... רות כשרוצים להסתכל על התכלית שהוא כלו טוב, כלו אחד צריך לסתם את עיניו, ולכון ההסתכלות אל התכלית כי אור התכלית הזה היא רחוקה מהאדם ואי אפשר לראותו כי אם בסתימו דעינין שצריך לסתם את העינים לגמרי, ולסגרם בחזקה ... דהאי עלמא לגמרי להעלים עיניו ולסגרם מאד לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב ואז יתבטלו היסורים כנ"ל מה הנמשל של העניין הזה? הרי אחרי שהעיניים כבר סגורות, מדוע ...

... היטב כן השכל התחתון הוא בחינת שחרות שמצמצם בו נאוה ויפי שבשכל העליון ואלו השערות הן בחינת 'שעורא דאתון דאוריתא' כי המצוות הם חכמות הבורא יתברך שמו כי כל מצוה ומצוה יש לה שעורים אחרים וגבולים כגון מפני מה ... ידו משיגין השכל העליון שהוא בחינת בנים כנ"ל וזהו 'סימן יפה' שבו מסמן ומגבל השכל העליון בבחינת 'שיעורא דאתון דאוריתא' בחינות 'שחורה אני ונאוה' כנ"ל ד. ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא ... תתאה כל אחד לפי בחינות החכמה תתאה שיש לו כפי בחינות החכמה תתאה שבכל עולם ועולם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "באור פני מלך חיים" ועל כן צריכין להעלות את המלכות בחינות חכמה תתאה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כי עקר אור הפנים הוא שמחה כמו שכתוב: "לב שמח ייטב פנים" ועקר השמחה הוא מן המצוות כמו שכתוב: "פקודי ה' ישרים ... "לב שמח ייטב פנים" בשביל זה נצטווינו, "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" בשביל לקבל אור הפנים. וזה בחינת: 'חיב אדם להקביל פני רבו ברגל' כדי לקבל אור הפנים, ולהחיות את בחינות המלכות וזה: "צדק לפניו יהלך" 'צדק מלכותא קדישא' כשמוליכין אותה אל אור הפנים העקר, על ידי בחינות "וישם לדרך פעמיו" הינו שלש פעמים בשנה וכו' שעל ידיהם מקבלין מאור הפנים כנ"ל וזה בחינת: "ישבו ישרים את פניך" "ישרים", הם "פקודי ה' ישרים משמחי לב" הם מישבין ומאירין ומסדרין אור הפנים כנ"ל ו. ולפעמים שנופל, חס ושלום בחינות המלכות דקדשה בחינות חכמה תתאה לגלות של ארבע מלכיות כי המלכות ... בחינת: "קצרו לפי חסד" שעל ידי החסד קוצרין וחותכין את הדלת בחינת המלכות ומבדילין אותה מהם ומעלין אותה אל אור הפנים. ועל כן אברהם היה איש החסד והיה משתדל תמיד לעשות חסד כדי להעלות בחינת המלכות מהם ועל כן ... מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש רגלים כנ"ל בבחינת: "ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים" "תשובת השנה" זה בחינת שלש רגלים שהם ימי ... בעצרת' וכו' ואז עת צאת המלכים כנ"ל שמוציאין את בחינת המלכות דקדשה מגליות של הארבע מלכיות ומעלין אותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כנ"ל ועל כן יש ארבע בחינות בכל רגל בפסח הם ארבע כוסות בשבועות הוא סדר ... 'כיצד סדר משנה וכו' בסוכות היא ארבעה מינים הכל כנגד בחינת הד' הנ"ל בחינת מלכות הנ"ל שצריך להעלותה אל האור הפנים על ידי שמחות המצוות שמתקבצין לתוך הרגלים כנ"ל ז. ועקר התגלות החסד הנ"ל שעל ידו קוצרין וחותכין ומבדילין ... צער על ידי התפילות שלנו, שמבלבלין אותן כנ"ל ובשביל זה צריך לקבל תוכחתם אף שמבזין אותנו כנ"ל ח. אמנם לכאורה איך אפשר לו, להוכיח את כל אחד ואחד הלא כל התפילות באין אצלו ביחד של הכשרים ושל אותם שאינן ... מן התורה הקדושה שלנו שהוא בחינות: "פסל לך" כי היא נקראת פסלת על שם העתיד כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל לעולם הבא' שהיא בחינות פסלת שהוא קפוי וקל וצף למעלה אבל תורתו ... יכל להוכיח אותם כנ"ל שעל ידי זה חותכין ומבדילין את בחינות המלכות ומצילין אותה מזעקת מושל ומעלין אותה לבחינות אור הפנים המאיר ברגלים כנ"ל. זאת התורה התחיל לומר על פסוק: "ויהי מקץ" וכו' אך לא סים לבאר זה הפסוק ...

... שמובא לקמן בענין השגחה שיך גם כן לזה על אגדה הנ"ל. מאי טעמא תרנגולא מדלי עינא ולא זכינו לשמע באור כל זה]

... כך, כשנתגלה העצה שהוא בחינת עמק, בחינת מים עמקים זה בחינת: "מגלה עמקות מני חשך" וכל מה שנתגלה יותר האור, דהינו העצה ונדחה החשך שהוא העדר העצה נתגדל האמונה ביותר כי עקר גדול האמונה הוא בבחינת: "ואמונתך בלילות" דהינו כל מה שנדחה והולך חלק מהלילה ונתקרב אל אור היום נתגדל האמונה ביותר וכן הולכת ונגדלת מעט מעט כפי מה שנדחה מהלילה ונתקרב יותר אל היום עד שבאור היום אז נתגדל האמונה בשלמות בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" ואז באור היום, הוא עקר צמיחת הרפואה בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח" נמצא שעל ידי התגלות העצה שהיא בחינת התגלות האור מן החשך דהינו שנדחה החשך שהוא בחינת לילה, ונתגלה האור, בחינת יום על ידי זה נתגדל האמונה כנ"ל ועל ידי זה עקר הרפואה בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך וארכתך" וכו' וזהו מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה מאי טעמא עזי מסגן ברישא והדר אמרי כבריתו של עולם, ברישא ... כי עקר גדול האמונה על ידי העצה שהיא בחינת: "מגלה עמקות מני חשך" כי אין האמונה נגדלת בשלמות רק באור היום ועל כן צריכין לקבל הרפואה רק על ידי אמונה כי צמיחת הרפואה היא רק באור היום בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך" וכו', כנ"ל. ג. ולדלות ולגלות המים הנ"ל, דהינו העצות לזה צריכין איש תבונות, בבחינת: "מים עמקים עצה בלב איש, ... הונא, הוו נפצי גלימיהו וסלק ענני וכסי ליומא' [דהינו שמשא] [בג' איתא וסליק אבקא, אך המכוון שהאבק כסה על אור החמה כמו ענן. וע' בחידושי מהרי"ט כתובות, שכתב שם וז"ל ונראה דה"ק דכי מכסי יומא במערבא מחמת עננים וכו' ... שהיא קר ולח, הוא בחינת תקון השנה גם ראה על שם שהיא מאירת עינים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מאור עינים ישמח לב" הינו בחינת תקון השמחה, שהוא חזוק המלאך כנ"ל גם הראה בשלמות זה בחינת תקון המשפט כי ... המשפט שהוא תקון המרכבה ששם האהבה דקדשה בבחינת "מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים", כנ"ל וזה בחינת: "ומשפטיך אור יצא" וכמו שאנו אומרים 'ותוציא כאור משפטינו' הינו על ידי הראה, שהיא מאירת עינים על ידי זה הוא בחינת תקון המשפט, בחינת: 'ותוציא כאור משפטינו' וזה פרוש: אמר רב אשי: אמר לי הונא בר נתן, זמנא חדא הוה קאזלינן במדברא, והוה אטמא דבשרא ...

ספר המידות - משיח חלק שני א. על ידי ספורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אור של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם, גם זוכה לבגדים נאים. ב. על ידי תשובה הרוח של ... שיהיה בעולם, שיהיה כלו זכאי. ד. על ידי אמת בא הקץ. ה. על ידי שמירת שבת ממשיך על עצמו אור של משיח גם על ידי תשובה.

... לצאת משם. אבל האדם הוא עור ואין יודע למצא הפתח. ודע, שעל ידי אמת זוכה למצא הפתח כי עקר אור המאיר הוא הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "ה' אורי וישעי" ועל ידי שקר הוא מסלק את הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "לא תשא את שם ה' לשוא" כי ... יקראוהו באמת" וכו' וכשהקדוש ברוך הוא עמו הוא מאיר לו איך ליצא מהחשך המונע אותו בתפילתו כמו שכתוב: "ה' אורי" וזה פרוש: "צהר תעשה לתבה" פרש רש"י: 'יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טוב' והחלוק שבין חלון לאבן טוב כי החלון אין לו אור בעצמו אלא דרך שם נכנס האור אבל כשאין אור, אין מאיר אבל אבן טוב אפילו כשאין אור מבחוץ הוא מאיר בעצמו כן יש בני אדם שדבורם הוא חלון ואין [את ה] כח להאיר, להם בעצמם וזה: יש אומרים, ואמירתם נעשה חלון ויש שאמירתם נעשה אבן טוב ומאיר ודע, שהכל לפי גדל האמת כי עקר האור הוא הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא הוא עצם האמת ועקר השתוקקות של השם יתברך אינו אלא אל האמת ...

... כן כשרוצים להסתכל על התכלית שהוא כלו טוב, כלו אחד צריך לסתם את עיניו, ולכון ההסתכלות אל התכלית כי אור התכלית הזה היא רחוקה מהאדם ואי אפשר לראותו כי אם בסתימו דעינין שצריך לסתם את העינים לגמרי, ולסגרם בחזקה ... דהאי עלמא לגמרי להעלים עיניו ולסגרם מאד לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב ואז יתבטלו היסורים כנ"ל כי עקר היסורים מחמת שרחוק מהתכלית כנ"ל ועל כן נטבע בנפש ... אל התכלית והשיג שכל היסורים הם טובות גדולות מאד על ידי זה נתמלא שמחה והשמחה הוא כלי אל חדושין דאוריתא כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע, ירדו ששים רבוא מלאכים, ונתנו שני כתרים בראש כל ... על ידי היסורים, זוכה להתחדשות התורה כנ"ל וזה סימן שפעל על ידי היסורים וקבלם כראוי כשזוכה אחר כך לחדושין דאוריתא שזה סימן שזכה לבחינות ביטול אל התכלית על ידי היסורים ועל ידי זה זכה לחדושין דאוריתא, על ידי הרשימו כנ"ל. והבעל השדה הנ"ל, כשעיניו מאירות, בבחינות "שדה צופים" אזי יכול להסתכל בכל אחד ואחד, אם ...

... כי 'מלא כל הארץ כבודו' וזהו עקר השלמות, להיות למעלה ולמטה וזה בחינות בנים ותלמידים שצריכין להניח בעולם כי לכאורה הדבר תמוה כי הלא העקר שצריך האדם לשבר עצמו לגמרי מן החמר ואם כן למה הוא חיוב כשהאדם נסתלק ...

... להחיות איזה דבר באמירת תורתך, אל תדרש מענינים רעים, אלא תדרש פסוקים וענינים של טוב. ג. כשאדם אומר חדושי אוריתא, על ידי זה משמח את השם יתברך. ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו. ה. מי ... ידי קדשת השם יתברך ההתנשאות של ראשי הדור בתקף ועז, ועל ידי זה נחשב בעיני כל המצוה של הכנסת אורחים, ועל ידי זה הלומדים זוכים שהלכה כמותם. יז. מי שמחמיר לאחרים ומקל לעצמו ואומר על מה שלא שמע ששמע, על ידי זה אינו זוכה לראות ביפי המלך, כי הקלפה של אדום שהיא יראה רעה, מחשיך מאור עיניו מלהסתכל ביפי פני המלך.

... לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: 'גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות', שנאמר:" כי אל דעות ה'" . "אל ה ... שעל ידי התענית מחלישין הארבע יסודות ונתבטל החמר בחינת החמר, סכלות חשך, שכחה, בהמה ונתגבר ונתעלה בחינת השכל, והצורה, האור והזכרון, אדם וזה שאמרו רז"ל 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי צדקה רמז לאור, כמו שכתוב: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה" . "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" 'דאנון רחיקין מאוריתא' "זאת התורה אדם" אדם מ"ם סתומה הוא בחינת תענית שהוא בחינת עולם הבא, דלית בה אכילה ושתיה דלת, הוא ... כן מבאר מזה שעל ידי התענית שהוא בחינת צדקה נעשין בגדר אדם שהוא הדעת האמתי של התורה, שהוא בחינת אור ונפש וכו' כי הכנעת החמר והגוף בחינת בהמה וכו' לגבי הנפש שהוא בחינת אדם הוא על ידי התענית, שהוא ... העולם "עת הזמיר הגיע" כד אתא עדן לקצצא חיביא מן עלמא "וקול התור נשמע" דא קלא דינוקא דרביא דלעי באוריתא "תורי זהב", וכתיב: "ועשית שנים כרבים זהב" על ידי קלא דינוקא דרביא, נתגלו האבות בעולם להגן נמצא כשאתה רוצה ... ב"ורידין, רי"ו די"ו, במנצפ"ך ומעלין את הנפש בבחינת מיין נוקבין וממשיכים שפע והשפע מכנה בשם א'מ'ר כי מתחלה היא אור, ואחר כך נעשה מים, ואחר כך רקיע וכשממתיקים את המנצפך, ועושים ממנצפך, אדני כי מריו נעשה צורת אלף, ונעשה ...