... מוהר"ן ח"א - תורה רלד - ספורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים הינו ממה שארע להם הוא דבר גדול מאד ועל ידי זה נטהר מחשבתו אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך דהינו שיכול להבדיל בין אור וחשך כמו השם יתברך כביכול כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע דהינו שיש כנגדו מעשיות של רשעים, שגם להם ארע כיוצא בזה כגון שמצינו שפינחס עשה דבר גדול שפרח באויר וכנגד זה יש מעשה של רשע, שגם בלעם פרח באויר וכן כיוצא בזה כי הרע לעמת הטוב וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחשך זה יודע גדל ההבדל וההפרש שבין מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים כי זה מסטרא דקדשה על ידי תפילתו כמו שכתוב באלישע: "ספרה נא לי הגדלות" הינו שעשה הנסים על ידי תפילה אבל מעשיות של רשעים הם על ידי תחבולות ... שיודע להבדיל בין אור לחשך הינו בין רע לטוב וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו' אבל יש לו אמונה שלמה שמאמין ההבדל שיש ביניהם כנ"ל גם זה יכול לספר מעשיות של צדיקים אבל צריך שתהיה האמונה אמונה שלמה ברורה מאד עד שעל ידי האמונה יהיה דומה לו כאלו רואה הדבר שמאמין בעינים ממש בחינת סתים וגליא כמובא במקום אחר [לעיל בסימן ס"ב] וזה שמובא במדרש: "להבדיל בין האור ובין החשך" 'אור אלו מעשיהם של צדיקים' 'חשך אלו מעשיהם של רשעים' הינו שמעשיות של צדיקים הם בחינת אור ולהפך מעשיות של רשעים הם בחינת חשך ומי שיכול להבדיל בין אור לחשך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל ועל ידי זה נטהר מחשבתו גם, נצול מצרות כי בלבול הדעת הוא בחינת מחין דקטנות ומזה באין צרות כי מחין דקטנות הם בחינת דינין וספורי מעשיות של צדיקים הם בחינת מחין דגדלות כמו שכתוב: "ספרה נא לי את הגדלות" בחינת המאור הגדול ועל ידי זה מטהר מחשבתו ממחשבות רעות שהם נמשכין ממחין דקטנות ועל ידי זה ממתיק הצרות והדינים שכלם הם מבחינת מחין דקטנות כנ"ל. גם צריך לידע איך לספר המעשה כי בכל מעשה יש צמצום וגם כשרוצה לטהר מחשבתו על ידי ספור המעשה של הצדיק נמצא שנעשה אצלו מהמעשה ומהספור שהוא דבור נעשה אצלו מחשבה ובודאי צריך שיהיה זה הצדיק שמספר ממנו גבוה ממנו כדי שיהיה מעשיות של אותו הצדיק, בבחינת מחשבה אצלו על כן צריך לידע ממי לספר ואיך לספר ואזי נטהר מחשבתו ויכול לעלות אל עולם המחשבה שזה נקרא עלית העולמות כי המחשבה גבוה מאד ומי שרוצה לכנס אל ...

... הוא ממשיך רוח החיים להחסרון כי עקר החסרון הוא הסתלקות הרוח חיים כנ"ל ועל כן על ידי האנחה משלים החסרון ב. אך מאין מקבלין הרוח חיים ? דע, שעקר הרוח חיים מקבלין מהצדיק והרב שבדור כי עקר רוח החיים הוא בהתורה כמו שכתוב: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הוא התורה והצדיקים דבקים בתורה ועל כן עקר הרוח חיים הוא אצלם וכשהוא מקשר להצדיק והרב שבדור כשהוא מתאנח ומאריך רוחה ממשיך רוח החיים מהצדיק שבדור שהוא דבוק בהתורה אשר שם הרוח וזהו שנקרא הצדיק: "איש אשר רוח בו" 'שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד' כי הצדיק ממשיך ומשלים הרוח חיים של כל אחד ואחד ... לבך, ימלא ה'" וכו', הינו כנ"ל ועל כן ישראל שהם מקבלין הרוח חיים מהתורה נקראים על שם צפון כמו שכתוב: "על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך" ג. אך רשעים הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז מאין מקבלין הם הרוח ... אף שלפי שעה הרוח גדול ותקיף בחינת מאריך אפה אך לסוף גבי דילה כנ"ל ועל כן נקראים ישראל "עניה סערה" כי הם עכשו תחת ממשלת עשו איש שעיר בחינת רוח סערה הנ"ל אך הדבוק בצדיקים מקבל הרוח חיים, שלמות החסרון מהצדיק והרב דקדשה ד. ועל כן "ואיש חכם יכפרנה" כי החסרון הוא מחמת עוונות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עון' כמו שכתוב: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" ועל כן הצדיק הממשיך רוח החיים ומשלים החסרון מכפר העון והוא מגדל רחמנות וחנינות מהבורא יתברך שמו שצמצם עצמו להיות הרוח חיים אצל הצדיקים דהינו שהם יקבלו הרוח חיים מהתורה והם ... שלש עשרה מדות . "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים" 'ארך אפים' הוא בחינת הרוח, שהוא מאריך רוחה בחינת אנחה על החסרון והינו "ורב חסד ואמת" כמו שאמרנו שמקבלין הרוח חיים מהצדיק רב דקדשה שהוא "רב חסד" הפך עשו רב דקלפה שהוא אדמוני תקף הדין והינו "ואמת" כי הצדיק מקבל הרוח חיים מהתורה שנקראת: "תורת אמת ... עשו שהם רב דקלפה וזהו: "נצר חסד" שחסד, בחינת הרב דקדשה נוצר וממתיק בחינת אלופי עשו רברבי עשו ועל כן "נשא עון ופשע" כי על ידי רוח החיים שלמות החסרון שממשיכין מהצדיק על ידי אנחה על ידי זה נתכפרין העוונות ... וממשיך הרוח מהרב שלו דקלפה והרוח שלו גדול בשעתו ועל כן "כל צורריו יפיח בהם", כנ"ל ויוכל להזיק לו, חס ושלום ועל כן לאו כל אדם יכול להתגרות ברשעים אם לא מי שהוא צדיק גמור וצדיק גמור הוא כשהוא בבחינת: "לא יאנה לצדיק כל און" דהינו שכבר גרש ובטל כל הרע שלו עד שבטוח שלא יארע לו שום מכשול עברה. והענין כי יש ארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר ולמעלה בשרשם הם ארבע אותיות הוי"ה ולמטה הם מערבים טוב ורע והצדיק גמור שהבדיל והפריש הרע מן הטוב לגמרי עד ... שיהיה לו צנור שיקבל דרך שם הרוח שלו להשלים החסרון והצנור הוא דרך המדה רעה מארבעה יסודות שהמשיך והגביר הוא הדרך והצנור שמקבל דרך שם הרוח חיים שלו להשלים חסרונו וכשהצדיק רוצה להשפילו הוא מכרח לירד להמדה רעה ההיא שהגביר עליו הרשע להכניעה ולקלקל הצנור ההוא של הרשע שמקבל משם החיות שלו ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור שאין בו שום רע למען לא יהיה כח להרוח סערה שהוא הרוח חיים של הרשע לשלט ולהזיק, חס ושלום, להצדיק בעת שיורד להמדה רעה של הרשע לקלקלה כי אין להרע שום תפיסה ואחיזה בהצדיק גמור ואין לו מקום לאחז בו [וגם מהמדה רעה ... ראשי תבות: אש, רוח, מים, עפר שהם כל הארבע יסודות שהם כלל כל המדות שצריכין לבררם בברור גמור עד שלא יהיה בו שום אחיזה משום רע שבשום מדה מהארבעה יסודות הנ"ל ואזי הוא צדיק גמור כנ"ל ואז דיקא כשמבדיל הרע מארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר אזי הוא משפיל רשעים עדי ארץ כנ"ל מה שאין כן צדיק שאינו גמור אף שאין לו שום עברה אף על פי ... רש"י: 'הירא מעברות שבידו' 'שבידו' דיקא זהו שאמרנו כי באמת אין לו שום עברה רק שהוא ירא עדין מעברות שבידו וכחו לעשות כי הרע עדין בכח כי לא זכה עדין לבחינת לא יאנה לצדיק כל און ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה, חס ושלום ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כנ"ל וזהו: "תחריש כבלע רשע צדיק ממנו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'צדיק ממנו בולע' 'בולע' דיקא כי הוא בולע אותו ממש באריכת הרוח שלו שהוא גדול בשעתו אבל צדיק גמור אינו בולע כי אין לבו נוקפו מחשש מכשול עברה כנ"ל כי כבר בטל הרע לגמרי מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות ועל כן זה הצדיק גמור וכל הנלוים אליו מתרים להתגרות ברשעים כי זה הצדיק יכול לירד לתוך כל הצנורות של כל המדות ...

... גם לעכו"ם שיהיה להם גם כן השגה באלקותו יתברך שמו אי אפשר להעשות כי אם על ידי צדיקי הדור כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים' כי עקר התפילה אינם יודעים כי אם צדיקי הדור כי יש בעלי גאוה שאינם רוצים שילכו לצדיקים ואומרים שהן בעצמם יכולים להתפלל ומונעים גם אחרים כשיש להם צער או חולה לילך לצדיקים עליהם נאמר: "השב אשת האיש" וכו' כי זה הבעל גאוה מכנה בלשון אבימלך אבי לשון רצון כי הוא רוצה למלך והינו אבימלך כי באמת צדיק מושל בתפילתו כמו שכתוב: "צדיק מושל" וכו' והוא מתגאה בעצמו שיכול להתפלל ויש לו הממשלה ועל כן מכנה בשם אבימלך כי הוא רוצה למלך ואומר: אנא אמלך וזה פרוש: "השב אשת האיש" אשת ראשי תבות "אדני שפתי תפתח" זה בחינת תפילה דהינו השב אשת, בחינת התפילה, להצדיק כי נביא הוא כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' ומשגר תפילה סדורה בפיו כדי שיהנה מתפילתו וזה: כי נביא הוא, לשון ניב שפתים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . "בורא ניב שפתים" אם שגורה תפילתו בפיו וכו' השב, ראשי תבות: הר שדה, בית זה רמז שתפילת הצדיק היא בשלמות שמעלה אותה מבחינת הר ושדה לבחינת בית כנ"ל אבל אלו הבעלי גאוה מעכבים תאוותו של השם יתברך ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם כי חושבים שהתענו וסגפו את עצמם, ובזה הם צדיקים אבל האמת אינו כן כי כל התעניתים שהתענו אין זה אלא כמו שק שיש בו חורים הרבה וכשמריקים את השק אף על פי כן נשארו בו החורים והגוף נקרא שק כמאמר התנא: שיננא, שרי שקך ... הגאוה שהיא העבודה זרה כמו שכתוב: "תועבת ה' כל גבה לב" העקר הוא על ידי התקרבות לצדיקים כמובא בתקונים 'בתרועה דאיהו רוחא, אתעביר אל אחר' וצדיק הוא בחינת רוחא כמו שכתוב: "איש אשר רוח בו" ועל ידו נכנע רוח גבוה, אל אחר ונעשה מאחר, אחד כי הוא קוצא דאות ד' שממנו ארבע רוחות כמו שכתוב: "כה אמר ה' מארבע רוחות באי ... וזהו בחינת: "לבו נשא את רגליו" הינו על ידי הרוח שבלב באים הרקודין הינו על ידי הצדיק שהוא בחינת רוח כנ"ל נתבטל הגאוה כנ"ל כמו שכתוב: "אל תבואני רגל גאוה" ונתבטל העבודת אלילים כמו שכתוב: "ורחצו רגליכם" 'זה עבודת אלילים' . וכשנתעלה הרגלין על ידי ... ואז נתבטל העבודה זרה, הינו הכפירות וזה בחינת: "ויהי ידיו אמונה" נמצא, שעל ידי הצדיק הינו בחינת רוח שבלב נתגלה הארת הידים והרגלים הינו בחינת רקודין והמחאת כף ונתבטל הגאוה והכפירות ונתרבה האמונה ואז נתקים: "רגלי עמדה במישור" שהוא בחינת אמונה כי המינות ... דא רוח מ"ם שהוא מארבע רוחות באי הרוח כי המ"ם היא ארבע רוחות שהיא בחינת רוח הצדיק דנשב בידין ורגלין כנ"ל וראש הרמח הוא הצדיק כי ממנו תוצאות הרוח כמו שכתוב: "איש אשר רוח בו" כנ"ל ואפקינהו, ואחרך אחרוכי אחרך, לשון חיים ואריכות ימים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'לא יחרך רמיה צידו' 'לא יחיה ... להו. ושמעת דאמרין: משה אמת ותורתו אמת שהן מודין על האמת. כי כשמתקרב את עצמו לצדיקים כדי לקבל מהם הרוח כנ"ל ועל ידי זה נשבר הגאוה והעבודת אלילים ואז מכירין אפילו אלו שהם מסטרא דמותא את גדלת הבורא יתברך שמו כנ"ל ואמר לי: כל שלשים יומין מהדרא להו ... ושכינתה ונמתקין הדינים ונסתלק חרון אף מן העולם והנה, כלל הדברים אלו שעל ידי הצדיק, שהוא בחינת הרוח אתעבר אל אחר, כפירות ועל ידי הרוח באים רקודין והמחאת כף כי על ידי הצדיק שהוא בחינת הרוח נתעלו הרגלין, ונתגלה הארת הידים, ונתרבה האמונה כמבאר למעלה ועל כן כתיב ביוסף, שהוא בחינת הצדיק "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" כי בלעדי בחינת יוסף, שהוא בחינת הצדיק אי אפשר להעלות ולהרים הידים והרגלים כנ"ל והנה, מכלל הדברים אתה שומע שנגלה הוא בחינת ידים ונסתר הוא בחינת רגלין בחינת מרדכי ואסתר ואף שנסתר הוא למעלה מנגלה עם כל זה ... האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה" כי זה ידוע שהקדוש ברוך הוא [מתאוה לתפילתן של צדיקים וצריך לילך אצלם שיתפללו עליו] עליהם אבל בעלי גאוה אין הולכים אל צדיקים לבקשם שיתפללו עליהם וגם אין מניחים שאר בני אדם שילכו אצל צדיקים שיתפללו עליהם כי אמרו אלו בעלי גאוה שגם הם צדיקים ויכולים להתפלל ואין צדיק בארץ יותר מהם ובזה הם נקראים בשם אבימלך אבי לשון רצון כמו "ולא אבה ה' אלקיך" וכו' ...

... - תמד - עבודת השם לגבי זה שלפני שהצדיק מגיע לגן עדן, לפני כן הוא עובר בגהנום. והעניין הוא: ... יש שכל כ"כ גדול וכולי... וזו העניין שהצדיק עובר בגהנום לפני גן עדן, כי גהנום הוא בחינת הירידה של הצדיק לפני שהוא זוכה להגיע לגן עדן, שהיא העלייה וכולי... ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רכא - על ידי שנותנין מעשר נצול משונאים על ידי שנותנין מעשר נצול משונאים כי השם יתברך מכסה אותו בידו ומצילו כי "האלהים יבקש הנרדף" 'ואפילו צדיק רודף את הרשע' וזה בחינת: "ובצל ידי כסיתיך" שהשם יתברך מכסה עליו בצל ידו ומצילו וכשהנרדף צדיק שהוא סמוך להשם יתברך אזי הוא ...

... שבין הצדיקים - מסירות נפש וממון אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=522 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כשיש אחדות בין הצדיקים , אין הצדקה מזקת כי על פי הטבע כשנותנין צדקה נחסר מאתו מה שנתן אבל על ידי האחדות שבין הצדיקים יוכל לתן צדקה ולא יחסר כלל וכן על ידי זה יכולים שיהיה להאדם מסירת נפש באמת ואף על פי כן לא יזיק לו וישאר בחיים נשאל: 1 - מהי האחדות שבין הצדיקים הזו? 2 - כיצד זה גורם לכך שיוכל לתת צדקה ולא יחסר ממונו? 3 - מהו ואיך הוא עניין המסירות נפש שמוסר את נפשו ונשאר בחיים? 4 - כיצד הקבצן שלא היו ... מגיעין לאבני שיש טהור וכאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה תשובה: המחלוקת שבין הצדיקים היא בחינת בריאת העולם כמובא. האחדות שבין הצדיקים היינו לכלול את אחרי הבריאה בלפני הבריאה. ואז הוא עולה אל מעל לזמן, ואין הבדל בין בכוח לבפועל, ואז יכול לתת ממנו ולא יחסר לו, כי אחרי הפעולה ... פי כן הוא גם יש ממש. ואת כל זה יכול להבין בשלמות, רק מי שזוכה לעבור בחלל הפנוי, ולכלול את הבריאה בלפני הבריאה ולתקן את המחלוקת שבין הצדיקים, ולמסור את נפשו ממש ולהשאר בחיים... ולכל זה זוכים רק על ידי ידיעת האמת בלבד. כי האדם הוא הדעת. והגלות והגאולה תלויות בדעת. וכאשר יודע את האמת ...

... החלומות שוא ידברו. ב. לחלום טוב תאמר בלשון תמיהה: וכי חלומות שוא ידברו והא כתיב: "בחלום אדבר בו". ג. הצנוע בבית הכסא חלומותיו מישבין עליו. ד. על ידי הדבור רע על איזה צדיק מת מראין לו חלומות מבהלין. ה. מי שרואה חלומות מבהלין, זה סימן לבן או תלמיד שיקדיח תבשילו ברבים. חלק שני א. מי שרוצה שיתקימו חלומותיו, יכתב אותם בפנקסו ואת ...

... בהמפורסמים של שקר, שרואים שעושים להם כבוד כזה ואינם מבינים מפני מה, ומתבלבלים בדעתם אם באמת הם מפורסמים או זה חלום. ואם אמת הוא כך, מדוע אינם משיגים שום דבר? ומתישבים בדוחק, שבאמת הם צדיקים, ומה שאינם משיגים מפני ששום צדיק אינו משיג ויודע. ובזה פוגמים באמונת ...

... הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו, שהצדיק הגדול בהדבור שהוא מדבר, נכללין בו כל הדבורים הצריכין אל כל ישראל וכל הדברים שצריך כל אחד מישראל וזהו: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ...

... קדישא יקירא אור הגנוז והצפון מורנו רבי נחמן זכר צדיק וקדוש לברכה ונקבר למחרתו ביום רביעי ... מי ימצאנו אות קצג אמר אלו הרשעים הגדולים כשנכנסים להצדיק האמת ההכנעה בעלמא שהם מכניעין עצמן קצת ... הגדולה מאד כשהם מכניעין עצמם הכנעה בעלמא לפני הצדיק האמת. מזה נעשה תקון גדול מאד כי ישראל ...