... למעלה יותר ובהדבור יכולין להשיג ולהגיע יותר ויותר כי בהדבור יכולין לדבר למרחוק והשמיעה היא גבוה יותר ויכולין לשמע קול מרחוק מאד כגון כשיורין בקני שרפה [תותחים] יכולין לשמע למרחוק מאד והראיה יכולה להשיג ולהגיע עוד יותר ויותר כי ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בפסח צועקין בהתפלה מרמז בתרגום: שבפסח צועקין בהתפילה כמובא על פסוק "קול נתנו בבית ה' כיום מועד" 'כקל עמא דמצלין בחגא דפסחא', עין שם בתרגום צדקה תציל ממות ראשי תבות מצת ...

... מזמור לדוד בברחו וכו' ה' מה רבו צרי, רבים קמים עלי וכו' ואתה ה' מגן בעדי, כבודי ומרים ראשי קולי אל ה' אקרא, ויענני מהר קדשו סלה הר הנ"ל אני שכבתי ואישנה כנ"ל הקצותי וכו' לא אירא מרבבות עם ...

... מודיעין אלקותו לאמות העולם, על ידי זה אמות העולם מסיתין ומדיחין את ישראל לילך בחכמות חיצוניות. יב. על ידי קלקול אמונה נתעוררין דינים, ועל ידי הרהורי עבודה זרה נתעוררין דיני דינים, הינו שדנים את הדינים שנדון כבר, אם נדון ...

... באהבה, זוכה לזרע שיאריכו ימיהם. סח. פעלות השם נמשכין אחר השם של אדם, כי שמא גרים. סט. מי שמגביה קולו כדי להתפאר בו, באים בניו לשביה. ע. מי שאין לו בנים, יהא רגיל בשמן. עא. ולפעמים יעקר דירה ויחיו ... על ידי זה אינו זוכה לגדל זכרים. קד. מי שרודף שלום על ידי זה יזכה לראות בנים לבניו. קה. קלקול הדלת או החלון זה סימן לחלשת בנים. קו. המחלקת זה סימן רע לבנים, ושלום זה סימן טוב לבנים. קז. ...

... גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני ה' בפעלך" וכו' ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן כל מיני נגונים כלולים ביוד מיני נגינה וכפי קלקול השמחה והנגון, כן בא חולאת כנ"ל וגם חכמי הרופאים האריכו בזה שכל החולאת על ידי מרה שחרה ועצבות והשמחה ...

... בבת אחת ואזי בודאי אין נבנה הנגון כי עקר נעימת הנגון, נעשה על ידי ברור הרוח [שהוא האויר שמשם הקול, כידוע לחכמי הנגינה] הינו שעקר בחינת הנגון הוא על ידי ברור הרוח טובה מן הרוח רעה וכשיוצא כל הרוח ...

... בתוך כך נעשה לילה ודבר כזה עדין לא עבר עליו שיצטרך ללון יחידי בלילה בתוך עבי היער כזה ושמע קול נהמת החיות שהומים כדרכם ונתישב בדעתו ועלה על איזה אילן ולן שם ושמע קול החיות ששואגים כדרכם בבקר הסתכל, וראה והנה הבהמות עומדים סמוכים אצלו! וירד מן האילן והלך לתפסם, וברחו להלן והלך ... עבי היער מאד שהיה שם חיות שאינם מתיראים מאדם כלל, כי הם רחוקים מן הישוב ושוב נעשה לילה ושמע קול נהמת החיות ונתירא מאד וירא והנה עומד שם אילן גדול מאד מאד ועלה על אותו האילן בבואו על האילן, ... שיהיה להם צותא חדא ודברו ביניהם שאפילו כשיבואו לישוב, יהיו גם כן ביחד בצותא חדא ולנו שם שניהם ושמעו קול נהמת החיות שהומים ושואגים מאד לפנות בקר שמע קול צחוק גדולה מאד מאד, על פני כל היער שהיתה מתפשטת קול הצחוק על כל היער כי היתה צחוק גדולה מאד מאד עד שהיה האילן מזדעזע ומתנענע מן הקול והוא נתבהל ונתפחד מאד מאד מזה ואמר לו השני: [הינו זה האדם שמצא שם על האילן ששכב שם מקדם] ... אין אני מתפחד כלל מזה כי כבר אני לן כאן זה כמה לילות ובכל לילה סמוך אל היום נשמע קול הצחוק הזה עד שכל האילנות רועשים ומזדעזעים ונתבהל מאד ואמר לחברו הדבר נראה שזהו מקום הידועים [של השדים] כי בישוב לא נשמע קול צחוק כזה, כי מי שמע קול צחוק על כל העולם? ואחר כך נעשה תכף יום והסתכלו ויראו והנה הבהמות של זה עומדים וגם הסוס של ... ואתישב איך לנהג עם זה בלילה בא האדם היער הנ"ל ונתן להם לאכל ולשתות, ולנו שם לפנות בקר שמעו קול הצחוק הגדולה מאד כנ"ל, עד שכל האילנות היו רועשים ומזדעזעים כנ"ל והסיתו [הינו העבד הסית את בן המלך האמת, שהוא אדונו] לשאל את אדם היער מה זאת ושאלו: מה קול הצחוק הגדולה הזאת סמוך לבקר? השיב לו: זהו צחוק, שהיום שוחק מן הלילה שהלילה שואלת את היום: מדוע כשאתה בא, אין לי שם? ואזי היום שוחק ועושה צחוק גדולה ואחר כך נעשה יום וזהו קול הצחוק הנ"ל ונפלא בעיניו כי זהו ענין פלא, שהיום שוחק מן הלילה בבקר חזר האדם היער והלך לו והם היו אוכלים ושותים שם בלילה חזר ובא, ואכלו ושתו ולנו בלילה שמעו קול החיות, שכלם שואגים והומים בקולות משנות שכל החיות והעופות כלם נתנו בקולם האריה היה שואג והלביא הומה בקול אחר והעופות מצפצפים ומקשקשים בקולם וכן כלם הומים בקולות ובתחלה נזדעזעו מאד, ולא הטו אזנם אל הקול מחמת הפחד אחר כך הטו אזנם ושמעו, שהוא קול נגינה וזמרה נפלאה ונוראה מאד והטו אזנם יותר ושמעו, שהוא קול זמרה ונגינה נפלא מאד מאד שהוא תענוג נפלא ועצום מאד לשמע זאת שכל התענוגים של העולם כלם כאין, ואינם ... ועקר ממשלתם בלילה והלבנה עושה להם טובה כזו, שמאירה להם על כן הסכימו שיעשו נגון חדש לכבוד הלבנה וזהו קול הנגינה שאתם שומעים [דהינו שכל החיות והעופות מנגנים נגון חדש לכבוד הלבנה שקבלה מלבוש מן החמה] וכששמעו שזהו נגון ...

... הינו שלא יתקלקל האמונה כי כשחס ושלום נתקלקל החותם החיצון יוכלו להתקרב לחותם הפנימי ויקלקלו החותם הפנימי על ידי קלקול החותם החיצון שהוא האמונה וכשחס ושלום נתקלקל זה החותם הידים נעשה מזה כפירות שהיא הפך האמונה ונעשה אמונות כזביות ... אי אפשר רק על ידי עזות לעמד נגד עזותם ואז: "נהלת בעזך אל נוה קדשך" שנכנס לתוך הקדשה וכל הקולות הן של צעקה הן של אנחה הן קול שופר הן קול זמרה כלם הם בחינת עזות בבחינת: "הן יתן בקולו קול עז" ה. וצריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף להראות לו מכל הארה ומכל השגה שהנשמה משגת שהגוף ... לו מההשגות שלה כי תוכל ללכד בתקף ועזות הגוף מה שהגוף עז וחזק בהתאוות וצריך לזה עזות דקדשה הינו קולות הנ"ל שעל ידי זה משבר עזות הגוף כי 'אנחה שוברת גופו של אדם' וכשמשבר עזות ותקיפות הגוף על ידי זה תוכל הנשמה להתקרב עצמה אל הגוף כי לא תהיה נלכדת שם וזה בחינת: "מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי" עצמי היא הנשמה שהיא עצם האדם כי עקר עצמיות האדם מה שנקרא אצל האדם אני ... שהיא עצם הקים לעד אבל מחמת עזות הגוף בתאוותיו אזי הנשמה שהיא עצם האדם רחוקה מבשרו וגופו ועל ידי קול אנחה שהיא בחינת עזות דקדשה כנ"ל על ידי זה נשבר עזות גופו ואז מתקרבת ומתדבקת העצם להבשר הינו הנשמה להגוף וזהו: "מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי" כנ"ל ובחינת קול התקיעות הוא בחינת "מקול אנחתי" והוא משבר גופו של אדם בבחינת: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" ועל ידם יוכל לבוא לרועים הנ"ל תקיעה, שברים, תרועה תקיעה, הם הקולות, קול עז שברים, שעל ידם נשבר עזות הגוף כנ"ל תרועה, בחינת: "ואתה תרעה את עמי" הנ"ל שהם הרועים דקדשה שאי אפשר להתקרב להם כי אם על ידי עזות דקדשה שהוא בחינת קולות דקדשה בחינת קול שופר כנ"ל וזהו: "וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה" וכתיב: "בעצם היום הזה נמול אברהם" 'היום הזה' זה בחינת קול שופר, שמצותו ביום בבחינת: "יענך ה' ביום צרה" שעל ידו נמול ונשבר ערלת בשר ומקבל אור העצם ו. וכן ... ממנו הוא בחינת עצם והעם הם נגדו בחינת בשר וכשהם בבחינת בשר כמו בשר הגוף בעצם האדם הם שומעים הקול אנחה הינו קולו של החכם ושוברת גופם בבחינת 'אנחה שוברת' וכו' ועל ידי זה יוכל לסמך להתקרב אליהם שהם בחינת בשר בבחינת "מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי" הנ"ל אך כשאינם בבחינת בשר אינם שומעים כלל קול האנחה הנ"ל ואפילו אם שומעים קולו אינם שומעים הקול בעצמו כי אם קול הברה ז. וקול הברה הוא דע, כי כשנתעורר קול דקדשה אזי מתעורר ממנו קול דסטרא אחרא כי על ידי העברות נבראים מחבלים והם צועקים: הב לן מזוני ! הב לן חיי ! וכשאין מתגבר ומתעורר קול דקדשה הם נחים אך תכף שמתעורר קול דקדשה הם מתעוררים תכף ומתחילין לצעק ולקטרג נגדו וזהו קול ההברה שיוצא מקול הקדשה וזה בחינת: "אם עונינו ענו בנו" 'אין עניה אלא לשון צעקה' הינו שהעוונות צועקין בנו בתוכנו ממש על ידי שנתעורר קול דקדשה וכמו שכתוב אצל הצרפית . "באת אלי להזכיר את עוני" הינו: כל זמן שלא היה שם אליהו ולא ... היו נזכרים ונתעוררים עוונותיה לצעק ולקטרג עליה וזהו: אם עונינו ענו בנו שהעוונות צועקין בתוכנו ואפילו כשאנו צועקים איזה קול דקדשה אין אנו זוכין לשמע קול דקדשה בעצמו לשבר על ידו עזות הגוף כי אם קול הברה שהוא קול העוונות שנתעוררין נגד קול דקדשה והם צועקים בתוכנו. ה' עשה למען שמך שאתה בעצמך תעשה למען שמך ותרחם עלינו למענך לבד וכשאינו בבחינת בשר להחכם שהוא בחינת העצם אזי אינו שומע הקול בעצמו הנ"ל רק הקול ההברה הינו קול העוונות שנתעוררים מזה הקול וזה 'התוקע בבור' בחינות: "שתני בבור תחתיות" והוא מתאנח ותוקע על זה 'אותם העומדים בחוץ' שאינם בבחינת בשר 'אם ...

... שאני חרש? אין אני חרש כלל! רק שכל העולם כלו אינו עולה אצלי לכלום, שאשמע החסרון שלהם כי כל הקולות כלם הם מן חסרונות כי כל אחד ואחד צועק על חסרונו ואפילו כל השמחות שבעולם כלם הם רק מחמת ... טובים אראה אם תוכלו להושיע אותם ואני אומר לכם [כל זה דברי החרש הנ"ל] שאם לא תושיעו אותם יוכלו הקלקולים הנ"ל של אותו המדינה להזיק לכם גם כן והלכו העשירים הנ"ל אל אותו המדינה וגם אני הלכתי עמהם וגם ... להוציא שום הבל ורוח בהבלי עולם] אבל באמת יש לי צואר יפה מאד, צואר נפלא מאד כי יש לי קול נפלא מאד וכל מיני הקולות שבעולם, שהם קול בלא דבור כלם אני יכול להוציאם בקולי כי יש לי צואר וקול נפלא מאד ויש לי הסכמה על זה מאותה המדינה כי יש מדינה שהם בקיאים מאד בחכמת הנגינה [שקורין מוזיקה] ... מתפאר שיודע לנגן על כמה כלי שיר וזה התפאר שיודע לנגן על כל כלי שיר וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כלי שיר פלוני וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כלי שיר פלוני וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כמה כלי שיר וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו תף ממש, [שקורין תופים] כאלו מכין בתף וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כאלו מורין בקני שרפה [שקורין תותחים] ואני הייתי גם כן שם עניתי אני ואמרתי להם קולי טוב יותר מקולות שלכם! והא ראיה כי אם אתם חכמים כל כך בקול נגינה אם כן הושיעו את אותן שתי מדינות ואלו השתי מדינות הם רחוקים זה מזה אלף פרסאות ובאלו שתי המדינות, כשמגיע הלילה אין יכולין לישן כי כשנעשה לילה אזי מתחילים הכל להיות מיללים בקול יללה, אנשים ונשים וטף אם היה מנח שם אבן היה נמוח כי בלילה הם שומעים קול יללה מאד ומחמת זה כלם מיללים אנשים ונשים וכו' [וכן מתנהג בשתי המדינות] כי במדינה זו שומעים הקול יללה, ומיללים הכל כנ"ל וכן במדינה אחרת גם כן, קורה כך ושתי המדינות הם רחוקים זה מזה אלף פרסאות ... אם אתם חכמים כל כך בנגינה אראה אם תוכלו להושיע את אותן שתי המדינות או שתוכלו לכון לעשות את קולם [הינו שהם יכונו להוציא קול מכון כמו קול היללה הנשמע שם] ואמרו לו: [הינו החכמים הנ"ל אמרו לזה שצוארו עקם] התוליך אותנו לשם? ואמר: הן אני מוליך ... ואמר להם: [הינו זה שצוארו עקם אמר אל החכמים הנ"ל] על כל פנים, תאמרו לי מהיכן בא זאת שנשמע קול יללה הנ"ל כנ"ל? אמרו לו: ואתה יודע? השיב: אני יודע בודאי כי יש שני צפרים אחד זכר ואחת נקבה ... ועשו להם קנים זה הצפור עשה לו קן סמוך למדינה אחת משתי המדינות הנ"ל ולא סמוך ממש רק שבערך קול הצפור הוא סמוך כי יכולים לשמע הקול של הצפור באותו המדינה ממקום שעמד שם ועשה לו קן וכן היא עשתה לה גם כן קן סמוך למדינה השניה [הינו גם כן כנ"ל שהוא סמוך מחמת שיכולים לשמע שם הקול כנ"ל] וכשמגיע הלילה אזי אלו הזוג צפרים מתחילים כל אחד ואחד לילל בקול יללה גדולה מאד כי כל אחד מילל על זוגו כנ"ל וזהו הקול יללה שנשמע באלו שתי המדינות [אשר מחמת אותו הקול יללה כלם מיללים מאד ואינם יכולים לישן] אך לא רצו להאמין זאת ואמרו לו: התוליך אותנו לשם? ואמר הן [אני יכול להוליך אתכם לשם] אך אין אתם יכולים לבוא לשם כי כשתתקרבו לשם לא תוכלו לסבל את קול היללה מאחר שגם כאן אין אתם יכולים לסבל, ואתם מכרחים גם כן לילל כנ"ל כשתגיעו לשם לא תוכלו לסבל ... להם דברי תנחומין שעדין אפשר שתמצאו זה את זה עד שביום אי אפשר לסבל את גדל השמחה שיש שם וקול הצפרים שמשמחים אותם אינו נשמע למרחוק, רק כשמגיעים לשם אבל קול הזוג הנ"ל שמיללים בלילה, הוא נשמע למרחוק ואי אפשר לבוא לשם מחמת זה כנ"ל אמרו לו: [הינו החכמים הנ"ל אמרו לזה שצוארו עקום] ואתה יכול לתקן זאת? השיב: אני יכול לתקן כי אני יכול לעשות ולכון כל הקולות שבעולם [הינו שכל מיני קולות שבעולם הוא יכול להוציאם בקולו ולכון ממש כמו איזה קול שיהיה] גם אני יכול להשליך קולות הינו, כי אני יכול להשליך קול שבכאן, במקום שאני מוציא הקול, לא יהיה נשמע הקול כלל רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול ועל כן אני יכול להשליך את הקול של הצפורה שיגיע סמוך למקום הצפור וכן להשליך קול הצפור, שיגיע סמוך למקום הצפורה ולהמשיכם יחד על ידי זה ...