... על פי שהוא מתפלל בכונה באמת שמעתי מאחד ששמע מפי רבנו זכרונו לברכה שלפעמים נותנין לאחד עשירות גדול וכל העולם מתקנאין בו ורודפין אחר הממון והעשירות ומבלים ימים ושנים על זה והכל מחמת קנאה והסתכלות שמסתכלין על זה שנתעשר ...

... כפול וכו' כמובא בתקונים שהוא עולה כלו ע"ב ועל אלו הנימין יתנגן השיר הזה שלעתיד כשיחדש את עולמו בבחינת: "עולם חסד יבנה", שאז יתער שיר פשוט וכו' וזהו בחינת חוט של חסד הנ"ל, הנאמר במוכיח הראוי הינו בחינת החוט הנעשה מהנימין הנ"ל שעליהם יתנגן השיר הזה כשיהיה חדוש העולם, בחינת "עולם חסד יבנה", כנ"ל וזהו: 'מושכין עליו חוט של חסד' זה בחינת ההמשכה, שמושכין ופושטין את הנימין כדי לנגן עליהם ... את כל הכבד הזה" וזה בחינת: 'אוי לי שהחרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתי את בני לבין אמות העולם' 'החרבתי את ביתי' זה בחינת פגם התפילה כמו שכתוב: "כי ביתי בית תפילה" 'ושרפתי את היכלי' זה בחינת פגם ... אזי אין זוכים לבחינת נשא עון ואז הצדיק מכרח לקבל על עצמו יסורים בשביל ישראל ואין נצולים מחולאת רק העולם אבל לא הצדיק, חס ושלום, כי הוא מקבל יסורים בשביל ישראל בחינת: אכן חלינו וכו' אבל כשהם זכאים ותפילתם ... בחינת ה דהששי, הנאמר במעשה בראשית כמו שכתוב: "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה שכל העולם היה תלוי עד ששה בסיון, שקבלו ישראל את התורה כי עקר חדוש העולם דהינו לידע שהעולם מחדש והשם יתברך ברא את העולם ברצונו הוא תלוי באמונה כי על ידי שכל אי אפשר להבין חדוש העולם ועל כן האפיקורסים כופרים בזה מחמת שאי אפשר להבין זאת בשכל כי עקר חדוש העולם הוא רק על ידי אמונה כי אנו מאמינים בה' שהוא יתברך ברא את העולם מחדש כי באמת חדוש העולם היה על ידי בחינת אמונה כמו שכתוב: "וכל מעשהו באמונה" נמצא שעקר חדוש העולם תלוי באמונה ועל כן היה העולם תלוי עד קבלת התורה כי אז זכו לאמונה שלמה על ידי רוח נבואה כנ"ל ועל כן אז דיקא נתגלה חדוש העולם כי עקר חדוש העולם תלוי באמונה כנ"ל ט. ועל ידי אמונה יהיה חדוש העולם לעתיד כי התקבצות החסדים שעל ידם יהיה חדוש העולם בבחינות "כי אמרתי עולם חסד יבנה" הוא על ידי אמונה, בבחינת: "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות" 'אמונתך בלילות' זה בחינת האמונה שהיא תלויה ... לילה שבא על ידי המדמה ועל ידי זה 'להגיד בבקר חסדך' הינו בחינת חסד הנ"ל, שעל ידו יהיה חדוש העולם לעתיד כנ"ל וזה בחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" 'רבה אמונתך' הינו אמונה על ידי זה יהיה חדוש העולם, בחינת חדשים לבקרים בחינת: "להגיד בבקר חסדך" וכו' כנ"ל. י. וכשיהיה חדוש העולם לעתיד, אז יתנהג העולם על ידי נפלאות הינו על ידי השגחה לבד שהיא בחינת נפלאות, שלא כדרך הטבע כי חדוש העולם לעתיד הוא בבחינת ארץ ישראל כי עקר ארץ ישראל הוא על ידי בחינת "כח מעשיו הגיד לעמו" וכו' כמו ... ופרש רש"י 'שבשביל זה פתח בבראשית משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" כדי שלא יאמרו האמות העולם לסטים אתם וכו' על כן פתח בבראשית, כי הוא יתברך בראה וכו'' נמצא שעקר ארץ ישראל הוא על ידי 'כח מעשיו' על ידי שיודעין שהשם יתברך ברא את העולם ולעתיד יחדש הקדוש ברוך הוא את כל העולם כלו בבחינה זו של ארץ ישראל כי אז יתגלה שהשם יתברך ברא הכל ואז יחדש כל העולם כלו בבחינת ארץ ישראל ועקר קדשת ארץ ישראל הוא, ששם הוא השגחתו יתברך תמיד בבחינת "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" ולעתיד, שיחדש את כל העולם כלו בבחינת ארץ ישראל כנ"ל אז יתנהג כל העולם כלו על ידי השגחה לבד, כמו ארץ ישראל ואז יתבטל הטבע לגמרי, ויתנהג העולם על ידי השגחה לבד שהוא בחינת נפלאות, שלא כדרך הטבע ואז יתער שיר חדש, בחינת: "שירו לה' שיר חדש, כי נפלאות עשה" הינו השיר שיתער לעתיד, שהוא נגון של השגחה, בחינת נפלאות כי אז יתנהג העולם על ידי השגחה ונפלאות כי יש נגון של בחינת דרך הטבע וזה בחינת: "השמים מספרים כבוד אל, ומעשי ידיו ... והשיר של דרך הטבע, של תכונות השמים הינו בחינת השירים ותשבחות שמשבחין להשם יתברך על ההנהגה של עכשו שמנהיג העולם בדרך הטבע אבל לעתיד יתער שיר חדש של בחינת נפלאות, בחינת השגחה כי אז יהיה ההנהגה על ידי השגחה ... החדש הזה שיתער לעתיד הוא בחינת שיר פשוט, כפול, משלש, מרבע שעולה ע"ב בחינת חסד שעל ידו יהיה חדוש העולם לעתיד, בחינת: "עולם חסד יבנה" ושיר הזה הוא בחינת קול הנ"ל שהוא משקה את הגן, שעל ידי קול הזה יכולין להוכיח בבחינת: ... נעשין גרים, ונתגלה הכבוד ועל ידי זה נתפשט הנבואה ועל ידי נבואה זוכין לאמונה ועל ידי אמונה יהיה חדוש העולם לעתיד וחדוש העולם הוא בבחינת ארץ ישראל הינו בבחינת השגחה כמו ארץ ישראל ואז יתער השיר של השגחה ונפלאות ושיר הזה הוא ... תשבר מצבתיהם" הינו בחינת ביטול אמונות כזביות ותקון האמונה הקדושה בחינת: "עיני כל אליך ישברו" וזה בחינת תשרי וחדוש העולם יהיה בבחינת ארץ ישראל בחינת השגחה וזה בחינת ראש השנה בבחינת: "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה" וכו' ... ידי הראה גרים הנ"ל זה בחינת 'הבל נחית הבל סליק', הנאמר בהראה, כמובא "הבל המה מעשה תעתעים" הינו הבלי עולם של שטות וכשמקבלין אלו הבלים ומכניסין אותם בתוך תורה ותפילה ונעשה מהם הבלים דקדשה זה בחינת גרים כי מהבל ... 'הבל נחית הבל סליק' הנאמר בהראה, שמקבלת הבל ומוציאה הבל הינו בחינת גרים הנעשין על ידי שמקבלין הבלים של העולם שהם בחינת 'הבל המה מעשה תעתעים' ומעלין אותן לבחינת הבל דקדשה על ידי תורה ותפילה כנ"ל התגלות הכבוד הנ"ל ...

... הם משתמשים עמה לצרך דבר אחר דהינו שעל ידי זה הפדיון וההמתקה, נעשין גרים כי 'כל זמן שיש עכו"ם בעולם חרון אף בעולם' וכשממתיקין הדין והחרון אף, נמתק העכו"ם ונעשין גרים וזה היה עבודת משה רבנו, עליו השלום, כל ימי חייו, וגם ...

... על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי טוב סחרה" תכף כשטועמין "כי טוב סחרה", שהוא התורה של הצדיק שהסחורה שלו, הינו התורה שלו טעמה טוב אזי שוב לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא יכבה בלילה נרה לעולם ועד

... על ענין השיחה בינו לבין קונו שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה וירחם על עצמו ויפרש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרבים להתקרב לעבודתו יתברך וישתדל ...

... פגם בבגדים, ואז קר לו, דהיינו שאז האדם מרגיש חסרונות / תאוות וכולי. גם הבגדים של הבורא, הם בחינת העולם. כי העולם הוא הגוף של הבורא כידוע. וכאשר האדם פוגם בבגדים, דהיינו האמונה של האדם היא אינה בשלמות מוחלטת, אז השכינה ... היה מקפיד כלל. כי מי שמשיג את הפנימיות האמיתית, יודע שאין שום עניין להקפיד על הבגדים. כי כל הבגדים בעולם, הם כולם לבושים של האין סוף. ולא משנה איזה בגדים ילבש האדם, העיקר זו הנקודה הפנימית שבו, שדרכה הוא ... את המקיפים שלו ולהשלים את דעתו. אך מי שהוא צדיק אמת, הוא משיג את התכלית בכל דבר, ואפילו בענייני העולם הזה ממש. כי הוא לא נהנה מהגשמי, אלא רק מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו התגלות הרצונות והצמצומים של הבורא ... אמת, הוא זוכה להשיג את הפנימיות הזאת וכולי. רבי נחמן מברסלב היה מלביש השגות אלוקות גבוהות, בצמצומים מעשיים של עולם העשייה. אך יחד עם זאת בוודאי שאלו רק צמצומים בלבד. כי מצד האמת וכי זה באמת משנה איזה בגדים ... עצמו, היא מעל התורה, כפי שרבי נחמן מברסלב עצמו אמר... והצדיק לוקח את ההשגות הגדולות, ומלביש אותן בשכל של עולם הזה / עולם המעשה ממש. ודרך זה מקשר את האדם אל הבורא. אך יחד עם זאת, על האדם תמיד לחפש את השורש הרוחני של העניין. כי על האדם לעלות מדרגה לדרגה וכולי, ולא להתקע בעולם השפל והנמוך הזה שהוא עולם המעשה. וכפי שרבי נחמן מברסלב אומר שעל האדם להגיע לכך שהוא יקיים את המצוות באותה הדרגה הרוחנית שבה הבורא עצמו מקיים את המצוות. שזה בוודאי לא כפשוטו כאן בעולם המעשה וכולי. כך שכל מה שהתבאר כאן לעיל, תכליתו הוא להסביר את השורש הרוחני, שממנו הצטמצם העניין של עולם המעשי בפועל. * ובעניין ותתפשהו בבגדו שהוזכר כאן, יש לבאר על עניין זה, ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי כל הגאווה שיש לאדם שורשה בפגם הפגדים של הבורא. דהיינו שהאדם רואה את הבגדים של הבורא (העולם) ולא רואה את הבורא עצמו. וכל האחיזה של הרע באדם, הוא דווקא מצד הבגדים. כי מצד האמת הפנימית, בוודאי שאין שום רע בעולם כלל וכולי... *

מדוע העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא! שאלה כידוע התכלית היא העולם הבא. אז מדוע בעצם הקב"ה ברא את העולם הזה. הרי הוא היה יכול ישר לברוא את העולם הבא. הלא כן? ז"א מאחר שהעולם הבא הוא התכלית הסופית, שבו הכל יהיה טוב וכולי, אז מדוע בכלל העולם הזה קיים? למה לא לברוא ישר את העולם הבא? מה התכלית בכלל של קיומו של העולם הזה. הרי אפשר לברוא ישר את העולם הבא. הלא כן? אשמח לתשובה בעניין. תודה תשובה: השאלה הזאת נכונה, והתשובה עליה יותר פשוטה ממה שנדמה. מצד האמת העולם הזה הוא העולם הבא. מצד האמת כאן ממש זה גן עדן ממש, במציאות הזאת כפי מה שהיא כאן ממש. הגן עדן הסופי / התכלית הסופית / עולם הנשמות / וכולי וכולי, כל הדברים האלו הם כינויים שונים לעולם הזה ממש. הצדיק האמת זוכה להשיג את שעשוע העולם הבא והתכלית הסופית, בכל דבר ממש בעולם, גם בשעת האכילה וכיו"ב, הוא מרגיש את השעשוע של התכלית הסופית, כאן בגוף הזה בעולם הזה. כך שמצד האמת אין שום שאלה כלל, כי מצד האמת הכל טוב תמיד, ואין שום רע בעולם כלל, ואכן האדם כבר נמצא ממש כרגע בתכלית הסופית. והדבר הזה זמין עבור כל אדם בעולם בכל מקום ובכל זמן. אלא מה, שהדבר הזה תלוי אך ורק באדם עצמו. כי האדם עצמו על ידי מעשיו הרעים ותאוותיו הדמיוניות, על ידי זה העולם הזה שהוא גן עדן ממש, על ידי זה הוא נדמה לו כגהנום ממש וכולי. והכל הוא רק מצד המקבל. כי מצד השי"ת אין שום שינוי והוא טוב תמיד. והקב"ה לא ברא את העולם הזה בשביל העולם הבא. ומי שאומר זאת, אינו אלא טועה. משום שהשי"ת אינו מוגבל לברוא את העולם הבא רק אחרי העולם הזה. ואם התכלית היתה העולם הבא שהוא אינו העולם הזה, הרי שהשי"ת היה יכול לברוא ישר את העולם הבא, בלי כל הבלאגן של העולם הזה. ואדם הראשון נברא ישר בגן עדן, בלי להעביר אותו את מסכת היסורים של העולם הזה וכולי. והשי"ת טוב תמיד, והוא אינו בורא שום דבר לבטלה. בכל מקרה, העולם הזה נברא בשביל העולם הזה, דהיינו העולם הזה ממש הוא התכלית הסופית. ורק האדם עצמו מחמת פגם הדעת שלו, רק מחמת זה הוא לא נהנה מכל השעשועים של העולם הבא שיש בכל דבר ודבר וכולי. לסיכום: העולם הזה הוא העולם הבא והתכלית הנצחית. ואם האדם לא נהנה כאן מההנאות הרוחניות של העולם הבא, זה רק בגלל פגם מעשיו שלו עצמו וכולי. כי מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, והכל לפי הכלי של המקבל וכולי... הרעיון הוא שהצדיק האמת משיג את התכלית בכל דבר והוא כבר נמצא בעולם הבא וכבר בעולם הזה הוא מחפש בגנזי המלך ונהנה מהשי עולמות וכולי **** העולם הבא. גן עדן. גהנום. מהו העולם הבא? ואיך להגיע אליו בעולם הזה? העולם הזה = העולם שבו נמצא האדם כרגע. העולם הבא = העולם שיבוא, העולם שעוד לא בא, העולם ...

... הוא גדול מאד מאד כי אינם יכולים לעלות למעלה וגם למטה אינם יכולים להתלבש בגוף כנזכר לעיל ויש גלגולים בעולם שעדין לא נתגלו כלל בעולם [הכונה כי יש גלגולים שדברו מהם בספרים שנתגלו על ידי הקדמונים אבל יש עוד גלגולים שעדין לא נתגלו כלל בעולם] גם מדה זו הוא מצד הגלגול שהגלגול מחיב שיהיה לו מדה זו שיתאוה תמיד לנסע לדרכים ויהיה מוכן לנסע ...

... של החליצה שנאמר: "וירקה בפניו" 'בפניו' דיקא כי זה הולך בלא זרע ולא הניח ברכה אחריו שימשיכו שכל הפנים בעולם על ידי מעשיהם הטובים ואחיו אינו רוצה להקים שם אחיו המת ואינו רוצה ליבם אותה בשביל זה: "וירקה בפניו" כי אין רוצה להמשיך נשמת המת בעולם שיוכל לתקן אור הפנים ובזה הרק נראה לפעמים פני המת פני המת דיקא ובזה הרק הוא נכלם ועקר הבושה ... זעירא דאנפין אתגליא ולא אתגליא עתיקא זה בחינת המקיפין הנ"ל שהן טמורים וסתומים מכל צד בכל המשך הזמן של עולם הזה ולא יתגלה אלא לעתיד אבל בזעיר אנפין חכמות של האדם שהאדם יכול להשיג אותם גם בהם יש פנימי ... ולעתיד שיתמלא הארץ דעה ואפילו כל העכו"ם ידעו את ה' אז יבינו הם שכל הגדלה והטובה שהיה להם בזה העולם הכל הוא לטובותינו ולגדלתנו וזהו: "אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו" הינו, כל הגדלה שהגדיל ה' לעשות עמנו בעולם הזה [הינו עם העכו"ם] "הגדיל ה' לעשות עם אלה" כי הכל היה גדלתם של אלה [הינו של ישראל] כי ... ועל הטובה 'הטוב והמטיב' אבל לעתיד יברכו על הכל 'הטוב והמטיב' כי לעתיד שיתגלה הדעת ידעו שאין שום רע בעולם כלל רק כלו טוב וכלו אחד וגם הגלות הוא רק מחסרון הדעת. כמו שכתוב: "לכן גלה עמי מבלי דעת" ... לא ידעו מהות השם יתברך רק כל אחד ישיג לפי מדרגתו ולפי עבודתו ויגיעתו וטרחו אשר יגע וטרח בזה העולם בשביל השם יתברך ואף שכלם יזדככו, ואפילו עכו"ם אף על פי כן יהיה הפרש גדול בינם לבינינו כי מה ... ולשוננו וכו' אז יאמרו בגוים הגדיל" כי מה שיהיה אצלם השגה להבין ולידע גדלת ישראל ושכל טובתם וגדלתם בזה העולם היה הכל בשביל ישראל ובאמת הוא השגה גדולה כי כעת בעולם הזה אין מבין זאת אף על פי כן אצלנו לא יהיה זה נחשב להשגה כלל רק לשחוק ודבר פשוט ... את האדם כי עקר החמימות והתלהבות הוא מבחינת השגת המקיפין כנ"ל והבן היטב] ויכול להיות שיהיו כמה צדיקים כשיבואו לעולם הבא על השגות שהשיג הצדיק הגדול מהם, בעולם הזה יהיה אצלם דברים נוראים ויכוו מהם ואצל הצדיק הגדול היו השגות של עולם הזה וכן אצל עכו"ם יהיה זה אצלם השגה גדולה כשיבואו על סתם יהדות פשוט של איש הישראלי שיש לו בזה העולם הינו שידעו מעבודות ישראל ומקדשת המצוות שלהם שעשו בעולם הזה יהיה אצלם השגה מה שידעו וירגישו קצת קדשה כמו איש כשר פשוט שמרגיש בזה העולם בעבודה פשוטה בלי שום השגה וכשיבואו עכו"ם על זה יהיה אצלם השגה גדולה אבל אנחנו עם קדש אין ערך ...

... "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת ... תמיד ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין שום רע בעולם כלל. וגם מה שנדמה לאדם כרגע ממש, זה אך ורק טוב ממש. ואין שום רע בעולם כלל. וכל הרע שיש בעולם, הוא אך ורק טוב תמיד. ומצד האמת, אין שום מידה כנגד מידה, כי השי"ת הוא לא נקמן, והוא עושה ... אינו מוגבל, ממילא השי"ת יכול לעשות לאדם מיד טוב ובשלמות, גם אם האדם הזה חטא ועשה את כל הרעות שבעולם. כי מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל. ומחמת שהשי"ת הוא טוב, ממילא ההגיון הוא שהוא לעולם לא יעשה שום רע לאף אחד, גם אם האדם עצמו עבר על רצונו ועשה את כל החטאים והפשעים שבעולם. כי השי"ת הוא כל יכול, והוא יכול למחול לאדם בפחות מרגע, ולעשות לכולם אך ורק טוב תמיד. וכל מחשבה ... לו רשע וטוב לו. היינו כי באמת השי"ת עושה אך ורק טוב תמיד בשלמות שאין שלמות אחריו. והגן עדן והעולם הבא וכולי, זה הכל קיים כבר כאן ברגע הזה ממש. אלא מה? שיש גם מידה כנגד מידה. היינו שהאדם ... הרעים ומחמת הבחירה החופשית האישית שלו, מחמת זה הוא לא נהנה מכל השעשועים האלו שנמצאים גם בכל היסורים שיש בעולם. היינו כי כל מה שנדמה לאדם כרע, זה רק מצד מעשיו הרעים של האדם עצמו. כי השי"ת טוב תמיד. ומי שיש לו אמונה שלמה באמת, אדם כזה זוכה לכל השעשועים של העולם הבא בכל דבר ועניין, גם ביסורים וגם במה שנראה כרע. כי השי"ת עושה טוב תמיד. ורק מצד האדם עצמו ... גם מי שנדמה לו שהוא רחוק מהאמונה, הרי שבתוך תוכו הוא קרוב לאמונה, כי האמונה היא השורש של כל העולם כולו. ובאמת, השי"ת נסתר גם בעשרה כתרי דמסאבותא. וגם מה שנדמה כדיבורי כפירה ממש, מי שזוכה לדעת אמיתי, רואה ... מי שרק נראה שטוב לו. ובאמת מצד האמת, היחיד שבאמת חי חיים טובים, הוא רק הצדיק האמת. כי כל העולם כולו, וכל זמן שהאדם לא תיקן את האמונה שלו בשלמות, הרי שהוא רחוק מהטוב האמיתי של השי"ת עצמו. ומי ... חסרונות. והצדיק האמת בלבד, הוא זוכה להכלל בא"ס בשלמות, ששם הכל טוב תמיד. ונסכם: מצד האמת אין שום רע בעולם כלל, והכל טוב בשלמות שאין שלמות אחריה תמיד. אך רק מצד האדם עצמו ומצד מעשיו הרעים, רק מצידו קיים ... לא מאמין. כי אין טוב ללא אמונה. והטוב כולו שורשו באמונה בלבד. וראה גם כיו"ב כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=125 - מדוע העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא! ******** תוספת: והנ"ל הוא הביאור של מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי העוונות נוקמים באדם, וגם מ"ש כי הבגדים ... כנגד מידה. הכיצד? וסוד העניין הוא, כי כאשר האדם נכלל בא"ס לגמרי, אז הוא חי חיים טובים באמת כאן בעולם הזה ממש. ואין אצלו שום חילוק בין גן עדן של אדם הראשון לבין העולם הבא של התכלית הסופית לבין העולם הזה שהוא אצל שאר העולם הגהנום. כמו כן הדבר הזה מבוסס על העניין של שכל משכיל ומושכל שמתאחדים על ידי אמונה. וגם על עניין ... עניינים שונים... ***** צדיק ורע לו רשע וטוב לו. צדיק וטוב לו רשע ורע לו. שכר ועונש. תורת הגמול. העולם הבא. גהנום. גן עדן. מידה כנגד מידה. אלוהים מדקדק כחוט השערה. כפי שהתבאר אלוהים הוא המהות של המציאות עצמה ... אך ורק טוב אמיתי תמיד. הסבר: הטוב והרע אפשריים רק כאשר קיימים שינויים בין מצבים שונים. אם כל המצבים בעולם היו אותו המצב בדיוק, הרי שלא היו טוב מול רע, אלא הייתה מהות אחת נצחית וקבועה תמיד. כפי שהתבאר ... מתרחשים רק מנקודת מבטו של האדם עצמו שאינו רואה את המציאות מנקודת מבטה של המציאות. לדוגמא: כאשר אדם שחי בעולם של טוב ורע מסתכל על אדם אחר, הוא אינו מרגיש "אני" ביחס לאדם האחר. כאשר אדם שחי בעולם של טוב ורע מתייחס לכל דבר אחר, הוא אינו מרגיש שהדבר האחר זה הוא עצמו ממש. לעומת זאת, כאשר המציאות מסתכלת על העולם, על כל דבר היא אומרת באופן שווה "אני". ז"א מנקודת מבטה של המציאות אין שום דבר שהוא אינו הוא ... כך הוא יותר צדיק. מאחר שהוא מחובר יותר לבורא / למציאות / ל"אני" האמיתי שלו שהוא זה שיוצר את העולם כולו... לעומת זאת, רשע רע לו. משום שהוא נמצא במאבק תמידי עם עצמו... והוא אינו מבין שהוא בכלל נגד ... את עצמו באחדות עם המציאות ומבין כי הכל זו ישות אחת, כך הוא צדיק יותר, וכך הוא מקבל את העולם הבא / גן העדן / התכלית הנצחית וכולי, במזומן ומיד. אך ככל שהאדם רחוק יותר מידיעת האמת, כך רק ... מצד האמת גן עדן וגהנום הם אותו המקום ממש. גם גן העדן וגם הגהנום שניהם בסך הכל כינויים שונים לעולם הזה. גם עולם האמת ועולם השקר, הם בכלל אותו עולם ושניהם כינויים שונים לעולם הזה. וגם העולם הזה והעולם הבא, גם שניהם כינויים שונים לעולם הזה ממש. כאשר האדם מבין את האמת שהכל אחד והכל טוב, הרי שהוא מרגיש בגן עדן / עולם האמת / העולם הבא. אך כאשר האדם אינו יודע את האמת שהכל טוב, אז הוא מרגיש את עולם השקר / הגהנום / והעולם הזה... לסיכום: ידיעת האמת שהכל טוב, הופכת את האדם לצדיק שטוב לו באמת.