... השכל שהוא בחינת נר דולק על ידי הלחלוחית כנ"ל ועל ידי השכל, על ידי זה נעשה הבטחון כנ"ל נמצא ששלמות הבטחון הוא על ידי שלמות הראה כנ"ל. ואזי יכולין לעשות מהצפצוף דהינו
הקול היוצא מהקנה שהוא רק
קול פשוט וצפצוף שיהיה נעשה דבור על ידי חמשה מוצאות הפה שמחתכים הדבור כי עקר ההבדל שיש בין אדם לחי הוא על ידי חתוך הדבור שהוא גדר האדם שהוא מדבר בבחינת: "מי שם פה לאדם" ועקר ההבדל הוא חתוך הדבור דהינו שהאדם עושה מהצפצוף,
והקול חתוך האותיות והדבור כי גם בהמות ועופות יש להם
קול וצפצוף רק שאין להם חתוך האותיות והדבור וזהו גדר האדם שיכול לחתך הדבור כנ"ל ולבוא לבחינת גדר אדם, הוא על ידי צדקה, בבחינת "נעשה אדם" וכתיב: "שם האיש אשר עשיתי ... עיני" דהינו השכל ואזי אין לו בטחון כנ"ל, בחינת "כלו עיני מיחל לאלקי" אזי "נחר גרוני", הינו שאין לו חתוך הדבור כנ"ל אבל כשיש לו בטחון ועושה צדקה כנ"ל אזי יכול לעשות
מקול הצפצופים דבורים כנ"ל וזה בחינות: "ויקום
לקול הצפור וישחו כל בנות השיר" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: 'שכל השירות דומות עליו כשיחה' הינו שיהיה נעשה מצפצופים ושירות, שיחה ודבור כנ"ל וזהו בחינת מה שמספרין על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה שומע דבורים
מקול הכנור כי היה עושה מצפצופים דבורים כנ"ל. ...