ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ... שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר ... הקדושים שצריכים שהמח והדעת הקדוש יאכל את הגוף דהינו שהגוף יתהפך למהות הנשמה הקדושה, שהוא המח והדעת שזהו בחינת אכילה, שהמזון נתהפך לנזון כנ"ל וזהו: "שכן ארץ ורעה אמונה", הינו שאתה תהיה רועה ומזין את האמונה הינו שתהיה נאכל ... להתקרב להשם יתברך ולעבד אותו, רק שקשה לו לשבר תאוות גופו אזי על ידי התקרבות ואמונת הצדיקים, הוא בחינת אכילה, ונאכל להצדיק, הינו שנתהפך למהותו כנ"ל אך אם אין רצונו כלל לעבד את השם, לא יועיל לו שום התקרבות לצדיקים והוא בחינת מזון שאינו נתהפך לנזון כגון אם אוכל אכילה שאין הטבע סובלת אותו אזי אינו מתעכל ואינו מתהפך לנזון, רק הגוף מקיא אותו כן הוא בחינה זו ממש ...