... בשאול: "ובעתתו רוח רעה" ויש
רוח טובה כמו שכתוב: "רוחך טובה תנחיני בארץ מישור" והוא בחינת רוח נבואה, רוח הקדש אך כשהוא מערב טוב ורע, אינו יכול לקבל נבואות אמת ועל כן כתוב בשאול: "ויתנבא וכו' ... על הכלי הוא מקבץ ומלקט ביד את
הרוח טובה, רוח נבואה מתוך עצבות רוח וצריך להיות יודע נגן שידע לקבץ וללקט ולמצא חלקי הרוח אחת לאחת כדי לבנות הנגון הינו השמחה הינו לבנות
הרוח טובה, רוח נבואה שהוא הפך עצבות רוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן כדי לכון לבנות השמחה בשלימות. וכשהנביא שומע זה הנגון מהיודע נגן אזי מקבל ממנו רוח ... ביד על הכלי זמר על ידי זה מברר
הרוח טובה מן הרוח רעה שזהו בחינת רוח נבואה כנ"ל וכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה שהוא בחינת הרוח רעה, רוח שטות שרוצה לפגם ולבלבל את בחינת
הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח רוח נכאה, רוח רעה שהוא מבלבל את
הרוח טובה, רוח נבואה שהוא בחינת זכרון הנ"ל בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי הנ"ל ועל כן אין יכולין לקבל רוח נבואה, רוח הקדש כי אם על ידי שמחה, שהוא בחינת מנגן ביד כמו ... כראוי שהוא בחינת מה שמברר
הרוח טובה שהוא בחינת שמחה בחינת רוח נבואה מן העצבות רוח, שהוא רוח רעה כנ"ל כי כשאין הכלי שלם או שאינו יודע נגן, ואינו יודע לעלות ולירד בידו לברר
הרוח טובה מן הרוח רעה עליו נאמר: "כל רוחו יוציא כסיל" דהינו שמוציא כל הרוח בבת אחת ואזי בודאי אין נבנה הנגון כי עקר נעימת הנגון, נעשה על ידי ברור הרוח [שהוא האויר ... בחינת הנגון הוא על ידי ברור
הרוח טובה מן הרוח רעה וכשיוצא כל הרוח בבת אחת יוצא כמו שהוא מערב טוב ורע ואזי אין נבנה הנגון והשמחה, ואין נכנע המדמה וזה בחינת: "תצא רוחו ישוב לאדמתו" "לאדמתו", הינו ... מאחר שאינו יכול ללקט ולברר
הרוח טובה ויוצא כל הרוח המערב טוב ורע אבל כשיש לו בחינת יד הנ"ל המלקט ומברר בחינת
הרוח טובה מן הרוח רעה אזי מכניע המדמה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" כנ"ל כי עקר בחינת הנבואה, הוא מבחינת היד הנ"ל שמברר
הרוח טובה מן הרוח רעה ועל ידי זה מכניע המדמה שהוא בחינת רוח רעה המערב
ברוח טובה כנ"ל וזה שכתוב: "מי עלה שמים וירד, מי אסף רוח בחפניו, מי צרר מים בשמלה, מי הקים כל אפסי ארץ" זה בחינת המנגן כי זה המנגן, הוא עולה ויורד בנגינה כי צריך ... אפקיד רוחי" הנ"ל אזי הזמן לקבץ
הרוח טובה מתוך הרוח רעה הינו שאז עקר הזמן של ההתבודדות להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפני השם יתברך לשוח עם לבבו ולחפש
הרוח טובה, דהינו הנקדות טובות שיש בו עדין לבררם מתוך הרוח רעה שזהו בחינת נגון הנ"ל שעל ידי זה נשמר הזכרון כנ"ל דהינו שעל ידי זה זוכה לזכר תכליתו האחרון לעולם הבא ... שמחה כנ"ל בלילה, כי עקר ברור
הרוח טובה הוא בלילה שאז הוא פקדונות הרוחות כנ"ל וזהו: "עם לבבי אשיחה" כי על ידי בחינת נגון ושמחה הנ"ל על ידי זה נשמר הלב מכח המדמה כנ"ל ואז יכול לשפך לבו כמים לפני ... ולבקש למצא הנקדות טובות בחינת
הרוח טובה שבקרבו, כדי לשוב להשם יתברך על ידי זה כי עקר התשובה הוא, להכניע הרוח רעה, ולברר
הרוח טובה כידוע וזה בחינת קימה בחצות לילה כי כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה היה מנגן מאליו הינו שבחצות לילה אז נתעורר בחינות הנגון דקדשה ... מכנור של דוד שהוא בחינת ברור
הרוח טובה וכו' כנ"ל ועל כן אז הזמן להתגבר בעבודת השם לקום אז לעסק בעבודת השם לפרש שיחתו לפניו יתברך כי אז עקר הברור על ידי בחינת נגון בכלי הנ"ל שהוא בחינת כנור של ...