ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנו - מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש לב טהור ברא לי וכו' כי מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש ודוד המלך, עליו השלום, שהיה מעלתו גדולה מאד יסד מזה ספר תהלים וכן כל אחד לפי בחינתו הוא בחינת רוח הקדש כמו שכתוב: "לך אמר לבי", כמו שפרש רש"י: 'לך בשבילך ובשליחותך' "אמר לי לבי" שכל הדברים שהלב אומר הם דברי השם יתברך ממש והוא בחינת רוח הקדש וצריך לחדש תמיד, לבקש בכל פעם בתחנונים ודברי רצויים חדשים ולזכות לזה, צריך טהרת הלב וטהרת הלב הוא, על ... אשר יבא באש תעבירו באש" וכשיש לו טהרת הלב, אזי זוכה לדבר בכל פעם דבורים חדשים שהוא בחינת רוח הקדש וזהו לב טהור ברא לי אלהים אזי ורוח נכון חדש בקרבי שיזכה לחדש דבורים חדשים שהם בחינת רוח הקדש כנ"ל ולבוא להתלהבות וחמימות להשם יתברך, הוא על ידי תנועה כי תנועה מעורר חמימות, כמו שאנו רואין בחוש אם ... מבארים הקדמות אלו באריכות והכלל שתנועת השכל מוליד חם בלב דהינו על ידי שזוכה להשגת הדעת הקדוש על ידי קדשת השבעת נרות וכו' כמבאר שם על ידי זה זוכה להתלהבות הלב להשם יתברך, כמו שכתוב שם עין שם ועל ... שטות כנ"ל ועל ידי זה מטהר לבו כנ"ל ואז זוכה לדבר דבורים חדשים בכל פעם שמתבודד שהם בחינת רוח הקדש ממש כנ"ל]

... לבטל רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" 'שמעלת התענית לאכנעא לבא לאדבקא רעותא דלבא לקדשא בריך הוא' שעל ידי התענית נכנע ונחלש הלב ונתבטל כל הרצונות האחרים שלו מפני רצון הקדוש ברוך הוא לאדבקא ... תענו את נפשתיכם" הינו הרצונות כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא. ויהא רעותא דילהון בקדשא בריך הוא' וכו' כי נפש הוא בחינת רצון, והעקר להכניע הרצון וזה: "בעצם היום הזה" על ידי פנימיות העצמיות ...

... סיני' נמצא שהעזות פנים אין לו חלק בתורה כמו כן מי שהוא איש שפל ונבזה ואין בו שום עזות דקדשה, אין לו גם כן חלק בתורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין' כי צריך שיהיה בו עזות דקדשה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הוי עז כנמר' ועל ידי עזות דקדשה שיש בו, הוא מקבל עזות דקדשה מהשם יתברך והוא בחינת: "תנו עז לאלהים, אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם" 'תנו עז לאלהים' זה בחינת אתערותא דלתתא שעל ידי זה שיש לנו עזות דקדשה לעמד כנגד כל הקמים עלינו למנע אותנו מעבודתנו, חס ושלום ואנו מתגברין בעזות גדול כנגדם, שזהו עזות דקדשה על ידי זה אנו נותנין כביכול עז וכח למעלה, בבחינת "תנו עז לאלהים" ועל ידי זה נתעורר למעלה בחינת עזות דקדשה ונשפע עלינו, בבחינת "אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם" שהשם יתברך משפיע עלינו עזות דקדשה ונותן לנו עז ותעצומות, לעמד כנגד העזות דסטרא אחרא של כל העזי פנים שבדור שאי אפשר לעמד כנגדם, כי אם על ידי עזות דקדשה כי כשאין לו עזות דקדשה, בודאי יבטלו אותו המונעים מתורתו ועבודתו כי אין לאדם חלק בתורה כשאין לו עזות דקדשה כנ"ל וצריך לפלס דרכיו איך להתנהג עם העזות לבלי להיות, חס ושלום, עזות פנים, כי היא מדה רעה מאד כנ"ל ואף על פי כן יהיה לו עזות דקדשה ומדת הענוה הוא ענין אחר לגמרי ועקר מדת הענווה כשיהיה במדרגה שיוכל לכתב על עצמו כמו משה רבנו, עליו ...

... וכמה ימים ושנים שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה כי רואה עצמו שהוא מלא עדין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדשה אין מניחין אותו ונדמה לו כאלו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל ואין רוצה כלל בעבודתו מחמת שהוא רואה ... לפל לגמרי, חס ושלום כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים וכיוצא בזה צריכים בהכרח לעבר בהם, קדם שנכנסין בשערי הקדשה וגם הצדיקים האמתיים עברו בכל זה ודע, שיש אחד שכבר הוא אצל הפתח של הקדשה והוא חוזר לאחוריו מחמת הבלבולים הנ"ל או שאזי כשהוא סמוך אצל הפתח אז מתגבר עליו הסטרא אחרא והבעל דבר ... זה הוא חוזר לאחור, חס ושלום כי כן דרך הבעל דבר והסטרא אחרא כשרואה שהאדם סמוך סמוך ממש לשערי הקדשה, וכמעט שיכנס אזי הוא מתפשט עליו בהתגברות גדול מאד מאד, רחמנא לצלן ושמענו מצדיק אמתי שאמר שאלו היה אומר ... זאת היטב וחזק עצמך מאד ועשה מה שתוכל בעבודת השם וברבות הימים והשנים תכנס לבטח בעזרתו יתברך לתוך שערי הקדשה כי השם יתברך מלא רחמים ורוצה בעבודתך מאד ודע, שכל התנועות וההעתקות שאתה נתק ונעתק בכל פעם איזה מעט ...

... אבל מאחר שנולד במזג רע כזה הוא צריך לסבל מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע ואשרי לאדם שנולד בקדשה ונמצא בספריהם קשיות על סדר הבריאה מה זכה הכוכב להיות כוכב, או המזל להיות מזל ומה חטאו הדברים השפלים ... התחתון ממנו אבל באמת הכל חוזר חלילה כנ"ל] וזה בחינת מה שמשחקין בחנוכה בסביבון כי חנוכה הוא בחינת הבית המקדש ועקר בנין בית המקדש היא בחינה הנ"ל בחינת גלגל החוזר כי בבית המקדש היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה כי השם יתברך השרה שכינתו במשכן ובבית המקדש שזה בחינת עליונים למטה וכן להפך כל ציורא דמשכנא הכל היה רשום למעלה וזה בחינת תחתונים למעלה שזה בחינת ... אצלו יתברך ? אבל באמת הראה השם יתברך להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו למטה במשכן ובבית המקדש, והבהמה עלתה לריח ניחוח וכו' וזה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה בחינת גלגל החוזר בחינת סביבון והנה כח היולי ... הבריאה כנ"ל שכלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה כנ"ל שזה מרמז בחנוכה שהוא בחינת חנכת הבית המקדש ששם היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שזה בחינת סביבון בחינת גלגל החוזר שנתהפך מבחינה זו לבחינה זו ומזו ... כי זהו עקר הגאלה שיהיה בחינת הנ"ל דהינו בחינה חוזרת חלילה הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שהיה בבית המקדש ועל כן כשיצאו ממצרים תכף בשירת הים אמרו: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" וכו' שבשרו על בנין בית המקדש כי זה עקר הגאלה שיהיה בנין בית המקדש ששם היא בחינת גלגל החוזר הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה [שזהו עקר התכלית] כי באמת כלו חד כי ... בחינת האותיות הנ"ל שהם הנג"ש ראשי תבות "ג'אלת ש'בט נ'חלתך ה'ר ציון" בחינת "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" בחינת הבית המקדש ששם היה בחינת גלגל החוזר שזהו עקר הגאלה כנ"ל ועין במאמר [לקוטי מוהר"ו תנינא ז] הנאמר בחנוכה זה המתחיל ... מקץ" "כי מרחמם ינהגם" וכו' שם מבאר גם כן מענין עליונים למטה ותחתונים למעלה ומענין חנוכה שהוא חנכת בית המקדש עין שם וזה בחינת מקיפים הנאמר במאמר הנ"ל הינו בחינת גלגל החוזר דהינו סביבון הנ"ל היא בחינת מקיפים שמקיף ...

... שנסע לארץ ישראל. ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן ע"ח בלקוטי תנינא עין שם. ואמר שאינו יודע כלל ונשבע בשבת קדש, ואמר בזו הלשון "אני נשבע בשבת קדש" הינו על ענין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשו. ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה ... אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבדות שעושין בשביל איזה עבדא שבקדשה, אין שום תנועה ולא שום מחשבה נאבדת כלל, והכל נרשם למעלה לטובה. אשרי כשזוכין לקפץ ולדלג על כל המניעות ... החלונות כי היה עומד כנגדו. ואמר על זה הגן אני אומר. ענה ואמר אין אתם יודעים גדל יקרת מעלת קדשת זה הבית החיים דפה, כי הוא יקר וקדוש מאד. וכן כמה וכמה פעמים היה מדבר עם כמה אנשים והפליג ...

... ידו בוא יבוא כל ההשפעות והברכות לישראל וכונתו יתברך שמו בזה כדי שיוכל כל אדם הישראלי לדבר דבורים של קדשה לפני השם יתברך ומה הוא קדשה ? חכמה. כי חכמה נקרא קדשה כנודע וזהו כשאדם מדבר בתורה ותפילה בחכמה ושכל ומבין ושומע מה ידבר, נקרא קדשה ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה כי נבנה מזה מחין, שהיא חכמה והדבור, שהוא בחינת ירושלים "בונה ירושלים ה'" ... ישראל, רוצה לומר מי שהיה נדחה מבחינת ישראל ואחר כך כונס ונחזר לעניננו שעל ידי השלום יכול לדבר דבורים בקדשה ובטהרה כנ"ל והשלום הוא מחבר תרי הפכים כנ"ל, הינו חסדים וגבורות הינו הויות שהוא חסדים, כמו שכתוב: "יומם יצוה ... דמלכותא דינא' . ולכן גם כן נאמר ביוסף: "ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" . "שאו ידיכם קדש" וקדש הוא ראשית וראשית הוא חכמה מחא . "צדק יקראהו לרגלו" וצדק הוא הדבור ודבור הוא בחינת גבורות, כמו שכתוב ... התורה גם כן 'לעמו יתן' הינו 'ותקבלון אלפן חדת' [נראה באור הענין כי על ידי השלום יכולין לדבר דבורים בקדשה כי השלום מחבר תרי הפכים חסדים וגבורות שזהו בחינת יוסף, בחינת מסירת נפש על קדוש השם כנ"ל ועקר הקדשה הוא חכמה ומחין דקדשה, כי חכמה נקרא קדש כידוע כי קדש הוא בחינת ראשית כמו שכתוב "קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ה" כי כל ראשית הוא קדש בכל מקום וראשית הוא בחינת חכמה, כמו שכתוב "ראשית חכמה" וכשאדם זוכה לדבר דבורים קדושים של תורה ותפילה ומכניס כל מחו וחכמתו ודעתו בתוך הדבורים דהינו שמקשר מחשבתו היטב להדבורים ומבין ושומע מה שהוא מדבר זהו בחינת קדש ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה וזהו בחינת שלום, שהוא בחינת התחברות חסדים וגבורות כי הוא מחבר ומקשר החכמה ... ואת רגלו" כי יוסף הוא כלול מבחינת ידין ורגלין שהם בחינת החכמה והדבור כי ידין זה בחינת חכמה בחינת קדש, כמו שכתוב: "שאו ידיכם קדש" ורגלין זה בחינת הדבור וכו' כנ"ל על כן צריכין לעסק בתורה ובעבודת השם במסירת נפש ובפרט בשעת התפילה שעקר ... השם נתעורר בחינת שלום, בחינת יוסף כנ"ל ועל ידי זה יכולין לדבר דהינו לקשר המחשבה אל הדבור, שזה עקר הקדשה כנ"ל שזוכין לזה על ידי שלום כנ"ל וזהו: "בונה ירושלים ה'" ירושלים הוא בחינת הדבור וכו' כנ"ל ה' הוא בחינת מחין כנ"ל הינו לזכות לקשר המח אל הדבור שזהו בחינת "בונה ירושלים ה'" שהמחין בונין הדבור דקדשה זה זוכין על ידי "נדחי ישראל יכנס" זה בחינת מסירת נפש על קדוש השם שכל הנדחין מקדשת ישראל כשרוצין להעבירם על דת, חס ושלום אזי נתעוררין תכף ומוסרים נפשם על קדוש השם נמצא שעל ידי קדוש השם נכנסין כל הנדחין מקדשת ישראל לתוך הקדשה שזהו בחינת 'נדחי ישראל יכנס' ועל ידי זה 'בונה ירושלים ה'' כי קדוש השם הוא בחינת שלום שעל ידי ...

... שומעים גזרת השם ושולטים בארבעה האבות שהם השור והבור והמבעה וההבער משתפים עם המלאכים ועם בני אדם בגמול מברית קדש בורחים הנאמר בו המול ימול חובטים כבמקלות בצורותם המשנות חוברי חברים ומכשפים מכריעים אותם בהשבעתם בשמות המכונות התורה הקדושה ...

שיחות הר"ן - אות ס שיחתו הקדוש של רבנו, זכרונו לברכה בעת שארע מעשה בקהלת קדש ברסלב שנזוקה ילדה אחת בבית שחפרו בו ועשו בו בנינים חדשים גם כמה נפשות היו בסכנה גדולה אז שמעתי ...

... לומר האמת כי אם דבר אחד כמו שהוא אבל השקר הוא הרבה כנ"ל נמצא שאמת הוא אחד ועל כן קדשא בריך הוא ואוריתא וישראל כלא חד כי השם יתברך אמת ותורתו אמת וישראל אמת וכיון שכלם אמת, הכל אחד ...