ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ... משה למרום, אמרו מלאכי השרת מה לילוד אשה בינינו אמר להם: לקבל תורה בא אמרו: אשר תנה הודך על השמים וכו' אמר הקדוש ברוך הוא למשה: החזר להם תשובה אמר: אני מתירא, שלא ישרפוני בהבל פיהם אמר לו: אחז ... ז. אך צריך לזהר מאד מהתמנות כי זה הזוכה ליראה, יש לו השתוקקות להתמנות כי 'מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין' ומחמת שדבריו נשמעין, הוא משתוקק להתמנות אבל צריך לשמר עצמו מאד מהתמנות כי ההתמנות מפסיד השפעת הנבואה ... והשרים מקבלים מהעליונים מהם, גבוה מעל גבוה עד שכלם מקבלים משרש הכל, שהוא דבר ה' כמו שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ועל כן כשזוכין לתפילה אין צריכין לרפואת העשבים כי התפילה היא בחינת דבר ה', שהוא שרש הכל וזה בחינת נביא, ראשי תבות: בדבר יי שמים נעשו כי האלף הוא רקיע, המבדיל בין מים למים [פרוש ועל כן תבת שמים היא במקום הא' שבתבת נביא כי הא' היא רקיע וכו' כנ"ל] כי על ידי נבואה זוכין לתפילה, שהיא בחינת ... ואחד נדמה לו כאמתו כי זה הבעל תפילה הוא בבחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל הכחות וכל צבא השמים כלם מקבלים ממנו ועל כן כל צבא השמים וכל השרים העליונים, כל אחד ואחד נדמה לו כאמתו הינו שהוא נושא חן בעיניהם וכל אחד ואחד נדמה לו ... כי עזותם נופל לפניו כי כשזוכה לתפילה שהיא בחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל השרים העליונים וכל צבא השמים כלם מקבלים כחם ממנו אזי הם כלם בחינת לווין אצלו בבחינת: כל כוכביא לווין דא מן דא וכו' נמצא שכלם הם בחינות לווים עד השרש העליון, שהיא דבר ה' שהוא בחינת הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול שכל צבא השמים וכל הכחות כלם הם בחינת לווין ממנו בבחינת: "וצבא השמים לך משתחוים" שכל צבא השמים הם משתחוים ונכנעים לשרשם שהוא בחינת דבר ה', בחינת הבעל תפילה כנ"ל וצבא השמים לך משתחוים ראשי תבות מלוה כי כלם הם בחינת לווין זה מזה וזה מזה עד המלוה הגדול, שהוא בחינת ... הם בחינת לווין ממנו כנ"ל "כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם" שעל ידי בחינת נשיאות חן שהוא בחינת: 'וצבא השמים לך משתחוים', שכלם מקבלים ולווים ממנו שעל ידי זה נושא חן בעיניהם בבחינת: 'כל אחד ואחד נדמה לו כאמתו' ... השראת השכינה כגון בבית המקדש אין הכונה, חס ושלום, שנתצמצם שם אלקותו יתברך, חס ושלום כמו שאמר שלמה "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת שהיה שם דברים נאים כי בבית המקדש היה ציורא דעבדא ...