... תאוות ניאוף כי יש אש באדם מתחלת התולדה שמהאש הזה בוערין באדם כל התבערות של כל התאוות וגם כל האכילה ושתיה שנותנין להגוף האש הזה הוא מכלה ושורף הכל ועל ידי מעוט שנה, האש הזה נחלש ואין לו כח ...

שבחי הר"ן - אות א בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאוות אכילה אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים ...

... גדול מאד מאד כי הצדקה מועלת תמיד כי צרכי הגוף הם רבים מאד ואפילו ההכרחיות הם רבים וגדולים מאד אכילה ושתיה ומלבושים ודירות שיכולין לבלות ימיו ושניו אפילו על ההכרחיות לבד והם מונעין את האדם מאד מעבודת הבורא ואף ...

... מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' דיקא כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור בחינת: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" וכשאין הדבור בגלות ...

... דהינו עניות, שבא על ידי בחינת: "שקר החן והבל היפי" כי יש כמה מיני חן של שקר שעושים בעמידה, ובאכילה ובדבורו עם אנשים, וכן בשאר דברים ולכל דבר יש חן אחר מיחד וכל אלו החנות של שקר, הם באים ... ויש שנפלו לבחינת שנה, על ידי תאוות ומעשים רעים ויש שהם אנשים כשרים ויפים רק שנפילתם הוא על ידי אכילה כי לפעמים כשאוכל האדם מאכל שלא נתברר עדין למאכל אדם על ידי זה נופל מחו לבחינת שנה כי כמו ... דשתלי לי אבהתי, הכי נמי שתלי לבנאי' כנ"ל]. כרך רפתא, אתיא לה שינתא ונים הינו שאכל סעדתו, ועל ידי האכילה, בא עליו שנה ונים הינו, שנפל לבחינת שנה לפי ערך מדרגתו על ידי האכילה כמבאר לעיל שלפעמים על ידי האכילה יכול לפל לבחינת שנה כנ"ל הדרא עלה משוניתא, הינו בחינת הסיבובים והדמיונות שמחזרין וסובבין סביב בשעת השנה ולא ידע ...

... שיכול להתעורר התנוצצות האותיות שבכל מעשה בראשית שיש בכל דבר אזי אכילתו ושתיתו וכל תענוגיו אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתיה בבחינת: "ויאכל וישת וייטב לבו" "וייטב לבו" הינו בחינת התנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבמעשה בראשית שיש בכל ... והתנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבסעדתו שאוכל וזה: "וייטב לבו" זה ברכת המזון שהיתה אכילתו ושתיתו מהתנוצצות האותיות שיש בהאכילה ושתיה שזהו בחינת ברכות המזון כי המזון נתברך על ידי שלמות לשון הקדש על ידי שמעוררין ומאירין את האותיות שיש בכל דבר ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים כנ"ל ח. וכל חכם פשוט [פרוש, שהוא חכם לבד אף על פי שאינו צדיק] יכול לידע ... דהינו בהאותיות שיש בכל דבר זה הצדיק שאוחז בזה הוא דיקא זוכה לזה שאינו מרגיש שום תענוג משום דבר אכילה ושתיה ושאר התענוגים שבעולם כי אם מהתנוצצות האותיות שיש בכל דבר אשרי לו] וזה בחינת: "ומציון יסעדך" שיהיה סעדתך הינו האכילה ושתיה וכל התענוגים מציון וסימן האותיות המצינים ומסמנים בכל דבר כי הטעם והריח והתמונה הוא ציון וסימן על האותיות ...

... כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב בזוית והיה חשך בבית. והוא ... השם יתברך את האבות אברהם יצחק ויעקב. והבטיח להשם יתברך כשתראה לי זאת. אשליך גם זאת התאוה [הינו של אכילה] ועשה בזה מה שעשה, ונכנס בזה מאד ויישן. ובא זקנו הבעל שם טוב זכרונו לברכה אליו בחלום ואמר לו ... תלת אבהן. וזהו אם תרצה לראות אבהן אי אפשר לך כי אם בשדך לבהמתך צריך אתה לשדד הבהמיות תאוות אכילה. והשליך גם זאת התאוה. [ואמר שמעשה זו שיכה להמעשה של קבלת התורה הנ"ל]. [בחיי מוהר"ו כתב יד כתוב למעלה ...

... ברורים כגון תבואה, שהרבה ממנה אוכלין בהמות ואחר כך מתברר עוד, ואוכלין ממנה עכו"ם עד שמתברר ממנה לישראל וגם בהאכילה יש ברורים עד שמתברר ונעשין מהם אמרי שפר דהינו ברכות שמברכין עליהם תחלה וסוף ומתפללין ועובדין השם יתברך בכחות האכילה . "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר" 'שמנה לחמו' וכו', דהינו הפרנסה ...

... לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: "מלך הכבוד" כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר תאוות אכילה על ידי זה הוא נשיאות פנים "ישא ה' פניו אליך" וכו' 'וכי לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקין מכזית ועד כביצה' נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה שמדקדקין מכזית ועד כביצה על ידי זה הוא נשיאות פנים וזה בחינות "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא ... 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" הינו על ידי תאוות אכילה, בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, ... ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל ...

... שחורים ושפלים כל הדבורים חשובים ורוצים לתפסם כי השלש קליפות הם שר האופים ושר המשקים ושר הטבחים, שהם תאוות אכילה ושתיה ופרעה הוא אותיות הערף שעומד אחורי הקדשה ותכף שרואין השלשה שרים הנ"ל, שהם שרי פרעה, את שרה שהוא ...