... תוך דבורי תורה ותפילה אין להם שום צרוף וחבור והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו וכשמכניסם אל הדבור דקדשה הוא מצרפם ומחברם, שזהו בחינת שלום כי על ידי הדבור דקדשה של תורה ותפילה נעשה העלאת מיין נוקבין, שעל ידי זה נעשה שלום כנ"ל שעל ידי זה נתתקנין ונתחדשין כל ... ההוא" וכו' [וזה בחינת שותא דינוקא וכו' עין לעיל, זה איני מבין כלל] כי קדם התקון, דהינו קדם שמוציא הניצוצות אל הדבור דקדשה אזי הם בבחינת: "צולע על ירכו" שהוא בחינת פגם הרגלין ואחר כך כשמוציאם אל הדבור, ובונה מהם דבור דקדשה זהו בחינת: "ויבן את הצלע" שמתקן בחינת צולע על ירכו 'לוי הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע', זה בחינת 'צולע על ...

... ולמד משניות ואמר קדיש והדליק נר בשבילה. ובבקר קרא גם כן מנין לחדרו שישב שם ופרס על שמע בעצמו ואמר ברכו וקדשה ואחר כך כל הקדישים של ובא לציון ותפילה לדוד ופטום הקטרת ועלינו. ואמר כלם ... כך למד משניות ואמר עוד קדיש דרבנן ואמר אחר כך שמימיו לא פרס על שמע וזה היה פעם ראשון אצלו שאמר ברכו וקדשה לפני התבה ועוד יש בזה דברים בגו ונראה לי לפי תפיסתנו אז כי הקטנה הנ"ל היה ... נשמת אמו הקדושה זכרונה לברכה כי אמו היתה צדקת גדולה ופעם אחת שמעתי מפיו הקדוש בפרוש שאמו היתה בעלת רוח הקדש, והדברים עתיקים. כי כל דברי רבנו זכרונו לברכה, ומעשיות שאנו מספרים ממנו, אין ...

... ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין ויש גבורות דקדשה שבהם ממתיקים הגבורות דקלפה והדבור הוא בחינת גבורות דקדשה כמו שכתוב: "וגבורתך ידברו" נמצא כשיאמר אני מאמין כנ"ל הוא גבורות דקדשה ובזה הוא ממתיק את הספקות שהוא בחינת גבורה דקלפה וזהו שאמרו בגמרא 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע' דהינו שבגבורות דקדשה ממתיק גבורות דקלפה וזהו שאמרו בגמרא: שמי שרוצה שלא יהיה רגזן יהיה דבורו בנחת נמצא שהדבור בנחת הוא אינו כל כך רגז והשתיקה משתק הרגז אבל הדבור בפה מלא הוא בחינת ...

... שיהיה לו אמנות הנ"ל שלא ישמע שום אחד מהשומעין מה שאינו לפי מחו והבנתו שאינו שיך לו כנ"ל כדי שלא לתן להם יניקה, חס ושלום ודע, שיש קלפה דקה, שסמוכה להקדשה שזאת הקלפה הדקה יכולה לינק אפילו מגוף התורה בעצמה אפילו אם אין בה ...

... קדמונים שזכה אדם לגלות לכל אחד ואחד בפרוטרוט הנהגת תעניתים לכל ימי חייו. ואף על פי שדבר זה גדול ועצום מאד זכה אחר כך למעלה והשגה יתרה, עד שלפי עצם קדשת מעלתו ומדרגתו שזכה אחר כך, שוב אין אנו צריכים להתענות אפילו התעניתים שגלה לנו בתקף קדשתו. ומי שיש לו מח בקדקדו יכול להבין מעט מעצם גדלתו על ידי זה והבן. ואמר שאם יהיה חל אחד מימים אלו בשבת או שאר ימים שאין מתענין בהם, יהיה ...

... כמה וכמה ימים ושנים שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה כי רואה עצמו שהוא מלא עדין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדשה אין מניחין אותו ונדמה לו כאלו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל ואין רוצה כלל ... עצמו לפל לגמרי, חס ושלום כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים וכיוצא בזה צריכים בהכרח לעבר בהם, קדם שנכנסין בשערי הקדשה וגם הצדיקים האמתיים עברו בכל זה ודע, שיש אחד שכבר הוא אצל הפתח של הקדשה והוא חוזר לאחוריו מחמת הבלבולים הנ"ל או שאזי כשהוא סמוך אצל הפתח אז מתגבר עליו ... לכנס לתוך הפתח ומחמת זה הוא חוזר לאחור, חס ושלום כי כן דרך הבעל דבר והסטרא אחרא כשרואה שהאדם סמוך סמוך ממש לשערי הקדשה, וכמעט שיכנס אזי הוא מתפשט עליו בהתגברות גדול מאד מאד, רחמנא לצלן ושמענו מצדיק ... השם יזכר זאת היטב וחזק עצמך מאד ועשה מה שתוכל בעבודת השם וברבות הימים והשנים תכנס לבטח בעזרתו יתברך לתוך שערי הקדשה כי השם יתברך מלא רחמים ורוצה בעבודתך מאד ודע, שכל התנועות וההעתקות שאתה נתק ...

... תקס"ה עשה נשואין לבתו מרים זכרונה לברכה בקהלת קדש וואלטשיסק. ובשבת שלפני החתנה שקורין פארשפיל שהיה בפרשת נח בראש חדש חשון היה מרקד כל היום כלו. ורקודין כאלו לא נראה ממנו בשום פעם כמותם כי אז היה מרקד כמעט כל היום. ... קדיש על אמי זכרונה לברכה. ואז אמר בהתורה יתגדל ויתקדש שמה רבא כנדפס בהראשי פרקים. וגדל השמחה שהיה אז אי אפשר לספר אשרי מי שראה זאת. באותו השבת שתה מעט יין מחמת שמחת הנשואין כנהוג והיה בשמחה גדולה ורקד הרבה כמעט כל היום ... וזאסלאב ודובנא ושאר קהלות. והיה אז גם כן בקהלת קדש בראד, ושהה בדרך זה בערך חצי שנה. ואין שום אדם יודע מה עשה בנסיעה זו. כי לא קבל שם ממון בנסיעה זו, גם ברב המקומות שהיה שם לא ידעו ממנו כלל, בפרט בבראד שנכנס לשם לבדו ...

... שכל עבודתם הוא כדי להשאיר ירשה לבניו ובאמת מי שאינו איש קדוש ורודף אחר תאוות ומניח ממונו לבניו הוא כמו מי שמלכלך עצמו בטנוף ולוקח טנוף ומכסה על הטנוף כי באמת ממון דקדשה הוא גבוה מאד ויש בו כמה בחינות גבוהות וקדושות עליונות מאד כמבאר במקום אחר אבל הממון של תאוות עולם הזה הוא מותרות שנשאר מן האדם מותרות, אחר שמלא תאוותו בעולם הזה והמותרות אחר כל תאוותיו הוא הממון שנשאר אחריו גם הבנים שאינם נולדים בקדשה, הם גם כן מותרות ממש כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ ומזה נתהוו הבנים, בחינת 'טפה סרוחה', סרחון ממש ובשביל זה ... השלום, אמר שבחר לו רק לזכות בצדקות שלו לחזות פני ה' ולהכיר הבורא יתברך וגם הבנים שהוא חפץ להשאיר כונתו רק בשבילו יתברך כדי להשלים, כביכול, צלם דמות תבניתו כי הבנים דקדשה הם גבוהים מאד וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה, כאלו ממעט את הדמות' כי כשבא ונולד בן בעולם, נולד ...

... עם כל בני ביתו כנהוג. ועל החתנה היתה אמו הצדקת מרת פיגא זכרונה לברכה. וראתה בעת החפה את הבעל שם טוב זכרונו לברכה כי היא היתה צדקת בעלת רוח הקדש וכל הצדיקים היו מחזיקים אותה לבעלת רוח הקדש ולבעלת השגה גדולה ובפרט אחיה הצדיקים המפרסמים הינו הרב הקדוש מסדלקיב והרב הקדוש מורנו רבי ברוך זכרונו לברכה כלם החזיקו אותה כאחת מן הנביאות. ואז באותה העת תכף אחר החתנה הנ"ל נשתדך רבנו זכרונו לברכה עם בתו מרת מרים זכרונה לברכה, עם הרב החסיד המפרסם מורנו ליבוש זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש וואלטשיסק. ובחזירתו מהחתנה הנ"ל עם כל בני ביתו הלך ונסע עמהם תכף לזלאטיפאליע ונכנס להעיר בלי שום ידיעה מאנשי הקהלה כי לא שאל את פיהם מקדם כלל רק שכר לו דירה שם וקבע דירתו שם ... וכו'. ואמר אז שהוא היה רוצה לעסק אז בתפילתו אודות [הינו מה שהאדונים לקחו המזיגה מיד המוכסנים] ואם אתם יודעים איך הסמך מם עומד כנגד דבר שבקדשה ואיך הוא מתגבר למנע ולבלבל ובא זה ועמד להתפלל ודחיתי אותו. ומחמת זה התרעם על רבנו זכרונו לברכה האיש הזה הנ"ל והלך ונסע לקהלת קדש שפליע והלשין על רבנו זכרונו לברכה בפני הזקן הידוע דשם עד שעשה מחלקת גדול על רבנו זכרונו לברכה. ומאז והלאה נתעורר המחלקת הגדול מאד עד שכמעט כל העיר כלה חלקו על רבנו זכרונו ...

... ואם לפעמים אינו זוכה בכל התפילה להתעוררות מה לעשות אם יזכה יוכל לדבר אחר כך איזה קפיטל תהלים או בקשה ותחנה אחרת בכונה הכלל, שהאדם צריך להכריח עצמו בכל הכחות לכל הדברים שבקדשה מאד בפרט לתפילה ואם אף על פי כן אינו זוכה, אסור לו לפל בדעתו כלל ויחזק את עצמו ויחיה את עצמו בכל מה דאפשר וכבר מבאר מזה הרבה בספרים הנדפסים ויזהר מאד ...