ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים... חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו . א. "ואת הערבים צויתי לכלכלך" זה בחינת צדקה כי בתחלה כשמתחילין להתנדב לצדקה אזי צריכין לשבר את האכזריות שלו להפכו לרחמנות וזהו עקר עבודת הצדקה כי ... אין זה עבודה כי יש גם כמה חיות שהם רחמנים בטבעם רק עקר העבודה לשבר האכזריות להפכו לרחמנות וזה בחינת: "ואת הערבים צויתי לכלכלך" כי העורב הוא בטבעו אכזרי, ונתהפך לרחמנות לכלכל את אליהו כמו כן צריכין בצדקה כנ"ל וכל הנדיבי לב, כל מי שהוא נדבן צריך לילך ולעבר בתחלה דרך בחינה זו, בחינת: "ואת הערבים" הנ"ל דהינו שבתחלה צריכים לשבר האכזריות שלהם מה שיש להם אכזריות בתחלה להפכו לרחמנות, להתנדב לצדקה כנ"ל ... ההתחלה קשה מאד כנ"ל כי עקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים נמצא שהמצוות ומעשים טובים וכל עבודת השם הם בחינת הולדה וקדם ההולדה כמה קלין וכמה חבלים וצירים יש להיולדת קדם שמולדת ההולדה ובפרט מבכירה דהינו הולדה ראשונה של אשה, שאז קשה עליה מאד כמו שכתוב "צרה כמבכירה" שזה בחינת ההתחלה, בחינת: 'כל התחלות קשות' כנ"ל וצדקה היא תמיד התחלה בבחינת "פתוח תפתח" שאפילו כשיש פתח והתחלה הצדקה היא פותחת יותר ויותר ומרחבת הפתח יותר כי כל דבר ודבר מעבודת השם כשרוצין לכנס באותו הדרך ואותו העבודה צריכין לפתח שם פתח לכנס באותו הדרך וזה בחינת: 'כל התחלות קשות' מחמת שבהתחלה צריכין לשבר ולפתח פתח מחדש על כן קשה מאד וסגלת כח הצדקה להרחיב ולפתח ... כל ההתחלות כי היא פותחת ומרחבת כל הפתחים כנ"ל וגם בצדקה עצמה יש התחלה דהינו כשמתחילין לתן צדקה, שזה בחינת: 'ואת הערבים צויתי' כנ"ל ועל כן התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאד כי היא בחינת התחלה של כל ההתחלות כנ"ל ג. אך התועלת של הצדקה גדול מאד מאד כי הצדקה מועלת תמיד כי צרכי ... את האדם מאד מעבודת הבורא ואף על פי שגם הם בעצמן הם גם כן עבודת הבורא יתברך כי הם בחינת אתערותא דלתתא, כי 'בעבדא דלתתא אתער לעלא' כי על ידי כל עסקים ומלאכות שעושין בני אדם על ידי זה ... כנגד אותו העסק והמלאכה, שהאדם עושה למטה בעולם הזה כי על ידי העסקים והמלאכות שעושים נעשה על ידי זה בחינת משכן כי כל המלאכות כלולים בל"ט מלאכות שהם אבות מלאכות 'אבות מכלל דאיכא תולדות' כי כל מיני מלאכות ועסקים ... דבראשית' והאדם עושה המלאכה, 'וציורא דגופא כציורא דמשכנא' נמצא שעל ידי האדם שעושה המלאכה והעסק על ידי זה נעשה בחינת משכן כשעושה המלאכה והעסק כראוי, כמו שצריך לעשות ועל ידי זה נותן חיות והארה למעשה בראשית, והוא קיום העולם ... הויה, שיהיה על ידה אתערותא דלתתא ואף על פי כן ברא עולמות כאלו והכל בחסדו בלי אתערותא דלתתא כלל בבחינת: "עולם חסד יבנה" ומאחר שהוא יתברך היה יכול לברא עולמות כאלו בלי אתערותא דלתתא כלל רק על ידי חסדו ... ידי אחרים כמו שכתוב "ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר אכריכם וכרמיכם, ואתם כהני ה' תקראו" כהני ה' דיקא בחינת חסד, בחינת: "עולם חסד יבנה" הינו שיהיו נקראים "כהני ה'", בחינת חסד שאין צריכים לעשות שום מלאכה, רק העולם מתקים בחסדו כנ"ל אך כשהחסד נתעכב, חס ושלום, ואין משפיע עלינו חסדו אזי צריכין לעשות בשביל אתערותא דלתתא כנ"ל וזה בחינת: "ולך ה' החסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" הינו כשהחסד נתעכב אצלו יתברך, שזה בחינת: "ולך ה' החסד" שהחסד נתעכב אצלו יתברך ואין משפיעו עלינו אזי: "כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" הינו כפי העשיות ... על ידו החסד וזה נעשה על ידי יראה כי על ידי יראה נעשה חקיקה וצנור לקבל על ידו החסד בבחינת: "ומחוקק מבין רגליו" 'רגל' הוא בחינת יראה שהיא בחינת סוף כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא" הינו שעל ידי יראה שהיא בחינת רגל נעשה חקיקה וצנור לקבל בתוכו את החסד וזה בחינת: "והנה פרח מטה אהרון לבית לוי" הינו שהחסד בחינת אהרון צריך לקבלו על ידי הכלי שהוא בחינת יראה סטרא דלוי וזה בחינת: "בגבורות ישע ימינו" ה. ועקר היראה נעשה על ידי התגלות הרצון בבחינת: "רצון יראיו יעשה" שעל ידי התגלות הרצון נעשה יראה הינו על ידי שנתגלה שהכל מתנהג ברצונו יתברך כי הוא ... ימים טובים כי כל אחד מהימים טובים מכריז וקורא ומגלה את הרצון שהכל מתנהג רק על פי רצונו בלבד בבחינת: "מקרא קדש" שהיום טוב קדש קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך ... לנו התורה באותות נוראות בסוכות הקף ענני כבוד ועל כן כל יום טוב ויום טוב מכריז וקורא את הרצון בבחינת מקרא קדש כנ"ל ועל כן הימים טובים נקראים רגל, שהיא בחינת יראה כנ"ל כי על ידי יום טוב, שהוא התגלות הרצון על ידי זה נעשה יראה כנ"ל אך לא תמיד ... שפטים בארץ" דהינו, שנתגלה שיש אלהים שופט ברצונו ויש פרי לצדיק ובהם ינקם ועל ידי זה: "ישמח צדיק" וזה בחינת שמחת יום טוב על ידי התגלות הרצון שנתגלה ביום טוב על ידי קול הקריאה שהיום טוב מכריז וקורא את ... שום רצון, חס ושלום ואפילו האותות נוראות שעשה עמנו השם יתברך משימים הכל בתוך דרך הטבע והחכמים הללו הם בחינת חיות רעות והם דורסים וטורפים רבים מבני עמנו שטועים גם כן אחריהם וסוברים כמותם כאלו הכל על פי חיוב ... אלו החיות רעות, חכמי הטבע הוא על ידי חכם גדול שבקדשה שיכול לקשר כל הרצונות בשרש הרצון ששם הוא בחינת הסתלקות משה, כידוע והוא בחינת מצח הרצון, בחינת "והיה על מצחו לרצון" וצריך לקשר כל הרצונות שיש בעולם לשרש הרצון ועל ידי זה הוא מתגבר ומכניע וסותר דעות חכמי הטבע, שכופרים ברצון אך כנגד זה יש בחינת מצח הנחש שהוא שרש חכמת הטבע כי כל דבר יש לו שרש ושרש חכמת הטבע הוא בחינת מצח הנחש בחינת: "ומצחת נחשת על רגליו", הנאמר בגלית הינו בחינת מצח הנחש הנ"ל כי גלית היה כופר והיה רוצה להראות, שכל הסיבות הכל על פי הטבע חס ושלום שזה בחינת מצח הנחש כנ"ל וזהו: "רגליו", בחינת סיבות כמו שכתוב: "ויברך ה' אותך לרגלי" בסיבותי כי כן הוא הפרוש שם ...