ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אָנכִי ה' אֱלהֶיךָ... לפני התלמיד חכם הינו ודוי דברים והתלמיד חכם יפרש ויברר לו דרך לפי שרש נשמתו ויש שלש בחינות בהתקרבות לצדיקים שעל ידי שלש בחינות אלו נתתקן הכל ואלו הם השלושה בחינות הבחינה הראשונה. כשרואה את הצדיק, כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" וזאת הבחינה מבטלת המדות רעות הנמשכין משני היסודות: 'דומם' 'צומח' הינו עצבות ותולדותיה, ותאוות רעות כי צדיק הדור נקרא אם על שם שהוא מיניק לישראל באור תורתו והתורה נקראת חלב כמו שכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך" ... אחר כתפיו ומושך את עצמו לאמו נמצא, שנתבטלין המדות רעות של שני היסודות: 'דומם' 'צומח' על ידי הסתכלות פני הצדיק וזהו 'ומתירא מן הקוצים', שהוא בחינת 'צומח' 'ופחתים' שהוא בחינת 'דומם' וכשנזדמן לו אבוקה של אור זה תלמיד חכם, ... היה יכול איש הישראלי הזה לעבד עבודתו תמה מה עשה האיש הזה ? עשה שלש בחינות הנ"ל הינו התקשרות להצדיק ונתינת הצדקה וודוי דברים וזה פרוש: ומתה, ואידחוהו מיא, ושדיוהו לגודא והזכיר השלש בחינות מעילא לתתא ומתה זה בחינת ... מיא זה בחינת צדקה כמו שכתוב "שלח לחמך על פני המים" וכתיב: "אשריכם זורעי על כל מים" ושדיוהו לגודא הצדיק נקרא גודא, לשון גדר שהוא גודר פרצותיהן של ישראל וזה: 'ושדיוהו לגודא', שהקריב את עצמו לצדיק ועל ידי שלש בחינות אלו וחרוב מיניה שיתין מחוזא שעל ידי המיתה, הינו ודוי דברים העלה את המלכות מבין הסטרא אחרא והצדיק הורה לו את הדרך הישר כמו שכתוב בהפטרת בראשית: "אחריב הרים וגבעות" רמז על חרבן ממשלת העכו"ם "והולכתי עורים בדרך לא ידעו" זה בחינת שהצדיק הורה לו דרך ישר זה בחינת פרשת דרכים כנ"ל 'ושיתין מחוזא', רמז על עלית המלכות דכתיב בה: "ששים המה ... שאמרו 'גבורות גשמים' ומלחו מינה שיתין מחוזא זה רמז על תקון שני מדות רעות 'דומם צומח' על ידי קרבתו להצדיק כי הצדיק הוא "ברית מלח עולם" גם עצבות ותאוות באים מדמים עכורים ועל ידי מלח פולט הדמים רעים ו'שיתין מחוזא' זה רמז על ששים אותיות שבברכת כהנים שהם ביד הצדיק כמו שכתוב "ברכות לראש צדיק" ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא גרבי משחא, זה בחינות הדעת כי "שמן משחת קדש", זה בחינת שכל ותלת מאה, זה בחינת משה שהוא בחינת מה שהצדיק מקטין את עצמו, בבחינת מה בשלש בחינות צריך להקטין את עצמו כמו שכתוב: "אל יתהלל חכם, גבור ועשיר" נמצא ... בחינת חד גלגלא דעינא כמובא באידרא: 'ולזימנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי' זה בחינת כלו הטוב והמטיב נמצא כשהצדיק עושה עצמו מה מדבק את עצמו לעינא חד דרחמי הינו לאין סוף ואחר כך כשחוזר בבחינת רצוא ושוב אז ... מארץ מצרים דאיתא במדרש כי כל הגליות נקראים על שם גלות מצרים מפני שהם מצרים לישראל הינו שעל ידי הצדיק נתבטל מלכותם וממשלתם של העכו"ם כי על ידי זה עולה מתוכם מלכות דקדשה כנ"ל מבית עבדים זה רמז על ... יסודות הם מתחת גלגל הירח והירח מכנה בשם עבד כמובא בזוהר: "הנה ישכיל עבדי" דא סיהרא פרוש: על ידי הצדיק עולה המלכות מן הסטרא אחרא ונתבטלים המדות רעות ועל ידי זה האדם בא לבחינת עולם הבא לבחינת "בה' אהלל ...