... ויבאה אל האדם חד אמר מלמד שנתן בה בינה יתרה וחד אמר מלמד שקלעה לחוה והביאה אל האדם א. הנפש היא יקרה מאד וצריך להיות זהיר בה ולשמרה מאד על כן צריכין לזהר מאד, כשבא איזה כבוד חדש לאדם כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שרש כל הנפשות וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד, שהוא שרשה בבחינת: "כבוד ה' יאספך" שהסתלקות ואסיפת הנפשות הם לתוך הכבוד כי שם שרשם כנ"ל ועל כן כשבא כבוד חדש לאדם צריך לזהר ולהשמר כי אולי בא הכבוד, חס ושלום, בשביל הסתלקות כדי שתסתלק הנפש אל הכבוד, שהיא שרשה כנ"ל. אך מדה טובה מרבה ועל כן על פי הרב, בא הכבוד לטובה דהינו, כשבא נפש חדשה אל האדם אזי היא באה מלבשת בהכבוד, שהיא אם כל חי כנ"ל ועל כן כשבא כבוד חדש לאדם, על פי רב הוא לטובה דהינו שבא נפש חדשה לאדם על ידי זה הכבוד והכלל, שהכבוד הוא שרש הנפשות ועל כן לפעמים בא כבוד חדש לאדם בשביל הסתלקות איזה נפש, חס ושלום כדי שתסתלק הנפש אל הכבוד כנ"ל אבל על פי רב, בא הכבוד לטובה דהינו, שבא נפש חדשה להאדם על ידי זה הכבוד שהוא שרש כל הנפשות כנ"ל על כן צריכין לזהר מאד, לקבל הכבוד בקדשה גדולה, לשמו יתברך לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים ... השלחן שבקדשה, בשלמות כנ"ל אזי מתגבר העזות, שהוא 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" הינו על ידי תאוות אכילה, בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, שהם בחינת כלבים עזי נפש בחינת 'פני הדור כפני הכלב' "המה רעים לא ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל יפקד רע' שאין שום פקדה והתמנות להרע דהינו להעזי פנים וכנ"ל ד. וכשנופל המלכות והכבוד ... בחינת שקלעה לחוה כנ"ל [כי הכבוד הוא בחינת חוה שהיא הצלע הנ"ל: "אם כל חי" כנ"ל] וזה בחינת: "ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע" בחינת שערות קלועין הנ"ל הינו בחינת התחברות השונאים שעל ידי זה הוא מפלתם כנ"ל ז. ואזי, כשבא הכבוד חדש אל האדם, ומלבש בתוכו נפש דקדשה כנ"ל צריך לראות להוליד את הנפש בנקל, בלי קשוי הולדה כי הכבוד היא 'אם כל חי' כנ"ל והנפש מלבשת בה כעבר במעי אמו ולפעמים כשיש, חס ושלום, בחינת קשוי לילד יכולין להסתלק שניהם, חס ושלום, האם והולד דהינו הכבוד והנפש או לפעמים נסתלק אחד מהם, חס ושלום, כפי ענין הקשוי לילד וצריך לראות להוליד בנקל בלא קשוי. ואחר כך כשנולד הנפש, צריך לגדל את הנפש ושתי בחינות אלו, דהינו ההולדה והגדול נעשין, על ידי יראה ואהבה שהם בחינת שתי ידים, יד הגדולה ויד החזקה ... באברהם כמובא, הינו כנ"ל וזה בחינת: "ואתה מושל בכל" הינו בחינת הממשלה והמלכות, בחינת מלך הכבוד הנ"ל, ששם מלבש הנפש 'ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל' הינו בחינת שתי הידים כנ"ל ובידך כח וגבורה, זה בחינת יד החזקה ובידך לגדל ולחזק, זה בחינת יד הגדולה שעל ידי בחינת שתי הידים אלו, מולידין ומגדלין הנפש המלבשת בהכבוד כנ"ל וזה בחינת הצדקה שנותנין אצל 'ואתה מושל בכל' כי על ידי הצדקה, מוציאין ומעלין את הכבוד ... בוכ"ו, שהוא בגימטריא ידך, שעל ידו ההולדה כידוע ועין בכונות של "ואתה מושל בכל" ח. ולפעמים יש עיפות אל הנפש על ידי שנתרחקה מאמה, דהינו הכבוד כנ"ל וצריך להחיותה ולהבריאה, על ידי מים קרים, בבחינת: "מים קרים על נפש עיפה" הינו כשמתפללין בלא לב על ידי זה נתרחק הנפש מן הכבוד בבחינת: "בשפתיו כבדוני ולבו רחק" וכו' כי כונת הלב זה בחינת הנפש, כמו שכתוב: "אליך ה' נפשי אשא" ופרוש רש"י: 'לבי אכון' אבל כשהלב רחוק מדבורי התפילה אזי הוא בחינת התרחקות הנפש שהוא בחינת הלב, מן הכבוד בבחינת: "בשפתיו כבדוני ולבו רחק" ואזי יש עיפות אל הנפש וצריך להבריאה על ידי מים קרים כנ"ל. ומים קרים, מקבלין על ידי בחינת רעמים ורעמים נעשין, על ידי מה ... זכרונם לברכה 'הזהרו בזקן ששכח תלמודו', שצריך לזהר ולכבדו ועל ידי זה נעשין רעמים ומשם באים מים קרים להחיות הנפש כנ"ל. כי הרעמים נעשין, על ידי שיוצאין אדים וקיטורים חמים, ובאים בתוך הענן, ונתלהבים שם ועל ידי זה נקרע ... דעה וכו' כמים לים מכסים" וזהו בחינת מים רבים הנ"ל והם בחינת מים קרים, שעל ידן מחיין ומבריאים את הנפש כנ"ל. ועל ידי אלו הרעמים נתחלקין מימי הדעת לכל אחד ואחד כראוי לו לפי מה שצריך לקבל מים קרים, להחיות את נפשו וזה החלוק שבין הלומד מן הספר, לשומע מפי צדיקי אמת כי כשלומד מן הספר, אינו יודע השעור שצריך ללמד להחיות נפשו אבל כששומע מפי הצדיק, אזי משפיע לו בחינת מים קרים לפי הראוי לו לפי מדרגתו, על ידי בחינת הרעמים כנ"ל. ואלו המים קרים מחיין ומתקנין את הנפש שהיתה עיפה על ידי שנתרחקה מן הכבוד על ידי שהתפלל בלא כונת הלב כנ"ל כי הסתלקות החכמה מן הזקנים, ... הכבוד שנותן להם, חוזר ונתגלה חכמתם כנ"ל ועל כן, אזי על ידי זה בעצמו, יוצאין מים קרים ומחיה את נפשו, שהיתה עיפה על ידי פגם התפילה כנ"ל וזה בחינת: "ירעם אל בקולו נפלאות" הינו שקול הרעמים מתקנין את בחינת ... "הנני יוסיף להפליא הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו" וכו' ועל ידי הרעמים נתתקנין, וחוזר ונתגלה חכמתם כנ"ל. ואזי, כשמחיין הנפש על ידי מים קרים הנ"ל, מחיין גם את העצמות כי פגם הנפש הוא פגם העצמות, כמו שכתוב: "כי נבהלו ...

... לזה וצוה לעשות כן ועל ידי זה נתרפא הבן מלך. והנמשל מובן ממילא שדיקא מחמת שאנו חולים מדכאים בחלי הנפש כל כך רחמנא לצלן. על כן מכרח הצדיק הרופא נאמן לשפך עלינו סממנים יקרים ונוראים מאד. אף על פי ...

... על ידי החלוף נדמה, שהוא בנו] וספר לו כל הענין ואמר לו, שיש לו רחמנות גדול עליו כי ממה נפשך אם אתה בני, בודאי יש לי רחמנות עליך ואם אתה בן המלך באמת, בודאי הרחמנות גדול ביותר עליך כי ... לנוח ולטיל והניח עצמו המלך לשכב ובא על דעתו המעשה הנ"ל שעשה, שגרש את הבן הנ"ל בחנם כי ממה נפשך. אם הוא בן המלך לא די שנתחלף? מדוע יהיה נתגרש מכאן? ואם אינו בן המלך גם כן אין מגיע ... לגרשו, כי מה חטא? והיה המלך חושב בזה ומתחרט על החטא והעולה הגדולה הזאת שעשה ולא ידע לתת עצה לנפשו מה לעשות בזה ואי אפשר לדבר מדבר כזה עם שום אדם להתיעץ עמו ונתעצב בדאגה מאד ואמר להשרים לשוב ...

... ענה ואמר זאת הוא קנאה גדולה בודאי שיש צדיק גדול שעוסק בעבודת השם ביגיעות ועבודות גדולות כמה שנים בגוף ונפש ולא ינוח כלל מעבודתו יתברך וסובל כמה צרות ויסורים ואחר כך בא רך בשנים והשיג במעט זמן כל ההשגה ...

... גנבים, בידוע שהרב אוהב שחד. יג. על ידי דברים בטלים באים גנבים. יד. מתר לגנב דעת הבריות, כדי להציל נפש מישראל. טו. מי שמביש פני חברו, לסוף שמקים עדות שקר, כדי שיגזל ממון. טז. מי שיש לו בטחון מנעוריו, ...

... והמהלך בדרך יחידי רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחיב בנפשו כי יש אפיקורסים, שאומרים שהעולם הוא מחיב המציאות ולפי דעתם הרעה המשבשת נדמה להם שיש על זה ראיות ומופתים, ... על ידי שעושין רצונו יתברך, הם חוזרין ונכללין בו יתברך שהוא מחיב המציאות ואז נכללין עמהם כל העולמות התלויים בנפשם, בחיוב המציאות כנ"ל אך לזכות לזה להכלל בשרשו, דהינו לחזר ולהכלל באחדות השם יתברך, שהוא מחיב המציאות אי אפשר ... שלא ישאר ממנו כלום שיהיה בבחינת מה באמת, עד שיזכה לבחינת ביטול באמת] ואזי כשזוכה לביטול באמת, ואזי נכלל נפשו בשרשו, דהינו בו יתברך, שהוא מחיב המציאות אזי נכלל כל העולם עם נפשו בשרשו, שהוא מחיב המציאות, כי הכל תלוי בו כנ"ל ואזי נעשה כל העולם על ידו בבחינת מחיב המציאות כנ"ל ... ומפנה לבו לבטלה דהינו שמפנה לבו מכל עסקי העולם הזה לבטלה, כדי לזכות לבחינת ביטול כנ"ל ואז זוכה שיכלל נפשו במחיב המציאות כנ"ל ואזי נכללין כל העולמות עם נפשו במחיב המציאות כנ"ל הרי זה מתחיב בנפשו, שנכלל כל העולם בבחינת מחיב המציאות עם נפשו כי על ידי ההתבודדות הנ"ל, זכה לבחינת ביטול, עד שנכלל נפשו בחיוב המציאות ועל ידי זה נכלל כל העולם עם נפשו בחיוב המציאות כנ"ל ונעשה נפשו וכל העולם בבחינת מחיב המציאות כנ"ל, וזהו: 'הרי זה מתחיב בנפשו' כנ"ל [והא לך לשון רבנו ז"ל מהתורה הזאת שכתבה בתכלית הקצור] המהלך בדרך יחידי, הנעור בלילה וכו' דע שעקר ... הדברים הם אפשר המציאות וכשנתבטל ונכלל באחדותו אזי הוא יוצא מבחינת אפשר, ונכלל במחיב וזה בחינת: הרי זה מתחיב בנפשו

ספר המידות - ישועה חלק א' א. אין עושין נס אלא למי שיש לו מסירות נפש על קדוש השם. ב. השמח ביסורים, מביא ישועה. ג. על ידי התבודדות בא ישועה. ד. על ידי נסיון עושין ...

... 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא ...

... פעם יצר הרע חדש גדול מבתחלה עין בלקוטי הראשון בסימן עב ובמקום אחר] ובאמת הבלבול הזה שטות כי ממה נפשך אם יקרה לו מחמת הרהור מי חיב בזה ואין לו להתרעם כלל, מאחר שהוא בעצמו גרם לו ואם אינו ...

... עם רבי שמעון ברבי בער ומאז היה עוסק בעבודת השם בכפרים הנ"ל ויגע וטרח בעבודת ה' ביגיעה גדולה ובמסירת נפש וכו'. והיה נוסע משם לפרקים למזבוז, וחזר ונסע ממזבוז לשם וגם היה דרכו לדבר לפרקים עם אנשים בעבודת השם ...