... בלב והשלש המדות הם. 'תאוות ממון' ו'תאוות אכילה' ו'תאוות משגל' כי שלש מדות אלו הם בלב ועל כן הם מפסידים היראה שבלב 'ממון' שרשו בלב ... ולא יוסף עצב עמה" בחינת: "ויתעצב אל לבו" 'אכילה', בחינת: "ולחם לבב אנוש יסעד" 'תאוות משגל' גם כן בלב כי עקר התאוה על ידי החמימות, ... בנכסין' 'שניה כלבים צועקים' זה בחינת 'תאוות אכילה' כמו שכתוב: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" 'שלישית תינוק יונק משדי אמו, ואשה מספרת ... 'דם נעכר ונעשה חלב' 'בסוכות נתתקן תאוות אכילה' כי סוכות נקרא "חג האסיף", שאוסף כל מיני מאכל וזהו בחינת תקון תאוות אכילה, כי 'אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו' וכו' וזהו בחינת: "קרואי מועד אנשי שם" ...

... שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר ... למהות הנשמה הקדושה, שהוא המח והדעת שזהו בחינת אכילה, שהמזון נתהפך לנזון כנ"ל וזהו: "שכן ארץ ורעה אמונה", הינו שאתה תהיה רועה ומזין את האמונה הינו שתהיה נאכל להאמונה ... גופו אזי על ידי התקרבות ואמונת הצדיקים, הוא בחינת אכילה, ונאכל להצדיק, הינו שנתהפך למהותו כנ"ל אך אם אין רצונו כלל לעבד את השם, לא יועיל לו שום התקרבות לצדיקים והוא בחינת מזון שאינו נתהפך לנזון כגון אם אוכל אכילה שאין הטבע סובלת אותו אזי אינו מתעכל ואינו מתהפך לנזון, רק הגוף מקיא אותו כן הוא בחינה זו ממש כי אינו נאכל כלל להצדיק, ...

... לית שמאל ולית עשר תמן ובשביל זה כששומעין ישראל בשורת התורה דעתיקא נותנין את המעות כי אין צריך למעות, כי בעולם הבא לית אכילה ושתיה וזה פרוש: מלכי צבאות ידדון ...

... גודל היראה והקדשה שהיה לו בילדותו שהיה זריז וקדוש מאד ואמר שהיה מתחיל כמה פעמים ביום אחד הינו שהיה מתחיל להיות איש כשר, שמעתה יעבד את השם יתברך ואחר כך באותו היום עצמו נפל מזה ונפל לתאוות אכילה וכיוצא וחזר והתחיל באותו היום ...

... וכן היה נוהג מתחלה שכל מגמתו וכל יגיעתו היו רק לשבר בראשונה התאוה הכללית הזאת ולא היה משגיח כלל בתחלה לשבר תאוות אכילה רק אדרבא, בתחלה היה אוכל הרבה מאד מאד הרבה יותר משאר בני אדם ואמר, שאז היה ממשיך כל התאוות לתוך תאוות אכילה ואחר כך שבר גם זאת התאוה של אכילה והיו לו כמה מיני יגיעות ועבודות ומלחמות ונסיונות אין מספר ...

... הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו אמר לענין ממון. צריך האדם שיהיו לו כל הכחות שיש בענין אכילה כי יש כמה כחות באדם לענין אכילה כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף להמח המבחר וכן ... הממון מפזרין אותו מיד] וכן כח המחלק שיתחלק מעותיו למקומות הצריכין לכל אחד כראוי כנזכר לעיל לענין האכילה דהינו שהמבחר יגיע לצדקה, וכיוצא בזה בשאר המעות כל אחד למקומו הראוי לו כנזכר לעיל לענין האכילה וכמו שמספרין מהבעל שם טוב זכרונו לברכה שאמר לענין מה שמקבל מעות מרשעים ואמר שהמעות כשבא לידו, אזי הוא ... מעות שצריך לצאת לחוץ בשביל ערלים וסוסים וכיוצא ואמר. עקר תאוות ממון, מי שאין לו כלי לקבל כמו לענין תאוות אכילה כי בודאי מי שיכול לאכל וכו' ועקר התאוה ביותר מהשעור כמו כן לענין ממון אני יש לי כלי וכו' ...

... מה שמרבין בתפילה, נבנה השכינה ביותר ומכינה את עצמה לזווג וזה 'אפינן ובשלינן' כי אפיה ובשול הם הכנה לאכילה, לבחינת זווג כמו שכתוב: "כי אם הלחם אשר הוא אוכל" כשישתלם קומה של כל השכינה הינו על ידי רב התפילות יכמרו ...

... הר"ן - אות כא ובענין תאוות אכילה היה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל אחר כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר כי אי אפשר לשברה כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאד והכרח להכריח עצמו בכל הכחות כדי לאכל מעט כדי שיהיה לו איזה כח לחיות ואמר שבתחלה התחיל לשבר תאוות אכילה, דהינו שהיה מכריח עצמו והרגיל עצמו לאכל פחות ממה שהיה אוכל תחלה וכשנעשה רגיל בזה שיאכל פחות מקדם ראה שגם עדין יש לו תאוה בזאת האכילה אף על פי שהיא פחותה מקדם והתחיל שוב לשבר תאוותו ולאכל עוד פחות מזה ואחר כך ראה שגם זה תאוה, ואכל עוד יותר פחות וכן אחר כך ראה שגם בזה יש לו תאוה עדין ואכל עוד יותר פחות ... התאוה גם בזה המעט עד ששבר תאוות אכילה לגמרי ויצא מהתאוה לגמרי בתכלית הקדשה עד שלא היה לו שום תאוה כלל וכלל לא ובין כך ובין כך שהיה פורש עצמו כל כך מהאכילה מחמת זה לא היה יכול עוד לאכל כלל וכפי הנראה מדבריו היה שאחר כך היה לו כח לאכל בקדשה בלי תאוה כלל אפילו אם היה אוכל הרבה אבל כבר לא היה יכול לאכל מחמת רגילותו שהרגיל עצמו באכילה פחותה ומעוטה מאד ואמר: שאחר כך על הים בעת שנסע לארץ ישראל אז ראה שאין לו שום חיות משום דבר אזי הכריח עצמו לאכל קצת ומאז והלאה הרגל לאכל קצת אבל קדם לזה לא היה אוכל אפילו אכילה פחותה כזו כי באמת גם אחר כך, אחר שהיה על הים, היתה אכילתו גם כן מעוטה מאד מאד ומקדם גם שעור פחות כזה לא היה אוכל ובענין הנסיעה שלו לארץ ישראל, יש הרבה לספר גדל היסורים ...

... חיל ואינו ההפך [שקורין: רע מזל, שלימזל] הוא יכול לקבל בעת האכילה הארת הרצון דהינו שיאיר לו הרצון בעת האכילה וישתוקק ויכסף מאד אליו יתברך ... מה הוא בחינת הארת הרצון, שהוא למעלה מן הכל והוא מתגלה בעת האכילה בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם ... מה שזהו בחינת הארת הרצון כנ"ל ומה שמתגלה הארת הרצון בעת האכילה דוקא דע, כי מי שרוצה לחגר מתניו ... מקבל הפרנסה מידים אלו שיש בים החכמה על כן מתגלה שם בתוך האכילה והפרנסה הארת המקיפים שהם בחינת ... 'ושריך בעת יאכלו' 'בעת' זה בחינת התגלות הרצון שמתגלה בשעת אכילה בחינת: כעת יאמר וכו' כנ"ל וזה ... בן ותלמיד כנ"ל וזה בחינת לחם הפנים שהיה בבית המקדש זה בחינת האכילה והפרנסה, שנמשך על ידי כלליות בן ... כמובא . "להצהיל פנים משמן, ולחם לבב אנוש יסעד" הינו שבתוך האכילה מתגלה הארת המקיפים שהוא בחינת אור ...

... 'דאנון רחיקין מאוריתא' "זאת התורה אדם" אדם מ"ם סתומה הוא בחינת תענית שהוא בחינת עולם הבא, דלית בה אכילה ושתיה דלת, הוא רמז לארבע יסודין ...