... שעמדו סביבו היכן הם רומזים וביותר מרבי שמעון דבר הרבה שמעון היא צרוף עו"ו מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון זה רבי שמעון היה אחד מתלמידיו ... ומכלל דבריו הבנו שכל אחד כפי ענינו ומדרגתו ובחינתו כן יש לו איזה צרוף ורמז והוא יודע כל זה היטב לאמתו אמר שצרופי אותיות גדול מאד ואמר שהתורה ...

... אדם הם על עצמותיו כמו שכתוב: "ותהי עונותם חקוקה על עצמותם" וכל עברה יש לה צרוף אותיות וכשעבר איזה עברה, אזי נחקק צרוף רע על עצמותיו ועל ידי זה מכניס בחינת הדבור של הלאו הזה שעבר, בתוך הטומאה הינו שמכניס בחינת מלכות שהוא בחינת דבר אחד לדור הוא מכניס אותה בתוך העכו"ם, ונותן להם ממשלה למשל, אם עבר על דבור של הלאו לא יהיה לך אזי מחריב הצרוף הטוב של הדבור ובונה צרוף רע ונחקק הצרוף הזה על עצמותיו, ונוקם בו כמו שכתוב: "עונותיכם הטו אלה" וכתיב: "תמותת רשע רעה" ועל ידי ודוי דברים יוצא מעצמותיו האותיות החקוקים עליהם ונעשה מהם הדבור של הודוי כי הדבור יוצא מעצמותיו כמו שכתוב: "כל עצמתי תאמרנה" ומחריב הבנין והצרוף הרע ובונה מהם מלכות דקדשה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . בשעה שהלכו ישראל במדבר, היו עצמותיו של יהודה מגלגלין עד שאמר משה: "שמע ה' קול יהודה" שבקש ... הודוי נעשה כאלו התודה עכשו לפני משה ועל ידי זה נתתקן בחינת מלכות ונחרב הצרוף הרע שנחקק על עצמותיו ו. וזה בחינת החזרת המלכות לשרשה כי שרש המלכות הוא אש כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'למה טעה נבט ? שראה שיצא אש מאמתו' והתורה ... באש' תקונו על ידי אש הינו ודוי דברים לפני תלמיד חכם כנ"ל וזה לשון עברה שהצרוף של עברה עובר בתוך עצמותיו מעבר אל עבר ומצוה לשון התחברות כשעושה חבילות חבילות של מצוות אזי נתחברו שברי עצמותיו כמו שכתוב: "שומר כל עצמותיו" ז. וזה ...

... הסמ"ך מ"ם המשוטט סביב המכסה והמסתר הנ"ל, לשלט על האדם כנ"ל ואם, חס ושלום, מוצא מקום לשלט אזי מקבל יותר כח מזה השם כי נצטרף המ"ם להשם סא"ל הנ"ל ונעשה צרוף שמו סמאל על כן צריך להפסיק בין תבות אתה סתר לי, לתבת מצר כדי שלא לעשות צרוף שמו, חס ושלום ואזי כששולט על האדם, חס ושלום, ומקבל עוד כח מזה ...

... בפרשת ציצית כי ציצית בחינת הרוח חיים בחינת מארבע רוחות וכו' כנ"ל גם דבר אז מענין שתים עשרה שעות היום ושתים עשרה שעות הלילה שיש בהם שנים עשר צרופי הוי"ה בכל שעה יש צרוף אחר וכל שעה נחלקת לתתר"ף חלקים וכל חלק וחלק מתתר"ף חלקים יש בו גם כן צרוף השם וכל זה הוא בחינת רוח החיים שבהדפק [ולא זכיתי לשמע באור ענין זה היטב, גם שכחתי קצת מזה, והמשכילים יבינו] "רכב אלהים רבתים אלפי שנאן" 'אלפי' בחינת ...

... בחינת פסח פה סח שושנה היא אסתר, [שושנה גימטריא אסתר] נטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור, לשון חרות, בחינת חרות של פסח ועל כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק: "שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם" ...

... בתים, ארבע בונות עשרים וארבעה בתים וכו' כדאיתא בספר יצירה והבתים הם בחינת כי ביתי בית תפילה נמצא בכל פעם שנתוסף אבן אחת הינו נפש אחד מישראל נעשה צרוף אחר לגמרי ונתחדש הצרוף לגמרי ונעשים בתים חדשים ...

... מדת ענווה היא לבלי להחזיק עצמו לשום דבר ולהיות בעיניו אין ואפס ומאחר שאינם נחשבים אצלי כלל נמצא שאני ענו שלהם. [פרוש שמכל המפרסמים אני הענו שזה עושה זאת וזה זאת, ואני איני מחזיק מהם כלל נמצא שבצרוף כלם יש לי מדת הענווה ביניהם] אך את מי אני מחזיק יותר לאין את עצמי או אותם וכו' ואף על פי כן, הנראה שאת עצמו הוא מחזיק יותר לאין ואפס. וכן במשה רבנו ...

... התורה הצרך לבוא בנסיון בצרוף בתוך התאוה הכלליות של שבעים לשון הנ"ל ועל ידי שעמד בנסיון ושבר הקלפה שקדמה לפרי זכה לפרי הינו להתגלות התורה שהיא חכמה ובינה, ... וכו' נמצא שעקר הנסיון והצרוף שמנסין לאדם אין מנסין אותו אלא בניאוף שהיא כלולה משבעים אמות שהיא כלולה מסוד אחר, אל אחר "כן נפשי תערג אליך" וצועק שבעין קלין ... פשוטים ולפי האדם כן נעשה הצרוף אם הוא אדם טוב, נעשה צרוף של ברכה ואם לאו, להפך וזה "לפניכם ברכה וקללה" דיקא כי לפני ה' עדין אין ציור לצרוף הזה אם הוא ברכה אם לאו וזה שהתמיה את עצמו בלעם על זה הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה ברך בקמץ גם לקחתי משמע ברצונו לקח ...

... בבית הבליעה של הנחש ועל ידי זה הוא מכרח להקיא ולהוציא הכל כנ"ל וזהו צרוף ויפלל ראשי תבות: והשלך לפני פרעה יהי לתנין כי צריכין להשליך מטה עז, שהיא בחינת התפילה הנ"ל להתנין בבחינת: "והשלך לפני פרעה יהי לתנין" שמשליכין בכונה המטה ... בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים" ים שברת ראשי תנינים ראשי תבות הוא צרוף תשרי ואז כשמחזיר קדשת הדעת שבלע, אז הדעת והמח בשלמות וזהו בחינת ראש השנה ראש דיקא בחינת תקון הראש והמח על ידי מטה עז הנ"ל וכשמוציאין מהסטרא אחרא מה שבלע אז ... שהוא מזונא דנשמתא שנתתקן על ידי כל בחינות הנ"ל, הוא בבחינת הראה כי צרוף הראה הוא סופי תבות ה' רעי לא אחסר "ה' רעי לא אחסר", זה בחינת מזונא דנשמתא וזהו: 'לא אחסר' בחינת: "כי אין מחסור ליראיו" הינו בחינת יראה, שהיא בחינת ריח, ...

... המחלקת כי חוזר ומהפך הצרופי אותיות של המחלקת להלכות כמבאר שם עין שם מה שכתוב שם שהצדיק לומד אלו הצרופין של המחלקת ועושה מהם צרוף הלכה וכו' עין שם וזהו בחינת מה שמבאר כאן ...