... את הטעם הינו הנפש והריח הינו הרוח והמראה הינו הנשמה והתינוק אמר שזוכר לאו כלום, כי הוא למעלה מן הכל וזוכר אפילו מה שהוא קדם מנפש רוח נשמה, שהוא בחינת "אין" ואמר להם: חזרו אל הספינות שלכם שהם הגופים שלכם שנשברו, שיחזרו ויבנו עתה ... להם: בתחלה ברכתי אתכם שתהיו כמוני, ועתה אני נותן לכם במתנה לדרשה שתהיו כמוני ואין אני בעל חטוטרות [הינו גיבן] כלל רק אדרבא יש לי כתפים כאלו שהם בחינת "מעט מחזיק את המרבה" ויש לי הסכמה על זה כי פעם אחת היה שיחה וספור שהיו אנשים ... מתפאר שיש לו בחינה זו של מעט מחזיק את המרבה ומאחד מהם היו מחיכים ושוחקים ממנו והשאר שהתפארו בבחינה זו, של מעט מחזיק את המרבה, נתקבלו דבריהם אבל בחינת מעט מחזיק את המרבה שיש לי, הוא גדול מכלם כי אחד מהנ"ל התפאר שהמח שלו הוא בחינת מעט מחזיק את המרבה כי הוא נושא במח שלו אלפים ורבבות אנשים עם כל ההצטרכות שלהם, ... שלו מאכילה ושתיה שלו וטנף שם עד שעל ידו נתרבה הזבל והטנוף שם על אותו ההר נמצא שזה האיש הוא מעט מחזיק את המרבה כי על ידו נתרבה הזבל כל כך [כן הוא בחינת מעט מחזיק את המרבה של האיש הנ"ל שהתפאר במחו שמחזיק כמה אנשים כנ"ל] ואחד התפאר שיש לו בחינת מעט מחזיק את המרבה כי יש [לו] חתיכת מדינה, שהיא מוציאה פרות הרבה ואחר כך כשמחשבין את הפרות שהוציאה המדינה רואין שהמדינה אינה מחזקת מקום כל כך כמו הפרות כי אין בה מקום כל כך להחזיק כל כך פרות נמצא שהיא בחינת מעט מחזיק את המרבה והוטבו דבריו כי באמת, בודאי הוא בחינת מעט מחזיק את המרבה ואחד אמר שיש [לו] פרדס נפלא מאד, שיש שם פרות וכו' ונוסעים לשם ... כמה בני אדם ושררות לטיל שם ובאמת אין בהפרדס מקום כל כך שיחזיק כל כך אנשים ועל כן הוא מעט מחזיק את המרבה והוטבו דבריו גם כן ואחד אמר שהדבור שלו הוא בחינת מעט מחזיק את המרבה כי הוא בעל סוד [שקורין מזכיר] אצל מלך גדול ובאין אצלו כמה וכמה ... ויהיה כלול בהם כל השבחים והבקשות שלהם וכל דבריהם כלם, בתוך איזה דבורים מעטים שלי נמצא שהדבור שלי הוא מעט מחזיק את המרבה ואחד אמר שהשתיקה שלו היא בחינת מעט מחזיק את המרבה כי יש עליו מקטרגים הרבה ובעלי לשון הרע שמלשינים עליו הרבה מאד ... הרבה הוא בשתיקתו מתרץ הכל על ידי מה שהוא שותק לבד [כי הוא עושה רק איזה שתיקה והוא תרוץ על הכל] נמצא, ששתיקתו הוא מעט מחזיק את המרבה ואחד אמר שהוא בחינת מעט מחזיק את המרבה כי יש עני אחד והוא סגי נהור [עיוור] והוא [הינו העני] גדול מאד ... הוא מעט מחזיק את המרבה כי הוא קטן ומחזיק את הסגי נהור הגדול כנ"ל ואני [הינו זה הבעל החטוטרות שמספר כל זה] הייתי גם כן שם ואמרתי האמת הוא, שיש לכם בחינת מעט מחזיק את המרבה ואני יודע כל מה שכונתם בדבריכם [הינו שהוא יודע כונת כל הנ"ל שהתפארו בבחינת מעט מחזיק את המרבה שלהם] וזה האחרון שהתפאר שהוא מוליך את הסגי נהור הגדול הוא גדול מכלכם אבל אני למעלה למעלה מכלכם בכלל כי זה שהתפאר שהוא מוליך את הסגי נהור הגדול כונתו שהוא מוליך את גלגל הירח, שהוא בחינת סגי נהור כי אין לה אור מעצמה כלל, ולית לה מגרמה כלום והוא [הינו זה שהתפאר בזה] מוליך את הירח אף על פי שהוא קטן, וגלגל הירח גדול מאד והוא קיום כל העולם כי העולם צריך את הירח נמצא שהוא בחינת מעט מחזיק את המרבה באמת אבל בחינת מעט מחזיק את המרבה שיש לי הוא למעלה מכלם בכלל והא ראיה כי פעם אחת היו כת אחת שהיו ... ואני [הינו זה הבעל החטוטרות] הייתי גם כן שם עמהם ואמרתי להם. אני יכול להביא אתכם אל האילן כי זה האילן אין לו מקום כלל כי הוא למעלה מהמקום לגמרי ובחינת מעט מחזיק את המרבה הוא עדין במקום כי על כל פנים יש לו מקום מעט רק שהוא מעט מחזיק את המרבה אבל עדין יש לו מקום מעט על כל פנים ובחינת מעט מחזיק את המרבה שיש לי, [הינו לבעל החטוטרות] היא בחינת סוף המקום לגמרי, שמשם ולמעלה אין מקום כלל על כן אני יכול לשא את כלכם אל האילן שהוא למעלה מהמקום לגמרי [כי זה בעל החטוטרות הוא כמו בחינת ממצע בין המקום ובין למעלה מן המקום לגמרי כי יש לו בחינה עליונה של בחינת מעט מחזיק את המרבה, שהיא בחינת סוף המקום ממש שמשם והלאה אין נמצא תבת מקום כלל כי משם ולמעלה היא בחינת למעלה מן המקום לגמרי ועל כן הוא יכול לשא אותם מתוך המקום, לבחינת למעלה מן המקום והבן] ולקחתי אותם, ונשאתי אותם לשם אל האילן הנ"ל נמצא שיש לי הסכמה מהנ"ל, שיש לי בחינה עליונה של מעט מחזיק את המרבה [בשביל זה היה נדמה כבעל חטוטרות כי הוא נושא עליו הרבה, כי הוא בחינת מועט מחזיק את המרבה כנ"ל] ועתה אני נותן לכם זאת במתנה שתהיו כמוני ונעשה שם שמחה ... לגמרה בזאת המעשה, אין שום תבה שלא יהיה בה כונה ומי שבקי בספרים יוכל להבין קצת רמזים והנה, ענין החצים הנ"ל, שיש לו כח בהידים להחזיר החצים כנ"ל, זה בחינת: "ותאחז במשפט ידי" וכמו שפרש רש"י "בשר ודם זורק חץ ואינו יכול להחזירה, והקדוש ברוך הוא זורק חץ ומחזירה" ובחינת הצדקה הנ"ל, שהיא כנגד החומות של מים שהם גלי הים, זה בחינת: "וצדקתך כגלי הים" והרוח הנ"ל שיכול לאחז בידיו, זה בחינת : "מי אסף רוח בחפניו" [שזה בחינת נגינה כמבאר במקום אחר] ועשרה מיני נגינה, ועשרה מיני דפיקין זה מבאר כבר כל זה ...

... מכל האמור לעיל, הוא כי מקום ישוב היינו העניין של שלמות ישוב הדעת, היינו בחינת מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר ... האחדות של הבורא וכולי... ומקום ישוב היינו מקום המגורים של הצדיק שהוא בבחינת מקומו של עולם, היינו שהוא גר מעל ומחוץ למקום. כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי ... להביא אתכם אל האילן כי זה האילן אין לו מקום כלל כי הוא למעלה מהמקום לגמרי ובחינת מעט מחזיק את המרבה הוא עדין במקום כי על כל פנים יש לו מקום מעט רק שהוא מעט מחזיק את המרבה אבל עדין יש לו מקום מעט על כל פנים ובחינת מעט מחזיק את המרבה שיש לי, [הינו לבעל החטוטרות] היא בחינת סוף המקום לגמרי, שמשם ולמעלה אין מקום כלל על כן אני יכול לשא את כלכם אל האילן שהוא למעלה מהמקום לגמרי [כי זה בעל החטוטרות הוא כמו בחינת ממצע בין המקום ובין למעלה מן המקום לגמרי כי יש לו בחינה עליונה של בחינת מעט מחזיק את המרבה, שהיא בחינת סוף המקום ממש שמשם והלאה אין נמצא תבת מקום כלל כי משם ולמעלה היא בחינת למעלה מן המקום לגמרי ועל כן הוא יכול לשא אותם מתוך המקום, לבחינת למעלה מן המקום והבן] וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=58 - סיפורי מעשיות - מעשה יא - ... - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו ומי שאוחז בבחינת כסא הכבוד, בבחינת שרשי הנשמות הוא גם כן בחינת מקומו של עולם, בבחינת: "וכסא כבוד ינחילם, כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל" דהינו על ידי בחינת כסא הכבוד, שרשי הנשמות על ידי זה הוא מקומו של עולם, בחינת: 'וישת עליהם תבל' ועל כן הוא יכול לעשות ראש השנה כנ"ל וכיו"ב מובא כאן ... על ידי תקון הברית שהוא קשת, יכול להוציא החצים כי תכלית הידיעה שלא נדע, הוא בחינת מקומו של עולם. כי השי"ת הוא סובב כל עלמין. והעולם הוא בתוך החלל הפנוי. ומי שזוכה להשיג את האין סוף, הרי שהוא זוכה להדבק בבחינת מקומו של עולם. וכעין מה שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - ... - אלה מסעי בני ישראל - פירוש סותר אחד את השני כי כל הנסיעות הן בחינת פגם האמונה. אך אצל הצדיק האמת הוא בחינת הקבצן החיגר ללא רגליים, דהיינו שאין שייך אצלו שום הליכה כלל, כי הוא מחוץ למקום לגמרי, והוא דייקא מתקן את בחינת המקום וכולי... עיין שם * והסיבה שהצדיק נקרא איש היער, היא משום שהצדיק הוא גם נחשב למשוגע, ... החיות הטורפות, זה מצטייר כמו שירה נעימה ביותר וכולי... * ומקום הישוב הפך לבחינת מדבר. ומדבר הוא ארץ ציה ועייף בלי מים, והוא בחינת עלו זה בנגב, שיש בו נחשים ועקרבים וכולי, דהיינו פגם האמונה וכולי... **** ובשורה התחתונה ... יכול למצאה אלך בשביל הזה, אולי אבוא למקום ישוב היינו כי כל העולם הזה הוא בחינת מדבר ושדות ויער וכולי. והאמת נמצאת מחוץ למקום ומעל המקום, שהוא המקום ישוב באמת וכולי... ...

... הר"ן - אות קו אמונה בחינת אור כמו שכתוב "ואמונתך בלילות" ואמונה שהוא ... ומשיג את ה' ועל ידי זה יש לו אמונה הגם שהוא טוב עם כל זאת עקר אמונה הוא שיהא מאמין בהשם יתברך בלא אות ומופת וחכמה וזה הוא עקר אמונה בשלמות ובחינת אור, כמו שכתוב "ואמונתך בלילות" כנזכר לעיל ... ולעמת זה החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ראתן וכמו שפרש רש"י שיש להם שרץ במחם [הינו שיש להם טמאה וכפירה במחם] וצריכין להרחיק מאנשים אלו שהם בחינת בעלי ראתן אפילו משכונתם כי ההבל פיהם מזיק לאדם כשר שיפל לתאוות ניאוף כי זווג דקדשה הוא על ידי בחינת דעת כמו שכתוב: "והאדם ידע" ואלו הבעלי ראתן שדעתם מקלקל ופגום ויש להם שרץ במחם על כן זווגם נאחז בקלפה ועל כן הם נואפים [כי ניאוף תלוי בעינים] כי חכמת אמת שהיא בחינת ראיה כנ"ל בחינת עינים על אלו החכמים נאמר: "ברית כרתי לעיני" ...

... והכתר שהוא הגשר הצר מאוד מאוד, הוא מפריד בין בחינת הממלא כל עלמין לבין בחינת המסובב כל עלמין... ומי שרוצה להשיג את האור אין סוף הזה, הוא חייב לעבור את הכתר ואת הגשר הזה שהוא צר מאוד מאוד... ובפועל ... הנמשל מאליו על כל המניעות וההסתות ופתויים שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים שבאמת אינם כלום והעקר לב חזק ואמיץ ואז אין לו שום מניעה כי באמת השכל של האדם דהיינו מה שנקרא אצל השכל שכל, הוא בכלל בחינת דמיון ומדמה בייחס לשכל הנקנה שהוא השכל האמיתי. ואם היה האדם יודע מהשכל הנקנה, היה נדמה בעיניו השכל הנקנה לדמיון ולשגעון, ... הוא דמיון ושקר. אך באמת השכל של האדם הוא כולו בחינת דמיון ושקר, והשכל הנקנה הוא השכל האמת וכולי... והאוצר של המלך הוא השגת האלוקות כמובן. והחומות הם בחינה אחת עם המקיפים של השכל, והם גם בחינת הכתר. כי הכתר הוא החומה הדמיונית שיש בין השכל של האדם לבין השי"ת. ובאמת הוא גשר צר מאוד מאוד... כי מי שלא יוצא בשלום יכול ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב: 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח ... זכרונם לברכה כי משיח סבל מרעין עבור כל ישראל כמו שכתוב: "והוא מחלל מפשעינו" בכן כל צדיק הדור הוא גם כן סובל יסורים בשביל כלל ישראל להקל מעליהם כי הוא בבחינת משיח כנ"ל "והוא מחלל מפשעינו" 'דאתעבד חל בגיניהו' וזהו דסבל מרעין והינו מה שאמרנו שצריכין לפרש הדבר בלשון שמבין כי על ידי זה נעשה בבחינת חל כי כשמפרש בלשונו הוא דרך חל לערך ...

... / אכילה לשם שמים ועוד בעניין תאוות אכילה, מבוסס על מ"ש רבי נחמן מברסלב כי אצל הצדיק האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו מהתגלות הרצונות של הבורא שיש בכל ... בין תאוות הגוף לתאוות הנשמה, כי הגוף קדוש בקדושת הנשמה. כמו כן במספר מקומות מבואר כי התאוות הן בחינת רעב וצמא. ובכלל, לחם הוא גם בחינת אישה. ואישה היא בחינת גוף. ועקרונית כל תאוות הגוף נכללות בעניין של תאוות אכילה. וגם ידבר מעניין שצריך לקשר את עצמו לתכלית של כל ...

... מקום פנוי לצאת שם הוא בוקע ושובר במהירות ובבהלה ועל כן כשנכלל לבו בלב הצדיק ולב הצדיק הוא חלל בבחינת : "ולבי חלל בקרבי" ועל כן האויר של הרוח שטות הדבוק בלבו שלבו מלא מזה האויר הוא בוקע ושובר לבו בבהלה ובורח לחוץ מחמת שמצא מקום פנוי בלב הצדיק ועל כן ...

... מים, שנאמר: "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני" [עיין התו' הזאת בנ"א מכת"י רבינו ז"ל ממש] כי השקר מזיק לעינים בגשמיות וברוחניות, בבחינת "ומשקרות עינים" כי כשהעינים כהות הם משקרין, שאינם מראין הדבר כמות שהוא כגון על דבר גדול מראה שהוא קטן, ועל אחד שהוא שנים, הפך מן האמת כי העינים ... יש לו עכירת הדמים ומזה באה המרה שחורה וממותרי המרה שחורה נתהוו הדמעות ועל ידי זה העינים כהות "הקטפים מלוח עלי שיח" "מלוח", זה בחינת דמעות, שהם מים מלוחים שבא על ידי שיחה וזה בחינת 'אל תאמרו מים מים', שהוא אזהרה על שקר [כמו שסים שם שנאמר: "דבר שקרים לא יכון" וכו'] 'מים מים' הם בחינת שקר, שהוא בחינת דמעות, שהם מים מלוחים כי השותה מים, מרוה צמאונו אך השותה מים מלוחים, לא די שאינו מרוה צמאונו אלא שמוסיף צמאון על צמאונו עד שצריך לשתות מים אחרים, ... כי אי אפשר לומר אמת רק שהוא כלי כסף לא יותר אבל השקר הוא הרבה כי אפשר לומר שהוא כלי זהב, וכלי נחשת ושאר שמות נמצא שהשקר הוא בבחינת, "בקשו חשבנות רבים" ובשביל זה לעתיד לבוא יתבטל הרע, ויתבטל ההתנגדות, ויתבטל הדמעות כמו שכתוב: "לא ירעו" וכו', הינו ביטול הרע וכתיב: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי" וכו', הינו בחינת ביטול ההתנגדות "ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים", הינו ביטול הדמעות, שהם בחינת שקר כנ"ל כי אז "יהיה ה' אחד ושמו אחד", שהוא כלו טוב, כלו אמת כנ"ל ועל כן לעתיד לבוא יתבטל הטומאה כמו שכתוב: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" וזהו: "מי יתן טהור מטמא לא אחד" [פרוש שעקר אחיזת הטהרה והטומאה, הוא מבחינת התרחקות מאחד] כי קדם הבריאה, כשהיה הבריאה בכח, כביכול, קדם שהוציא אל הפעל היה כלו אחד, וכלו אמת, וכלו טוב, וכלו קדש אפילו שם טהור לא היה שיך לומר כי טהור אין שיך אלא כשיש טמאה, כמו שכתוב: "וטהרתם מכל טמאותיכם" אבל כשכלו אחד, אין שם בחינת חשבנות רבים, שהוא עקר הרע והטומאה כנ"ל כי הטהרה הוא בחינת הממצע בין הקדש והטומאה שעל ידו נתתקן הטומאה כמו שכתוב: "וטהרתם מכל טמאותיכם" והוא בחינת הבחירה שהוא ממצע בין שני דברים וזה אין שיך קדם הבריאה, שאז היה כלו אחד כי באחד אין שיך בחירה, שהוא בחינת הטהרה וכשהוציא הקדוש ברוך הוא את הבריאה מן הכח אל הפעל אזי נתהוה תכף בחינת הטהרה כי כשהוציא מן הכח אל הפעל, היו שני דברים בחינת האחד והבריאה ואז שיך בחירה שהוא בחינת הטהרה שהוא ממצע בין האחד, כי הוא סמוך לו ועדין לא הגיע לחשבנות רבים, שהיא הרע והטומאה אך הוא רשם וסימן על ההשתלשלות שיוכל להשתלשל ויגיע עד שיהיה ... ועל כן אפשר לזכך ולהעלות הטומאה לטהרה כי היא בעצמה נשתלשלה מטהרה כמו שכתוב: "וטהרתם מכל טמאותיכם" נמצא שעקר אחיזת הטומאה, מבחינת הטהרה, שהוא בחינת הבחירה כנ"ל והטהרה הוא בחינת שמאל, בחינת לוי בחינת: "וטהרת את בני לוי" ולוי הוא בחינת שמאל כידוע ועל כן עקר אחיזת הטומאה הוא מבחינת שמאלא כי שמאל הוא בחינת הטהרה, שמשם עקר אחיזת הטומאה כנ"ל. וכל זה, הינו בחינת שמאל, בחינת טהרה, בחינת הבחירה שמשם עקר השתלשלות הטומאה, שהוא הרע וההתנגדות, בחינת שקר כנ"ל אחר הבריאה, אחר שיצא הבריאה מכח אל הפעל שאז היה כביכול שני בחינות, דהינו האחד והבריאה וכנ"ל נמצא שעקר אחיזת השקר, שהיא הטומאה וכו' הוא מחמת הרחוק מאחד כנ"ל, הינו מבחינת אחר הבריאה וכנ"ל. ועל ידי השגחת השם יתברך אפילו אחר הפעלה, שהוציא הקדוש ברוך הוא מכח אל הפעל כל הדברים הם באחדות עמו והרע יונק מהשארת ההשגחה, הינו ... ישמר עצמו משקר ועל ידי זה השגחת השם יתברך עליו, ואזי כלו אחד וזה שאמר רבי עקיבא, כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור שיש טהור, הוא בחינת אחר הפעלה שהוא יש, ואז שיך שם טהור כנ"ל אם תרצה שיהיה כמו קדם הפעלה שהיה בכח, שיהיה אב ובן כאחד וזהו, כשאתם מגיעין לאבני הוא

... כן בתחלה הם בגלות כי אף על פי כן הם נע ונד בגלות אבל אחר כך הם מעלין ומנשאין הכל כנ"ל ועל כן נקראין בני הגולה כי זה אותיות גולה ראשי תבות: ונשאר גם הוא לאלקינו כי אחר כך הם מעלין ומנשאין הכל, בבחינת 'ונשאר גם הוא לאלקינו' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ...

... להתירא ולפחד מן הכבוד כי כבוד הוא סכנה גדולה, סכנות נפשות כי הוא דן את כל הדינים, כמו שכתוב: "מלך הכבוד" כי כבוד הוא בחינת מלכות הדן את הכל ואזי הכל חוקרים ושואלין "מי הוא זה מלך הכבוד" אם הוא ראוי לזה "ונקדש בכבודי" 'אל תקרי בכבודי אלא במכבדי' כי על ידי הכבוד יוכל לגרם לו מיתה, חס ושלום ... בהכבוד כחוט השערה שלא יקבלו כמו שצריך אזי, חס ושלום, כף חובה מכרעת וזה: נקרא "מאזני צדק" כי 'צדק מלכותא קדישא' שהוא בחינת כבוד, מלך הכבוד כנ"ל ...