... מרגיש שום טעם באכילתו ואי אפשר לציר ענין זה בכתב אך המעין יבין זאת מעצמו ומי שרוצה לשבר תאוות אכילה בתכלית שלא יקבל שום תענוג מאכילתו על ידי עצה זאת בנקל יזכה לזה

... מזונא דנשמתא ומזונא דגופא ועל ידי מזונא דגופא נחלש מזונא דנשמתא כי על ידי מזונא דגופא, דהינו על ידי אכילה ושתיה על ידי זה מגדילין את בחינת עקב דסטרא אחרא בבחינת: "אוכל לחמי הגדיל עלי עקב" כי על ידי האכילה נתחזקין העקבים והרגלין בבחינת: 'דק בככי ותשכח בנגרי' ואז כשנתגדל, חס ושלום, עקב דסטרא אחרא על ידי זה נחלש, ...

... כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח כי עקר יניקת הכסילות דהינו הקליפות הוא רק מבחינת מזבח הינו בחינת אכילה כי 'שלחנו של אדם מכפר כמזבח' ומשם עקר יניקתם ועל כן אפילו אחר אכילת איש הכשר בהכרח שיהיה לו בלבול הדעת קצת אחר האכילה וזה מחמת שיניקת הכסילות הוא משם. אך צריך שלא לתן חיות להקליפות כי אם כדי חיונו בצמצום ולא יותר ואז כשהמזבח כתקונו הינו שהאכילה בכשרות כראוי אזי נכנעים הקליפות הינו הכסילות כי אינו נותן להם כח וחיות כי אם כדי חיונו בצמצום שזה מכרח לתן להם, כידוע אבל אינו נותן להם שום כח וחיות יותר מכדי חיותם ועל כן על ידי אכילה בכשרות נכנע הכסילות ונתרומם השכל כמו שמצינו בגמרא בבעיא דבעא רבא מרב נחמן וכו', לצפרא אמר לה וכו', והאי ... לך באורתא דלא אכלי בשרא דתורא וכו' נמצא שעל ידי שלא אכל לא היתה דעתו צלולה כי על ידי האכילה נכנע הכסילות ונתגדל השכל אבל כשאוכל כזולל וסובא שזה בחינת פגם המזבח אזי יונקים הקליפות דהינו הכסילות יותר מהראוי ואזי מתגבר הכסילות על השכל אבל על ידי אכילה כראוי נכנעין כנ"ל וזה בחינת: 'מזבח בחלקו של טורף' זה בחינת: "טרף נתן ליראיו" בחינת אכילה בכשרות שעל ידי זה מכניעין וטורפין אותן הינו את הקליפות והכסילות אבל על ידי פגם המזבח הינו פגם האכילה על ידי זה נותן כח להכסילות ונעשה מטורף טרוף הדעת שמתגבר על ידי זה כנ"ל ד. ולהשלים פגם המזבח ...

... שיכול להתעורר התנוצצות האותיות שבכל מעשה בראשית שיש בכל דבר אזי אכילתו ושתיתו וכל תענוגיו אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתיה בבחינת: "ויאכל וישת וייטב לבו" "וייטב לבו" הינו בחינת התנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבמעשה בראשית שיש בכל ... והתנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבסעדתו שאוכל וזה: "וייטב לבו" זה ברכת המזון שהיתה אכילתו ושתיתו מהתנוצצות האותיות שיש בהאכילה ושתיה שזהו בחינת ברכות המזון כי המזון נתברך על ידי שלמות לשון הקדש על ידי שמעוררין ומאירין את האותיות שיש בכל דבר ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים כנ"ל ח. וכל חכם פשוט [פרוש, שהוא חכם לבד אף על פי שאינו צדיק] יכול לידע ... דהינו בהאותיות שיש בכל דבר זה הצדיק שאוחז בזה הוא דיקא זוכה לזה שאינו מרגיש שום תענוג משום דבר אכילה ושתיה ושאר התענוגים שבעולם כי אם מהתנוצצות האותיות שיש בכל דבר אשרי לו] וזה בחינת: "ומציון יסעדך" שיהיה סעדתך הינו האכילה ושתיה וכל התענוגים מציון וסימן האותיות המצינים ומסמנים בכל דבר כי הטעם והריח והתמונה הוא ציון וסימן על האותיות ...

... ניחא כי אזי אינו הולך ואינו מעופף הינו כי יש כמה עתים שהחכמים ניחים ואינם חוקרין כגון בעת שנה ואכילה ואז יש ניחא להחכם שהוא בחינת הנמלה שבתוך פיה כי החכם הוא בחינת נמלה כמו שכתוב: "לך אל נמלה ...

... שחורים ושפלים כל הדבורים חשובים ורוצים לתפסם כי השלש קליפות הם שר האופים ושר המשקים ושר הטבחים, שהם תאוות אכילה ושתיה ופרעה הוא אותיות הערף שעומד אחורי הקדשה ותכף שרואין השלשה שרים הנ"ל, שהם שרי פרעה, את שרה שהוא ...

שבחי הר"ן - אות כא ובענין תאוות אכילה היה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל אחר כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר כי אי אפשר לשברה כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאד והכרח להכריח עצמו בכל הכחות כדי לאכל מעט כדי שיהיה לו איזה כח לחיות ואמר שבתחלה התחיל לשבר תאוות אכילה, דהינו שהיה מכריח עצמו והרגיל עצמו לאכל פחות ממה שהיה אוכל תחלה וכשנעשה רגיל בזה שיאכל פחות מקדם ראה שגם עדין יש לו תאוה בזאת האכילה אף על פי שהיא פחותה מקדם והתחיל שוב לשבר תאוותו ולאכל עוד פחות מזה ואחר כך ראה שגם זה ... פי כן עדין יש לו תאוה בזה המעט שאוכל והתגבר עצמו ושבר התאוה גם בזה המעט עד ששבר תאוות אכילה לגמרי ויצא מהתאוה לגמרי בתכלית הקדשה עד שלא היה לו שום תאוה כלל וכלל לא ובין כך ובין כך שהיה פורש עצמו כל כך מהאכילה מחמת זה לא היה יכול עוד לאכל כלל וכפי הנראה מדבריו היה שאחר כך היה לו כח לאכל בקדשה בלי תאוה כלל אפילו אם היה אוכל הרבה אבל כבר לא היה יכול לאכל מחמת רגילותו שהרגיל עצמו באכילה פחותה ומעוטה מאד ואמר: שאחר כך על הים בעת שנסע לארץ ישראל אז ראה שאין לו שום חיות משום דבר אזי הכריח עצמו לאכל קצת ומאז והלאה הרגל לאכל קצת אבל קדם לזה לא היה אוכל אפילו אכילה פחותה כזו כי באמת גם אחר כך, אחר שהיה על הים, היתה אכילתו גם כן מעוטה מאד מאד ומקדם ...

... הקדוש ברוך הוא, שיעשה איזה מלאכה. ו. כגון: אנו לווין ואוכלין. ז. הרוצה שיתעשר, יעסק בבהמה דקה ובחורשין. ח. אכילה ושתיה יהיה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה כמה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. ט. ... נצול מדין שרפה שבארבע מיתות בית דין. יח. מי שפורץ גדר של רבנן, נעשה עני. יט. מי שמשבר תאוות אכילה, זוכה לדירה נאה. כ. קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף ויותר מן הגאלה וכפלים כיולדה. כא. כיון שנתמנה ...

... לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש לו רשים מלמטה, בידוע שיש לו רשים מלמעלה בכן צריך ...

... תמן ובשביל זה כששומעין ישראל בשורת התורה דעתיקא נותנין את המעות כי אין צריך למעות, כי בעולם הבא לית אכילה ושתיה וזה פרוש: מלכי צבאות ידדון הינו הצדיקים שהם מלאכיו גבורי כח שהם מדדין במרוצה ובמהירות כדי לרוץ ארח ...