...נסה את אברהם [לשון החברים] ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם . איתא בתקוני זוהר, 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' הדא הוא דכתיב: "זרע אברהם אוהבי" הנה, בהסתכלות יש אור הישר ואור החוזר דהתפשטות הראות הוא אור הישר ובהגיע לראות דבר שחפץ, הוא אור החוזר [כי עקר כח הראות, מחמת שכח הראות הולך ומתפשט ומכה בדבר הנראה וחוזר הכח הראות, מחמת ההכאה, לעינים ונצטיר הדבר בעינים. ואז העינים רואין את הדבר הנראה [לעיל סימן י"ג אות ד עין שם] נמצא, שיש בכח הראות בחינת אור הישר ואור החוזר כי כח התפשטות הראות מעיניו...

...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים א. כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שכתוב: "בה' אהלל דבר באלוהים אהלל דבר" וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד" וכו' והקשו: וכי האידנא לאו הוא אחד ? ותרצו חכמינו, זכרונם לברכה. האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב ועל הרעה דין אמת ולעתיד כלו הטוב והמטיב שיהיה שם ה' ושם אלהים אחדות אחד ב. וזאת הבחינה אי אפשר להשיג אלא כשמעלה בחינת מלכות דקדשה מהגלות...

...כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים ואפילו היקרות חס ושלום, הוא בא ממחשבות בני אדם כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים ויכול לטעות כמו שטעה נבט שראה אש...

...שישראל עושין בעולם הזה, שלום גדול ומליצי ישר בין ישראל לאביהם שבשמים. ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאלה. ג. ומצלת מן המיתה. ד. ומקבל פני השכינה. ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך הוא. ו. ונתרומם מזלו. ז. ונקרא צדיק גמור. ח. על ידי צדקה נעשה סור מרע. ט. מצוה לזון אלו שעוסקים בתורה יותר מאלו שאין עוסקין, אבל לענין דינא אין לחלק. י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו, כאלו נתן צדקה. יא. הפשרה היא משפט, שיש בו צדקה. יב. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, אין מקבל על זה שכר. יג. צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו...