... על ידי הדבקות של אדם באין סוף ששם אין שנוי רצון, כי שם רצון פשוט ואחר כך נשאר בו רשימו מאחדות הזאת ואחר כך נעשה בבחינת ושוב אזי הרשימו מראה לדעת שידע שכלו טוב וכלו אחד. וזה שאמר משה לדורו "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוהים" כי ...

... האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי, שזו תכלית הידיעה שלא נדע. וזה עצמו קורה בבחינת רצוא ושוב ונשאר רשימו בבחינת ושוב, כדי שיהיה קיום למוחין וכולי. ונבאר: התבודדות היא מילה רחבה. אפילו תפילה היא מילה רחבה. עיקר התפילה ... ידע איש, אפילו משה לא ידע מעצמו). ולכן יש שם גם את בחינת ושוב, שבה השכל חוזר לעצמו, ונשאר רשימו מהביטול, ואז האדם ממשיך להתקיים. וגם כאשר האדם חוזר מהביטול, הוא לא חוזר לשכל אנושי, אלא לשכל הנקנה. ויש ...

... הצמצומים בבחינת המחלוקת שבין החכמים. ושם דייקא יש קיום לעולם. אך כאשר הוא חוזר בבחינת "ושוב", אז יש את הרשימו של המוחין מה"רצוא" ועל ידי זה הוא מתקן את המחלוקת שבין החכמים וכולי. ועניין זה של ביטול המוחין ברצוא ...

... נלכד בהתענוגים ועל כן תוכל הנשמה לחזר על ידי תענוגי הגוף למעלתה לתענוגים שלה וכן גם כן על ידי הרשימות שיש בהגוף על ידי הארות שהאירה בו הנשמה מקדם תוכל עתה לזכר ולעלות ולחזר למדרגתה וזה בחינת: "מבשרי אחזה ...

... נלכד בהתענוגים ועל כן תוכל הנשמה לחזר על ידי תענוגי הגוף למעלתה לתענוגים שלה וכן גם כן על ידי הרשימות שיש בהגוף על ידי הארות שהאירה בו הנשמה מקדם תוכל עתה לזכר ולעלות ולחזר למדרגתה וזה בחינת: "מבשרי אחזה ...

... "מה" של הצדיק, והיא השגה ברצוא ושוב. וגם הצדיק כאשר הוא חוזר למוחין בבחינת ושוב, אז גם הוא למרות הרשימו שלו מה"רצוא" שלו, הרי שגם הוא רחוק בתכלית הריחוק מהשי"ת, וזה גם אם הוא תיקן את חטא אדם הראשון ...

... הגלגל אחורה על ידי בחינת למעלה מהזמן. ** היינו כי מי שחטא בעבר בתאווה כלשהי ועדיין נשאר בו רושם ורשימו מהתאווה שהוא חטא בעבר, הרי שהוא עדיין לא נקי לגמרי מהתאווה. כי אבן לדוגמא, אין בה שום רשימו של תאווה כלשהי. ורק מי שנכלל בא"ס לגמרי ושכל התאוות שלו הופכות בכלל לזכויות ומצוות, רק הוא בעצם מתנקה ...

... בחינת ושוב של הצדיק, שאז הוא חוזר לישותו היינו למלכותו, ועל ידי זה הוא יכול להשיג את הא"ס עם הרשימו שנשאר אצלו מהביטול. כי בשעת ביטול לא"ס, המוחין מתבטלים לגמרי, ואז הישות של האדם מתבטלת לגמרי, ואז אין חיות ...

... שדי יענני (לשון המקרא איוב ל"א: "הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי") 'הן תוי שדי', הינו בחינת הרשימות של כל הצמצומים נמתקין על ידי שבאים בתוך שתיה, בחינת אבן שתיה הנ"ל וזה 'יענני', בחינת ההמתקה, בבחינת: "ישלח ...

... האין סוף, היא בחינת מה, והיא לא ניתת לדרוש, כי היא כולה שתיקה בלבד. 2 - ההשגה שיש לצדיק ברשימו שלו מה"ושוב" שלו מהביטול, ההשגה הזאת יש חלקים ממנה שצריך להסתיר אותם כדי שתהיה בחירה, דהיינו תורה שאפשר לדרוש ... האין סוף היא כולה שתיקה ולא נתנה לדרוש כלל, כי אין שם דיבור וכולי. 2 - החלק של השגת הרשימו שצריך לרמוז אותו בלבד, הוא התורה שנתנה לדרוש, דהיינו שהוא רק ברמז. 3 - והתורה שהצדיק מגלה היא התורה ...