... משום דבר המאבד אותו, זוכה לכבוד. יד. איש נכבד דבריו קימים. טו. כשאתה נותן כבוד לאדם, תתן כבוד גם למשמשו. טז. כשנחטטים המתים, בידוע שרצה הקדוש ברוך הוא להביא איזה בזיון על החיים, ונתהפך הדבר. יז. מי שעובר על ...

... בחינת טל של ברכה. גם על ידי זה המח שלו נתקים ואין נתבלבל לעולם, אפילו כשנתיגע המח על ידי שמשוטט באיזה עיון עמק, אזי הקדוש ברוך הוא מזמין לו מחשבות הנותנים ניחא למחו. ב. מי שנשמר מהרהורי עבודה זרה, ...

... ללמד תורתו לכל, התורה נתנה לו במתנה. מו. אין התורה מתקימת אלא למי שמעמיד את עצמו ערום עליה, ובמי שמשים את עצמו כמי שאינו יודע. מז. הלמוד קודם ליראת חטא, ויראת חטא קודם לעיון. מח. על ידי פת שחרית ... תורה בלא מצוות הוא כמו הדס, שיש בו ריח ואין בו טעם. צא. במי אתה מוצא סדרי תורה, במי שמשכים ומעריב עליהם בבית המדרש ומשחיר את פניו עליהם כעורב ומשים עצמו אכזרי על בניו כעורב. צב. אין מן הכל ...

... גם גזלות נתרבה. ה. מי שמתפלל בכח, זוכה לרחם על עניים. ו. מי שאין לו רחמנות נשתגע. ז. מי שמשלם טובה תחת רעה, מאריך ימים ושנים. ח. על ידי הרחמנות יתבטל ממך תאוות. ט. כשאתה רואה, שאחיך בצרה, ואין ...

... זכירה. נד. הרהורי ניאוף באים על ידי שבועת שקר. נה. מי שהוא ערב בעד רשע, נעשה נואף. נו. מי שמשחית דרכו, על ידי זה נכלה פרוטה מן הכיס. נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה. חלק שני א. על ...

... מתים. ל. מי שמזנה, אשתו מזנה עליו. לא. כל השורף תבואתו של חברו, אינו מניח בן לירשו. לב. אשה שמשכלת בניה, בשעת לדה תניח על ראשה תפוח. לג. כל העושה דבר מצוה ולא גמרו, קובר אשתו ובניו. לד. הנושא ... נח. תינוקות של בית רבן נתפסין על הדור. נט. על ידי הדסים בשבת זוכה לבנים תלמידי חכמים. ס. אשה שמשכלת את בניה, הסגלה לזה, שתרחץ את הכלה קדם החפה. סא. לפי אכילותיו של אדם כן בניו ובנותיו. סב. מי שבניו מתים אל ישמש מטתו בחל, כי אם משבת לשבת. סג. דריכת הקשת בל"ג בעמר היא סגלה לבנים. גם התפילה שמתפללין לפני העמוד ... הצדיק לקלל את האדם, שלא יהיו לו בנים הגונים. עח. מי שהצדיק נעשה אכסניה אצלו, נתברך בבנים. עט. מי שמשתוקק לעשות איזה מצוה ואין זוכה לעשות אותה, על ידי זה יזכה לבנים, וגדלתו מוריש לבניו, ובניו יזכו לעשות המצוה ... חלבה הסגלה לזה שיתאבל בעלה על ירושלים. פט. מכות בנים בא על ידי שוא, גם המקום גורם. צ. מי שמשמח חתן וכלה, יזכה שתלד אשתו זכרים. צא. גם על ידי הזהרות נרות. צב. שנה שיש הרבה גשמים, סימן שנולדים ... על ידי זה הבנים מתים. צח. על ידי זנות אין מגדלים בנים. צט. שם אלוה שמירה לבנים. ק. מי שמשתדל שיהיה פרנסה לדורשי השם, על ידי זה יזכה שלא יצאו בניו לתרבות רעה. קא. על ידי אמונת צדיקים הבנים ...

... איזהו נדר, אין מקבלין תפילתו עד שישלם את נדרו. עד. מי שאין בו אמונה, אין תפילתו נשמעת. עה. מי שמשמח את הצדיק, תפילתו נשמעת. עו. צריך קדם התפילה לדבק את רוחו בבורא, ומחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפיו. עז. ...

... שרוצה לעבר על הים, יוליך עמו איזה צפור ואיזה דג הים, וזה סגלה לעבר את הים בשלום. ב. ומי שמשמח את עצמו בשמחת חתן וכלה, כשיוצאין מן החפה, אינו נזוק בדרך. ג. בשעה שבעלי עגלה מטריחין את עצמן בעגלה ...

... אלו בני אדם הנוסעים לצדיק, אף על פי שאין מקבלים תורה ממנו, מקבלים שכר על הנסיעה. כה. מי שאינו משמש תלמידי חכמים, חיב מיתה. כו. הצדיק יכול להעלות מתים למדרגה גדולה. כז. בהליכה שהולך אצל תלמיד חכם, בזה הוא ... לפסק לזה גן עדן ולזה גיהנם. נה. טוב לבלות זמן רב, בשביל שעה אחת, שיתקרב לצדיק. נו. כשנתמעט לאדם משמשיו, ידאג מיום המיתה או מדבר אחר. נז. יש נאה דורש, ואף על פי כן אינו מכון אל האמת. נח. ... חביבים מדברי תורה ומדברי נביאים, וצריך לשמע ולצית אותם אף על פי שאין מראין לך שום מופת. סא. מי שמשבח את הצדיק, ינוחו ברכות על ראשו. סב. הצדיק שבעיר כל דבריהם עליו מטל. סג. מתר לצדיק לשמש עם מי שהוא שונה הלכות, כשהוא מלמדו איזהו דבר חדש. סד. מי שמביא את עם הארץ לקרב תחת כנפי ... הצדיק, כדי שידחה בזה את הרשעים, שישארו ברשעותן. קמו. על ידי מחלקת על הצדיק שוכחין את התורה. קמז. השבח שמשבחין את הצדיקים, כאלו משבחין את הקדוש ברוך הוא. קמח. עיר שהיא צית את הצדיק, אין מלחמה נשמעת בה ואין ... על ידי זה גורמים זווג בין קדשא בריך הוא ושכינתה פנים בפנים. ואין ירידה אחריו. קסא. על ידי שבח שמשבחים את הצדיקים. מפילים את הרשעים נפילה גדולה קסב. הצדיק נסתלק בעוון כשוף ונאוף. קסג. הנואפים לרב הם מתנגדים על ...

ספר המידות - ענוה א. מי שמשתף את עצמו בצרות ישראל ומתפלל עליהם, על ידי זה בא לענוה. ב. על ידי אמת יזכה לענוה. ג. על ... זוכר אותו. כ. על ידי ענוה הקדוש ברוך הוא עושה לו תאותו. כא. אין העולם מתקים אלא על מי שמשים עצמו כאין. חלק שני א. סגלה לבנים להקטין את עצמו. ב. על ידי גאוה רבה נבעל כאשה. ג. האדם ...