... חס ושלום לאיזה חכמים בדעתם שיש להם איזה ידיעה בחקירה ופילוסופיא או לכת לצים והם החכמות הנהוגים עכשו שעושים ליצנות מכמה דברים שבקדשה כידוע היטב למי שבקי בחכמות וליצנות אלו זאת המניעה והבלבול הוא גרוע מהכל כי אלו החכמות הם מבלבלים ומונעים ביותר כי כל דרכיו נעשין לו ... ושלום על ידי החכמות הן של פילוסופיא שזאת החכמה מזקת בודאי מאד מאד כמבאר לעיל [לעיל ה] וכן החכמות והליצנות הנ"ל של אנשים הנדמין ככשרים היא מזקת גם כן מאד מאד כי באמת הכל אחד כי החכמות והליצנות שלהם היא ממש כמו הכפירות של הפילוסופיא ובאמת, גרוע יותר החכמות והליצנות שלהם מחכמת הפילוסופיא כי מחכמת הפילוסופיא הכל בורחים כי רב ישראל הם בורחים מאד מפילוסופיא מחמת שהם יודעים שפילוסופיא מזקת מאד ומורדת את האדם לשאול תחתיות חס ושלום, רחמנא לצלן אבל זאת הליצנות והחכמות הנ"ל אין האדם בורח מהם כל כך מאחר שיוצאין מפי אנשים הנראין כהגונים ומלבישין הכל בדרכי אמת כאלו ...

... ענין קבלת התורה שחס ושלום משה רבנו עליו השלום עשה תחבולות בחכמתו וכו' ואסור לחזור דברים כאלו אפילו בדרך ליצנות רחמנא לצלן. רחמנא לשזבן מדעות זרות משבשות כאלו. אוי למי שנכנס בו מחשבה אחת מאלו המחשבות ואין צריכין לסתר ...

... בעצמו ואפילו כשבאים לשם לפנים, עומד לץ אחד, ועושה כמעשה קוף וכל הדברים שעושה הבעל קומדיע, הוא עושה אחריו בליצנות וגם זה אינו הדבר בעצמו ועקר הוא השחוק בעצמו שעושין שם וכמו כן תבין הנמשל מעצמו כי יש מי ...

... שפירא הנ"ל וקול זה בחינת תפילה הנ"ל "הולך וחזק מאד" 'זה ממון' שנתחזק מזלו ויצרו הטוב כנ"ל ונתבטל העצבות והליצנות הבאים ממרה שחרה כי העצבות מחמת דחקות ועניות והליצנות היא "שחוק הכסיל" בחינת: 'הטחול שוחק' הן נתבטלים על ידי המזל של עשירות ועל ידי יצר הטוב, שהוא בחינת: ...

... רבים מאד וראה המלכות שלהם יושב על כסא ששום ילוד אשה אינו יושב על כסא כזו וראה אותם שעושים ליצנות. זה מספר שהזיק לזה תינוק וזה אומר שהזיק לזה יד וזה מספר שהזיק רגל, וכן שאר ליצנות בתוך כך נסתכל וראה אב ואם הולכים ובוכים ושאלו אותם: למה אתם בוכים? והשיבו שיש להם בן והיה דרכו ... האדמה שסביבות החפירה ויוכל לבוא מים להאילן על כן עומדים תמיד לחפר כנ"ל וכשנעשה מלך בינינו, עושים לפניו כל הליצנות ושמחים זה מתלוצץ איך הזיק תינוק, והיולדת מתאבלת עליו וזה מראה ליצנות אחרות, וכן כמה מיני ליצנות וכשהמלך בא בתוך השמחה הוא הולך ומטיל עם השרי מלוכה שלו ומנסה עצמו לעקר האילן כי אם לא היה ... האילן אזי האילן צועק מאד ואזי נופל עליו פחד וחוזר לאחוריו פעם אחת נעשה מלך חדש ביניהם ועשו לפניו ליצנות גדולות כנ"ל ובא בשמחה גדולה ועשה לעצמו אבירות לב מאד ואמר לעקר את האילן כלו לגמרי ויצא לטיל עם ... לילך לא עמד, כי אחר כך לא היה יכול לעמד גם כן. ובמושב לצים הינו מושב לצים הנ"ל שעושין ליצנות וכו' כנ"ל. כמוץ אשר תדפנו רוח, הינו הרוח שנושא הפול הנ"ל. וכל זה הוא רק רמזים בעלמא שהאיר עינינו ...

... לאכל על שלחן הצדיק, קדם שטבל לקריו. ו. תשמח בטוב שבא על הצדיקים, וזה תקון לקרי. ז. על ידי הליצנות בא לטמאת קרי. ח. קרי בא מקלות ראש. ט. קרי בא על ידי אכילת שום וביצים. י. גם על ...

... אחד הינו דרשן. והיה אוכל הרבה והסתכלו עליו שאוכל הרבה מאד והתחילו לתן לו ולהושיט לו אכילה הרבה בשביל ליצנות. והדרשן עשה את שלו, ואכל הרבה כל מה שהושיטו לו כגון דגים שהיו אוכלים שני אנשים חתיכה אחת והדרשן ... שתי חתיכות דגים וכן רטב שהיה אוכל בעצמו קערה מלאה וכן בשאר המאכלים והם הושיטו לו בכל פעם בשביל ליצנות מחמת שראו שאוכל הרבה. אחר כך התחילו להפציר אותו שיאמר לפניהם תורה. וכונתם היתה גם כן בשביל ליצנות שיאמר תורה על השלחן שהבעל שם טוב זכרונו לברכה מסב שם בראש. והוא נהג בתמימותו והתחיל לומר בפניהם תורה והתחילו לשחק ממנו בתוך פסת ידיהם והיה בעיניהם לאחוכא ואטלולא [לשחוק וליצנות]. והבין הדרשן שהם מתלוצצים ממנו בשביל שאוכל הרבה ענה הדרשן ואמר וכי אם אין יכולים לומר תורה אסור לאכל ...

... יתיב בתעניתא, על שקרא לתלמיד חכם בלשון גנאי. יא. ישמר אדם את פיו מלומר: אעשה העברה הזאת אפילו בדרך ליצנות, כי דבורו מכריח אותו למעשה. יב. כל הבוכה בלילה, קולו נשמע, וכוכבים ומזלות בוכין עמו. יג. חיבי כריתות שלקו, ...

... כל העירות של המדינה שכוללת כל המדינות ושם יש אדם שכלול מכל הבית וכו' ושם יש אחד שעושה כל הליצנות והעניני צחוק של המדינה = כנ"ל, מתוארים כאן כל מיני תהליכים בתוך העולם. ולקח החכם עמו ממון רב, והלך לשם = ממון רב, היינו שכל רב כמובא בליקוטי מוהרן, שהממון הוא הקדמות ושכל. וראה שעושים כמה מיני ליצנות וצחוק והבין בהעניני צחוק שהמדינה כלה מלאה שקרים מתחלה ועד סוף = הבין את השקר של העולם הזה ושל ...

... שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר שצריך לזהר מאד לבלי להוציא מפיו דבור של רשעות חס ושלום, אפילו בדרך ליצנות דהינו שלא לומר חס ושלום, על עצמו שיהיה רשע חס ושלום או שיעשה עברה חס ושלום אף שאומר זאת בדרך ליצנות ואין בלבו כלל לעשות זאת אף על פי כן זה הדבור מזיק לו מאד ויכול להכריחו חס ושלום, אחר כך לעשות זאת שהוציא מפיו אף על פי שלא אמרה מלבו רק בדרך ליצנות ועל ידי זה נכשל יהוא המלך על ידי שהוציא מפיו ואמר: "יהוא יעבדנו הרבה" אף על פי שבלבו היה לבלי לעבדו רק אמר זאת בדרך ליצנות כדי להטעות את עובדי הבעל כמבאר שם במקרא אף על פי כן נכשל אחר כך על ידי זה עד ...