך ברא הכל ברצונו בלי שום חיוב כלל ומחיה ומקים הכל ברצונו יתברך ואין שום חיוב הטבעי כלל על ידי זה נעשה יראה כי אזי יש שכר וענש, ושיך להתירא מפניו יתברך כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'ויירא יעקב מאד אמר: שמא יגרם החטא' אבל כשאין נתגלה הרצון וסוברים שיש חיוב הטבע, חס ושלום וכאלו מתנהג הכל על פי הטבע, חס ושלום אין שיך יראה כלל כי אין שכר וענש כלל, חס ושלום מאחר שהכל מתנהג רק כפי חיוב הטבע, חס ושלום נמצא שעקר היראה על ידי התגלות הרצון. ו. והתגלות הרצון הוא על ידי ימים טובים כי כל ... קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע שעל ידי זה נתגלה הרצון שהכל ברצונו, ואין שום חיוב הטבע כלל בפסח יציאת מצרים, שהוציאנו ממצרים באותות נוראות בשבועות מתן תורה, שנתן לנו התורה באותות נוראות בסוכות הקף ענני ... שהם מכבידים עלינו על כלם ינקם בהם הוא יתברך ויגאלינו מידם אבל כשסוברים, חס ושלום, שהכל על פי חיוב הטבע אין שיך נקמה בהם מאחר שהכל מתנהג רק על פי סדר הטבע, חס ושלום . "ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע" פעמיו דיקא הינו על ידי "שלש פעמים ... לא כל אחד ואחד שומע קול הקריאה הנ"ל של יום טוב כי יש חיות רעות דורסים וטורפים, והם חכמי הטבע שמראין בחכמתם המטעית שהכל על פי הטבע וכאלו אין שום רצון, חס ושלום ואפילו האותות נוראות שעשה עמנו השם יתברך משימים הכל בתוך דרך הטבע והחכמים הללו הם בחינת חיות רעות והם דורסים וטורפים רבים מבני עמנו שטועים גם כן אחריהם וסוברים כמותם כאלו הכל על פי חיוב הטבע, חס ושלום וכשהם מתגברים אזי קול שאגתם עולה ומתגבר על קול הקריאה של יום טוב שקורא את הרצון ואזי ... התגלות הרצון כנ"ל . שאגו צרריך בקרב מועדך, שמו אותתם אתות ששאגת הצוררים, דהינו קול החיות רעות, שהם חכמי הטבע נכנס בקרב המועדים ממש הינו בתוך קול הקריאה של יום טוב שמכריז וקורא את הרצון כנ"ל ושאגת הצוררים נכנס בתוכם ממש ושואגים בקולם, שהכל רק על פי חיוב הטבע, חס ושלום כפי סדר אותות השמים שמו אותתם אתות שמשימים אותות השמים לאותות שאומרים שהכל רק על פי אותות השמים כפי חיוב הטבע, חס ושלום ז. והכנעתם של אלו החיות רעות, חכמי הטבע הוא על ידי חכם גדול שבקדשה שיכול לקשר כל הרצונות בשרש הרצון ששם הוא בחינת הסתלקות משה, כידוע והוא ... מצחו לרצון" וצריך לקשר כל הרצונות שיש בעולם לשרש הרצון ועל ידי זה הוא מתגבר ומכניע וסותר דעות חכמי הטבע, שכופרים ברצון אך כנגד זה יש בחינת מצח הנחש שהוא שרש חכמת הטבע כי כל דבר יש לו שרש ושרש חכמת הטבע הוא בחינת מצח הנחש בחינת: "ומצחת נחשת על רגליו", הנאמר בגלית הינו בחינת מצח הנחש הנ"ל כי גלית היה כופר והיה רוצה להראות, שכל הסיבות הכל על פי הטבע חס ושלום שזה בחינת מצח הנחש כנ"ל וזהו: "רגליו", בחינת סיבות כמו שכתוב: "ויברך ה' אותך לרגלי" בסיבותי כי ... סיבות רק שיעקב תלה כל הסיבות בהשם יתברך כנ"ל וגלית היה תולה כל הסיבות שלו במצח הנחש, דהינו בחיוב הטבע וזהו: "ומצחת נחשת על רגליו" כנ"ל ולפעמים מתגבר בחינת מצח הנחש בפעל דהינו על ידי איש פרטי שיונק חכמתו ממצח הנחש, שהוא שרש חכמת הטבע והוא מראה בחכמתו, שהכל על פי הטבע, חס ושלום ויש שנכנס בחינת מצח הנחש, שרש חכמת הטבע בתוך החכם שבקדשה וחכמה זו של מצח הנחש מתחלת לכנס עמו מעיון לעיון עד שנכנס בעיון דק מאד עד ... המאריכי ימים שבדור, פוגמים את ימיהם ואין מוסיפין אור קדשה ודעת בכל יום ויום מזה יונק מצח הנחש חכמת הטבע הנ"ל [כי מנפילת הימים של הזקנים, אשר אין דעתם מתישבת כנ"ל מפגם הדעת הזה של אלו הזקנים יונק מצח הנחש שהוא חכמת הטבע] ומתגבר, חס ושלום, דעת חכמת הטבע, שכופרים ברצון על ידי נפילת הדעת והימים שנופלים מהזקנים המאריכי ימים שאינם כראוי כנ"ל "קצר ימים שבע רגז" הינו ... נפילת הדעת של המאריכי ימים שמזה הוא יניקת מצח הנחש כנ"ל ומוציאין כל היניקה והחיות של מצח הנחש, חכמת הטבע ומתגבר בחינת מצח הרצון כי עקר עבודת הצדקה היא בבחינת: ואת הערבים צויתי וכו' כנ"ל דהינו מה שצריכים בהתחלה ... ונעשה רצון גם בעשו] יא. וזה בחינת מלחמת דוד וגלית כי גלית היה רוצה להראות בחכמתו, שהכל על פי הטבע כי היה יונק ממצח הנחש, בבחינת: "ומצחת נחשת על רגליו" שתלה כל הסיבות בחיוב הטבע, שהוא בחינת מצח הנחש כנ"ל ועל כן "חרף מערכות אלהים חיים" כי היה רוצה להראות, שהכל על ידי מערכת השמים כפי חיוב הטבע, חס ושלום ודוד היה איש חיל ועמד כנגדו ואמר שכבר היה לו מעשה כזו ובא הארי והדוב דהינו חיות רעות הנ"ל הדורסים וטורפים, שהם חכמי הטבע כנ"ל ונשא זה מהעדר הינו מהעדר הגמור שנשא וסלק זאת מהעדר הגמור דהינו שכפר בזה שהשם יתברך ברא הכל ברצונו אחר העדר הגמור רק שהכל על פי חיוב הטבע, חס ושלום ויצאתי אחריו והכתיו הינו שהייתי מתגבר עליו והכנעתי והשפלתי אותו ויקם עלי הינו שאחר כך התגבר עוד ... כראוי כנ"ל ועל כן החזקתי בזקנו שהחזקתי ותפסתי שם בשרש יניקתו בזקני הדור והכתיו והמיתיו שהכנעתי והשפלתי את חכמי הטבע, חיות רעות על ידי שהחזקתי בזקנו, בשרש יניקתם כנ"ל והיה הפלשתי כאחד מהם כי הוא גם כן בחינה זו ... על ידי הצדקה הוא מוציא החיות של מצח הנחש שיונק מזקני הדור כנ"ל ודע, שאפילו כשמכניעין וסותרין דעות חכמי הטבע ומשפילין אותם אף על פי כן אם אין התגלות הרצון חזק ותקיף דהינו שעדין יש ספק ברצון שאינו מברר בברור חזק שמתנהג רק על פי הרצון אף על פי שחכמת הטבע נכנעת אף על פי כן מאחר שהרצון אינו חזק עדין יש יכלת, חס ושלום למצח הנחש, חכמת הטבע שיחזר ויתעורר ויתגבר כבתחלה וגם על זה צריכין כח הצדקה כי הצדקה מועלת תמיד ועומדת תמיד כנגד מצח הנחש ... ולהעלות הרצון לקשרו לשרש הרצון כנ"ל אתא תנינא קא בעי בלע לספינתא הינו שבא בחינת מצח הנחש, שרש חכמת הטבע ורצה לבלע הספינה, בחינת שרש הרצון בחינת: "כי שם חלקת מחקק ספון" כי מצח הנחש רצה להתגבר גם בשרש ... הצדקה בבחינת עורב בחינת: "ואת הערבים צויתי" וכו' להפך אכזריות לרחמנות ועל ידי זה מתגברים על מצח הנחש, חכמת הטבע כנ"ל כי מנה ובה אבא ליזיל בה נרגא כנ"ל וזהו שאתא פושקנצא, דהינו עורב בחינת צדקה ופסקה לרישה, שחתך ... שהכניעו והרגו על ידי הצדקה כנ"ל אתהפכו מיא והוו דמא הינו שעל ידי זה שהכניע מצח הנחש, שרש חכמת הטבע על ידי זה נכנעו ונפלו קול שאגת החיות רעות הדורסים וטורפים רבים מבני עמנו כנ"ל ואזי נשמע קול הקריאה ... כמו דבר התולה בספק שהטיל ספק ברצון, שהוא בחינת אבן טוב הנ"ל ועל ידי זה ואחיה שחזר וחיה חכמת הטבע, מצח הנחש כי חכמת הטבע חזרה ונתגברה על ידי שהיה ספק ברצון כנ"ל וזהו: הדר אתי קא בעי בלעה ...