... למקום אחר וכל הדבורים שמדברים בתורה ותפילה, הם בבחינת העלאת מיין נוקבין כידוע "בורא ניב שפתים שלום" וזה עקר תקון הבריאה, כמו שכתוב: "עושה שלום ובורא את הכל" כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה [על ידי שבירת כלים כידוע] ... חוזר ומחדש ומתקן העולמות הנפולין כנ"ל וזה בחינת: "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלין הניצוצות, ונעשה שלום שזהו עקר תקון הבריאה כנ"ל על כן צריכין לדבר רק דבורים קדושים, ולא דברים אחרים כדי להעלות הניצוצות הנ"ל, לתקן כל העולמות ... ברור הניצוצות, נעשה בכל יום עד ביאת המשיח עד שיתקים: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" כי עקר תקון הניצוצות, הוא בבחינת רגלין כי תורה ותפילה הם בחינת עמידה, שהוא בחינת רגלין 'תורה', כמו שכתוב: "ואתה פה עמד ... לבחינת: "ועמדו רגליו ביום ההוא" וכו' [וזה בחינת שותא דינוקא וכו' עין לעיל, זה איני מבין כלל] כי קדם התקון, דהינו קדם שמוציא הניצוצות אל הדבור דקדשה אזי הם בבחינת: "צולע על ירכו" שהוא בחינת פגם הרגלין ואחר כך ...

... ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה ... שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים שהזהיר מאד לחדש בתורה ואמר שהוא תקון גדול מאד מאד על העבר ואמר שאפילו דבור אחד לבד כשזוכין לחדש הוא גם כן טוב מאד כי הוא תקון גדול מאד גם אמר שהוא טובה לנשמת אבותיו, שכבר נסתלקו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסד - צדקה היא תקון הברית צדקה היא תקון הברית כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדשה למקום שצריך להשפיע והוא סלק ההשפעה משם והמשיכה, חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על ידי הצדקה שעל ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים ... כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין במקום אחר [לעיל בסימן ל"א ובסימן נ"ד] שמבאר גם כן שצדקה הוא תקון הברית.

... על ידי לשון הקדש בבחינת 'לשון נופל על לשון' כנ"ל שהרוח שטות נתבטל על ידי רוח הקדש וזה בחינת תקון הברית שהוא בחינת רוח הקדש בבחינת "ולא קמה עוד רוח באיש" וזה: "ויסגר בשר תחתנה" לא נצרכה אלא למקום החתך הינו חתוך הדבור וזה: "ויבן" עשאה כאוצר שעקר עשיה ותקון של לשון הקדש תולה ב"יראת ה' היא אוצרו" כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא" וזה: כאוצר של חטים הינו היראה הוא אוצר שבו תלוי עשיה ותקון של 'חטה' כ"ב אותיות של לשון הקדש וזה בחינת: "אלהים דבר בקדשו" שדבור הקדש תולה ב"אלהים ירא". ויוסף על ... פי המדבר אליכם" בלשון הקדש על כן כתוב בו: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו" רוח אלהים הינו תקון הברית בבחינת "ולא קמה עוד רוח באיש" כי בלשון הקדש תלוי תקון הברית בבחינת "מכאן שנאסר להם עריות". כי זה בלא זה אי אפשר להיות הינו תקון הברית ושלמות לשון הקדש הם תלויים זה בזה וזה: "ורעה זונות יאבד הון" אל תקרי 'מהונך' אלא 'מגרונך' [בפסיקתא ... ובזיונות שהוא תולה ב'הונך' הינו בגרונך שהוא שלמות לשון הקדש כנ"ל ושם יוסף על שם שלמות לשון הקדש שהוא תקון הברית בבחינת: "אסף אלהים את חרפתי" כי בו תלוי כבוד כי אין בשת אלא במקום עריין כנ"ל ונחש שהוא ... על סדינו' כי על ידי שלמות לשון הקדש נצולין ממקרה לילה כנ"ל כי על ידי שלמות לשון הקדש זוכין לתקון הברית כנ"ל כי עקר שלמות לשון הקדש הוא על ידי תרגום שהוא בחינת תרדמה ושנה דהינו על ידי שמבררין ... הקדש כנ"ל "עשי דברו לשמע בקול דברו" שהצדיק עושה הדבור וכו' כנ"ל וכשהלשון הקדש בא מלמעלה עדין הוא חסר תקון כי עדין צריך להעלות הטוב מן התרגום וזהו סוד כונת מילה כמו שמובא במדרש שאלת המינין על מצות מילה. איך יברא הקדוש ברוך הוא דבר המחסר תקון ? אך הוא על כונה זו, הינו כנ"ל שהלשון הקדש שהוא בחינת תקון הברית הבא מלמעלה הוא עדין חסר תקון ועקר תקונו למטה בזה העולם על ידי שאנו מעלין הטוב שבתרגום ומשלימין את הלשון הקדש כי עקר התקון של כל הדברים נשלם למטה בזה העולם דיקא שזהו בחינת שלמות לשון הקדש, על ידי תרגום שאף על פי ... בחינת מה שמבאר שם במדרש התרוץ על שאלת המינין הנ"ל בענין מצות מילה איך יברא הקדוש ברוך הוא מחסר תקון כנ"ל שהשיבו שם: כל דבר צריך תקון התרמוסין צריכין לבשל וכו', אף האדם צריך תקון וכו', עין שם הינו כנ"ל שהשם יתברך ברא כל הבריאה בשביל האדם הבעל בחירה שהוא דיקא יתקן כל הדברים על ידי ברור הטוב שבעץ הדעת שעל ידי זה משלים ומתקן כל הדברים שבעולם ועל כן צריכין לתקן תקון המילה בחינת תקון הברית בזה העולם דיקא שזהו בחינת שלמות לשון הקדש על ידי תרגום דיקא שהלשון הקדש הבא מלמעלה אין לו ... מילה ו"מל" גימטריא שבעים בחינות מדורה של שבעין כוכבין הנ"ל שנתמלל ונחתך ונתבטל על ידי מצות מילה שהוא בחינת תקון הברית כנ"ל עין בכונות והבן ולהעלות הטוב מן התרגום הוא על ידי תקון השגגות שצריך לתקן כל מה שחטא בשוגג, והבן ומי שיש לו שלמות לשון הקדש יודע לפשר חלמין שבתרדמה כמו ...

... הרהורי זנות עם גויה. ג. על ידי גנבה מפסיד את הדעת. ד. הגנבה מזיק לעינים. ה. על ידי אמירת תקון חצות נצול מגנבים. ו. מי שיש לו צער גדול בנים, יקרא בכל יום מעשה בראשית, גם על ידי הקריאה ...

... אלו הרשעים הגדולים כשנכנסים להצדיק האמת ההכנעה בעלמא שהם מכניעין עצמן קצת לפניו לילך אליו ולכבדו מזה בעצמו נעשה תקון גדול מאד במקום שנעשה כי לפי גדל רשעתם הגדולה מאד כשהם מכניעין עצמם הכנעה בעלמא לפני הצדיק האמת. מזה נעשה תקון גדול מאד כי ישראל אומרים בכל יום כמה פעמים כי גדול ה' מכל אל הים ולא נעשה מזה רעש ...

... ונתחרט וכו' והיו באים עליו חרטות תמיד על המעשה הרעה והעולה הגדולה שעשה נגד חברו פעם אחת חלם לו שהתקון שלו הוא, שישליך את המלוכה וילך למקום שעיניו ישאו אותו, ובזה יתקן חטאו ולא רצה לעשות כזאת אך היו ...

... כל אדם לומר. כל העולם לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך ...

... הדעת, הינו עצבות על ידי זה בא רע מזל, ועל ידי רע מזל מדת הדין שולט. ג. פרשת חשן תקון לדינים. ד. כשיש לאדם צער, יתן צדקה, והצדקה הוי כמו שנותן שכר לדון, ועל ידי זה הדינים נמתקים, כי ... שמקשר את עצמו בלילה למדת אמונה, נמתק מעליו הדין. מד. על ידי גאוה נסתלק החסד למעלה. מה. על ידי תקון חצות נמתק הדין. מו. כשתהיה נעור כל הלילה, בזה אתה נצול מדינים. מז. על ידי הצרות שבאין על אדם, ...

... על ידי זה: 'עושה דברו לשמע בקול דברו' שעושין הדבור שהוא נשמע ונתקבל ג. וזה בחינת בגדים לבנים הינו תקון הדבור שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת בגדים לבנים כי צריך לשמר מאד את הבגדים שלא יבזה את הבגדים ... ופרטים רבים בכל לאו ולאו בכן צריך לתקן כלליות הגידים שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" ואז, על ידי תקון הברית שהוא כלליות הגידין נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר ונמשך להם לבנונית ועל שם זה נקרא כלליות הגידין שהוא ... לכל פרט ופרט כפי צרכו ואפילו למקומות הצרים והדקים כי יש מקומות צרים ודקים שאי אפשר לבוא לשם שום תקון כי אם על ידי תקון הכללי שהוא זורק לבנונית ותקונים גם למקומות הצרים והדקים בבחינת: "והיה שדי בצריך" ששדי ויורה תקונין לכל מקומות הצרים ועל שם זה נקרא ברית: 'זהר הרקיע' כי קדם התקון אזי הרקיע הוא בבחינת: "יגלו שמים עוונו" ואחר התקון, אזי מזהיר ומטהר את הרקיע בבחינת לשון של זהורית שהוא מלבין עוונותיהן של שס"ה לאוין ומשפיע לבנונית בשס"ה גידין ... עת יהיו בגדיך לבנים' כי כל הלבנונית נמשך מן המח בחינת: 'ונוזלים מן לבנון' 'מן לבונא דמחא' ועל ידי תקון כלליות הגידין נתרומם המחין בבחינת: "כנשר יעיר קנו" נשרא דא רוחא שהוא כלליות הגידין בחינת: "ולא קמה עוד רוח ... בחכמה ואם לבינה וזה בחינת 'תינוק יונק משדי אמו' 'תינוק' הינו המחין דקטנות שהוא יונק ונגדל מקטנותו, על ידי תקון הכללי שהוא שדי ויורה כחץ וזה: אמו, דא כנסיה כמו שכתוב: "אל תבוז כי זקנה אמך" ששם נתכנסין ונכללין כל התקונים. וזה עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הינו על ידי תקון הברית על ידי זה עקר ההתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים בבחינת: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי" 'נשרא' זה תקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל הינו תקון הברית על ידי זה דיקא, "ואבא אתכם אלי" שנתקרבו אליו יתברך כי עקר ההתקרבות להשם יתברך הוא על ידי תקון הברית כנ"ל ה. ובזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת: "לחם מן השמים" הינו על ידי תקון הכללי, שהוא תקון הברית שהוא בחינת: "דרך הנשר בשמים" וזה: "והמן כזרע גד הוא" 'זרע גד', דא טפה חורתא הינו בחינת: 'ונוזלים מן לבנון' שזה בחינת תקון הברית שבזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת מן בחינת: 'לחם מן השמים' כנ"ל כי פרנסה שהוא בטרחא ובכבדות הוא מחמת שלא תקן תקון הכללי שהוא תקון הברית כי מאן דזרק פרורין דנהמא, עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא וזה "לא תאכלו על ... כי פרנסה תלוי בבחינת בגדים לבנים וזה: "לאכל לשבעה ולמכסה עתיק" ויעקב שהמשיך לבנונית בבחינת: "מחשף הלבן" על ידי תקון הכללי כמו שכתוב: "ראשית אוני" נאמר בו: "יושב אהלים" הינו בחינת שמים כמו שכתוב: "וימתחם כאהל לשבת" הינו בחינת: ... של זהורית' שמלבין עוונותיהן והדמים של שס"ה גידין בבחינת: "אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" ו. וכל זמן שלא תקן תקון הכללי והשכינה היא בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" בחינת דם נדה אזי הדבור אסור בבחינת: "נאלמתי דומיה" שמאלו הדמים נעשה בבחינת 'דומיה' כי עקר הדבור תלוי בתקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל וזה בחינת: 'בתר דשכיב רבי שמעון הוה אמר חד לחברה: אל ... פיך לחטיא את בשרך' כי רבי שמעון היה קשת הברית בחינת: "ויגד לכם את בריתו", הינו כלליות הגידין וכשאין תקון הכללי, אזי הדבור אסור בבחינת: 'נאלמתי דומיה', בחינת: 'אל תתן את פיך' כנ"ל ומי שהוא מדבר אז כשאין תקון הכללי הוא עובר על: "לא תלך רכיל בעמך" והוא "הולך רכיל מגלה סוד" אבל ביומוי דרבי שמעון, הוה אמר חד לחברה: 'פתח פיך' כי כשיש תקון הכללי שהוא קשת הברית, אזי הדבור מתר כי הדמים כבר נתתקנו בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' בבחינת: 'בכל עת ... אזי רועשים כל צבאיו, כי כלם תלויים בו ואזי השכינה נופלת חס ושלום בבחינת: "סכת דוד הנופלת" ועל ידי תקון הכללי שמעורר המחין כנ"ל וממשיך לבנונית להגידין בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים' אזי נתרפאת מחולאת הנפילה ואז: "נפלה ... הדמים כי הצדקה הוא בחינת כלליות הגידין בבחינת: "זרעו לכם לצדקה" בבחינת 'זרע גד' הוא טפה חורתא שעל ידי התקון הזה נתרומם המחין בבחינת: 'מחא חורתא ככספא' ועל שם זה נקרא משא ומתן להורות שיש בו תקון לבחינת בגדים הנ"ל, לבחינת דמים הנ"ל 'משא' זה בחינת: "כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני" שהם השס"ה ... בחינת מלך הכבוד הנ"ל 'כבד', הינו בחינת הדמים שהכבד מלא דם, שהוא בחינת דם נדה הנ"ל 'ומתן', הוא בחינת תקון הכללי שהוא הצדקה בחינת: "מתן אדם ירחיב לו" בחינת קשת הברית שהוא הצדיק בחינת: "צדיק חונן ונותן" וזהו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה. 'בפיך' זו צדקה, שאז הדבור מתר י. והנה הכלל שצריך לתקן תחלה 'תקון הכללי' ועל ידי זה ממילא יתקן הכל בפרט ואף שתקון הכללי הוא גבוה ומרומם יותר מתקון כל דבר בפרט עם כל זה מחמת שתקון כל דבר, תלוי בהמח דהינו להמשיך לבנונית מן המח בבחינת: 'ונוזלים מן לבנון' ולרומם המח אי אפשר כי אם על ידי תקון הכללי בבחינת: 'כנשר יעיר קנו' כנ"ל על כן צריך לילך מתחלה אל המדרגה היותר עליונה מזה דהינו תקון הכללי כדי לתקן ולרומם המח ועל ידי זה נתקן הכל ממילא כנ"ל וזה פרוש: האי גברא דאזל בעי אתתא, ... מאי חזא דאזל להיכא דמדלי מנה הינו כשרוצה לטהר את המלכות מהדמים הוא הולך אל המדרגה היותר עליונה הינו תקון הכללי שהוא למעלה מאשה יראת ה' בחינת: "צדיק מושל ביראת אלהים" כי הצדיק שהוא בחינות תקון הכללי הוא למעלה והוא מושל ביראת אלהים שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' וזהו: שקל סכתא ... שפרש רש"י הינו בחינת דברי תורה כמו שכתוב: "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות" דצה לתתא הינו בחינת מדרגות התחתונות כשאין תקון הכללי בחינת: בתר דאסתלק רבי שמעון, שאז הדבור אסור ולא עאל הינו שלא היה אפשר אז לדבר דברי תורה כנ"ל דצה לעלא ועאל הינו בחינות ביומוי דרבי שמעון שהוא קשת הברית שהוא תקון הכללי שאז הדבור מתר הינו שהראה להם שאי אפשר לתקן הדבור כי אם על ידי שבח הצדיקים שהוא תקון הכללי להדבור והוא הדיןכל הדברים אי אפשר לתקן כי אם על ידי תקון הכללי כדי להרים את המח שמשם נמשך כל הלבנונית כנ"ל וזה: האי נמי אתרמיא לה בת מזלה הינו בחינת ... בחינת 'ונוזלים מן לבנון' הינו שתפס להם לדגמא את הדבור והראה להם, שאי אפשר לתקן כי אם על ידי תקון הכללי והראיה, כי בימי רבי שמעון היה הדבור על תקונו ובתר דאסתלק נאמר: 'אל תתן את פיך' וגו' וזהו: 'דצה לתתא' וכו' כנ"ל וכמו כן כל הדברים צריך לתקן על ידי תקון הכללי השיך לו כגון משא ומתן על ידי צדקה וכן כלם צריך לתקן כל דבר על ידי תקון הכללי ...