... שמתוך שיחתו שהיה משיח ומספר עמנו הרבה מעסקי העולם. והיינו מדברים עמו כל מה שנזדמן לתוך פינו. ואחר כך זכינו לשמע ממנו תורה הרבה, והתורה היתה מעין כל השיחות שספרנו עמו. וזה היה שכיח מאד עד שהתחלנו להכיר בעינינו ממש שכל שיחתו היא כלה תורה. ...

... שעל ידו יכולין לעלות מארץ לשמים [כי אי אפשר לעלות לשמים, מחמת שאין יודעין הדרך ושם היה נרשם הדרך לעלות לשמים] והיה נרשם שם כל הדרכים שיש מעולם לעולם כי אליהו עלה לשמים בדרך פלוני, ... שצריכין להתפרד קצת והיו להם צורות, שהיו מצירין צורת שניהם והיו משעשעין עצמן באלו הצורות בעת שנפרדו אחד מחברו והצורות האלו היו מצירין איך המלך עם האוהב נאמן אוהבים עצמן ומחבקים ... הוא הגבור של המלך הנ"ל הוא בודאי גבור גדול מאד [נראה לי שכאן חסר קצת, ועין למטה בהסיפור בשפת האידיש] [כל זה השיב הבעל תפילה להאנשים הנ"ל] והם שמעו דבריו, ותמהו מאד והחזיקו את הבעל ... ענו ושפל ברך וכו' ובקשו להם בעל תפילה אחד ועשו אותו למלך עליהם [והמעין מאליו יבין, שכל הכתות הנ"ל כלם טעו מאד במבוכות גדולות מאד, רק זאת הכת האחרונה כונו האמת, אשרי להם] כל זה ספר ... רחוק מן התנור כמו שכתוב: "נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים" ועין שם כל הקפיטל הנ"ל שמדבר מענין כל המעשה הנ"ל "הוי הירדים מצרים לעזרה ועל סוסים ישענו ומצרים אדם ולא אל ... לפי טעותם סברו שהם כלם אלקות וסוסיהם הם מלאכים כמבאר לעיל בתוך המעשה עין שם וזה שסים הפסוק: "ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר" וכו' והבן "וה' יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר ויחדו כלם ... מלא רעים" וכו' "כצפרים עפות" וכו' הינו בחינת האריה הנ"ל והצפרים הנ"ל עין היטב לעיל בתוך המעשה והבן "כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו" וכו' "ונפל אשור בחרב לא איש וכו' ... חזקו וכחו ממנו כי סלעו פרושו חזקו [וזה בחינת כח השלישי של החרב הנ"ל] עין היטב: והבן. אחר כל זה סים הפסוק: "נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים" הינו התנור והאש הנ"ל כנ"ל ראה ...

... על זה. ויש בזה הרבה לספר ומעט מזה יתבאר במקום אחר. וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש צריך להשיב לאו אף על פי ...

... אלא כדי חיות הראוי לאותו מקום כדי שלא להשפיע יותר מהראוי להם כמו שכתוב בכתבי האר"י עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי הינו שימשיך שפע להקליפות כדי חיונו ולא יותר [עין ב"פרי עץ חיים" מבאר שם שצריכין להמשיך חיות להקדשה הנעלמת בתוך הקליפות אבל צריכין להמשיך החיות בצמצום גדול שזהו סוד כונות השכרות של פורים עין שם] אבל כשנפשטין האותיות מהקליפות אזי מקבלין אור רב מלעלא וזהו "עשי דברו לשמע בקול דברו" כשעושין ובונין להתורה שהיה מתחלה מפזרין ומפרדין בלשונות העכו"ם ... [על כן משכתיך חסד] וכו' הוא יומא דאזל עם כלהו יומין הינו המדות כי המדות הם צמצומים לאלקותו כדי שנוכל להשיג אותו על ידי מדותיו כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'בגין דישתמודעין לה' כי בלא מדותיו אי אפשר להשיג אותו ומחמת האהבה שאהב את ישראל ורצה שידבקו בו ויאהבו אותו עמו מזה העולם הגשמי הלביש את אלקותו במדות התורה וזה בחינות של ... הוא להמשיך כל החסדים עד החזה להאירם אל המלכות וצריכין לנענע הנענועים כדי להמשיך אור משרש החסדים שבדעת אל החסדים המתפשטים בגוף להוסיף עליהם אור גדול משרשם שבדעת וכו' עין שם ב"פרי עץ חיים" בשער הלולב וגם מבאר שם שהכונה בענין הכתוב: "יומם יצוה ה' חסדו" ולא אמר יום אלא יומם שהוא הולך עם כלם עין שם וכל זה מבאר בהתורה הנ"ל על פי דרכו הנורא של רבנו, זכרונו לברכה כי מבאר שם שעל ידי כפית היצר זוכה לגלות האהבה שהוא החסד שהוא יומא דאזל עם כלהו יומין ...

... כי איתא בספר יצירה שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים ארבע עשרים וארבעה בתים, חמש מאה ועשרים, שש שבע מאות ועשרים וכו' עין שם. והנני מבאר לך הכלל בזה כדי שתדע חשבון עצם רבוי הבתים בברור, ותבין גדלות הבורא יתברך ומעלת הקבוץ של ... לעולם שכל מה שנתרבה אות אחת נתרבו הבתים כפי כפולות כל מספר האבנים האלו הנמצאים עתה במספר כל הבתים שנבנו מהאבנים שהיו מקדם, והבן היטב. ועין בפרדס שם מבאר ענין זה. ודעת לנבון נקל להבין הטעם מי שיבין היטב מהות הצרופים, ואין להאריך בזה. ומזה תבין ... 558. 857. 71. ולמאן דאמר ערבא וערבא דערבא צריכין לכפל עוד שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ככל הנ"ל כמובן שם בפרוש רש"י ותוספות עין שם היטב עולה וזכר היטב שהם שבע עשרה אותיות [ספרות] שהוא מספר גדול ומפלג מאד אשר אין לשער כי הם יותר ... דערבא אף על פי כן כשמקרבין נפש אחת לקבוץ הקדוש של עשרים מישראל עולים הבתים בכפלי כפלים כמה פעמים יותר מכל עצם מספר רבוי הבריתות הנ"ל דק עין ותשכח על פי מה שכתבנו לעיל במספר העולה מהצרופים הנעשים משלש עשרה נפשות. ואחר כך תחשב ארבע עשרה פעמים ... בענין הבתים הקדושים של נפשות ישראל שהם בחינת שכנים שנתוספין על הקבוץ, כמו שמבאר על פסוק: "ובל יאמר שכן חליתי" בלקוטי תנינא סימן ח' עין שם היטב. שים לבך היטב ותשוב ותתפלא תסמר שערת ראשך וארכבותיך דא לדא יהיו נקשן מאימת גדלתו של יוצר בראשית, ... מי שזוכה לדבר עם חברו ביראת שמים עד שמביאו לידי מעשה שיעסק בתורה ובתפילה באמת ובתמימות עד שיתוסף גם כן על הקבוץ הקדוש, אשריהם אשרי חלקם. עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו. ובזה תוכל להבין מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה במשנה: "עתיד הקדוש ברוך ... "אלה הדברים" וכו'. גם שם מדבר מענין מלחמת עוג וכו' שזה בחינת אלה הדברים אשר דבר משה וכו' אחרי הכתו את סיחון ואת עוג וכו'] [ודע אחי המעין שבענין השיר חדש שיתער לעתיד המבאר במאמר זה שהוא בחינת הקול המשקה את הגן ששם גדלים כל הריחות והיראות שזה בחינת קול המוכיח הראוי שמוסיף ונותן ריח טוב בנשמות ישראל השומעין תוכחתו, שזה בחינת משיח בחינת ויהי למס עובד עין שם יש בכל אלה סודות עמקים וגבוהים מאד, סתרי נסתרות רזין דרזין נוראים מאד כמובן מרמזיו הקדושים בשעה ... הזה ספר מענין הנגון והשיר שיהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים, כמבאר במקום אחר. והמובן היה שזה שיך לבחינת השיר החדש המבאר במאמר זה. ועין עוד מזה בספר פרפראות לחכמה על מאמר זה ...

... בראה לשבת יצרה כי צריכין לישב את העולם, שיהיה מישב העולם מבני אדם דיקא דהינו מבני דעה שיודעין את השם יתברך וזהו גם כן מצות: "ומלאו את הארץ" שצריכין למלאות את הארץ בבני אדם הינו שכל אדם מצוה שידבר עם חברו ביראת שמים כדי להכניס דעת בחברו שזה עקר ישוב העולם שיהיה העולם מישב מבני אדם הינו מבני דעה, שיודעין את השם יתברך כנ"ל] על כן צריך כל אחד לעסק בזה להכניס דעת ויראת שמים בחברו שעל ידי זה נעשה חברו בחינת תלמיד אצלו ואזי כשימלאו ... אמנם, מי שרוצה לדבר עם חברו ביראת שמים כנ"ל הוא צריך שיהיה לו יראת שמים כדי שיהיו דבריו נשמעין אצל חברו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין' וגם כדי שיתקימו דבריו אצל חברו כי לפעמים מדבר אחד עם חברו ותכף ומיד עובר והולך הדבור מלב חברו, ואינו מתקים אצלו כלל על כן צריך ... אצל חברו נמצא, מי שרוצה להכניס דעת בחברו הוא צריך שיהיה לו יראת שמים, כדי שיהיו דבריו נשמעין וכדי שיתקימו דבריו אשר אין חליפות למו, ולא יראו אלהים הינו כשאין נשאר דעתו אחריו על ידי בן או תלמיד שזה בחינת חליפות כנ"ל זה ... שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי הם הם רב טוב הצפון וטמון וסתום מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וזה בחינת שפע הכתר כי כתר ... ומקים בבחינת מה, בחינת 'איה מקום כבודו' ועולם התחתון הוא מקים בבחינת" מלא כל הארץ כבודו [ועין לקמן [סימן ס"ח], שם מבאר גם כן ענין זה בבאור יותר קצת והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש לו שני הבחינות הנ"ל דהינו שידע איך לדבר ... בסימן ה] זה בחינת השגת הבן, שהשגתו בחינת מה, בחינת: מה חמית וכו' שזהו בחינת שנה, בחינת: "עין לא ראתה אלהים זולתך" ורוח החיים שבתוך הראה זה בחינת מקיפים הנ"ל בחינת: "סובב סובב הולך הרוח" בחינת: "ורוח על פני יחלף" בחינת אור ... כנ"ל יג. ועל כן כשמעינים ומדברים מאיזה חדוש שחדש החכם שבדור אזי נופל יראה על זה שמדבר ומעין בהחדוש כי כשחוזרים את החדוש, אזי נתעורר ונתגלה ים החכמה שמשם מקבל המלכות את הפרנסה ואזי בא בחינת המלכות להמשיך פרנסה ועקר היראה ... היראה של החכם שחדש זה החדוש כי הכל תלוי ביראה כי צריך שיהיה לו יראה, כדי שיהיו דבריו נשמעין וכדי שיתקימו דבריו כנ"ל ועל כן כשחוזרים את החדוש שאזי בא בחינת המלכות לקבל משם פרנסה ומלכות הוא בחינת יראה כנ"ל ועל ידי זה נתעורר יראה של החכם הנ"ל על כן נופל יראה על זה שמעין בהחדוש וזה פרוש: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו באין בספינה. והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור. נזדעזע רבי יהושע, וננער רבי ... אליעזר זה בחינת בן שהשגתו בחינת מה, בחינת מה חמית וכו' בחינת: 'כי לא יראני האדם' בחינת: "עין לא ראתה אלהים זולתך" וכו' כנ"ל וזה בחינת רבי אליעזר כי אליעזר ראשי תבות: עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה וכו' שזה בחינת בן כנ"ל רבי יהושע זה בחינת תלמיד שהשגתו הוא בחינת 'מלא כל הארץ כבודו', בחינת: "ואראה את ... ששם מתגלין אורות המקיפים וזה בחינת ספינה, לשון ספון וטמון בחינת המקיפים שהם ספונים וטמונין מעין כל [כי הם בחינת: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, כנ"ל] "היתה כאניות סוחר" לשון סחור סחור בחינת מקיפים שהם בחינת ספינה כנ"ל וזה והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור כי השגת רבי אליעזר שהוא בחינת בן, הוא בחינת שנה בחינת 'עין לא ראתה' וכו', בחינת מה, בחינת: 'מה חמית' וכו' כנ"ל אבל השגת רבי יהושע שהוא בחינת תלמיד, בחינת דרי מטה הוא בחינת נעור, בחינת: ... שהם כל התענוגים והשעשועים של עולם הבא כנ"ל ופרעה זה בחינת יובל, כמובא בזוהר דכל נהורין אתפרעין ואתגלין מנה [והשאר לא באר] וזה בחינת קבורת משה שהוא בחינת המקיפים, שהם טמונים מעין כל וזה: 'עליונים נדמה להם למטה ותחתונים נדמה להם למעלה' הנאמר בקבורת משה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה זה בחינת כל הנ"ל, ...

... מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ממדרגתו חס ושלום וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שרצו למנות גם את שלמה המלך עליו השלום וכו' עד שבא דוד ונשתטח לפניהם ...

... לברכה: 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם' ובאיזה ענין יוכל לעורר השפע בעולם ? ביראה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין' ויש שני מיני יראה האחד, יראה עליונה שבאה לאדם לפעמים מתי שתרצה ועל יראה כזו אין ...

... כמבאר במקום אחר כי פגם החטא בנפש והנפש הוא בחינת הדבור, בבחינת: "נפשי יצאה בדברו" ועל כן צריך להתודות בדבורים דוקא לתקן ולבנות פגם הדבור, כמו שכתוב: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" ועין במקום אחר ועל ידי שנתקן ונבנה הדבור על ידי ודוי דברים על ידי זה נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה ...

... אבל עכשו אני יודע שאני צריך לנסע לקאמיניץ ולא אתמהמה הרבה כי אם כנ"ל כי באותו הלילה היה אצלי הבעל שם טוב זכרונו לברכה ואז הודיע לי להיכן לנסע, הינו לקאמיניץ. ונסע מיד לקאמיניץ ומה שעשה שם נעלם מעין כל חי ועדין לא נודע לשום אדם ...