בגדים - חשוב או לא חשוב? בסיפור על הבעל תפילה מובא breslev.eip.co.il/?key=59 "ועל בגדים לא היה מקפיד כלל" מצד שני כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 רבי נחמן מברסלב מדבר הרבה על פגם הבגדים, ושהבגדים נוקמים באדם. אז בגדים זה חשוב או לא? מהו סוד העניין? וכמובן, בגדים זה הרי עניין חיצוני לגמרי, אז מדוע בכלל שהם יהיו חשובים? טיפ ורמז: כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D&cid=150 אפשר לראות את כל המקומות בליקוטי מוהרן שרבי נחמן מברסלב מדבר על בגדים רמז נוסף לתשובה עצמה: התשובה נמצאת כאן: breslev.eip.co.il/?key=69 במשל ונמשל של רבי נחמן מברסלב, על מה צריך לעשות כדי ... בעצם את כל הנ"ל, וגם עוד שיחות של רבי נחמן מברסלב בבת אחת. וגם כאן: www.eip.co.il/?ftag=%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D * תשובה: עניין הבגדים מבאר אותו רבי נחמן מברסלב, לגבי זה שמי שרוצים להסתיר אותו מפני אוייבים, משנים לו את הבגדים. ושם רבי נחמן מברסלב מסביר, כי הבגדים הם המקיפים השכליים שיש לאדם. פירוש: האדם "לבוש" בשכל שלו. התובנות והשכל של האדם מלבישים אותו. וככל שיש לאדם ... מברסלב אומר ששלהבת הלב עולה מאליה תמיד, כאשר האדם משיג את השכל שהוא מעל הזמן, שזה יוצר חמימות בלב. והבגדים האלו הם המקיפים של האין סוף. דהיינו שהאדם זוכה להשיג את האור אין סוף. וכל זמן שהאדם אינו זוכה לשכל המקיף, אז בעצם יש לו פגם בבגדים, ואז קר לו, דהיינו שאז האדם מרגיש חסרונות / תאוות וכולי. גם הבגדים של הבורא, הם בחינת העולם. כי העולם הוא הגוף של הבורא כידוע. וכאשר האדם פוגם בבגדים, דהיינו האמונה של האדם היא אינה בשלמות מוחלטת, אז השכינה בגלות, בחינת פגם הבגדים, בחינת אדום ללבושך, בחינת דם נידה וכולי. אך כאשר האדם מתקן את האמונה שלו בשלמות, אז הבגדים הם לבנים בשלמות, בחינת תיקון המחשבה בשלמות, בחינת גאולת השכינה, שאז היא מותרת לבעלה, ואז נעשה יחוד קוב"ה ושכינתה... והבעל תפילה על בגדים מכל סוג שהוא, לא היה מקפיד כלל. כי מי שמשיג את הפנימיות האמיתית, יודע שאין שום עניין להקפיד על הבגדים. כי כל הבגדים בעולם, הם כולם לבושים של האין סוף. ולא משנה איזה בגדים ילבש האדם, העיקר זו הנקודה הפנימית שבו, שדרכה הוא מתקרב אל הבורא דרך כל הבגדים כולם. כי מי שמקפיד על בגדים, זה נובע רק מכפירות ואפיקורסות, כי הוא לא רואה את הבורא בכל דבר, ולכן הוא מקפיד דווקא על בגד ספציפי. אך הצדיק האמת שמשיג את הבורא גם בעשרה כתרי דמסאבותא, הוא דייקא אינו מקפיד על בגדים, כי גם בעשרה כתרי דמסאבותא, גם שם נמצא הבורא, רק ששם יש יותר לבושים. וסתרי התורה דעתיקא סתימאה נמצאים כרגע בגלות בין הקליפות. והקליפות הם הבגדים של הפרי. וכל זמן שהאדם לא זיכך את דעתו ולא העלה את המלכות לשורשה בשלמות, הרי שהוא עדיין נמצא בעמקי הקליפות והבגדים, והוא דייקא כן צריך להקפיד על הבגדים, דהיינו עליו לראות לזכך את הבגדים שלו. דהיינו לתקן את המקיפים שלו ולהשלים את דעתו. אך מי שהוא צדיק אמת, הוא משיג את התכלית בכל ... אם האדם לא זיכך את גופו. אך ברגע שהאדם מזכך את גופו שיהיה קדוש כמו הנשמה, זו בחינת תיקון הבגדים. ואז הוא יכול להנות גם מהנאות הגוף, ולא לפחד, כמו שאמר רבי נחמן מברסלב על "ויחד יתרו" ראה שם... בחינת בגד וצמצום של הבורא. וכאשר האדם מזכך את נשמתו בשלמות, דהיינו נכלל באין סוף לגמרי, זהו בחינת תיקון הבגדים בשלמות. * דברי רבי נחמן מברסלב, כמו דברי התורה ממש, יש בהם הרבה בחינות שונות. גם התורה עצמה שיש ... עולם העשייה. אך יחד עם זאת בוודאי שאלו רק צמצומים בלבד. כי מצד האמת וכי זה באמת משנה איזה בגדים לובשים, הרי אין עוד מלבדו, והכל טוב והכל אחד וכולי. אלא שהצדיק מלביש את השכל שלו בעצות מעשיות ממש, ... ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי כל הגאווה שיש לאדם שורשה בפגם הפגדים של הבורא. דהיינו שהאדם רואה את הבגדים של הבורא (העולם) ולא רואה את הבורא עצמו. וכל האחיזה של הרע באדם, הוא דווקא מצד הבגדים. כי מצד האמת הפנימית, בוודאי שאין שום רע בעולם כלל וכולי... *

... חמץ למצה אלא משהו' 'חמץ', זהו בחינת תקון הכעס על ידי התענית כנ"ל בחינת: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים" 'אדום', זה בחינת כבד הנ"ל וחמץ זה בחינת הכנעתו, בחינת תענית, בחינת העדר אכילה בחינת: "כל מחמצת לא תאכלו" ...

... עולם ואחר כך על ידי זה: 'עושה דברו לשמע בקול דברו' שעושין הדבור שהוא נשמע ונתקבל ג. וזה בחינת בגדים לבנים הינו תקון הדבור שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת בגדים לבנים כי צריך לשמר מאד את הבגדים שלא יבזה את הבגדים רק לשמרן כראוי שלא יבוא עליהם שום כתם ורבב וכל מי שהוא גדול יותר צריך לשמר את הבגדים יותר כי כל מי שגדול יותר מדקדקין עמו יותר ועל כן 'תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדיו, חיב מיתה' כי עמו מדקדקין יותר כי הבגדים בעצמם הם דנין אותו בבחינת דינא דמלכותא כי הבגדים הם בחינת מלכות כי רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותא שזהו בחינת מלכות בחינת: "מלך הכבוד" והם בחינת 'צדק מלכותא קדישא' שזה בחינת הבגדים בחינת: "צדק לבשתי" והמבזה אותם נמצא שהוא כמורד במלכות ואז דינא דמלכותא דן אותו ועל ידי זה עושה פרוד ... ללבושך' בבחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' הינו על ידי פגם הברית שהוא בחינת פגם כלליות הגידין שזהו בחינת פגם הבגדים כנ"ל על ידי זה: 'לא תאכלו' הינו פרנסה בטרח וזה "לא תנחשו ולא תעוננו" שהם גורמים בחינת נחש משיך ... עתים וכנ"ל. וזה שבקש יעקב: "ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש" כי זה תלוי בזה כי פרנסה תלוי בבחינת בגדים לבנים וזה: "לאכל לשבעה ולמכסה עתיק" ויעקב שהמשיך לבנונית בבחינת: "מחשף הלבן" על ידי תקון הכללי כמו שכתוב: "ראשית ... 'דם נעכר ונעשה חלב' בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים'. וזה: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" 'כבוד', זה בחינת בגדים כנ"ל שנתלבנין מבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' מבחינת 'דם נדה' ואז: 'ולא ידם' כי נמשך לבנונית בהדמים מבחינת: "ונוזלים מן ... הינו דם נדה על ידי הממון בשביל זה נקרא 'גזלה' בחינת 'בגד' כמו שכתוב: "ובגד בוגדים בגדו" הינו פגם הבגדים הנ"ל בחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' . 'בזוזי ובזוזי דבזוזי', הינו בחינת תאוות ממון שכל מה שיש לו יותר ... התקון הזה נתרומם המחין בבחינת: 'מחא חורתא ככספא' ועל שם זה נקרא משא ומתן להורות שיש בו תקון לבחינת בגדים הנ"ל, לבחינת דמים הנ"ל 'משא' זה בחינת: "כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני" שהם השס"ה לאוין הנ"ל שמתגברין על הראש שהוא המחין בבחינת: "לא תעמד על דם רעך" כנ"ל והוא בחינת פגם הבגדים הנ"ל כנ"ל וזה: 'כבד יכבדו', הינו בחינת מלך הכבוד הנ"ל 'כבד', הינו בחינת הדמים שהכבד מלא דם, שהוא בחינת ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכז - הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה ועל כן הבגדים יהיו שלמים תמיד ולא קרועים כי הוא קלקול השמירה הבגדים בעצמן תובעין את האדם אם לא נזהר בשמירתן לכבדן כראוי ולהחזיקן בנקיות [גדל אזהרה זאת לשמר את הבגדים מכתמים עין לעיל בסימן כ"ט]

... מכנסיים ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק? ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים. ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות ...

... לקרוא. יחד עם זאת, רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן מבאר שתקון הכללי הוא תקון המחשבה! רבי נחמן מברסלב מביא שהבגדים של האדם צריכים להיות לבנים ונקיים, כי אם לא, אז הבגדים של האדם נוקמים בו. וזה כמובן צריך ביאור. והעניין הוא, כי הבגדים של האדם, הם המקיפים של האדם. פירוש: כל מה שהאדם אינו יודע, זה בעצם שכל שנמצא מחוץ לאדם ומקיף את האדם. הבגדים של האדם = השכל של האדם, המחשבות של האדם וכולי. בגדים לבנים = שכל נקי. התיקון כללי הוא תיקון המחשבה, שאז כאשר המחשבה מתוקנת, אז הכל תקין. אם האדם פוגם בבגדים שלו, דהיינו פוגם בשכל שלו, אז הבגדים עצמם נוקמים בו. פירוש: השכל הטיפשי של האדם, זה עצמו העונש שלו. מי שאין לו אמונת חכמים, נידון במותרות. ...

... א. התורה והמעשר והשבת הם נותנים חיים גשמיים גם כן. ב. הרגיל בקללה, על ידי זה לא יהיה לו בגדים על השבת. ג. עיר ששומרין את עצמם מללכת חוץ לתחום שבת, על ידי זה שם הבשר בזול. ד. על ...

... על ידי ספורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אור של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם, גם זוכה לבגדים נאים. ב. על ידי תשובה הרוח של משיח מנשבת על גזרות המלכיות ומבטלן. ג. עתיד דור אחד שיהיה בעולם, ...

... שאלופי עשו, רברבי עשו נתבטלין ואינן "מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי, בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו" "מכנף הארץ" זה בחינת כנפי הציצית ששם הרוח חיים שהוא בחינת כנור של דוד שהיה ... הינו כנ"ל כי הרוח של הרשע גדול בשעתו בבחינת רוח סערה שמשם כל הצרות ואריכת הגלות של ישראל וזהו: "בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו" כי יניקת הבוגדים והרשעים הוא מבחינת פגם הבגדים דהינו פגם הציצית שהם בכנפי הבגד דהינו מפגם הארבעה יסודות שאחיזתן ושרשם העליון הוא בחינת ארבע ציצית כנ"ל אבל ...

... תפסוהו, ונפלא בעיניהם בראותם אותו, והתיידדו והתחברו עמו. יום אחד באו אליו הגנבים ואמרו לו היות שנמצא בבית המלך בגדים יקרים מאד שקבועים בו אבנים טובות ומרגליות, ואם יגנבוהו יתעשרו מאד, וכבר זמן רב מתכוננים המה לגנבם אולם אין ... ויכנס לגנבם "רצה לא רצה ובכל זאת הלך", ונכנס לבית המלך וכפי מזלו הטוב הצליח לגנבם, כשיצא לחוץ עם הבגדים למסרם לחבורת הגנבים, החלו לריב ביניהם, כי בבואם להתחלק ברכוש, טען כל צד שמגיע לו חלק רב מחברו, הגנבים טענו שהם שגלו לו מהבגדים היקרים הנמצאים בית המלך, ועל כן מגיע להם חלק הגדול, והוא טען שאלולי הוא שמזלו שפר עליו, לא היו משיגים את הבגדים, והוא אשר סכן עצמו להיכנס ולגנבם מבית המלך, ועל כן מגיע לו חלק הגדול, לא ידעו לשית עצות עד ... מבית המלך, לאחר זמן נודע בבית המלך מגנבה זו, ונעשה רעש איך נכנס אחד לבית האוצר והצליח לגנב את הבגדים היקרים, והפליא הדבר את המלך ביותר, כי נזכר בשאלה זו שנשאל ומה שענה הוא עצמו על שאלה כזו, והשתומם ...