... בני אדם וכשיש חרון אף, חס ושלום הוא בחינות עשן שיוצא מנחיריו: "עלה עשן באפו" וזה העשן מזיק לפרנסה [שעל ידה מוציאין מכח אל הפעל כי על ידי שיש לו פרנסה ואינו נצרך לבריות זוכה לאמת בחינות עלמא דאתי בבחינות: "אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלקיו" שעל ידי זה מוציאין מכח אל הפעל כדלקמן] "כעשן לעינים": "עיני כל אליך ישברו" וכו' כי כעס מזיק לפרנסה כמו שמובא במקום אחר שכעס מפסיד העשירות [עין לעיל בסימן נ"ט] וצריך לשבר ולהמתיק החרון אף דהינו להמתיק העשן ולבררו עד שיהיה נעשה ממנו בחינת ... תנועות ושקרים בתפילתו בשביל בני אדם מאחר שהוא נצרך להם ואפילו מי שאין נצרך לבריות בשביל פרנסה כי מתפרנס משלו אף על פי כן יש שהוא נצרך לבריות בשביל כבוד, או בשביל דבר אחר דהינו שיש לו תאוה של כבוד וחשיבות וכיוצא נמצא שהוא נצרך לבריות, שהוא ... שנאמר: "ויקרא לו אל אלקי" וכו' כי יעקב בחינת אמת כנ"ל וזה האמת שהוא בחינות עלמא דאתי, תלוי בפרנסה כי כשיש לו פרנסה ואין נצרך לבריות, יוכל להתפלל באמת כנ"ל "אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלקיו" כי 'כששברו על ה' אלקיו', ואין נצרך לבריות, אזי 'אל יעקב ... לשום דבר יוכל לעמד בין אלפים אנשים להתפלל באמת להשם יתברך לבדו מאחר שאין נצרך לשום בריה לא לפרנסה, ולא לכבוד, ולא לשום דבר, רק "שברו על ה' אלקיו" וזה סוד: 'מעשה בחסיד אחד שהקניטתו אשתו והלך ולן וכו' ושמע שתי רוחות שמספרות זו עם זו' וספורם היה על אודות פרנסה, כמובא שם בגמרא 'שהקניטתו', זה בחינת החרון אף 'שתי רוחות' זה בחינת שתי רוחות הנ"ל הנעשין על ידי המתקת החרון אף דהינו כשמוציאין מכח אל הפעל כנ"ל וזה תלוי בבחינת פרנסה שעל ידה מוציאין מכח אל הפעל כנ"ל. ולא גלה יותר, איך כל התורה הזאת מרמזת במאמר זה ...

... לח. החשק שחושק האדם לעשות מצוה הוא סימן שיש לו יראה. חלק שני א. על ידי היראה והחסד נצול מאש וזוכה לפרנסה. ב. מקום ההוראה היא מועלת ליראה. ג. על ידי למוד "שלחן ערוך" באים ליראה. ד. על ידי ...

... מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף? breslev.eip.co.il/?key=188 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך ... והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת: "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו, ולא בשעת קטנות ואם היו נותנין לו פרנסתו תכף ומיד, לחם מזמן היה אפשר שיראה את המלך בשעת קטנות כגון בשעה שמקטין את עצמו ומחשב את עצמו שקפה של שרצים תלויה מאחוריו וכיוצא כנ"ל אבל עכשו שנותנין הפרנסה על ידי סיבובים נמצא שבאה בעתים מיחדים כי לכל סיבה צריכה עת מיחד, עד שתצא הפרנסה אליו ועל כן לא יבוא לראות את המלך בקטנותו, רק ביפיו כנ"ל כי אין נותנין לו הפרנסה תכף רק בעת מיחד באפן שלא יראהו רק ביפיו, בבחינת: 'מלך ביפיו' וכו' כי על ידי הפרנסה רואין המלך בעטרה כנ"ל ******** והשאלה היא פשוטה. בהנחה שהמלך זה השי"ת, ... אז אדרבה ואדרבה, מאחר שהשי"ת תמיד הוא המלך בלי קטנות וגדלות אלא רק תמיד גדלות, אז אדרבה היה ראוי לאדם שיקבל את פרנסתו תכף ומיד כאשר הוא מבקש אותה. אז מה פשר העניין הזה? * התשובה בפשיטות היא כדלקמן: מצד האמת השי"ת נותן לאדם פרנסה תמיד בכל מקום ובכל זמן, גם בלי שהוא בכלל מבקש. אלא מה? שהאדם מצד העוונות ... את השי"ת בשלמות. ז"א אילו היה ממליך האדם את השי"ת בשלמות, הרי שהוא תמיד היה רואה את המלך עם הכתר, ותמיד היה מקבל פרנסה בלי שום התערותא דלתתא כלל. כי המלך בוודאי שמצידו אין אצלו שינוי והוא ... והשגת האדם את המלך. וכל דברי רבי נחמן מברסלב בתורה הנ"ל, עניינם סובב סביב השגת האדם את המלך. דהיינו שעל ידי חיפוש הפרנסה של האדם, על ידי זה האדם עצמו עושה בירורים מסויימים, ועל ידי זה לבסוף הוא רואה את הכתר של המלך שכבר נמצא שם כל הזמן, ואז הוא מקבל את פרנסתו. כמו כן יש להבין, כי עניין הפרנסה שרבי נחמן מברסלב מדבר עליו בתורה הנ"ל, אין פירושו פרנסה של ממון כפשוטו, כי לזה יכול לזכות האדם גם בלי לראות את המלך עם הכתר. רבי נחמן מברסלב מדבר על פרנסת הנשמה ורפואתה, שזה כמובן העיקר והתכלית של האדם. ולזה זוכה האדם רק כאשר ...

... ג. בשעה שבעלי עגלה מטריחין את עצמן בעגלה ובסוסים תתפלל תפילת הדרך. ד. סגלה למי שהולך על הים, ישא עמו סיד וינצל. ה. מי שמכין פרנסה לצדיקים, מבטח שישמר אותו השם הן בדרך הן בים. ו. מי שרוכב על סוס, ... פחד בשעת שנה, אל תלך בדרך ביום. ו. הדרכים מביאים את האדם ללשון הרע, עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכת דמים, ואלו העברות מפסידין את הפרנסה . ז. הפסיעה גסה מבלבלת את המחשבה מלעין. ...

... שדוכים טובים הגונים. יב. הדן את בני אדם לכף זכות, יזכה לקבל את המועדים כנכון. חלק שני א. בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו, על ידי זה נופל לתפיסה. ותקון לתפיסה שיפרנס איזהו בעלי חיים. ב. כאב השנים בא על ידי אכזריות על בעלי חיים. ג. סגלה להסיר העצבות על ידי הרחמנות. ד. צריך לשמר את עצמו ...

... הרבה להרב הקדוש רבי ברוך זכרונו לברכה ועמד אז לפניו גם כן איש אחד מנעמרוב והיה עני גדול. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר להם העני הזה נתן לי יותר מזה כפי בחינתו ומדרגתו. כי הוא היה מפרנס עצמו ממלמדות וכאשר שמע בימי הפסח הקדושים [שאז זמן שכירות מלמדים] ... ומי יודע אולי יתעכב שם עד אחר שבועות ואם ישכיר את עצמו למלמד לא יוכל להיות אצלו על שבועות מחמת ביטול התלמידים זמן רב. ועל כן לא רצה להשכיר עצמו למלמד וישב כל הקיץ הנ"ל בלי שום עסק ופרנסה . נמצא שהתנדב לבו בשביל התקרבותו אלי יותר מהעשיר הנ"ל. אות שלח ...

... היא, עושה מריבה ביניהם. קט. הנרדף שמפיס את הרודף, על ידי זה נתעורר דין על הרודף. קי. המפרנס את שונאיו, על ידי זה נדון השונא בדין שרפה. חלק שני א. על ידי שדוברים על הצדיק, על ידי זה נתגבר הפילוסופיא בעולם וכן להפך. ב. יש מפרסמים ...

... וספר לו המעשה [הינו המשרת ספר להשני למלך המעשה ואמר לו] שאתה ישן זמן מרבה מאד זה כמה שנים ואני הייתי מתפרנס מהפרות והיה מצער עצמו מאד והלך לשם ומצא אותה והיתה מצטערת לפניו מאד כי אלו באת באותו היום, היית מוציא אותי מכאן ובשביל יום אחד אבדת אמנם שלא לאכל ...

... לישוב ולא היה לו מה לעשות, ונעשה משרת גם היא היתה הולכת ותועה וישבה עצמה, שתשב אצל הים והלכה אל שפת הים והיה שם אילנות של פרות, וישבה שם וביום היתה הולכת אצל הים, אולי תמצא עוברים ושבים והיתה מתפרנסת מהפרות ובלילה היתה עולה על אילן כדי שתהיה נשמרת מן החיות ויהי היום, והיה סוחר גדול מפלג מאד והיה לו משא ...

... אילן מכל שכן הפרדס כלו שגדלים בו כמה וכמה אילנות הינו נשמות. כי כל הנ"ל אינם נחשבים לכלום כענין המשל הנ"ל אות תסה אמר רצונו שכל אנשי שלומנו לא יהיה אחד מהם מלמד וכמה פעמים דבר מזה. גם אמר שטוב לענין פרנסה לדור בעיר גדולה. ואמר בדרך צחות שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום נמצא שכל אדם יש לו שעה. וכשעוסק במשא ומתן יכול להיות שבאותו השעה שיש לו ירויח ממון הרבה ...