... ולהוציאה ממחשבות רעות למחשבות טובות כנ"ל אות מה מענין מאמר בראשית לעיני כל ישראל. כבר מבאר קצת במקום אחר באור ענין זה איך שנראה בחוש שהתורה הזאת נאמרה כלה ברוח הקדש. כי אמרה בליל שבת קדש בראשית, ואז לא ... מברדיטשוב עד איזה ימים אחר שבת באה הידיעה לכאן. ואז ראו והבינו למפרע איך שכל ענין זה הוא מרמז בבאור היטב בתוך דברי המאמר הנ"ל. והנה במאמר זה מבאר שכשנסתלק הצדיק הראש בית. על ידי זה נתגדלין ונתפרסמין בעלי ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וארח צדיקים כאור נגה וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום כי השמש בעצמה מאירה במקומה בשוה בתחלת היום ובאמצע היום רק המניעה הוא מחמת הארץ המפסקת בין בני אדם ובין השמש על כן אין האור מתפשט כל כך בתחלת היום רק מקצת מקצת עד שנתפשט על הארץ כן הצדיק הוא בעצמו מאיר תמיד רק ... והמניעה הוא מחמת הארץ המפסקת, הינו העולם הזה כי בני אדם משקעים בעולם הזה ועל כן אינם יכולים לקבל אור הצדיק והוא ענין שאמרו בגמרא על פסוק: "מגלה עפה כד עיפת לה וכו' כד קלפת לה" וכו' נמצא כל ... כלו כזרת אחת משלשת אלפים ומאתים מתורה נמצא שהתורה גדולה ורחבה מאד רק שהזרת הקטן, שהוא העולם עומד בפני מאור העינים ומונע מלראות אור הגדול של התורה אף שכל העולם הזה הוא רק זרת קטן נגד התורה שהיא גדולה מאד ורחבה מני ים ולכאורה קשה איך יוכל דבר קטן כזה להפסיק ולחצץ בפני דבר גדול כזה שגדול כמה אלפים פעמים כמותו כי כל ... העולם הזה נשאר שקוע שם בהבלי עולם ונדמה לו שאין טוב מזה והעולם הזה הקטן והמעט מונע אותו מלראות אור גדול ומפלג של התורה שהוא גדול כמה אלפים פעמים כנגדו כנ"ל והוא ממש משל השמש שהארץ מפסקת מלראות אור גדול של השמש אף שהשמש גדול כמה פעמים כמו הארץ והוא כמשל הנ"ל כמובא וזהו: "וארח צדיקים כאור נגה" 'כאור נגה' ממש כמו השמש שמאירה תמיד רק שהמניעה מחמת הארץ המפסקת כנ"ל אף שהארץ קטנה נגד השמש וכמשל הנ"ל כן הצדיקים מאירים תמיד רק שהארץ הינו העולם הזה מפסיק מלראות אור הגדול שלהם ואף שאורם גדול מאד, והעולם הזה כלו בכלל הוא קטן ופחות מאד נגד אורם הגדול עם כל זה הוא מפסיק ומונע מלראות אורם כמשל המטבע הנ"ל וכל זה מחמת שהעולם עומד בפני עיניו וחוצץ בפניו עד שאינו יכול לראות אור התורה והצדיקים הגדול ממנו אלפים פעמים אבל אם יסלק המפסיק הקטן מנגד עיניו דהינו שיטה עיניו מן העולם ולא יסתכל על העולם רק ירים ראשו ויגביה עיניו ויסתכל למעלה מן העולם המפסיק וחוצץ אזי יזכה לראות אור הגדול והמפלג של התורה והצדיקים כי באמת אורם גדול אלפים ורבבות פעמים מכל העולם הזה והבליו כנ"ל רק שהעולם הזה עומד לפני עיניו ואינו מניח אותו כלל להטות עיניו להסתכל למעלה על אור התורה והצדיקים כמשל המטבע הקטנה הנ"ל ממש העומדת בפני העינים ומפסקת מלראות הר גדול וכו' כנ"ל אבל בקל יוכל ... ההר הגדול ממנו כמו כן ממש לענין העולם והתורה שבהעברה בעלמא יכול להעביר העולם מנגד עיניו ואז יזכה לראות אור הגדול של התורה והצדיקים שמאירין בכל העולמות כלם באור גדול מאד וכן שמעתי בשם הבעל שם טוב, שאמר אוי ואבוי כי העולם מלא מאורות וסודות נפלאים ונוראים והיד הקטנה עומדת בפני העינים ומעכבת מלראות אורות גדולים

... היינו עומדים מוכנים בבית אחר והיינו מצפים שיכנס ויאמר תורה. והיינו שם אנשים רבים מאד כמה מאות אנשים הן אורחים אנשי שלומנו שהיו אז רבים מאד כמה מאות חוץ שאר אנשי העיר שבאו גם כן לשמע תורה מפיו הקדוש. ...

... שבקש דוד "בקמים עלי מרעים" וכו' כי יש תמר בקדשה בחינת "צדיק כתמר יפרח" וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת 'שאור בככותבת' וכותבת היא תמרה, הינו התמר שבסטרא אחרא כי שאור הוא כללות ותקף הדינים, כי הוא בחינת אלהים ברבוע ובמלוי כמובא ועל כן נקרא תמר לשון תמורה הינו הסטרא ... כנ"ל וזה בחינות: פוסעים בו פסיעה קטנה, סועדים בו לברך שלש פעמים הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה והוא תמוה לכאורה כי הלא אדרבה, מי שמתה אשתו הראשונה, פסיעותיו מתקצרות ושבת הוא בחינות אשתו הראשונה כנ"ל והיה ראוי שיהיה בו ...

... הדבור בתוכו ועל ידי שמכה כף אל כף על ידי זה נתהוה הפה כי בכל יד חמשה אצבעות והכאות האורות, יד ימין ביד שמאל הינו חמשה פעמים חמשה גימטריא עשרים וחמשה והכאות יד שמאל ביד ימין חמשה פעמים חמשה ...

... כך, כשנתגלה העצה שהוא בחינת עמק, בחינת מים עמקים זה בחינת: "מגלה עמקות מני חשך" וכל מה שנתגלה יותר האור, דהינו העצה ונדחה החשך שהוא העדר העצה נתגדל האמונה ביותר כי עקר גדול האמונה הוא בבחינת: "ואמונתך בלילות" דהינו כל מה שנדחה והולך חלק מהלילה ונתקרב אל אור היום נתגדל האמונה ביותר וכן הולכת ונגדלת מעט מעט כפי מה שנדחה מהלילה ונתקרב יותר אל היום עד שבאור היום אז נתגדל האמונה בשלמות בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" ואז באור היום, הוא עקר צמיחת הרפואה בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח" נמצא שעל ידי התגלות העצה שהיא בחינת התגלות האור מן החשך דהינו שנדחה החשך שהוא בחינת לילה, ונתגלה האור, בחינת יום על ידי זה נתגדל האמונה כנ"ל ועל ידי זה עקר הרפואה בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך וארכתך" וכו' וזהו מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה מאי טעמא עזי מסגן ברישא והדר אמרי כבריתו של עולם, ברישא ... כי עקר גדול האמונה על ידי העצה שהיא בחינת: "מגלה עמקות מני חשך" כי אין האמונה נגדלת בשלמות רק באור היום ועל כן צריכין לקבל הרפואה רק על ידי אמונה כי צמיחת הרפואה היא רק באור היום בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך" וכו', כנ"ל. ג. ולדלות ולגלות המים הנ"ל, דהינו העצות לזה צריכין איש תבונות, בבחינת: "מים עמקים עצה בלב איש, ... הונא, הוו נפצי גלימיהו וסלק ענני וכסי ליומא' [דהינו שמשא] [בג' איתא וסליק אבקא, אך המכוון שהאבק כסה על אור החמה כמו ענן. וע' בחידושי מהרי"ט כתובות, שכתב שם וז"ל ונראה דה"ק דכי מכסי יומא במערבא מחמת עננים וכו' ... שהיא קר ולח, הוא בחינת תקון השנה גם ראה על שם שהיא מאירת עינים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מאור עינים ישמח לב" הינו בחינת תקון השמחה, שהוא חזוק המלאך כנ"ל גם הראה בשלמות זה בחינת תקון המשפט כי ... המשפט שהוא תקון המרכבה ששם האהבה דקדשה בבחינת "מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים", כנ"ל וזה בחינת: "ומשפטיך אור יצא" וכמו שאנו אומרים 'ותוציא כאור משפטינו' הינו על ידי הראה, שהיא מאירת עינים על ידי זה הוא בחינת תקון המשפט, בחינת: 'ותוציא כאור משפטינו' וזה פרוש: אמר רב אשי: אמר לי הונא בר נתן, זמנא חדא הוה קאזלינן במדברא, והוה אטמא דבשרא ...

... מחמת חטא האיש. חלק שני א. אשה שאין לה וסת תתענה. ב. סגלה להחזיר לאשה וסתה על ידי הכנסת אורחים. ג. מי שעסקו ומשאו ומתנו עם האמות בעת חגם או אפילו שלא בעת חגם, אלא שפרנסתו שמעמיד דברים לעבודה ...

... מורנו הרב רבי נחמן נרו יאיר, מגזע הקדש נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה זכותו יגן עלינו לנצח, יאיר אור השם עליו יזרח, ולכל בני ביתו והנלוים אליו שלום רב אמן כן יהי רצון. חדשות מארץ להודיע מביאת שלוחינו ... אהבתי אהבת תמיד, תהלתו בפי בעטור ועטוף נפשי לה' יאיר ה' פניו אתו מאתר בית שכינתה ונהיר עלוהי הולך ואור בהלו נרו עלי ראשו אור עולם, ויחזק במעזו עז מה' סוף מעשה במחשבה תחלה, ונפשי יודעת מאד ברחימו לנצח ודורש שלום תורתו ומעתיר בעדו ...

... כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" וזה פרוש, כי היא שמלתו לעורו דא עור של תפילין שבה נכנס בחינת תפילין [לכאורה אין לזה פרוש, מה חבור יש לענין זה למה שכתוב למעלה אך נראה כונתו הקדושה, כי למעלה מבאר שעל ... מפיו וכן מורה גם כן שיש דין עליו למעלה וגם הוא סימן עניות והענין, דהנה כתיב: "ואכלת ושבעת וברכת" ולכאורה מזה טענת היצר הרע לאכל ולשבע למלאת נפשו ואחר כך לברך את ה' אך באמת אמרו רבותינו, זכרונם לברכה ...

... כ"כ גדולה, אין שום דיבור ושום אותיות ושום מילים שיכולים להכיל את התורה הזאת ואת השכל הזה. שזה בחינת האור אין סוף שמאיר באלף עולמות ואי אפשר להשיג אותו אלא את כולו בבת אחת. ומאחר שהשכל של השומעים את ... הצדיק, הרי שהוא עדיין מעורב טוב ורע, והרי שעדיין כל דברי התורה שלו הם עדיין בבחינת קליפות והסתרה של האור של הצדיק. ובאמת, אין מי שינצל מאחיזת הטוב והרע שיש בדברי הצדיק, אלא מי שזוכה להגיע למדרגת הצדיק עצמו, ... ואז ברבבות הימים יזכה האדם להבין את עומק פנימיות כוונת דברי הצדיק באמת וכולי... וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=150 - ביאור תהילה לדוד - ליקוטי מוהרן ח"א תורה יב