... כל חי" ואנחנו על ידי תפילותינו אנו מבטלים הטבע כי הטבע מחיב כך, ועל ידי התפילה נשתנה הטבע וזה בחינת ח"י ברכות התפילה חוץ ברכת המינים שעל ידי חי ברכאן, מבטלין הטבע אם כל חי

... המטה בימים שאסורין בתשמיש, על ידי זה נופל לתפיסה. ה. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ו. לפעמים על ידי תפיסה נצול מכליון בנים. ז. על ידי ...

... יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ...

... חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו . א. "ואת הערבים צויתי לכלכלך" זה בחינת צדקה כי בתחלה כשמתחילין להתנדב לצדקה אזי צריכין לשבר את האכזריות שלו להפכו לרחמנות וזהו עקר עבודת הצדקה כי ... אין זה עבודה כי יש גם כמה חיות שהם רחמנים בטבעם רק עקר העבודה לשבר האכזריות להפכו לרחמנות וזה בחינת: "ואת הערבים צויתי לכלכלך" כי העורב הוא בטבעו אכזרי, ונתהפך לרחמנות לכלכל את אליהו כמו כן צריכין בצדקה כנ"ל וכל הנדיבי לב, כל מי שהוא נדבן צריך לילך ולעבר בתחלה דרך בחינה זו, בחינת: "ואת הערבים" הנ"ל דהינו שבתחלה צריכים לשבר האכזריות שלהם מה שיש להם אכזריות בתחלה להפכו לרחמנות, להתנדב לצדקה כנ"ל ... ההתחלה קשה מאד כנ"ל כי עקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים נמצא שהמצוות ומעשים טובים וכל עבודת השם הם בחינת הולדה וקדם ההולדה כמה קלין וכמה חבלים וצירים יש להיולדת קדם שמולדת ההולדה ובפרט מבכירה דהינו הולדה ראשונה של אשה, שאז קשה עליה מאד כמו שכתוב "צרה כמבכירה" שזה בחינת ההתחלה, בחינת: 'כל התחלות קשות' כנ"ל וצדקה היא תמיד התחלה בבחינת "פתוח תפתח" שאפילו כשיש פתח והתחלה הצדקה היא פותחת יותר ויותר ומרחבת הפתח יותר כי כל דבר ודבר מעבודת השם כשרוצין לכנס באותו הדרך ואותו העבודה צריכין לפתח שם פתח לכנס באותו הדרך וזה בחינת: 'כל התחלות קשות' מחמת שבהתחלה צריכין לשבר ולפתח פתח מחדש על כן קשה מאד וסגלת כח הצדקה להרחיב ולפתח ... כל ההתחלות כי היא פותחת ומרחבת כל הפתחים כנ"ל וגם בצדקה עצמה יש התחלה דהינו כשמתחילין לתן צדקה, שזה בחינת: 'ואת הערבים צויתי' כנ"ל ועל כן התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאד כי היא בחינת התחלה של כל ההתחלות כנ"ל ג. אך התועלת של הצדקה גדול מאד מאד כי הצדקה מועלת תמיד כי צרכי ... את האדם מאד מעבודת הבורא ואף על פי שגם הם בעצמן הם גם כן עבודת הבורא יתברך כי הם בחינת אתערותא דלתתא, כי 'בעבדא דלתתא אתער לעלא' כי על ידי כל עסקים ומלאכות שעושין בני אדם על ידי זה ... כנגד אותו העסק והמלאכה, שהאדם עושה למטה בעולם הזה כי על ידי העסקים והמלאכות שעושים נעשה על ידי זה בחינת משכן כי כל המלאכות כלולים בל"ט מלאכות שהם אבות מלאכות 'אבות מכלל דאיכא תולדות' כי כל מיני מלאכות ועסקים ... דבראשית' והאדם עושה המלאכה, 'וציורא דגופא כציורא דמשכנא' נמצא שעל ידי האדם שעושה המלאכה והעסק על ידי זה נעשה בחינת משכן כשעושה המלאכה והעסק כראוי, כמו שצריך לעשות ועל ידי זה נותן חיות והארה למעשה בראשית, והוא קיום העולם ... הויה, שיהיה על ידה אתערותא דלתתא ואף על פי כן ברא עולמות כאלו והכל בחסדו בלי אתערותא דלתתא כלל בבחינת: "עולם חסד יבנה" ומאחר שהוא יתברך היה יכול לברא עולמות כאלו בלי אתערותא דלתתא כלל רק על ידי חסדו ... ידי אחרים כמו שכתוב "ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר אכריכם וכרמיכם, ואתם כהני ה' תקראו" כהני ה' דיקא בחינת חסד, בחינת: "עולם חסד יבנה" הינו שיהיו נקראים "כהני ה'", בחינת חסד שאין צריכים לעשות שום מלאכה, רק העולם מתקים בחסדו כנ"ל אך כשהחסד נתעכב, חס ושלום, ואין משפיע עלינו חסדו אזי צריכין לעשות בשביל אתערותא דלתתא כנ"ל וזה בחינת: "ולך ה' החסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" הינו כשהחסד נתעכב אצלו יתברך, שזה בחינת: "ולך ה' החסד" שהחסד נתעכב אצלו יתברך ואין משפיעו עלינו אזי: "כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" הינו כפי העשיות ... על ידו החסד וזה נעשה על ידי יראה כי על ידי יראה נעשה חקיקה וצנור לקבל על ידו החסד בבחינת: "ומחוקק מבין רגליו" 'רגל' הוא בחינת יראה שהיא בחינת סוף כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא" הינו שעל ידי יראה שהיא בחינת רגל נעשה חקיקה וצנור לקבל בתוכו את החסד וזה בחינת: "והנה פרח מטה אהרון לבית לוי" הינו שהחסד בחינת אהרון צריך לקבלו על ידי הכלי שהוא בחינת יראה סטרא דלוי וזה בחינת: "בגבורות ישע ימינו" ה. ועקר היראה נעשה על ידי התגלות הרצון בבחינת: "רצון יראיו יעשה" שעל ידי התגלות הרצון נעשה יראה הינו על ידי שנתגלה שהכל מתנהג ברצונו יתברך כי הוא ... ימים טובים כי כל אחד מהימים טובים מכריז וקורא ומגלה את הרצון שהכל מתנהג רק על פי רצונו בלבד בבחינת: "מקרא קדש" שהיום טוב קדש קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך ... לנו התורה באותות נוראות בסוכות הקף ענני כבוד ועל כן כל יום טוב ויום טוב מכריז וקורא את הרצון בבחינת מקרא קדש כנ"ל ועל כן הימים טובים נקראים רגל, שהיא בחינת יראה כנ"ל כי על ידי יום טוב, שהוא התגלות הרצון על ידי זה נעשה יראה כנ"ל אך לא תמיד ... שפטים בארץ" דהינו, שנתגלה שיש אלהים שופט ברצונו ויש פרי לצדיק ובהם ינקם ועל ידי זה: "ישמח צדיק" וזה בחינת שמחת יום טוב על ידי התגלות הרצון שנתגלה ביום טוב על ידי קול הקריאה שהיום טוב מכריז וקורא את ... שום רצון, חס ושלום ואפילו האותות נוראות שעשה עמנו השם יתברך משימים הכל בתוך דרך הטבע והחכמים הללו הם בחינת חיות רעות והם דורסים וטורפים רבים מבני עמנו שטועים גם כן אחריהם וסוברים כמותם כאלו הכל על פי חיוב ... אלו החיות רעות, חכמי הטבע הוא על ידי חכם גדול שבקדשה שיכול לקשר כל הרצונות בשרש הרצון ששם הוא בחינת הסתלקות משה, כידוע והוא בחינת מצח הרצון, בחינת "והיה על מצחו לרצון" וצריך לקשר כל הרצונות שיש בעולם לשרש הרצון ועל ידי זה הוא מתגבר ומכניע וסותר דעות חכמי הטבע, שכופרים ברצון אך כנגד זה יש בחינת מצח הנחש שהוא שרש חכמת הטבע כי כל דבר יש לו שרש ושרש חכמת הטבע הוא בחינת מצח הנחש בחינת: "ומצחת נחשת על רגליו", הנאמר בגלית הינו בחינת מצח הנחש הנ"ל כי גלית היה כופר והיה רוצה להראות, שכל הסיבות הכל על פי הטבע חס ושלום שזה בחינת מצח הנחש כנ"ל וזהו: "רגליו", בחינת סיבות כמו שכתוב: "ויברך ה' אותך לרגלי" בסיבותי כי כן הוא הפרוש שם ...

... דבר יכול לעשות גבורות נוראות ולכבש המלחמות על ידי חזק ותקף לבו שאינו מתירא ורץ לתוך תקף המלחמה וזה בחינת: 'איזהו גבור הכובש את יצרו' וזה בחינת גבורות שמשון שנאמר בו "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל" שבאותן המקומות צלחה עליו רוח ...

... גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם ותכף אחר ... שיכולין להראות זאת החכמה לעיניהם לבד למען ידעו שזאת החכמה היא אצלנו אבל עצם סוד החכמה נשאר אצלנו וזהו בחינת סוד העבור שאינו נמסר רק לגדולי הדור, שיש להם נשמות גדולות מי יודע מהו סוד העיבור? כיו"ב מובא גם ... נכנסת לשכל אנושי. ולכן למרות שהיא ידועה, היא עדיין סוד, כי היא לא באמת מובנת לאף אחד. וזה גם בחינת "מטי ולא מטי" או בחינת תכלית הידיעה שיש תכלית ידיעה גדולה גם ממנה וכולי. כי מהות השי"ת עצמו היא סוד, שגם אחרי שיודעים אותו ... נקרא סוד העיבור? משום שעיבור היינו כאשר בחינה אחת נכללת בבחינה אחרת. וכאן מדובר על סוד הבריאה שנכללת ומתעברת בבחינת לפני הבריאה. שזהו גם העניין של "שתוק כך עלה המחשבה", דהיינו שכל הבריאה כולה נכללת במחשבה של הבורא... שגם זאת בחינת עיבור. וגם כאשר בחינת בן נכללת בבחינת אב, גם זו בחינת עיבור. וזהו גם עניין מעשה מרכבה. כי מעשה מרכבה הוא רכיבת המדרגות העליונות וההתלבשות שלהן במדרגות תחתונות, שזו בחינת התלבשות הא"ס בבחינת סוף, שהיא בחינת בריאת העולם... ומעשה מרכבה, היינו כאשר האדם מבין את החיבור של ה"יש" וה"אין", שזהו סוד הצמצום והבריאה. וכדי להבין ... לשכל, כי השכל הזה גדול מידי. וכדי לזכות לו, לשם כך צריך להסתכל על הפנימיות של כל דבר, שהיא בחינת הסוד של כל דבר. כי הקליפה מסתירה את השכל ולכן הוא סוד. וכאשר מסתכל על השכל הפנימי, הסוד מתגלה ...

... מתתקנא כלא וכו', עין שם היטב מה שכתוב שם פריסא קלישא שנפרס על הפתח ועל פי הסוד הנ"ל הוא בחינת הירא שמים שהוא בחינת פריסא קלישא וכמבאר שם בזוהר למעל אי אפשר וגם הקלפה אי אפשר לה להתפשט על הפתח מחמת הפריסא קלישא ...

... בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך.

... בעולם וזהו: 'אחד היה אברהם'. וכן כל הרוצה לכנוס בעבודת ה', אי אפשר לו לכנוס כי אם על ידי בחינת שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון: אביו ואימו או ... או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל רק יהיה בבחינת: 'אחד היה אברהם' כאילו הוא יחיד בעולם כנ"ל

... לתוך אמנותו ולמעט מזונותיו עד שליש. סג. אם אין לאדם חברים ואוהבים, נח לו שימות. סד. כל הדברים נבראים בבחינת זכר ונקבה. אפילו מלכים, יש מלך בחינת זכר ויש מלך בחינת נקבה, והקדוש ברוך הוא מרחיקן זה מזה כדי שלא יחריבו את העולם. סה. בעל מריבה אף על פי שהוא ... על החכם, על ידי זה בא לידי שכחה. י. על ידי המריבה גורמים, שהתלמידים הקטנים נתפרסמים קדם זמנם, וזהו בחינת הפלת נפלים, שהולד יוצא לאויר העולם קדם זמנו, ועל ידי זה גורם עניות ולפעמים גורם מיתות, חס ושלום. יא. ...