סיפורי מעשיות - מעשה יב - מעשה מבעל תפילה / מעשה בבעל תפילה... ושירות ותשבחות, וודויים והיו עוסקים בזה תמיד עד שהיו נמצאים גם באותן האנשים, שהביאם לשם שהיו ראויים גם כן לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך עד שהיה נותן לאחד רשות, שגם הוא יכנס לישוב לעסק בענין הנ"ל דהינו לקרב בני אדם להשם יתברך כנ"ל וכן היה הבעל תפילה הנ"ל עוסק בענין זה תמיד והיה מקרב בכל פעם אנשים ומוציאם מן הישוב כנ"ל עד שנעשה רשם בעולם, והתחיל הדבר להתפרסם כי פתאם נמלטו איזה אנשים ... כונתו היה מרמה אותם בדברים עד שלא היו מבינים כלל כונתו הטובה וכאלו אין כונתו כלל לענין הנ"ל, דהינו לקרב להשם יתברך ולא היה אפשר כלל להבין, שכונתו לזה אף על פי שבאמת כל עקר כונתו כשהיה מדבר עם בני אדם, היה רק לזה, לקרב להשם יתברך כנ"ל כי כל כונתו היה רק זאת רק כשהיה מבין, שאינו פועל אצלו היה מסבבו ומעקמו ומרמהו ... באחד מאנשיו שלפי מחו הוא צריך לעבודת ה', שיהא הולך מלבש במלבושי זהב, היה מספיק לו וכן להפך שלפעמים נתקרב אליו איזה עשיר, והיה מוציאו מן הישוב כנ"ל והיה מבין שזה העשיר צריך לילך בבגדים קרועים ונבזים היה מנהיגו כך הכל כפי שהיה יודע צרך הספקת כל אחד ואחד היה מספיק לו ואצל אלו האנשים, שקרבם להשם יתברך היה תענית או סגוף גדול ויקר יותר מכל התענוגים שבעולם כי היה להם תענוג מן הסגוף או ... לבוא אליהם וכן בהר השני וכן בכל ההרים עשו חזקת וכו' כנ"ל והעמידו שומרים ברחוק מן ההר, כדי שלא יתקרב להם זר והם היו יושבים שם, על ההרים, והיו מתנהגים במנהג הנ"ל והיו להם אלהות רבים דהינו לפי הממון ... הממון שיגזל אך אמרו שמאחר שהוא אלוק [דהינו העשיר בעל הממון הוא אלוק], הוא ישמר מגזלות ורציחות ותקנו עבודות וקרבנות, שיהיו מקריבים ומתפללים אל האלקות הנ"ל גם היו מקריבים בני אדם והיו מקריבין את עצמן אל האלקות הנ"ל, כדי שיהיה נכלל בו ואחר כך יתגלגל ויהיה עשיר כי עקר האמונה היה אצלם הממון כנ"ל והיה להם עבודות וקרבנות וקטרת שהיו עובדים בהם את האלקות הנ"ל [דהינו בעלי הממון הרבה כנ"ל] ובודאי אף על פי כן היתה המדינה ... כי היה אצלם כמו שמד מאחר שאינו מאמין כלל באמונתם דהינו בממון ונתיראו מאד מלפניו והתחילו לעשות עבודות ולהקריב קרבנות לאלקותם הנ"ל והיו לוקחים חיה [דהינו מי שיש לו ממון מעט, שהוא חיה אצלם] והקריבו לקרבן לאלקות הנ"ל וכיוצא באלו העבודות כנ"ל והגבור הנ"ל היה הולך ומתקרב אליהם בכל פעם והתחיל לשלח אליהם גבוריו מה הם רוצים, כדרכו כנ"ל והיה עליהם פחד גדול, ולא היו יודעים ... להם מפלה כי כשנסים השרים, אין מי שינהוג המלחמה ואזי אין תקומה במלחמה אך אף על פי כן אפשר שיתקרבו הנשארים למלחמה ויש להחרב הנ"ל, שני פיות, ויש להם שני כוחות שעל ידי חד אחד נופלים כלם ועל ידי ... לילך מאתם [כי אולי הגבור שבא עליהם הוא הגבור הנ"ל, שיש להבעל תפילה הכרות עמו] והגבור הנ"ל היה הולך ומתקרב ושולח בכל פעם שלוחיו עד שנתקרב ובא אליהם, ועמד חוץ לעיר ושלח להם שלוחיו ונתיראו מאד ובקשו מהבעל תפילה הנ"ל, שיתן להם עצה ואמר הבעל ... יותר בעניניהם בעבודתם, ככל הנ"ל והזמן שהגביל עמהם הגבור הנ"ל היה ממשמש לבוא ונתפחדו מאד ועשו עבודתם הנ"ל והקריבו קרבנות וקטרת ועסקו בתפילות שלהם שהיו מתפללים לאלקותם הנ"ל ונסכם ביניהם שהם מכרחים [לקים עצתם הראשונה דהינו] לשלח אל המדינה ... והשתחויה כי זהו אלוק על כל אלהים, לפי דעתם [הסכלה והנבוכה, שהיה אצלם עקר האמונה הממון והעשירות כנ"ל] אך קרבנות לא הקריבו שם [כי לפי דעתם הנ"ל שהוא אלוק על וכו', בודאי היו מקריבים את עצמן לאלוק כזה, אך וכו'] כי כשיצאו אלו השלוחים הזהירו אותם שבדרך לא יהיו מקריבים קרבנות כי חששו שאם ירצו בדרך להקריב קרבנות לא ישאר מהם כלום כי אולי ימצאו איזה אוצר בדרך אולי ילך אחד לבית הכסא וימצא שם אוצר [והוא ... אליו, ולא ישאר מהם אחד על כן הזהירו את השלוחים [הינו בני המדינה הזהירו את השלוחים] שבדרך לא יקריבו קרבנות כלל על כן לא הקריבו אלו השלוחים קרבנות לזה הממנה הנ"ל אבל זה היה ברור אצלם, שהוא אלוק על כל אלהים מאחר שיש לו עשירות עצום ורב ... [שהוא הממנה של המלך הנ"ל, שקבלו אותו בני המדינה הזאת לאלוק] שקדם שיהיה סדר מתקן ונכון במדינה לא יקריבו קרבנות כלל [כי באמת זה הממנה של המלך היה צדיק גדול כי היה מאנשי המלך הנ"ל שהיו כלם צדיקים גדולים ... המדינה אך עדין לא היה יכול להשיב אותם מדרכם הרעה אך צוה לעת עתה שעל כל פנים לא יקריבו קרבנות] והתחילו בני המדינה לבקש מאתו אודות הגבור הנ"ל שעמד עליהם וגם הממנה ענה: אפשר הוא זה הגבור [הידוע לו] ...