... ללמד מרשע, אבל קטן לא. לג. הרגל הלמוד הוא עולה למעלה על קיום כל המצוות. לד. מי שאין לו אשה, שרוי בלא טובה [תורה]. לה. אינו דומה הלומד מפי עצמו ללומד מפי הרב. לו. לא ניחא להקדוש ברוך הוא, ...

... כפום מה דמשער בלבה להבין קצת מעט מזער עד היכן מגיע רום תקפו וקדשתו עד אין תכלית. אשרי ילוד אשה שזכה למעלה כזו העולה למעלה למעלה, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב. ואם אמנם אף על פי כן ...

ספר המידות - טהרה חלק שני א. אשה כשרה מטהרת הבית מצרעת.

... ניאוף חלק א' א. מי שמהרהר בבת אל נכר, על ידי זה בניו לא יהיו לומדים. ב. מזל של אשה כפי מזל האיש. ג. הזווג שהוא בבית נאה, על ידי זה נמשך צורה יפה ומתקנת לבניהם. ד. הבא על ... זקן מנאף אין הדעת סובלתו ואחר כך הוא נבזה בעיני עצמו. ח. שבעה כמנדין, ואחד מהם מי שאין לו אשה. ט. תאוות ניאוף אינו נרחק מן האדם אלא על ידי הרחקת ראות העין והמחשבה. י. לא תכנס עם פתוייך ... אפילו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו. יא. על ידי היין רוב ניאוף. יב. מי שאין לו אשה, אינו אדם, וכאלו שופך דמים וממעט את הדמות. יג. מי שמחסר עונת אשתו, ויש לה צער מזה, הוא נענש במיתה. יד. לפעמים על ידי שדוכים שאינם הגונים זה לזה, אחד מהם מת. טו. מי שנושא אשה רשעה גרושה קוברתו. טז. ניאוף של אשה מחריב את הבית. יז. כל המזנה, על ידי זה אשתו רואה בחלום טמאות הנקרא מארין. יח. כל הנושא אשה לשם שמים, כאלו ילדה. יט. על ידי זווג שאינו בקדשה בא שרפה. כ. כל הבא דבר עברה לידו ואינו עושאה, עושים לו נס. כא. הנושא אשה, שאינה הוגנת לו, כאלו חורשו לכל העולם כלו וזורעו מלח, וכשהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו, הוא מעיד על כל ... לשמח, כשרואה מפלת שונאיו. יב. סכנת הדרכים בא על ידי פגם הברית. וסימן לדבר: "ארחי ורבעי זרית" וכו'. יג. אשה שנתבעת לזנות, אף על פי שלא נבעלה, התביעה לחוד עושה בה רשם. יד. מי שעוצם עיניו מראות ברע, על ...

... מאד, שלא לגרש את אשתו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'שלשה אינם רואים פני גיהנום וכו', ומי שיש לו אשה רעה למאי נפקא מנה לקבולי באהבה' ופרשו המפרשים, שמפני זה לא אמר כאן הנפקא מנה דלעיל כי קדם לזה ... של גיהנום' וזהו ששוברין כלי חרס בשעת השדוך כי מרמזים לו בזה שני ענינים הינו שמרמזין לו: אם היא אשה רעה תזהר לבל תבגד בה רק תקבל באהבה, כי על ידי זה אינך רואה פני גיהנום כנ"ל ואם היא אשה טובה, דע וזכר כי יש גיהנום ולא תהיה נמשך אחר תאוותך, ותקדש עצמך כראוי כי זכור תזכר שיש גיהנום ...

... אינה אלא בשביל השכינה, לא יבוא לו מחשבות זרות. לח. על ידי שלום נתרומם שמו יתברך. לט. כשאיש או אשה חושבים בשעת תשמיש באיזה גוי או בגויה, והמחשבה היא באהבה לאיזה גוי או גויה, אזי הולד הנולד מזה התשמיש ... חולים נצול מיצר הרע. מב. אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות. מג. בן עשרים שנה ולא נשא אשה, כל ימיו בהרהורי עברה. מד. מי שעבר עברה, ואחר כך מהרהר בה לעשות עוד אף על פי שלא עשה, ...

... ואמר: שאצלו זכר ונקבה שוים דהינו שאין לו שום מלחמה מחמת איזה צד הרהור כשרואה או כשמדבר עם איזה אשה כי הכל שוה אצלו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה וכו' (זכריה ד', הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות ... ולהכניעם ולהשפילם בבחינת "משפיל רשעים עדי ארץ" כנ"ל וזהו: ראיתי והנה מנורת זהב היא התורה הנחמדים מזהב וגלה על ראשה פרש רש"י: 'מעין' הוא המעין היוצא מבית ה' הוא התפילה ושבעה נרתיה הם הנשמות דאתרביאו בגן הנחלקים לשבע כתות ...

... סימן ברכה לעולם. ט. כיון שלא הזכיר אלא צד אחד הטוב ולא ההפך, אין זה נחוש. י. בית, תינוק ואשה הם סימן להצלחה. יא. מי שמגרש את אשתו, אינו מצליח. יב. מי שהשעה מצלחת לו, לבו רם עליו גם ...

... פני העיר" תקון המטבע תקון תאוות ממון בחינות "שמח זבולון". וזה בחינת: 'מצא או מוצא' כי הפרנסה, הוא בחינת אשה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'היורד לפרנסת חברו כאלו בא על אשתו' ופרנסה שהוא בעצבון היא בחינת 'מוצא אני מר ממות את האשה' [בחינת מרירותא דעלמא שצריך להמתיקה על ידי מלח כנ"ל 'אלמלא מלחא לא הוי יכיל עלמא למסבל מרירותא' ועל כן להפך בפרנסה דקדשה כתיב: "מצא אשה מצא טוב" 'טוב' בחינת צדיק בחינת ברית מלח שהוא ממתיק מרירותא הינו תאוות ועצבון הפרנסה] ופרנסה שהוא בחינת: "שמח זבולון בצאתך" הוא בחינת 'מצא אשה מצא טוב' הינו ברית כמו שכתוב: 'אמרו צדיק כי טוב' וכמו שכתוב "ותרא אותו כי טוב הוא" 'שנולד מהול' ... ושרש השפעות הוא מכנה בשם שליא ששם מנח הולד כי השליא, הוא בחינת דלתי בטני כי יש שני דלתות לאשה . "כי לא סגר דלתי בטני" ונעשה משני דלתין צורת מ"ם סתומה ששם מנח הולד והוא בחינת מ"ם יום ... עצבות וכו' כנ"ל וזהו מה שכתוב לעיל, מצא או מוצא שתאוות ממון הוא בחינת: "מוצא אני מר ממות את האשה" וכו' כנ"ל וכמ"ש: 'ומוצא אני מר ממות את האשה ודא טחול' וכו' אך פרנסה דקדשה הוא בחינת "מצא אשה מצא טוב" וכו' שהוא בחינת הצדיק כנ"ל כי הצדיק האמת נצול מזה כי אין הממון מזיק לו כי עליו ... ע' הנ"ל מה שכתוב שם אם זכה וכו' עזר, ואם לאו כנגדו וכו' אתמר 'ומוצא אני מר ממות את האשה' ודא טחול שבתאי וכו' [הינו בחינת עצבות ומרה שחורה שהוא בחינת טחול שבתאי פתיא אכמא כידוע] עזר דא שכינתא עלה אתמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' ובגין דא, הוו אמרי מארי מתניתין מצא או מוצא עין שם היטב והבן ותראה ...