... טובה גדולה כי הוא מועד שהלבנה מתכסה בו, שעל זה נאמר: הביאו עלי כפרה. והוא טובה גדולה להעולם כי על ידי זה אנו יכולין לבקש כפרה בראש השנה. עין כל זה בהתורה תקעו בחדש שופר, ויבן ה' את הצלע. המדבר משרשי נשמות הכלולים בכסא עין שם היטב כל התורה בלקוטי תנינא סימן א' כי הוא פרוש על המעשה הנ"ל. כי זאת התורה נאמרה בראש השנה שאחר זה הספור ...

... שצריכין להכות הראש בקיר הינו להכות הראש שהוא המח בקירות הלב, עין שם. אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזה בחינת: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" שהסב והמשיך ... ה' בלקוטי תנינא סימן ל"ט כי לכל דבר יש התחלה ותכלית וכו', עין שם היטב. ואפשר היתה כונתו ענין הנ"ל שצריכין לזכות לידע ולהשיג ענין הנ"ל שבההתחלה ...

... עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק ...

... לברכה במה יש לכם שיכות והתקרבות אצלי הלא אתם אצלי רק כמו נוצות שעל הבגד שכשנופח עליהם, מיד פורחין ונסתלקין מעליו. ואת זה רבי נחמן עשה כהשוואה בין האפיקורסים הגדולים באומן לבין התלמידים שלו. וכעין זה מובא בעוד מקומות, שאין מי שיבין באמת בדברי הצדיק, אלא מי שהוא ...

... המידות - ראיה חלק שני א. אין העין יכול לראות, אלא מה שנותנים לו רשות לראות, אפילו שיהיה הדבר לפניו, אינו יכול לראות עד שנותנים לו רשות מן השמים לראות. ב. חסרון הלבנה ולקותה ...

... זמן שתדע גדלתי. ואז גלה לי מענין הספר הנ"ל שיש לו שהוא הספר שזכיתי להעתיקו ואחר כך צוה לשרפו. ויש בזה הרבה לספר ומעט נרשם במקום אחר. ועין עוד השיך לזה בספר ימי נתן ...

... נמצא שעקר כחה מקלקול הראיה ואשרי שהוא לשון ראיה היא הפך ממנה וכן משכיל כי היא בחינת משכל, ומשכיל הוא הפך מזה וענין זה עין במקום אחר [לעיל בסימן יט] כי עקר כחה להחטיא את האדם במקרה, חס ושלום הוא על ידי לשון תרגום, שהוא בחינת משכיל על ידי תרגמן שהוא מערב טוב ורע לפעמים משכל ולפעמים משכיל עין שם וכן הללויה הפך הקלפה, ששמה לילית על שם שהיא מיללת ביללה תמיד והלל הפך יללה, כי אותיות הללי הם הפך ילל"ה והשאר לא פרש גם הטפה באה מהדעת שהוא בחינת חסד וגבורה כידוע ... חס ושלום ומי שזוכה לאמרם באותו היום, אין צריך לפחד עוד כלל מפגם הנורא של המקרה, חס ושלום, כי בודאי נתתקן על ידי זה [ועין ענין זה ב"לקוטי מוהר"ו תנינאבסופו] ...

... לזהר מאד לטבל באותו היום שיהיה האדם בלתי טהור ואפילו אם לא יוכל לטבל בבקר, על כל פנים יטבל באותו היום אפילו לפנות ערב כי צריכין לזהר מאד לטבל באותו היום דיקא [ועין בסוף ספורי מעשיות שאמר שטוב מאד לטבל תכף ומיד וכו' עין שם] אחר כך אחר שעברו קרוב לארבע שנים ומה שעבר באלו השנים יקצרו רבבות יריעות לספר וכבר היה לו החולאת שלו שנסתלק ממנו ... גמרו ולי עזר השם יתברך שזכיתי לעמד על זה בשלמות וענין תקון זה על ידי אמירת העשרה קפיטל תהלים הנ"ל הוא דבר חדש לגמרי חדוש נפלא כי הוא תקון נפלא ונורא מאד מאד [עין למטה] ומי שיוכל לילך למקוה ואחר כך יאמרם בודאי מה טוב אך אפילו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבל כגון שהוא חולה או שהוא ... וכל אחד הטוב בעיניו יעשה השומע ישמע, והחדל יחדל ואנחנו את נפשנו הצלנו ומה שהרב בעל המחבר "סדר תקון שבת" מביאם בשם ספר "עשרה הלולים" זה אינו. כי ידידי הקורא, עין נא בספר "תקון מועד", ותראה שמובאים שם בפרוש בשם רבנו הרב רבי נחמן זכרונו לברכה וכן בכמה ספרים יש שמובאים שם בשם ...

... ומי יכול לידע כונתו זה שלא היה רוצה שידפסו. ואף על פי כן לא יכלתי להתאפק והעתקתי קצת לפרקים אות תפ שמעתי בעצמי מפיו הקדוש שכשבולעין הרק הוא מועיל לנקיות אות תפא הלבנה באתה בקבלנא לפני החמה באשר שהחמה משמשת עקרה ביום ובימות החמה והיא צריכה לשמש בחרף, ובלילות ... וכמדמה שלא קדשו אותה אז כלל. אחר כך אמר רבנו זכרונו לברכה שצריכין לראות להקדים את עצמו להתחיל לקדש את הלבנה קדם שבעה ימים. וצוה לעין בפוסקים וראינו שרב הפוסקים מסכימים לקדשה מקדם כפי הדין מדינא דגמרא כמובא בטורי זהב ובמגן אברהם בסימן תכ"ו. ועין במשבצות זהב שם. פעם אחת נתאחרתי בקדוש הלבנה וצוה עלי שכאשר אראה מתוך העננים כפי מה שהיא, תכף כשאראה אותה אקדש אותה מיד וכונתו ... על חמרות כלל כי כיון שרואין אותה מתוך העננים כפי מה שהיא, מצוה לקדשה. [אמר המעתיק פשוט דרצונו לומר מתוך עננים דקים וקלושים כדינא ועין בסדור יעב"ץ] אות תפד שמעתי מפיו הקדוש שאמר שהוא יצר הרע גדול אצל הלומדים להמציא חדשות הינו מה שכל אחד רוצה דיקא להמציא דין חדש ...

... ישראל וזהו שכתוב: "אשה ריח ניחוח לה'" כי על ידי ריח הניחוח שמקבל השם יתברך מתפילות של ישראל נעשה בסוד אשה אם כן מהפנימיות נעשה חיצוניות [ועין לעיל בהתורה אור הגנוז, שם מבאר גם כן ענין זה] וזהו פרוש הפסוק, כי תעבר ...