... פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה כי אם חס ושלום, לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל לא היה צועק כלל ...

... שוברין כלי חרס בשעת התקשרות השדוך כי כתיב "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק" פרוש כאור היוצא מן החרסין דהינו הניצוץ שיוצא בשעה ששוברין כלי חרס שהוא רק לפי שעה ועל כן בשעת התקשרות השדוך שאז אור האחדות שלהם נתגלה ...

... מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ...

... לא. על ידי מחלקת בא לידי פגם הברית. לב. הרהורי ניאוף באים מחמת שבירת כלי של חסד, ולפי רב הניצוצות הן רוב המחשבות של ניאוף. לג. מי שעובר על משכב זכר, על ידי זה נתפס בתפיסה. לד. כסף חי ... ניאוף הבושה נסתלק. נא. על ידי אכילה גסה בא לניאוף. נב. כשאדם עובר עברה, אחר כך הוא מצער מחמת הניצוץ שבו, אבל כשפגם בברית אין מצער אחר כך, כי כבר הלך ממנו הניצוץ. נג. מי שאינו מפר ברית, על ידי זה יש לו זכירה. נד. הרהורי ניאוף באים על ידי שבועת שקר. ...

... מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ...

... ניב שפתים שלום" "ועושה שלום ובורא את הכל" כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה והעולמות הם אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות, ונעשה עולם וזה "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלה הניצוצות, ונעשה שלום וזהו "ולאמר לציון עמי אתה", אל תקרי עמי אלא עמי בשתפי וכו' כי הוא גם כן כמו ... דאבוה ודאמא' כי על ידי הדבורים של תורה ותפילה, נעשה בחינות שוקין ורגלין "ובדבר ה' שמים נעשו" לכן יש ניצוצות שנפלו בכל דבר במאכל ובמשתה ובמלבוש והתענוג שיש מן הדבר מאכל ומשתה, הוא הניצוצות והניצוצות הם אותיות וקדם שמוציא אל הדבור, הם בחינת דם והוא בחינת נפש, כמו שכתוב: "כי נפש כל בשר דמו ... בחינת: "נפשי יצאה בדברו" וקדם היא בחינת: "צולע על ירכו" ובהיציאה אל הדבור, הוא בחינת: "ויבן את הצלע" ומפני שניצוצות הנ"ל קדם הדבור אין להם צרוף והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו ובהוציאו אל הדבור, הוא בצרוף, והוא בחינת שלום נמצא, שצריך בהניצוצות הנ"ל, לדבר בדברי תורה ותפילה, ולא בדברים אחרים וזהו פרוש הגמרא: 'לוי הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע' שהוא בחינת צולע על ירכו כי מכח שהוציא הניצוצות בדברים אחרים נשאר בבחינת: צולע על ירכו וצריך לדבר בתורה או בתפילה עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזה פרוש ... את הכל" כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה [על ידי שבירת כלים כידוע] והעולמות הן בחינת אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות והאותיות, ונעשה עולם וזהו בחינת שלום כי קדם שמכניס אלו הניצוצות והאותיות תוך דבורי תורה ותפילה אין להם שום צרוף וחבור והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו וכשמכניסם אל הדבור דקדשה הוא מצרפם ומחברם, שזהו בחינת שלום כי על ידי הדבור דקדשה של ... וארץ בדבורי תורה ותפילה כי חוזר ומחדש ומתקן העולמות הנפולין כנ"ל וזה בחינת: "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלין הניצוצות, ונעשה שלום שזהו עקר תקון הבריאה כנ"ל על כן צריכין לדבר רק דבורים קדושים, ולא דברים אחרים כדי להעלות הניצוצות הנ"ל, לתקן כל העולמות כי עקר הבריאה היתה על ידי הדבור, כמו שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו" ועל ידי השבירה נפלו ניצוצות בכל הדברים במאכל ובמשתה ובמלבוש, ובכל התענוגים שבעולם כי התענוג שיש בהדבר שאוכל ושותה וכיוצא בזה הוא מהניצוצות שנפלו לשם והנצוצות הם אותיות כנ"ל וקדם שמוציאם אל הדבור, הם בבחינת דם, שהוא בחינת נפש כמו שכתוב: "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא" וכשמוציאם על ידי הדבור, זהו בחינת: "נפשי יצאה בדברו" ואז מעלה הניצוצות ומחברם יחד ועושה שלום ביניהם וזהו שאמרנו למעלה שעל ידי הדמים שלא עבד בהם את השם יתברך מזה בא נצחון ומחלקת כי עקר הנצחון והמחלקת, הוא מבחינת הניצוצות הנפולין הנ"ל קדם שמחברם ומתקנם, שאז הם בבחינת מחלוקת כנ"ל ואזי הם בבחינת דמים כנ"ל ועל כן צריך לעבד ... הדמים דבורים של תורה ותפילה כי הדבור הוא מהנפש, שהוא בחינת דמים כנ"ל ואזי מבטל כל הנצחון והמחלקת הנמשך מהניצוצות הנפולין הנ"ל שהם הם בחינת הדמים שעדין לא עבד בהם את השם יתברך כנ"ל ובחינה זאת של ברור הניצוצות, נעשה בכל יום עד ביאת המשיח עד שיתקים: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" כי עקר תקון הניצוצות, הוא בבחינת רגלין כי תורה ותפילה הם בחינת עמידה, שהוא בחינת רגלין 'תורה', כמו שכתוב: "ואתה פה עמד עמדי" ... ההוא" וכו' [וזה בחינת שותא דינוקא וכו' עין לעיל, זה איני מבין כלל] כי קדם התקון, דהינו קדם שמוציא הניצוצות אל הדבור דקדשה אזי הם בבחינת: "צולע על ירכו" שהוא בחינת פגם הרגלין ואחר כך כשמוציאם אל הדבור, ובונה ...

... זרה כל כחם הוא בא מפגם חלקי המזבח ועל כן אמר השם יתברך. מקטר ומגש לשמי כי כחם הוא מהניצוץ הקדוש של המזבח דקדשה שנפל לשם ועל ידי הגרים על ידי שכל אחד משליך אמונתו והולך אחר אמונת ישראל על ידי זה מכניע העבודה זרה שנעשה מפגם חלקי המזבח ואזי חוזרין ניצוצי חלקי המזבח למקומם ונשלם המזבח וזה בחינות: "לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה" ותרגומו: 'ונכסי עממיא יירת' ...

שיחות הר"ן - אות קעו - גדולות נוראות השגתו קדם ארץ ישראל אמר איני יכול לישן מחמת שקדם השנה באים ועומדים לפני כל הששים רבוא אותיות של התורה

...חלק א' א. התענית מועיל לכל דבר. ב. מי שהוא ערום ממעשים טובים, אינו יכול להפריש אחרים מרשעתם. ג. התענית קשה מחרב. ד. התשובה ראוי, שתהיה באותו דבר עצמו. ה. כשאדם חושב: כך וכך אעשה, כך וכך תעלה בידי, על ידי זה אין מחשבתו נתקים. ו. גלות מכפרת על הכל. ז. מי שדעתו שפלה, כאלו הקריב כל הקרבנות. ח. כל המתודה, יש לו חלק לעולם הבא. ט. המלמד את בן חברו תורה, כאלו עשאו וכאלו עשאו לדברי תורה וכאלו עשאו לעצמו. י. רב פפא יתיב בתעניתא, על שקרא לתלמיד חכם בלשון גנאי. יא. ישמר אדם את פיו מלומר: אעשה העברה הזאת אפילו...

...מוהר"ן ח"א - תורה פז - תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר [לשון החברים] "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" הענין הוא כי אנו רואין בחוש תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר מתעוררין עליו דינים והסברא הוא להפך אך כי יש שני מיני יראה, יראת הענש ויראת הרוממות יראת הענש נקרא צדק, ויראת הרוממות נקרא אמונה כי מחמת שהוא מאמין באמונה שלמה שהשם יתברך הוא רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין הוא ירא ממנו וידוע הוא, כי אי אפשר לבוא לאמונה רק על ידי יראת הענש כי מחמת שהוא ירא מהענש מאמין שהשם יתברך הוא תקיף, ובעל היכלת ובעל הכחות כלם...