ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק... משקע בחשך ג. כי גדל יקר הערך של לשון הקדש [הוא מפני] שבו נברא העולם כמאמר חז"ל: "לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת" 'לשון נופל על לשון, מכאן שנברא העולם בלשון הקדש' וזה בחינת חוה בחינת: "ולילה ללילה יחוה" הינו בחינת הדבור של לשון הקדש שבו נברא העולם וזה בחינת: "לזאת יקרא אשה" הינו הדבור כמו: "וזאת אשר דבר להם" ועל ידי לשון הקדש רוממנו מכל הלשונות שכל הלשונות העמים נופלים על ... המדורה של תאוות ניאוף שכל השבעין אמות כלולין בו וזה בחינת חשמ"ל חיות אש ממללות חיות אש בחינת חוה אשה הינו בחינת לשון הקדש כנ"ל שעל ידו מתמלל ומשתבר אש המדורה של שבעין כוכבין וזה בחינת מ"ל מחשמ"ל שהם ... לחוה והטיל בה זהמא שהוא הרוח סערה הרוח שטות אשת כסילות והולך ומפתה את הרוח הקדש שהוא לשון הקדש אשה חכמה בבחינת "חכמות נשים" ומטיל בה זהמא. וזה בחינת: "לפתח חטאת רבץ" לפתח, הינו 'פתחי פיך' של לשון הקדש ... הזה רובץ לינק ממנו ד. ודע, שאשת כסילות הזאת שהוא כללות הרע של שבעים לשון אי אפשר להם לינק מאשה חכמה מלשון הקדש הנ"ל אלא על ידי בחינת 'עץ הדעת טוב ורע' שעל ידו הוא מפתה את הלשון הקדש ומטיל בה זהמא ועץ הדעת שיש בו שני כחות, שהן טוב ורע הוא אמצעי בין לשון הקדש שהוא אשה חכמה שכלו טוב ובין לשון של שבעין עממין שכלו רע ועץ הדעת טוב ורע זה לשון תרגום שהוא אמצעי ... עממין כשרוצים לינק מלשון הקדש אי אפשר להם לינק ממנו אלא על ידי לשון תרגום לשון תרגום הוא בחינת "אשה משכלת" בחינת 'משכיל על ידי תרגמן' כי לשון תרגום יש בו טוב ורע לפעמים הוא בחינת משכיל ולפעמים הוא בחינת משכל ואשת כסילות הזאת היא מפתה את האשה חכמה על ידי אשה משכלת. כי עקר תגברת הקלפה אינו אלא על ידי לשון תרגום בבחינת: "ארמי אבד אבי" ובבחינת: "מן ארם ינחני ... אזי הרוח סערה מקרר אותו במקרה לילה בשנה בבחינת "אשר קרך בדרך", לשון קרירות 'בדרך' הוא בחינת: "כן דרך אשה מנאפת" שהרוח סערה הולך דרך התרגום שהוא בחינת נגה ויונק מן החשמ"ל הנ"ל ואלישע היה יורש מאליהו רוח הקדש ... "ישלח עזרך מקדש" וכו' גדל יקר הערך מלשון הקדש שבו נברא העולם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "לזאת יקרא אשה, כי מאיש" 'לשון נופל על לשון, מכאן שנברא העולם בלשון הקדש' כי האשה הוא בחינת לשון הקדש שבה נברא העולם וזהו: "חוה" לשון דבור כמו שכתוב: "ולילה ללילה יחוה דעת" וזה בחינת: "לזאת יקרא אשה" כי הדבור נקרא 'זאת' כמו שכתוב: "וזאת אשר דבר להם אביהם" ועל ידי לשון הקדש רוממנו מכל הלשונות וזה ...