ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר... דסטרא אחרא שיונק על ידי נפילת הדעת דקדשה שנפגם על ידי אכזריות וכעס כנ"ל ומזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כי המח הוא מחצה פרוסה בפני תאוה זו כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח ... כי עקר התפילה היא רחמים ותחנונים כנ"ל ועל כן כשהדעת נפגם, חס ושלום, כנ"ל מזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כנ"ל ואזי כשנפגם הרחמנות והדעת אזי אי אפשר להתפלל בבחינת רחמים ותחנונים ואז התפילה בבחינת דין וכשהתפילה בבחינת דין ... הינו שהוא עוון שצריכין לזה תפילה בבחינת דין שהוא בחינת פלילים, בחינת: 'ויעמד פנחס ויפלל' כי כשיש פגם תאוות ניאוף, חס ושלום שאז התפילה בבחינת דין והסטרא אחרא בולעת אותה, חס ושלום אז צריכין בעל כח גדול, שיתפלל תפילה ... בחינת: "וישמע יתרו" 'מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק' כי עמלק טמא את ישראל בפגם תאוות ניאוף כמו שכתוב: "אשר קרך בדרך" בחינת מקרה לילה, חס ושלום שבא על ידי בחינת עמלק "ראשית גוים עמלק", שזה ... זה בחינת קדשת המחנה של ישראל, בחינת "והיה מחניך קדוש" ועקר קדשת מחנה ישראל הוא על ידי שמירה מתאוות ניאוף מבחינת מקרה לילה, חס ושלום כמו שכתוב שם בפרשה ועקר השמירה מתאוה זו הוא על ידי בחינות תלתא פרסי ...