... שהאדם מתבונן בשכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא משלים את שכלו, ובסופו של דבר הוא זוכה להשיג את מה שיש מעל לשכל האנושי. להכלל בא"ס נעשה על ידי
הדעת בלבד. זה לא כרוך בפעולה / דיבור / מחשבה, זה כרוך בידיעה. מחשבה היא אינה ידיעה. ז"א לא מדובר כאן על לחשוב על משהו, אלא על לדעת משהו. ידיעה שהיא אינה מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת. ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי
הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו, דהיינו להתמקד בעיקר בתיקון הכללי שהוא תיקון המחשבה דייקא. ועל ידי שמשלים את דעתו, ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, על ידי זה סוכה לשכל הנקנה ולהשגת האין סוף וכולי... שאלה: מה הכוונה שהיכללות באינסוף נעשית ע"י
הדעת? מה הכוונה שמשלים את את דעתו ומשיג כל מה שיש ביד האנושי להשיג, האם הכוונה לפוטנצ' שכלי? תשובה: בפשיטות, כן! האדם הוא השכל. והכללות באין סוף נעשית על ידי השכל / דעת. לא על ידי ... נצחיים כמו השם יתברך וכן, אין שלמות רק להשם יתברך וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי
הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' כי עקר האדם הוא השכל ועל כן במקום שחושב השכל שם כל האדם וכשיודע ומשיג בידיעת השם יתברך הוא שם ממש וכל מה שיודע יותר הוא נכלל יותר בהשרש דהינו בו יתברך ... כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון
הדעת וכשנשלם
הדעת אזי נשלם כל החסרונות ... ועקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת
הדעת שירבה
הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי
הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' ...