ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם... המונחים במדרגה התחתונה ונדמה להם שהם רחוקים מאד ממנו יתברך וצריך הצדיק לעוררם ולהקיצם בבחינת "הקיצו ורננו שכני עפר" ולגלות להם שה' עמם והם סמוכים אליו יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" ולחזקם ולעוררם, שלא יהיו מיאשין עצמן, חס ... ובארץ שהם בחינת גדולים וקטנים הינו שלהגדולים במעלה בני עליה, בחינת דרי מעלה צריך שיהיה כח להצדיק להראות להם ולגלות להם שעדין אינם יודעים כלל מהשם יתברך בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' וכו' וזה הלמוד וההשגה הוא צריך להאיר ... הנ"ל צריך לידע איזה מקיפים, שהוא צריך להמשיכם ואיזה מקיפים שאין צריך להמשיכם ובשביל זה יש דברים שאין רשאים לגלותם בפני התלמידים כי אם יגלה אותן הדברים, יכנסו מקיפים אחרים בתוך שכלו כנ"ל ולפעמים אין צריך לקבל אלו המקיפים ... חזרה הקשיא למקומה ביתר עז כי עתה הקשיא חזקה ורחבה יותר מבתחלה כמו כן יש בהשגות שיש דברים שאסור לגלותם כי אם יגלה זה התרוץ בפני התלמיד יכנס בו מקיף חדש שעל ידו יהיה הקשיא חזקה ורחבה יותר מבתחלה ... תרוץ נכנס בו שכל חדש שהוא בחינת מקיף כנ"ל על כן אם לא יהיה נזהר בדבריו לדקדק איזה דבר לגלות ואיזהו דבר שלא לגלות על ידי זה יהיה נכנס בקשיות ותרוצים, שאין הזמן מספיק לבארם כי הם בחינת מקיפים שהם למעלה מהזמן כנ"ל על כן מכרח החכם לעשות סיג לדבריו לדקדק ולזהר מה לגלות ומה שלא לגלות באפן שלא ישיג רק אותן המקיפים שצריך להשיג ולא יבוא להשיג מקיפים שאין צריך להשיג וזה בחינת מה שאמרו ... שמלכך בן חורין' שמלכות מקבל הפרנסה מבחינת חרות, בחינת יובל וכו' כנ"ל וזהו: 'ושריך בעת יאכלו' 'בעת' זה בחינת התגלות הרצון שמתגלה בשעת אכילה בחינת: כעת יאמר וכו' כנ"ל וזה בחינת: 'אין מסיחין בסעדה' כי אז, בשעת סעדה מאיר ...