... לטוב הנצחי וכיוצא בזה ואפילו היסורים שיש לאיש כשר מחמת הצער של החרטה כשנזדמן לו איזה פגם או איזה עברה חס ושלום אפילו אם חס ושלום, עבר עברה ממש רחמנא לצלן אחר כך כשזוכה להתחרט עליו אף על פי שיש לו צער גדול מאד ויסורים גדולים על שבא לידי מכשול או לידי עברה רחמנא לצלן אף על פי כן גם אלו היסורים אינם יסורים כלל כי זה הצער והיסורים שיש לו על שעבר עברה חס ושלום אלו היסורים הם מוסיפים חיים להאדם בבחינת: "יראת ה' תוסיף ימים" ותדע כלל זה כי כל היראות ... הם מוסיפים ימים וחיים בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים" וגם אלו היסורים שיש לאדם מחמת שעבר איזה פגם או עברה חס ושלום, ומתחרט על זה ויש לו צער גדול מזה אלו היסורים הם בחינת "יראת ה' תוסיף ימים" כי ... שהוא איש אמונה התשובה שלו היא יותר קלה כי התשובה צריכה להיות תשובת המשקל דהינו שכפי התענוג שהיה לו מהעברה כן יהיה לו ממש צער ויסורים ומאחר שיש לו אמונה על כן לא היה תענוגו בשלמות בשעת העברה חס ושלום, רחמנא לצלן כי היה מערב ביגון כי ידע כי מרה תהיה באחרונה כי יהיה לו ענש קשה ... להתגבר על תאוותו על כן תשובתו קלה יותר כי אין צריך לסבל יסורי התשובה כל כך מאחר שגם בשעת העברה לא היה תענוגו בשלמות כנ"ל אבל המחקרים שאין להם אמונה תשובתם כבדה יותר כי לא היה להם יסורים כל כך בשעת העברה כי התשובה צריכה להיות תשובת המשקל כנזכר לעיל ועין בספר "שני לוחות הברית" במסכת שבועות, שם מבאר ביותר גדל ...

... בודאי היה מטה עצמו לדרך החיים כי סוף כל סוף היה מטה תמיד לדרך האמת ואפילו אם היה עובר עברה חס ושלום רחמנא לצלן אף על פי כן בודאי היה מתחרט חרטה גדולה מאד בכל פעם וסוף כל דבר ...

... לך כח לשבר את עצמך מגאוה, ותמשל על מדת גאוה. כח. בעל גאוה מחשבותיו אין מצליחין. כט. כשנזדמן לך עברה בלי דעת בודאי יש לך גאוה, ובזה מראין לך, שעדין אין אתה צדיק. ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג ...

... בריתו' ועקר המצוה ביין להורות על תקון הדעת בבחינת: 'בחמרא וריחני פקחין' ובבחינת: "תירוש" 'זכה נעשה ראש', הינו דעת "אעברה נא בארצך" שרצו לילך לארץ ישראל דרך כחות של אדום כנ"ל לקבל ממנו כח לענש את הרשעים בחרבא וקטלא ... 'את דמיהון' הינו השחד שמקבלין וצריך לתן להם ממון כדי להוציא משפט מן העקול ברצונם "רק אין דבר ברגלי אעברה" אני רוצה לילך ולעבר בכחך כדי להשתיק את הרשעים כדי שלא יכנסו דבריהם ברגלי הינו המון עם המכנים בשם ...

... ומשם נתפשט הטעות בכמה ספרים וסדורים שהעתיקו משם] ויאמרם כסדר שהם כתובים בתהלים ואמר שהוא תקון הכללי כי כל עברה יש לה תקון מיחד אבל תקון הנ"ל הוא תקון הכללי גם אמר אז שענין הנ"ל של אלו עשרה קפיטל ...

... כן בודאי בכל הדברים, ובכל המעשים, ובכל המחשבות מלבש שם השם יתברך כביכול ואפילו אם, חס ושלום, עושין דבר עברה, שהוא שלא כרצון השם יתברך עם כל זה בודאי יש שם חיות השם יתברך אך שהוא בהעלם ובצמצום גדול והתורה היא החיות של כל דבר נמצא שבכל הדברים, ובכל המחשבות אפילו מחשבה דבור ומעשה של עברה חס ושלום יש שם גם כן התלבשות התורה אך שהוא בהעלם ובצמצום גדול בבחינת הסתרות. כי 'עבר ושנה נעשה ...

... מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב "ולילה ... את קרבן ה' וכו', לכפר על נפשותינו לפני ה'" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שכך אמרו אף על פי שמידי עברה יצאנו, מידי הרהור לא יצאנו'

... "לא יאנה לצדיק כל און" דהינו שכבר גרש ובטל כל הרע שלו עד שבטוח שלא יארע לו שום מכשול עברה. והענין כי יש ארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר ולמעלה בשרשם הם ארבע אותיות הוי"ה ולמטה הם מערבים טוב ... מים, עפר אזי הוא משפיל רשעים עדי ארץ כנ"ל מה שאין כן צדיק שאינו גמור אף שאין לו שום עברה אף על פי כן עדין לא הבדיל הרע לגמרי והרע עדין בכח ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כי ... 'מי שלבו נוקפו אומר כן' פרש רש"י: 'הירא מעברות שבידו' 'שבידו' דיקא זהו שאמרנו כי באמת אין לו שום עברה רק שהוא ירא עדין מעברות שבידו וכחו לעשות כי הרע עדין בכח כי לא זכה עדין לבחינת לא יאנה לצדיק כל און ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה, חס ושלום ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כנ"ל וזהו: "תחריש כבלע רשע צדיק ממנו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה: ... אותו ממש באריכת הרוח שלו שהוא גדול בשעתו אבל צדיק גמור אינו בולע כי אין לבו נוקפו מחשש מכשול עברה כנ"ל כי כבר בטל הרע לגמרי מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות ועל כן זה הצדיק גמור וכל ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו איתא בגמרא: לענין היצר הרע דעברה דהינו של תאוות המשגל, כחלינהו לעינה ושבקוהו נמצא שאף על פי שסמו את עיני היצר הרע של ניאוף אף ...

... כאב עינים להמון עם, הטועים בם. ז. כשאדם גדול מרגיש איזהו כאב בעיניו, ידע שבנו או תלמידו עשו איזהו עברה. ח. מי שעוצם עיניו מראות ברע, על ידי זה נצול מבזיונות. ט. כשאדם יוצא לשוק ומתירא, שלא יבוא לידי ...