... הוא בחינת: "נפשי יצאה בדברו" וקדם היא בחינת: "צולע על ירכו" ובהיציאה אל הדבור, הוא בחינת: "ויבן את הצלע" ומפני שניצוצות הנ"ל קדם הדבור אין להם צרוף והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו ובהוציאו אל הדבור, הוא בצרוף, והוא בחינת שלום נמצא, שצריך בהניצוצות הנ"ל, לדבר בדברי תורה ותפילה, ולא בדברים אחרים ... תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות והאותיות, ונעשה עולם וזהו בחינת שלום כי קדם שמכניס אלו הניצוצות והאותיות תוך דבורי תורה ותפילה אין להם שום צרוף וחבור והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו וכשמכניסם אל הדבור דקדשה הוא מצרפם ומחברם, שזהו בחינת שלום כי על ידי הדבור דקדשה של תורה ותפילה נעשה העלאת מיין ...

... הוא בא מפגם חלקי המזבח ועל כן אמר השם יתברך. מקטר ומגש לשמי כי כחם הוא מהניצוץ הקדוש של המזבח דקדשה שנפל לשם ועל ידי הגרים על ידי שכל אחד משליך אמונתו והולך אחר אמונת ישראל על ידי זה מכניע ...

... שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה ...

... שלהם שהיה עד עתה בהעלם ותכף ומיד נתעלם כנ"ל בבחינת 'והחיות רצוא ושוב' כנ"ל ובשביל זה שוברין כלי חרס בשעת התקשרות השדוך כי כתיב "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק" פרוש כאור היוצא מן החרסין דהינו הניצוץ שיוצא בשעה ששוברין כלי חרס שהוא רק לפי שעה ועל כן בשעת התקשרות השדוך שאז אור האחדות שלהם נתגלה בבחינת רצוא ושוב כנ"ל על כן שוברין כלי ...

... שזה ישועתו שנראה לי שחסר שם והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה כי אם חס ושלום, לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל לא היה צועק כלל נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן ...

... על ידי ניאוף הבושה נסתלק. נא. על ידי אכילה גסה בא לניאוף. נב. כשאדם עובר עברה, אחר כך הוא מצער מחמת הניצוץ שבו, אבל כשפגם בברית אין מצער אחר כך, כי כבר הלך ממנו הניצוץ. נג. מי שאינו מפר ברית, על ידי זה יש לו זכירה. נד. הרהורי ניאוף באים על ידי שבועת שקר. נה. מי שהוא ערב בעד רשע, נעשה נואף. נו. מי שמשחית דרכו, על ידי זה נכלה פרוטה מן ...

... שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ...

...ממש שבתחלה מקשר ומחבר אלו שני דברים יחד. ואחר כך קושר ומחבר דבר שלישי להשני בכמה קשרים חזקים וכן משלישי לרביעי וכן להלן וכו'. אך על פי רב חוזר בכל פעם לחזר ולקשר אלו הארבעה דברים יחד. כי מתחלה אין הקשר שלהם יחד, רק מזה לזה דהינו מהראשון לשני ומהשני לשלישי ומהשלישי לרביעי אבל עדין אין קשר להרביעי בהראשון אבל אחר כך מביא פסוק או מאמר רבותינו זכרונם לברכה או שאר ראיה אחרת שעל ידי זה מקשרם יחד עד שמחבר בקשר הדק היטב כל אלו הארבעה דברים יחד. ואחר כך ח

...מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. וכן לענין רקודין אמר שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד וגם פעם אחת שמעתי בעצמי שאמר בשעה שיושב בין העולם אני דומה כמי שכל העולם...

...הרבה ובדרשות רבותינו זכרונם לברכה ומחמת זה דיקא אינם יכולים לחדש בתורה מחמת שהם בקיאים מאד כי כשמתחיל לומר תורה ורוצה לחדש איזה דבר מבלבל אותם בקיאותם הגדולה ומתחילים לומר מיד הקדמות הרבה ודברים הרבה מה שיודעים מספרים ומחמת זה נתבלבל דבריהם ואינם יכולים להוציא לאור איזה חדוש נאה ותפס אז לדגמא גדול אחד בדורו שלא היה יכול לומר תורה מחמת זה והמובן מדבריו היה כי כשרוצין לחדש חדושין צריכין לצמצם את מחו לבלי לרוץ מיד לבלבל דעתו ברבוי הקדמות שאינם מכרחים...