... לנחותי לשון שפלות הינו להיות שפל וענו אך שהיה לאקורי נפשין לשון: "אוקיר אנוש מפז" הינו שהיה הענווה בשביל גדלות כדי להתכבד ולהתיקר כי מחמת שיודעין גדל בזוי הגדלות על כן הם ענוים בשביל להתכבד ולהתיקר על ידי הענווה וזהו בחינת עניוות שהוא תכלית הגדלות ובעינן לנחותי להיות שפלים וענוים לאוקורי נפשין כדי שעל ידי זה נהיה יקרים וחשובים כי הגאוה מבזה מאד נפק ... בשביל זה בשביל לאוקורי נפשין שהזהירם הבת קול שלא יהיו ענוים בשביל להתיקר ולהתכבד כי זה עניוות היא תכלית הגדלות **** בעניין המילה "רבי": breslev.eip.co.il/?key=385 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מט - לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא, שאינו כראוי לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על ...

... במעלה מאד מאד יכול לגמר מה שצריך בחיים חיותו כי הרבה יסורים ודברים קשים עוברין עליו אך על ידי גדלותו ומעלתו עובר על כלם ועושה פעלות השדה כמו שצריך וכשזוכה לתקן הנשמות ולהכניסם אזי טוב ויפה מאד להתפלל כי ...

... וזהו בחינת קטנות, והוא בחינת חשך והוא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי אויתך בלילה" וצריך כל אדם, לילך מקטנות לגדלות וכשבא לגדלות, הוא בחינת: "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י: 'על שם החכמה נאמר' "וירא אלהים את האור כי טוב", 'ואין טוב ... אבל צריך כל אחד לראות להמתיק זה הדין כי הדינים הם מבחינת מחין דקטנות וצריך כל אדם לילך מקטנות לגדלות ועל ידי זה ימתיק את הדין שהוא בחינת יצחק כי יצחק הוא בחינת דין, בחינת אלהים כמו שכתוב: "צחוק ... שהוא בחינת לילה, בחינת "ולחשך קרא לילה" וזהו בחינת נפש, בחינת "נפשי אויתך בלילה" וצריך כל אדם לילך מקטנות לגדלות ולהמתיק הדין שבא מבחינת מחין דקטנות וכשבא לבחינת מחין דגדלות זהו בחינת "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י: 'על שם החכמה נאמר' כי עקר ההמתקה הוא על ידי חכמה, בחינת מחין דגדלות דהינו על ידי ידיעת התורה ותורה אור, וכמו שכתוב: "וירא אלהים את האור כי טוב" 'ואין טוב אלא תורה' ... ומשתדלי בה בארח מישור, דאנון נטעין אילנא דחיי לעלא דכלא אסותא' וזה בחינת יעקב, שהוא בחינת חכמה, בחינת מחין דגדלות שהוא בחינת רפואת הנפש, בחינת "שמש צדקה ומרפא בכנפיה" כי שמש, הוא בחינת יעקב [כמו שכתוב "ויזרח לו השמש"] ...

... בחינת תפילת ה' כנ"ל ובזה מקשר היטב מה שמובא לקמן על מאמר רבותינו, זכרונם לברכה 'אלעזר זעירא וכו', שחשדוהו בגדלות ועל כן חבשוהו' וכו', עין שם ולכאורה אין קשר לענין פגם הגדלות להתורה הזאת שלא נזכר כאן לכאורה מענין גדלות כלל אך באמת על פי הנזכר לעיל מבאר לעינים שכל ענין זה לזכות לבחינת נעשה ונשמע הגבוה יותר שהוא ... ממילא חותם הרגלין כי עקר הוא האמונה כנ"ל] אמרו לה: מי חשיב את לאתאבולי וכו' הינו שחשדוהו שיש לו גדלות ועל כן על ידך נתקלקלו הרגלין בבחינת: "אל תבואני רגל גאוה" כי על ידי גדלות נתקלקלו הרגלין בבחינת: 'כל המתגאה, כאלו דוחק רגלי השכינה' ועל כן כיון שחשדוהו בגדלות, חבשוהו כי ענש הגדלות הוא תפיסה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . ואם הגיס דעתו, הקדוש ברוך הוא משפילו שנאמר "ואם אסורים בזקים" נמצא שענש הגדלות תפיסה ועל כן חבשוהו אמר להו: בעו מנאי או אבעי מניכו כי זה יהיה נסיון אם יש לי גדלות אז ראוי שלא אוכל להשיב לכם כי 'כל המתגאה, חכמתו מסתלקת ממנו' בעי מניהו: האי מאן דקץ כופרא מאי ...

... חשך" הינו שלא יתגשמו ויתחשכו מפיך כי על ידי שאין משגיחין שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הינו על ידי גדלות על ידי זה אין יכולין לפתח פה בבחינת: "סגרו פימו דברו בגאות" כמעשה דלוי בר סיסא שהעלוהו לבימה, וטפת ... לנחותי לשון שפלות הינו להיות שפל וענו אך שהיה לאקורי נפשין לשון: "אוקיר אנוש מפז" הינו שהיה הענווה בשביל גדלות כדי להתכבד ולהתיקר כי מחמת שיודעין גדל בזוי הגדלות על כן הם ענוים בשביל להתכבד ולהתיקר על ידי הענווה וזהו בחינת עניוות שהוא תכלית הגדלות ובעינן לנחותי להיות שפלים וענוים לאוקורי נפשין כדי שעל ידי זה נהיה יקרים וחשובים כי הגאוה מבזה מאד נפק ... בשביל זה בשביל לאוקורי נפשין שהזהירם הבת קול שלא יהיו ענוים בשביל להתיקר ולהתכבד כי זה עניוות היא תכלית הגדלות דנפלה חצינא לבר נגרא הא שבע שנין, ולא מטיא לארעא שהבת קול הודיעה להם שרש הגדלות כדי שיתרחקו עד קצה אחרון ולא יחותו להכא שלא יהיו ענוים בשביל גדלות כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'מאד מאד הוי שפל רוח' הינו שהודיעה להם שהגדלות הוא מנפילות ההתפארות והגאוה של הקדוש ברוך הוא שהוא לבושו כמו שכתוב: ה' מלך גאות לבש דנפלא חצינא בחינת ... בר נגרא זה הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "המקרה במים עליותיו" וכמאמר 'אלקיכם נגר הוא' מנפילת הלבוש הזה נתהוה הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עכו"ם שעל ידי זה גלו ישראל מארצם כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה לא גלו ישראל עד ... שבע בתי עכו"ם ובשביל זה נקרא עכו"ם בלשון תפארת כמו שכתוב "כתפארת אדם לשבת בית" כי העבודה זרה שהוא הגדלות הוא מנפילת התפארותו הא שבע שנין זה בחינת הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עבודה זרה כנ"ל וזהו: ולא מטי לארעא הינו שעל ידי העוון הזה עדין לא חזרנו לארצנו כי על ידי העוון הזה שהוא הגדלות שהוא כעובד עבודה זרה בחינת שבע בתי עבודה זרה על ידי זה גלינו מארצנו כנ"ל ועל ידי זה עדין לא חזרנו לארצנו הכל על ידי העוון הזה של הגדלות שהוא בחינת עבודה זרה כנ"ל ולא משום דנפישי מיא הינו לא תאמר שבשביל זה לא מטי לארעא דהינו שאין ... הרעים, ה' על מים רבים" על ידי זה אין יכולין להגיע ולחזר לארץ ישראל הינו על ידי רדיפת הכבוד והגדלות כי עקר אריכת הגלות שאין יכולין לשוב לארצנו הוא רק מחמת עוון הגדלות ורדיפת הכבוד כנ"ל כל זה הודיעה להם הבת קול גדל בזוי הגדלות כדי שיתרחקו מהגדלות עד קצה אחרון כנ"ל ואז כבוד השם יתברך בשלמות כנ"ל ואז זוכין לדבור המאיר שהוא בחינת צפרתא הנ"ל כנ"ל אבל איך זוכין לזה לשבר הגדלות והכבוד של עצמו לגמרי ושיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הוא על ידי שמירת הברית בשתי בחינות הנ"ל שהם בחינת ...

... הרי העטרה של המלך דהיינו השי"ת היא תמיד עליו. אז אדרבה ואדרבה, מאחר שהשי"ת תמיד הוא המלך בלי קטנות וגדלות אלא רק תמיד גדלות, אז אדרבה היה ראוי לאדם שיקבל את פרנסתו תכף ומיד כאשר הוא מבקש אותה. אז מה פשר העניין הזה? ...

... המדינות שתחתיו עם כל האדם אשר עליו, וכל הנמצא בה ומעתה הוי דן אלפי אלפים קל וחמר, לשער בדעתו מגדלות הבורא ברוך הוא נמצא שעקר גדלות המלך ותענוגו וממשלתו הוא רק בלב שיודע בלבו שהוא מלך על כל המדינות האלה ומושל בכלם כרצון לבו וחפצו ...

... עתה בבתי ערכאות שלהם ולא ידעו הסופרים שלהם תבה אחת לקרותה היטב והוא פרשה להם והיה לזה האיש הנ"ל גדלות גדול מאד על שהוא מלמד כל כך בלשונותיהם ואחר כך יצא האיש הנ"ל והיה רבנו זכרונו לברכה, מתלוצץ ממנו על שיש לו גדלות כל כך משטותים כאלה וישב שם איש אחד מאנשיו שהיה למדן מפלג וירא ה' וענה ואמר לרבנו זכרונו לברכה: אפשר טוב יותר מה שיש לו גדלות מדברי שטות ממי שיש לו גדלות חס ושלום, מדברי תורה ושתק רבנו זכרונו לברכה, איזה שעה קלה ואחר כך ענה ואמר אדרבא נהפך הוא וכמו ... שאמר לו פפוס: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, ואוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים כי ענש הגדלות הוא תפיסה וכמו שמבאר בהתורה "חותם בתוך חותם" סימן כב לקוטי מוהר"ו חלק ראשון ועין ב"לקוטי תנינא" סימן ס"ג בהתורה המתחלת כשיש מלחמות וכו' כי שם מובא מענין התפיסה של רבי עקיבא עין שם נמצא שהגדלות שענשו תפיסה כשהוא על דברי תורה טוב יותר מהגדלות על דברים בטלים

... בארציות גמור הוא רוצה לדעת דרך להתקרב להשם יתברך ? וכפי המובן מהספור, שקפדתו היה מה שמדבר עמו בלשון גדלות שרוצה לידע דרך להשם יתברך כאלו לא חסר לו כי אם לידע דרכים כי רבנו זכרונו לברכה, רצה שידבר ...