... פלוני אמרתי לו: אם כן, אין אתה יכול לרפאות את הבת מלכה כי אינך יכול לנגן לפניה כי אם נגון אחד כי יש יוד [עשרה] מיני נגינה והנגינה היא הרפואה שלה ואתה אינך יכול לנגן כי אם נגון אחד מהעשרה הנ"ל ענו ואמרו הם מהו היכלת שלך? השיב: אני יכול מה שאין אתם יכולים הינו, כל התשעה ...

... רעג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה נגון כי נגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד ויש לו כח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו יוכל להחיות את עצמו באיזה נגון כפי שיוכל לזמר אותו כי מעלת הנגון אין לשער וכבר מבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה, כמה תורות גבוהות מענין נגון ועין בסוף המעשה של השבעה בעטלירס שם מרמז קצת מעלת הנגון כי מבאר שם שעקר רפואת הבת מלכה שנפלה חלשות הוא על ידי נגון, הינו על ידי עשרה מיני נגינה כמו שמבאר שם עין שם והבן מאד עד היכן הדברים מגיעים כי גם ... כל העשרה מיני דפיקין כדי שידע איך צריכין לרפואתה ולנגן כל העשרה מיני נגינה כי עקר רפואתה על ידי נגון ושמחה והבן שם עוד דברים מתוך דבר והעקר להוציא משם עצות טובות לשוב להשם יתברך באמת כי 'לא המדרש ...

... סג - יעקב אבינו, כששלח את בניו דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף שלח עמהם נגון של ארץ ישראל וזה סוד "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' בחינת זמר ונגון ששלח על ידם ליוסף וכמו שפרש רש"י: "מזמרת" 'לשון זמר' וכו' כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה וזה סוד מה שכתוב: "ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ושם אחיו יובל, ... רועי מקנה] "מכנף הארץ זמרת שמענו" הינו שזמירות ונגונים יוצאים מכנף הארץ כי על ידי העשבים הגדלים בארץ נעשה נגון כנ"ל ועל ידי שהרועה יודע הנגון על ידי זה הוא נותן כח בהעשבים ואזי יש לבהמות לאכל "הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע" הינו שהנצנים גדלים בארץ על ידי הזמר והנגון השיך להם כנ"ל נמצא שעל ידי הזמר והנגון שהרועה יודע הוא נותן כח בעשבים ויש מרעה לבהמות גם הנגון הוא טובה להרועה בעצמו כי מחמת שהרועה הוא תמיד בין בהמות היה אפשר שימשיכו ויורידו את הרועה מבחינת רוח ... שירעה הרועה את עצמו בבחינת: "וילכו לרעות את צאן אביהם" וכו' ופרש רש"י: 'שהלכו לרעות את עצמן' ועל ידי הנגון נצול מזה כי הנגון הוא התבררות הרוח שמבררין רוח האדם מן רוח הבהמה בבחינת: "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה" כי זהו עקר הנגון ללקט ולברר הרוח טובה, כמבאר במקום אחר ועל כן על ידי הנגון נצול מרוח הבהמיות כי נתברר רוח האדם מרוח הבהמה על ידי הנגון כנ"ל ויש חלוקים רבים בנגינה כי יש נגון שלם ויש נגון שהוא בכמה בבות, ויכולים לחלקו לבבות וענינים ודע, שהמלך יש לו כל הנגון כלו בשלמות אבל השרים אין להם רק איזה חלק בנגון כל אחד לפי מקומו ועל כן אמר דניאל לנבוכדנצר: "אנת הוא אילנא וכו' ומזון לכלא בה" כי נבוכדנצר שהיה מלך ויש לו כל הנגון על ידו נמשך כל המזון כי המזון נמשך על ידי הנגון כנ"ל ועל כן יעקב אבינו אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף שלח לו נגון השיך לשר כמותו כפי מה ששמע מבניו דרכיו והנהגותיו כי יעקב רצה לפעל אצלו על ידי הנגון מה שהיה צריך על כן שלח לו אותו הנגון של ארץ ישראל וזהו שאמר לבניו: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" הינו שיקחו בחינת הנגון הנ"ל, שהוא בחינת 'זמרת הארץ' כנ"ל בכלים שלהם "והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט, בטנים ושקדים" הם בחינת משקולות ומדות הנגון כי הנגון נעשה מגדולי הארץ כנ"ל

... השמים. כח. על ידי הנגונים שאתה משורר, אתה מעורר את הקדוש ברוך הוא, שיסתכל באמה הזו, שאתה משורר את הנגון שלה למה היא משעבדת בך.

... בשעה שהזכיר הפסוק: "ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל" וכו'. ושמעתי שמתנועותיו הקדושות זכרונו לברכה אז ומנעימות הקול והנגון שאמר פסוק זה היה נראה כנותן בעצמו גם כן שבח והודאה להשם יתברך שנתן להם גואל כזה לעסק בתקון וגאלת נפשותם ובהמשכת רוחו של משיח על ידי המשכת תקונים נפלאים ונוראים כאלה. ואז בראש השנה הזה ספר מענין הנגון והשיר שיהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים, כמבאר במקום אחר. והמובן היה שזה שיך לבחינת השיר החדש המבאר ...

... ואמר היום מתחיל דבר חדש ואזי אמר אנחנו דומין כמו מי שמנגן והעולם מרקדין ומי שאינו מבין ושומע את הנגון היא פליאה בעיניו מה הם רצים אחריו ומה הם מרקדין כך היא פליאה אצל העולם על מה אתם רצים ...

... בשמחה גדולה ורקד הרבה כמעט כל היום כנזכר לעיל. ואז סמך עצמו על רבי יודל ורקד, והיו מזמרים אז נגון נאה והתעוררות של יראה, והוא רקד על ידי זה הנגון. כי כן היה דרכו על פי רב לרקד על ידי נגון של התעוררות ויראה. והנגון ידוע אצלנו ואמר אז שהנגון הזה הוא נגון קריאה וכרוז, שקורין אותם על ידי נגון זה שיתקבצו כלם על החתנה. הינו שקורין כל הנשמות המתים הצדיקים הקדושים של משפחתו שהם הבעל שם טוב זכרונו ...

... יניקתם מבחינת "ועיני לאה רכות" מבחינת קלקול הראות, בבחינת מארת חסר כמו שכתוב "יהי מארת" חסר דא לילית ועקר הנגון הוא מבחינת שבט לוי שהיו מנצחים בשיר, שהם מבני לאה ואז כשנולד לוי נאמר: "הפעם ילוה אישי אלי" כי ...

... רוח נבואה מתוך עצבות רוח וצריך להיות יודע נגן שידע לקבץ וללקט ולמצא חלקי הרוח אחת לאחת כדי לבנות הנגון הינו השמחה הינו לבנות הרוח טובה, רוח נבואה שהוא הפך עצבות רוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן כדי לכון לבנות השמחה בשלימות. וכשהנביא שומע זה הנגון מהיודע נגן אזי מקבל ממנו רוח נבואה, שקבץ זה בידו מתוך העצבות רוח "וטוב לך" דיקא, שמלקט ומצרף הטוב ... מן הרוח רעה עליו נאמר: "כל רוחו יוציא כסיל" דהינו שמוציא כל הרוח בבת אחת ואזי בודאי אין נבנה הנגון כי עקר נעימת הנגון, נעשה על ידי ברור הרוח [שהוא האויר שמשם הקול, כידוע לחכמי הנגינה] הינו שעקר בחינת הנגון הוא על ידי ברור הרוח טובה מן הרוח רעה וכשיוצא כל הרוח בבת אחת יוצא כמו שהוא מערב טוב ורע ואזי אין נבנה הנגון והשמחה, ואין נכנע המדמה וזה בחינת: "תצא רוחו ישוב לאדמתו" "לאדמתו", הינו בחינת המדמה הינו כשיוצא כל הרוח אזי ... זה הוא מקים בחינת רגלין המלבש בזה העולם "אפסי", בחינת רגלין, כמו שכתוב: "ויעברני מי אפסים" כי על ידי נגון ביד הנ"ל על ידי זה נכנע המדמה ואזי זוכה לזכרון הנ"ל שהוא בחינת מה שיודע להבין כל הרמזים שיש ... יתברך לשוח עם לבבו ולחפש הרוח טובה, דהינו הנקדות טובות שיש בו עדין לבררם מתוך הרוח רעה שזהו בחינת נגון הנ"ל שעל ידי זה נשמר הזכרון כנ"ל דהינו שעל ידי זה זוכה לזכר תכליתו האחרון לעולם הבא ולחשב תמיד ... מבאר כל ענין הנ"ל אזכרה, זה בחינת הזכרון הנ"ל שצריכין לזכר תמיד בעלמא דאתי וזה בחינת נגינתי, דהינו בחינת הנגון הנ"ל שהוא בחינת ברור הטוב מן הרע כנ"ל כי על ידי בחינת נגון ושמחה יכולין לזכר עצמו בעולם הבא כי שמירת הזכרון הוא, על ידי נגון ביד, שהוא בחינת שמחה כנ"ל בלילה, כי עקר ברור הרוח טובה הוא בלילה שאז הוא פקדונות הרוחות כנ"ל וזהו: "עם לבבי אשיחה" כי על ידי בחינת נגון ושמחה הנ"ל על ידי זה נשמר הלב מכח המדמה כנ"ל ואז יכול לשפך לבו כמים לפני ה' שזהו בחינת: ... היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה היה מנגן מאליו הינו שבחצות לילה אז נתעורר בחינות הנגון דקדשה הנמשך מכנור של דוד שהוא בחינת ברור הרוח טובה וכו' כנ"ל ועל כן אז הזמן להתגבר בעבודת השם לקום אז לעסק בעבודת השם לפרש שיחתו לפניו יתברך כי אז עקר הברור על ידי בחינת נגון בכלי הנ"ל שהוא בחינת כנור של דוד שמנגן אז כנ"ל והבן היטב דברים אלו למעשה זאת התורה נאמרה בשבת ...

... הקדושים אות שמ אמר העולם לא טעמו אותי כלום עדין. אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה, היו כלם בטלים בביטול גמור. הינו כל העולם כלו אפילו חיות ועשבים וכל מה שיש בעולם הכל היו מתבטלין בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא והמפלג מאד מאד. ואפשר להבינו כי מי שהוא יודע נגון ורקוד הנה מי שמנגן מטבע הנגון שנמשך נפש השומע אחר הנגון ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הנגון כפי כל תנועה ותנועה של הנגון כפי מה שיש כח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש להמשיכה אחריה. מכל שכן מי שיכול לרקד שיהיה הרקוד מכון ממש כפי תנועת הנגון. כי יש תנועות בכל איבר ואיבר ששיך לתנועות הנגון שאצל זאת התנועה צריכין לנענע בראשו או לכפל עצמו וכיוצא בשאר איברים וברגלים שצריכין לעשות תנועה בגופו וברגליו כפי תנועות הנגון מכון ממש. ובפרט מי שמנגן נגון עם דבורים, ושיר שמסדר שיר ודבורים עם תנועת הנגון שהשיר והדבורים שיכים בכוון גדול להנגון שמשקל השיר מכון ממש כפי נעימות הנגון וגם הרקוד מכון ממש כפי נעימות הנגון ומשקל השיר כי כלו אחד כשזוכין לשמע נגון כזה עם שיר ודבורים ועם רקוד כזה שכלם שיכים זה לזה בכוון גדול ממש כי הדבורים דהינו השיר והנגון והרקוד כלו אחד ממש כשזוכין לשמע זאת אזי מתבטלים ממש בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא. וזהו התענוג הגדול ... מעצם התענוג והוא עומד באמצע ועושה כנ"ל [והבן הענין היטב כי אי אפשר לבאר זאת בכתב. ומי שהוא יודע נגון ורקוד יוכל לשמע מעט בלבו עצם נעימות ענג והשתוקקות הנ"ל בכלות הנפש ממש עד שמתבטלים לגמרי והבן]. גם כל מי שסמוך ומקרב יותר נעשה אצלו כל התנועות ממילא כנראה בחוש במשל הנ"ל שמי שסמוך יותר אל הנגון והרקוד ומבין ביותר נעשין אצלו ממילא כל התנועות של הנגון והרקוד מחמת גדל התענוג. כנראה בחוש שכשאדם שומע נגון ורקודים מחמת התענוג שנמשך אחר הנגון הוא עושה אחריו גם כן אותן התנועות והוא מנגן ומרקד גם כן קצת כי נעשה אצלו ממילא תנועות הנגון והרקוד. כמו כן כשמקרב יותר אל הקדשה כל מה שסמוך יותר אל התורה והנגון והרקוד נעשה גם כן אצלו התנועות של כל הנ"ל של הקדשה ממילא. כל זה שמעתי בעצמי ובלשון אשכנז שמעתי שאמר בזו הלשון [אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה היו כל העולם כלו מתבטלין בכלות הנפש] וחזר ושאל [מה אמרתי ? ] והשיב לו הרב רבי ... אצלי כמה חדושים גדולים ובתוך כך הכל נשכח מאתי ואיני זוכר כלום ואיני יודע כלל משום ספר בעולם ואפילו נגון איני יודע רק הכל כאשר לכל נשכח ונעלם ממני וזהו פלא גדול באמת. וכמה פעמים שמעתי מפיו הקדוש ענין ...