... מקבל מיוסף לחם משנה, הינו "משנה תורה" בחינת:ואהיה שעשועים יום יום. ובחינת שבת, משפיע לשאר העולמות, בבחינת "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" ה. וזהו, כי על ידי הדעת באים תלת הנ"ל שהם: 'אכילה' 'ושתיה' 'ומלבושים' כי בו כלולים "לכו ... בבליים סגלגלות מפני שאין להם חיות פקחות' 'בבליים', הינו הדור הפוגמים בהדבור בחינת: "כי שם בלל ה' שפת כל הארץ" סגלגלות הינו סגל גלות 'סגל', זה בחינת ההוד והמלכות בחינת "סגלת מלכים", גלות השכינה כנ"ל שנפגם אצלם ההוד, ונלכדים ...

... מענין קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה שטוב מאד להיות שם על קברו ואמר כי "צדיקים יירשו ארץ" הינו שהצדיקים אמתיים יורשים ארץ ישראל שזוכין שמקום גניזתם הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש וארץ ישראל הוא תקון גדול לפגם הברית

... יב. גסות מביא את האדם לדבר בגנות בני אדם. יג. לשון הרע אין אומרו, עד שכופר בעקר וחוטא בשמים ובארץ. יד. מתר לומר לשון הרע על בעל המחלקת. טו. מוציא שם רע על חברו, אין לו מחילה עולמית. טז. ...

... הטובה שעשה לנו משה רבנו עליו השלום שנתן לנו את התורה ופתח בה "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" וגלה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות וגנה הרבה את ספרי המחקרים והפילוסופים והתלוצץ מהם בכמה מיני ליצנות ...

... בני ישראל" להקדישני דיקא כי על ידי התפילה של רבים נתקדש השם יתברך כנ"ל "לכן לא תביאו וכו' אל הארץ" רמז על הסתלקותו כי הקדשה גם כן נתוסף למעלה בשעת פטירת הצדיק, כידוע נמצא, מה שנחסר על ידם נשלם על ידם ו. ובזכות התורה שממשיכין זוכין לארץ ישראל כמו שכתוב: "ויתן להם ארצות גוים" וכו' אבל ארץ ישראל היא אחת משלשה דברים שבאים על ידי יסורים ועקר היסורים הם המונעים הרשעים מוציאי דבת הארץ וצריך להכניע מתחלה אלו הרשעים ולענש אותם בחרבא וקטלא ועל ידי זה יכולין אחר כך לילך לארץ ישראל וכח הזה לענש את הרשעים אי אפשר, אלא כשמקבלין את הכח הזה מאדום כי זה הכח שלו בבחינת ... הם מעוטי כח מחמת מעוט הקדשה הנ"ל ואין להם אלא הכח הזה לעורר כח האמות על הרשעים המוציאי דבת הארץ כמו עכשו בגלות שאין לנו כח לענש בעצמנו את הרשעים אלא בדיניהם בבחינת: "רשע מכתיר את הצדיק, על כן ... על תקון הדעת בבחינת: 'בחמרא וריחני פקחין' ובבחינת: "תירוש" 'זכה נעשה ראש', הינו דעת "אעברה נא בארצך" שרצו לילך לארץ ישראל דרך כחות של אדום כנ"ל לקבל ממנו כח לענש את הרשעים בחרבא וקטלא כדי שיוכלו לילך בדרך המלך, ... כנ"ל ו להמשיך תורה כנ"ל ז בריאת המלאכים כנ"ל ח לקבל כח מאדום להכניע את השונאים כנ"ל ט לבוא לארץ ישראל כנ"ל ואלו תקונין דאתמסר לזקן הדורש כל מה דאתטמר ולא אתגליא רמז על נשמת בחינת מרים שנסתלק כנ"ל ... נחתין בגרונא, בחינת חרב הנ"ל בחינת: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות" תקונא תשיעאה רברבין וזעירין נחתין בשקולא הינו בחינת ארץ ישראל שנחלקה לשבטים שהם בחינת 'חיות קטנות עם גדלות' באלין אשתכח גבר תקיף הינו כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא גבר תקיף כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל אזי "אל יתהלל חגר כמפתח" אבל אחר כך כשנוצח אז נקרא איש מלחמה [התורה הזאת נאמרה בראש השנה, ...

... מפיו הקדוש בימי חנכה תקס"ג ענה ואמר אני אילן נאה ונפלא מאד עם ענפים נפלאים מאד ולמטה אני מנח בארץ ממש זאת בחינת מה שמובא בסיפורי מעשיות, על הקבצן שהוא כולו בבחינת מעל המקום, אך עדיין יש לו שייכות גם לבחינת המקום. ובפשיטות: הצדיק כולו כלול בא"ס לגמרי, אך תוך כדי זה הוא גם נמצא בארץ ממש, דהיינו בעולם הזה / עולם המעשה וכולי. ויש בזה גם רמז על בחינת לפני הבריאה, שהיא בחינת אילן ...

... שכתוב: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים" כי משה פתח את הדעת וגלה לנו כי יש אלהים שליט בארץ ג. כי עקר הרחמנות הוא כשישראל עם קדוש נופלין, חס ושלום בעוונות, רחמנא לצלן כי זהו הרחמנות הגדול מכל ... לשבת יצרה" כי צריך כל אחד לעסק בישובו של עולם שיהיה העולם ממלא מבני אדם כמו שכתוב: "ומלאו את הארץ" כי זה עקר ישוב העולם כשהעולם ממלא מבני אדם, הינו מבני דעה כי מי שאין בו דעת אינו אדם ... שיהיה מישב העולם מבני אדם דיקא דהינו מבני דעה שיודעין את השם יתברך וזהו גם כן מצות: "ומלאו את הארץ" שצריכין למלאות את הארץ בבני אדם הינו שכל אדם מצוה שידבר עם חברו ביראת שמים כדי להכניס דעת בחברו שזה עקר ישוב העולם ... וזה החכם שזוכה לאלו המקיפים הנ"ל, בחינת שפע הכתר הוא צריך שיהיה לו בחינת כל, בחינת "כי כל בשמים ובארץ" ותרגומו: 'דאחד בשמיא וארעא' הינו שיהיה אוחז ומקים שני העולמות עולם העליון ועולם התחתון שהם בחינת שמים וארץ כי הצדיק והחכם הנ"ל הוא צריך שיהיה אוחז בשניהם לקים את כל אחד ואחד בבחינתו כי יש דרי מעלה ויש דרי מטה דהינו עולם העליון ועולם התחתון, בחינת שמים וארץ וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך שזה בחינת השגה של מה בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' בחינת איה מקום כבודו ולהפך: צריך להראות לדרי מטה שאדרבא מלא כל הארץ כבודו כי יש שוכני עפר, שהם בני אדם המונחים במדרגה התחתונה ונדמה להם שהם רחוקים מאד ממנו יתברך וצריך הצדיק לעוררם ולהקיצם בבחינת "הקיצו ורננו שכני עפר" ולגלות להם שה' עמם והם סמוכים אליו יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" ולחזקם ולעוררם, שלא יהיו מיאשין עצמן, חס ושלום כי עדין הם אצל השם יתברך וקרובים אליו כי "מלא כל הארץ כבודו" וזה בחינת כל, שיש להצדיק בחינת:" כי כל בשמים ובארץ ", 'דאחד בשמיא וארעא' הינו שהוא אוחז ומקים שני העולמות עולם העליון הוא אוחז ומקים בבחינת מה, בחינת 'איה מקום כבודו' ועולם התחתון הוא מקים בבחינת" מלא כל הארץ כבודו [ועין לקמן [סימן ס"ח], שם מבאר גם כן ענין זה בבאור יותר קצת והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש ... שני הבחינות הנ"ל דהינו שידע איך לדבר וללמד ולהאיר בכל אחד ואחד בדרי מעלה ודרי מטה, בעליונים ובתחתונים, בשמים ובארץ שהם בחינת גדולים וקטנים הינו שלהגדולים במעלה בני עליה, בחינת דרי מעלה צריך שיהיה כח להצדיק להראות להם ולגלות ... בשום אפן בעולם, יהיה איך שיהיה ולהראות להם ולהאיר בהם, כי עדין ה' עמם ואצלם וקרוב להם ואפילו בתוך הארץ ממש אפילו אם נפל לשאול תחתיות, חס ושלום אף על פי כן שם דיקא נמצא כבודו יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" וזה בחינת כל שיש להצדיק וכו', כנ"ל] ח. גם זה החכם הדור הנ"ל צריך לידע איזה מקיפים, שהוא ... דרי מעלה יגלה להם ההשגה של מה בחינת: מה חמית וכו' ולפני דרי מטה יגלה ההשגה של 'מלא כל הארץ כבודו' וזה בחינת דין, בחינת משפט בחינת: "כי אלוהים שפט, זה ישפיל וזה ירים" שהגבוהים הוא צריך להשפיל להראות להם שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך והקטנים בחינת שוכני עפר, צריך להרים, לעוררם ולהקיצם שלא יתיאשו כי מלא כל הארץ כבודו, כנ"ל וזהו: 'והעמידו תלמידים הרבה' כי כשזוכה להשגה כזו, להאיר בגדולים וקטנים וכו' כנ"ל בודאי יעמיד תלמידים הרבה, ... כנ"ל ואלו השני בחינות של דרי מעלה ודרי מטה דהינו השגה של בחינת מה והשגה של בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' הם בחינת השגה של בחינת בן והשגה של בחינת תלמיד כי אף על פי שבן ותלמיד כלו חד ... שהיה במדרגה קטנה ממשה, אמר "ואראה את ה'" זה בחינת השגה של דרי מטה בחינת תלמיד בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' כי אף על פי שידע ישעיה שיש השגה של בחינת מה אף על פי כן אמר לפי מדרגתו שהוא היה בבחינת ההשגה של 'מלא כל הארץ כבודו' בחינת: "ואראה את ה'" נמצא שבן ותלמיד הם בחינות דרי מעלה ודרי מטה הינו ההשגה של מה, בחינת: ... 'איה מקום כבודו', בחינת: "כי לא יראני האדם" זה בחינת השגת הבן, השגת דרי מעלה והשגה של מלא כל הארץ כבודו, בחינת: ואראה את ה' זה בחינת השגת התלמיד, השגת דרי מטה כי הבן שהוא נמשך כלו ממח האב ... של הרבי והחכם שבדור כנ"ל אבל התלמיד אין מקבל רק בחינת ההשגה של דרי מטה שהוא בחינת מלא כל הארץ כבודו וכו' כנ"ל ט. וצריך לכלל העולמות, עליון בתחתון ותחתון בעליון שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד וכן התלמיד יהיה ... שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד להראות לבחינת בן גם כן קצת מההשגה של בחינת התלמיד דהינו בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' כדי שיהיה לו יראה וכן התלמיד שהשגתו בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' ואם כן יוכל להתבטל במציאות ועל כן צריך להראות לו קצת מההשגה של בחינת הבן דהינו בחינת מה ... פניך כי רציתם' כי המקיפים הם אור הפנים וזה: 'כי רציתם' כי הם בחינת הארת הרצון, כנ"ל וזהו: "אשריך ארץ שמלכך בן חרין ושריך בעת יאכלו" 'חרות' זה בחינת יובל שהוא בחינת כלליות בן ותלמיד כי יובל הוא אותיות: ... 'למודי ה'' הם תלמידים ומכלליות בן ותלמיד שהוא בחינת יובל, בחינת חרות משם מקבל המלכות הפרנסה כנ"ל וזהו: 'אשריך ארץ שמלכך בן חורין' שמלכות מקבל הפרנסה מבחינת חרות, בחינת יובל וכו' כנ"ל וזהו: 'ושריך בעת יאכלו' 'בעת' זה בחינת ... ראתה אלהים זולתך יעשה וכו' שזה בחינת בן כנ"ל רבי יהושע זה בחינת תלמיד שהשגתו הוא בחינת 'מלא כל הארץ כבודו', בחינת: "ואראה את ה'" שזהו בחינת ההשגה של דרי מטה שצריך לעוררם ולהקיצם, שלא יתיאשו עצמן כנ"ל בבחינת: "הקיצו ורננו שוכני עפר" ולהראות להם כי 'מלא כל הארץ כבודו' וזה בחינת רבי יהושע כי יהושע הוא ראשי תבות: "יחיו מתיך נבלתי י'קומון ה'קיצו ו'רננו ש'כני ע'פר" ומשה ... השגת רבי יהושע שהוא בחינת תלמיד, בחינת דרי מטה הוא בחינת נעור, בחינת: "ואראה את ה'" בחינת "מלא כל הארץ כבודו", בחינת: "הקיצו ורננו שוכני עפר" וזה והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור, כנ"ל נזדעזע רבי יהושע וננער ... נדמה להם למעלה' הנאמר בקבורת משה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה זה בחינת כל הנ"ל, בחינת: "כי כל בשמים ובארץ" שצריך הצדיק שזוכה לאלו המקיפים הנ"ל שיהיה לו בחינת כל כנ"ל להראות לעליונים, שהם למטה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, בחינת: מה חמית וכו' ולהפך, תחתונים נדמה להם למעלה כי הם משיגים, 'שמלא כל הארץ כבודו' בחינת: "ואראה את ה'" עוד יש בזה דברים נעלמים הרבה, ולא באר רק קצת, קצת ראשי פרקים כי ... בסופי תבות יש צרוף חנוכה כי בזה הפסוק מרמז כל הבחינות של המאמר הנ"ל. מלא זה בחינת: ומלאו את הארץ, המבאר לעיל וכן רוח חכמה כי סמך משה ידיו וכו' כל זה מבאר לעיל במאמר הנ"ל גם בענין היראה ...

... באויר ואמר שם, וקם בין שמיא לארעא הינו התלמיד חכם האמתי הוא בין שמיא לארעא כתרגומו: "כי כל בשמים ובארץ" [דאחיד בשמיא וארעא] ואמר אפיקו לי לבני וטינא מהתם כי טינא נכנס בלבם של אלו כנ"ל ונעשה לבם לב ...

... משום מדה רעה ושום תאוה בעולם. וכל זה זכה בילדותו קדם שהתחיל לילך בהשגות גבוהות והרבה זמן קדם שנסע לארץ ישראל. אך אחר כך זכה לעלות ממעלה למעלה וממדרגה למדרגה עד שעלה למקום שעלה, וזכה למה שזכה למדרגה עליונה ...

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כב וגדל עצם הסכנות שהיה להם בחזירתם אי אפשר לספר כי היו על הספינה הזו של ...