... לו צער גדול מאד שלא יבוא לידי חלול שבת חס ושלום. ונדמה לו בשעת נסיעתו כמו שמוליכין את האדם לגיהנום שאז בודאי הפחד גדול עד אין סוף כן ממש פחד זה היה עליו מחשש חלול שבת חס ושלום. ומכלל דבריו הבנתי קצת מלשונו עצם הפחד של האדם בשעה שמוליכין אותו לגיהנום חס ושלום. ואי אפשר לציר זאת בכתב כי כפל דבריו פעמים והפליג מעצם הפחד הגדול והנורא עד אין סוף ואין תכלית שנופל על האדם בעת שמוליכין אותו לגיהנום חס ושלום. וממש פחד זה היה עליו אז מחמת שהיה מתירא שלא יבוא לידי חלול שבת חס ושלום והמעשה ...

... היה בפני כלנו שהיינו עומדים סביבו והוא ישב על כסאו סמוך לשלחנו בחדרו. בתוך כך התחיל לדבר מהגן עדן והגיהנום שהגן עדן והגיהנום הם בזה העולם וכו' ונכנס מענין לענין עד שגמר כל התורה חותם בתוך חותם הנ"ל ונשתהתה האמירה בערך ארבע ...

... ומיד מבאר שם גדל הפגם והאסור של העזות פנים דסטרא אחרא כמו שכתוב שם: הוא היה אומר: עז פנים לגיהנום וכו' ואם כן אפשר לטעות, חס ושלום כי בהכרח צריכין לעזות בשביל הקדשה כנ"ל כי אי אפשר להתקרב אל ... שכן כשהוא עז פנים כנגד הקדשה שמעיז פנים נגד יראי השם וכיוצא] שזה העזות רע מאד, כי עז פנים לגיהנום ואם כן, 'נפל פותא בבירא' כי אין יודעין איך להתנהג על זה בקש התנא: יהי רצון שתבנה עירך במהרה ... שמגיע על קלקול האמונה והא לא הוי תמרי כי אף על פי כן עדין לא בא לכפירות בששים הינו גיהנום 'שכל העולם אחד מששים לגיהנום' כי 'עז פנים לגיהנום' כי הענשים של כל הדברים החליף אברהם אבינו, עליו השלום, על שעבוד מלכיות אך ענש העזות נשאר רק בגיהנום וזה שפגם בעזות דקדשה על ידי עזות פנים דסטרא אחרא ישלם בששים הינו בגיהנום כנ"ל ועזות דקדשה הוא בחינת תשרי ועל כן נקרא "ירח האתנים" מלשון תקיפות ועזות כי אז צועקין ישראל קולות ... אלא מפני שהן עזין' גדולה בושה שנכפלה שני פעמים בפסוק: "ולא יבשו" וכו', "ולא יבשו עמי לעולם" הגן עדן והגיהנום הם בזה העולם ממש אך אי אפשר לבוא לשם מחמת הקרירות שבצד צפון ודרום וצער הבושה גדול מאד יותר מענש גיהנום וכל יסורי עולם הזה יש בהם צער הבושה שמתביש מחבריו על שיש לו יסורים וכן לעתיד לבוא צער הבושה ... נעשה ונשמע הינו תורה ותפילה כנ"ל [בעת שהתחיל לומר התורה הזאת התחיל מזה הענין הכתוב כאן, מענין הגן עדן והגיהנום וצער הבושה וכו' כנ"ל עד שנכנס בענין תורה ותפילה של השם יתברך בעצמו, ככתוב כאן ואחר כך נכנס על ...

... תקון למקרה לילה רחמנא לצלן אז יניח רבנו עצמו לארך ולרחב, ובודאי יושיע לזה האדם ואמר שבהפאות יוציא אותו מהגיהנום אפילו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה אפילו אם עבר מה שעבר. רק מעתה יקבל על עצמו שלא ישוב ...

... שהכח שהיה לדוד המלך עליו השלום לומר שמונה פעמים אבשלום בני בני ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנום והכניסו לגן עדן, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה זה הכח יש לו גם כן שהוא יכול זאת גם כן להעלות בדבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנום ולהכניסו לגן עדן אות רצט פעם אחת דבר עמי מענין שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבין ...

... רבותינו זכרונם לברכה שאמר רבי יוחנן בן זכאי ולא עוד אלא שיש שני דרכים לפני אחד לגן עדן ואחד לגיהנום ואיני יודע באיזה דרך מוליכין אותי שאמר וכי שיך שרבן יוחנן בן זכאי יהיה מספק בזה אם יוליכו אותו לגיהנום. אך הצדיק הגדול מוליכין אותו אחר מותו דרך הגיהנום כדי להעלות משם נשמות כידוע. נמצא שהצדיק הגדול הוא עובד את ה' גם אחר מותו כי הוא עוסק גם ... נפשות להחזירם בתשובה ולעשות גרים. וזה שהיה רבן יוחנן בן זכאי מתירא ומסתפק אם יוליכו אותו בגן עדן או בגיהנום כי היה חושש שיוליכו אותו דרך הגיהנום בשביל להעלות נשמות כנ"ל. [אמר המעתיק עין בהרי"ף לעין יעקב מפרש גם כן באפן זה] כל זה שמעתי בשמו ... יוחנן בן זכאי היה בוכה פן יוליכו אותו דרך הגן עדן מחמת שאינו גדול במעלה כל כך שיוכל לילך לגיהנום להעלות משם נשמות נמצא שהפרוש הוא בהפך מפרוש הפשוט או שהפרוש כפשוטו שהיה מתירא שלא יוליכו אותו לגיהנום הינו בשביל להעלות נשמות כנ"ל ואף על פי כן היה מתירא מאד ובוכה על זה כי אף על פי שהיה צדיק גדול אף על פי כן היא עבודה גדולה להצדיק ויגיעה גדולה ופחד גדול כשצריך לילך לגיהנום בשביל להעלות נשמות וכמובן קצת בספרים אות תרג ספרו לי בשמו שאמר לענין עסק הקבוץ שלו משל שיש עוף ...

... כאלו עוסק בעבודה. מב. העוסק בהלכות עבודה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו. מג. הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, נופל לגיהנום והוי כזורק אבן למרקוליס. מד. התורה בעצמה נתנה לכל ישראל, אבל הפלפול לא נתן אלא למשה בלבד, והוא בטובת ...

... כי באמת צריכין לזהר מאד מאד, שלא לגרש את אשתו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'שלשה אינם רואים פני גיהנום וכו', ומי שיש לו אשה רעה למאי נפקא מנה לקבולי באהבה' ופרשו המפרשים, שמפני זה לא אמר כאן הנפקא ... וכאן לא אמר נפקא מנה זו כי באלו השלשה צריכין לקבל באהבה דוקא מאחר שעל ידם אינו רואה פני גיהנום וזהו בחינת שבירת כלי חרס בשעת השדוך כי שער החרסית היה בירושלים [שהיו משליכין שם שברי חרסים, כמו שפרש רש"י שם] וזה השער הוא כנגד פתחה של גיהנום כמו שכתוב: "ויצאת אל גי בן הנם אשר פתח שער החרסית" 'וגי בן הנם' זהו בחינת הגיהנום, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'שתי תמרות יש בגי בן הנם, ועולה עשן מביניהם וזהו פתחה של גיהנום' וזהו ששוברין כלי חרס בשעת השדוך כי מרמזים לו בזה שני ענינים הינו שמרמזין לו: אם היא אשה רעה תזהר לבל תבגד בה רק תקבל באהבה, כי על ידי זה אינך רואה פני גיהנום כנ"ל ואם היא אשה טובה, דע וזכר כי יש גיהנום ולא תהיה נמשך אחר תאוותך, ותקדש עצמך כראוי כי זכור תזכר שיש גיהנום וכל זה מרמזין לו על ידי שבירת כלי חרס שהוא בחינת שער החרסית, שהוא בחינת פתחה של גיהנום כנ"ל ועל כן על ידי שבירת כלי חרס מרמזין לו שני ענינים הנ"ל.

... זרה ובשביל ניאוף ובשביל צדיק, שלא נספד כהלכה ובשביל מקפחי פרנסת אחרים. נו. על ידי עניות נצול מדינה של גיהנום. נז. על ידי שמוש שמות הקדושים בא עניות ומיתה, ואפילו על מי שיש בידו למחות ואינו מוחה. נח. כשיש ...

... שהוא בחינת מיין מרירין, שצווח הב הב והוא בחינת מרה דאית לה תרי פיות והוא בחינת: "חרב פיות" בחינת גיהנום דאית לה תרי בנות, שצווחין הב הב וזה בחינת חולאת שקורין ברעכניש, רחמנא לצלן, ששובר עצמות של אדם וזה ...