... ומודים הוא הגיהנום שלהם י. וזה פרוש: 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' כי איתא במכילתא: 'אשר תשים לפניהם השוו אשה לאיש לכל דינים שבתורה' פרוש, לכל דינים שבתורה שצריך להמתיקם צריך להשוות, הינו ליחד, קדשא בריך הוא ושכינתה שהוא בחינת אשה ואיש בחינת מרדכי ואסתר וזה פרוש: ואלה 'כל מקום שנאמר ואלה, מוסיף על הראשונים' בחינת תוספת ורבוי בחינת גאוה, ... "ולרוח משפט וכו' משיבי מלחמה" כי על ידי הרוח נתתקן הגאוה והעבודת אלילים כנ"ל אשר תשים לפניהם הינו 'השוו אשה לאיש לכל דינים שבתורה' הינו בחינת המתקת הדינים כי 'כל זמן שיש עבודת אלילים בעולם, חרון אף ודינים בעולם' ...

... פני העיר" תקון המטבע תקון תאוות ממון בחינות "שמח זבולון". וזה בחינת: 'מצא או מוצא' כי הפרנסה, הוא בחינת אשה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'היורד לפרנסת חברו כאלו בא על אשתו' ופרנסה שהוא בעצבון היא בחינת 'מוצא אני מר ממות את האשה' [בחינת מרירותא דעלמא שצריך להמתיקה על ידי מלח כנ"ל 'אלמלא מלחא לא הוי יכיל עלמא למסבל מרירותא' ועל כן להפך בפרנסה דקדשה כתיב: "מצא אשה מצא טוב" 'טוב' בחינת צדיק בחינת ברית מלח שהוא ממתיק מרירותא הינו תאוות ועצבון הפרנסה] ופרנסה שהוא בחינת: "שמח זבולון בצאתך" הוא בחינת 'מצא אשה מצא טוב' הינו ברית כמו שכתוב: 'אמרו צדיק כי טוב' וכמו שכתוב "ותרא אותו כי טוב הוא" 'שנולד מהול' ... ושרש השפעות הוא מכנה בשם שליא ששם מנח הולד כי השליא, הוא בחינת דלתי בטני כי יש שני דלתות לאשה . "כי לא סגר דלתי בטני" ונעשה משני דלתין צורת מ"ם סתומה ששם מנח הולד והוא בחינת מ"ם יום ... עצבות וכו' כנ"ל וזהו מה שכתוב לעיל, מצא או מוצא שתאוות ממון הוא בחינת: "מוצא אני מר ממות את האשה" וכו' כנ"ל וכמ"ש: 'ומוצא אני מר ממות את האשה ודא טחול' וכו' אך פרנסה דקדשה הוא בחינת "מצא אשה מצא טוב" וכו' שהוא בחינת הצדיק כנ"ל כי הצדיק האמת נצול מזה כי אין הממון מזיק לו כי עליו ... ע' הנ"ל מה שכתוב שם אם זכה וכו' עזר, ואם לאו כנגדו וכו' אתמר 'ומוצא אני מר ממות את האשה' ודא טחול שבתאי וכו' [הינו בחינת עצבות ומרה שחורה שהוא בחינת טחול שבתאי פתיא אכמא כידוע] עזר דא שכינתא עלה אתמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' ובגין דא, הוו אמרי מארי מתניתין מצא או מוצא עין שם היטב והבן ותראה ...

... כן בשעת מתן תורה זכו כל ישראל לבחינת קדשה ופרישות כמו שכתוב: "היו נכונים לשלשת ימים, אל תגשו אל אשה" כי כלם נתקדשו בבחינת פרישות על ידי משה שהיה קדוש ופרוש גדול, שהמשיך להם את התורה על ידי זה ...

... ותקף עצם ההשגה שהשיג בארץ ישראל אי אפשר לבאר ולספר כלל ממש לא נשמע ולא נראה כזאת שיזכה ילוד אשה להשגה כזו על ידי אוירא דארץ ישראל ואי אפשר לדבר ולספר בזה והיה מתפאר עצמו מאד במה שזכה להיות ...

... ח"א - תורה רמב - יש בחינת 'אריך אנפין בקלפה' דע שיש בחינת 'אריך אנפין בקלפה' . ומי שפוגע באשה מבחינה זו קשה לו להנצל מהרהור ואף אם יעצים עיניו, אף על פי כן בכל צד שיפנה תזדמן לו ... שיחה עמהם חס ושלום רק שאינו מזיק לו כל כך וזהו: 'ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה' הינו שאף שאתה עושה צדקה ועניים הם בני ביתך אף על פי כן אל תרבה וכו' כנ"ל אבל אין ...

... באתרא דאית דחילא תמן תשתכח שלמתא כמו שכתוב: "כי אין מחסור ליראיו" כי עקר התפילה על ידי היראה בבחינת: "אשה יראת ה' היא תתהלל" כי התפילה במקום קרבן ובקרבן כתיב בה: "כל אשר בו מום לא יקרב" וכשאין בו ...

... הקדוש לענין מה שרצונו היה שידפסו הספורי מעשיות גם בלשון טייטש שאנו מדברים בו ואמר אז שיכול להיות בנקל שאשה שהיא עקרה תקרא בהם איזה מעשה ועל ידי זה תפקד לטובה ותזכה לבנים, עד כאן שמעתי. ויש סמיכות לזה ...

... לשם, הינו הדינין כי דמים בחינת דינים וכשנולד הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין כי בשעת לדה יוצאין הדמים מרגלי האשה ועל כן נצטננין רגליה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ועקר הלדה על ידי שיוצאין הדמים מהרגלין הינו שיוצאין הדינין מהרגלין כי בשעת עבור הוא בחינת דין כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עברה' נמצא שעבור הוא בחינת דין ולדה הוא בחינת המתקת הדין כי אז בשעת לדה יוצאין הדמים מהרגלין שעל ...

... לקדוש וזה מסגל לעשירות. ואמר לו אז כי כוס גימטריא אלהים ואל קים הוא בחינת יראה ויראה היא בחינת אשה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו' אות תקעח עוד שמעתי שאמר רבנו זכרונו לברכה 'פסל לך ...

... למעלה למעלה עד אין סוף וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'מה שעשתה ענווה עקב לסלותא עשתה חכמה עטרה על ראשה שנאמר: "עקב ענווה יראת ה', ראשית חכמה יראת ה'" נמצא שעקב הענווה היא יראה וכן "ראשית חכמה" היא גם ...