... האי כורא דאפיק רישה ממיא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי ... של תורה זו היא קיומה' וכד אפיק רישא ממיא הינו כד מפיק את עצמו מחכמות עליונות אזי: ודמיא עינה כתרי סהרי כי פקיחת עינים מכנים על שם החכמה כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם" וכשעוסק בחכמתו אזי עיניו בבחינת שמש ...

... בשלום, אלא שכאשר הוא יוצא, הוא יוצא אל האמונה שהיא מעל השכל האנושי. כי האמונה האמיתית היא מעל החוכמה וכתר ולא מתחתיהם... בכל מקרה, כל זמן שנדמה לאדם שגן עדן נמצא באיזה עולם אחר... הרי שהוא רחוק לגמרי לגמרי ...

... קמה - אין אדם מת וחצי וכו' [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי וכו' זה בחינת מחלקת, כתרגומו "ורבו בעלי חצים", 'בעלי פלגתא' ומי שאוחז תאוותו ממחלקת, בודאי כאלו לא מת כמו שבקש דוד: "אגורה באהלך עולמים" ...

... בושה כי אפילו כשעושין מצוה, צריך שיהיה לו גם כן בושה גדולה כנ"ל כי איך באים לחטף התפילין שהם כתרי דמלכא ולהניחם פתאם על הראש בודאי ראוי שיהיה לו בושה גדולה כשבא לעשות איזה מצוה וזאת הבושה נמשכת על ...

... אני שנהיה יחדו צריך ליחד ולקשר עמו, כמו שעשה משה כי יש בחינת אלקות אפילו בדיוטא התחתונה אפילו בעשרה כתרי דמסאבותא לקים: "ומלכותו בכל משלה" וזה בחינת חיריק, כמו שכתוב: 'ובחיריק לאנחתא לה לתתא, להמליך לה על תתאין' נמצא ...

... הרי שבתוך תוכו הוא קרוב לאמונה, כי האמונה היא השורש של כל העולם כולו. ובאמת, השי"ת נסתר גם בעשרה כתרי דמסאבותא. וגם מה שנדמה כדיבורי כפירה ממש, מי שזוכה לדעת אמיתי, רואה את התגלות האמונה הקדושה גם בתוך דיבורי ...

... אל חדושין דאוריתא כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע, ירדו ששים רבוא מלאכים, ונתנו שני כתרים בראש כל אחד וכשחטאו וכו' ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לנו, שנאמר "ושמחת עולם על ראשם" ' נמצא שהשמחה ...

... הבורא נפרד לגמרי מהעולם במהותו כי הוא יושב תחת כלה [וילון], והוא רחוק מבני מדינתו = הבורא יושב מאחורי הכתר של המוחין, שהוא הפריד בין המאציל לבין הנאצלים הלך החכם אל המדינה = השכל הלך לחקור את הבריאה שהיא ... אצל הוילון לשמע דבריו = זה בחינת זה שמהצד של האין סוף יש התקרבות אל המוחין של האדם דרך הכתר. כי היה תמוה להמלך שימצא איש שיודע מכל השקרים של המדינה = כי אותו האדם גילה את השכל של ...

... דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וזה בחינת שפע הכתר כי כתר הוא בחינת מקיף, כמו שכתוב: "כתרו את בנימין" וכו'. ז. וזה החכם שזוכה לאלו המקיפים הנ"ל, בחינת שפע הכתר הוא צריך שיהיה לו בחינת כל, בחינת "כי כל בשמים ובארץ" ותרגומו: 'דאחד בשמיא וארעא' הינו שיהיה אוחז ומקים ... שאין צריך להשיג וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כשעלה משה למרום, מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות אמר לו: רבונו של עולם ! מי מעכב על ידך אמר לו: עתיד אחד לעמד ועקיבא בן יוסף ... וזהו: שתק, כך עלה במחשבה [משה היה למעלה מן המחשבה לכך היה יודע את התרוץ כי השיג בחינת סתרי [כתרי] אותיות והדברים סתומים, כי לא באר היטב ענין זה], כנ"ל וזה פרוש: 'הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו ... וחמש וכל אלו הדברים לא באר כלל, כי אלו הדברים נאמרו וכו' התורה הזאת מדברת מכל העשר ספירות. שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'המונע הלכה מפי תלמיד, כאלו מונע ממנו חסד, ופורק ...

... לא זוכה להנות מהשפע הזה שקיים תמיד. ומדוע האדם לא זוכה לכך? משום שהוא לא רואה את המלך עם הכתר שלו. דהיינו מחמת זה שהאדם לא ממליך את השי"ת בשלמות. ז"א אילו היה ממליך האדם את השי"ת בשלמות, הרי שהוא תמיד היה רואה את המלך עם הכתר, ותמיד היה מקבל פרנסה בלי שום התערותא דלתתא כלל. כי המלך בוודאי שמצידו אין אצלו שינוי והוא תמיד עם כתר וכולי. אלא שכל השינויים האלו, הם רק מצד תפיסת והשגת האדם את המלך. וכל דברי רבי נחמן מברסלב בתורה ... חיפוש הפרנסה של האדם, על ידי זה האדם עצמו עושה בירורים מסויימים, ועל ידי זה לבסוף הוא רואה את הכתר של המלך שכבר נמצא שם כל הזמן, ואז הוא מקבל את פרנסתו. כמו כן יש להבין, כי עניין הפרנסה ... בתורה הנ"ל, אין פירושו פרנסה של ממון כפשוטו, כי לזה יכול לזכות האדם גם בלי לראות את המלך עם הכתר. רבי נחמן מברסלב מדבר על פרנסת הנשמה ורפואתה, שזה כמובן העיקר והתכלית של האדם. ולזה זוכה האדם רק כאשר הוא עושה את כל הבירורים וזוכה לראות את המלך עם הכתר. ועניין הכתר של המלך, הוא השגת האין סוף דרך הכתר. וכעין העניין של מעשה ממלך עניו וכולי. כי השגת הכתר, היינו השגת האין סוף וכולי.