... כ"א חצי דף והעתקתים אות באות ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]

... הכל לפי הפגם. כי זה ההפרש שבין בני האדם ובין בעלי חיים כי שפעם של בני אדם יונקים ממקום בינה, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה: שעשה לה דדים במקום בינה, מה שאין כן בעלי חיים, ששפעם יונקים ממקום הערוה. ובחינת סכה היא בחינת אמא בינה דמסככא על בנהא ואנו יונקים ממנה ובזאת המצוה אנו מבדלים משפע של בעלי חיים. וכשפוגמין במצות סכה אזי יורדין על ידי זה ממדרגת בני אדם, ואין להם שפע ממקום בינה, ויורדין למדרגות שאר בעלי חיים. ונדחין שאר בעלי חיים מהשפע שלהם כיון שבני אדם לוקחין השפע שלהם ואזי הבעלי ... יושבים בסוכות כראוי על ידי זה הם במדרגתן ובבחינת תורה. כי התורה היא בחינת: "אל תטש תורת אמך", "אם לבינה תקרא". בשביל זה סמוך לסוכות אנו עושים שמחת תורה. וזה סוון ראשי תבות ו'יעקב נ'סע ס'כותה ו'יבן כי בסיון ...

... לזכות לידע ולהשיג ענין הנ"ל שבההתחלה והתכלית הם באחדות בלי הבדל כי זאת התורה לכו חזו הנ"ל לא זכיתי להבינה היטב בשעה ששמעתי מפיו הקדוש וגם כשראה התורה בכתב אמר שבזאת התורה לא כונתי לדעתו ואמר בזו הלשון לא ...

... הסתומים וחתומים באלף עזקאין אין חכמה ואין תבונה, וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא נלעג לשון אין בינה, נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עינא, מה אדבר והוא אמר ועשה אזנים לתורה הצפונה, עתה כפינו פרושות אל ...

... בעי בלעה לספינתא הדר אתי צפרא [פושקנצא], פסקה לרישה, שקלה לההוא אבן טבא, שדיה לספינתא הוה צפרא מליחי בהדן אותבינהו עליהו, שקלוהו ופרחו להו בהדה רשב"ם: וחזינא ההוא אבן טבא, לתוך הים, והדרא לה תנינא, הכי גרסינן אתא ההוא ... הרצון, בחינת: אבן שלמה רצונו ושדיה לספינתא שהשליכו לשרש הרצון, ששם מקשרין כל הרצונות כנ"ל הוה צפרי מליחי בהדן, אותבינהו עליהו, שקלוהו ופרחו להו פרוש, שהיה עמנו צפרי מליחי הינו נפשות ישראל מבני עמנו שטעו אחריהם, אחרי חכמי הטבע ...

... הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה וכללות הידים הוא יד הרמה ועל כן על ידי שבא המעות שהוא הדינין להידים שהם בחינת שלש ידים שבבינה נמתקין הדינין בשרשן כי שרשן הוא בינה ששם השלש ידים הנ"ל וצריך להמתיק הדין שבזה העולם העשיה על ידי השלשה ידים שיש בכל עולם ועולם מהשלשה ...

... כל בה כי צריך כל הון דעלמא, להתבוננות הזאת ובני יששכר שהיה להם זאת ההתבוננות בבחינת: "ומבני יששכר יודעי בינה" לא זכו לזה, כי אם על ידי עשירות בחינת: "יששכר חמור גרם", ותרגומו: 'עתיר בנכסין' ועל כן משה וכל ... צריך שיהיה כלול משלש שלש דהינו מורא של הרב, שהוא 'מורא שמים' צריך שיהיה כלול בכל התלת מחין 'חכמה' 'בינה' 'דעת' כי עקר יראתו של הרב הוא על ידי התבוננות גדלת הבורא יתברך שמו שחוקר ודורש בשכלו נמצא שיראתו ...

... 'אסתר ירקרקת היתה' וזה בחינת חבוק "וימינו תחבקני" כי השמחה בא מהלב כמו שכתוב: "נתתה שמחה בלבי" והלב הוא בינה ששם יין המשמח שהוא עלמא סתימא בחינת: "ויין ישמח לבב" והצדיק שנופל לתוך פה הלמדן שהלמדן דובר עליו עתק ... שבעל פה' וזה בחינת: "וירק את חניכיו" שאברהם הוא בחינת ימין בחינת חבוק 'וירק' זה בחינת קו הירק שנמשך מבינה ומקיף את כל העולם וחניכיו זה בחינת חסדים כמובא במדרש, לשון חניכתו ששמן אברהם כשמו הינו שקו הירק מבחינת ... ונקיט תרי כסא דחמרא בידה כי יש שני בחינת יין בחינת תורה שבעל פה בחינת יין מלכות רב ובחינת בינה לבא שמחת הלב "ויין ישמח לבב" גם הוא בחינת יין ומורק מהאי להאי שימשיך קו ירק מהאי בבחינת "וירק ... ונתערבב לצרופים אחרים כנ"ל "ארוממך אלקי המלך" התרוממות שלה על ידי אלקי בחינת חסד אל כל היום "המלך" לבחינת בינה לבא שהלב בנפש, כמלך במלחמה "ואברכה שמך" הינו אחר כך מעלה את התורה שבעל פה לבחינת חכמה כנ"ל הנקרא ...

... שמחה בלבי" והלב של כל השנה הם השלש רגלים בחינות: "אלה מועדי ה'" ראשי תבות אמ"י כמובא שהיא אם לבינה והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה ... "הרם כשופר קולך והגד לעמי פשעם" הינו תוכחה הנ"ל חמרא, זה בחינת: "יששכר חמור גרם" בחינות: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" כי על ידי התוכחה מעלין אותה לרגלים שהוא בחינות בינה לעתים כנ"ל איתו לה תרי ביעי לשון צלותא ובעותא בחינות תפילות אמרי, הי דחורתא והי דאכמתא הינו שאתה אומר ... להפך וזהו הי דחורתא והי דאכמתא הינו איזה תפילה מאיש כשר או להפוך איתי להו תרי גביני הינו בחינות: "וכגבינה תקפיאני" הינו בחינות תרי תורות הנ"ל שהן בחינות קפוי וקל, בחינות פסלת בבחינות: "פסל לך", ובחינות: "לא תעשה לך ...

... חכמתך שלא יכנס בו חכמות חיצוניות שלא תהרהר בהרהורים רעים שהם בחינת קנה דסטרא אחרא כנגד 'קנה חכמה קנה בינה' דקדשה על ידי זה תנצל מבחינת חמץ שהיא סטרא דמותא כדאיתא מחמצת, תמן סטרא דמותא ותאמין כי כל מצותא ...