... שותק, תזכה להבין תרוץ על קשיותיך ותזכה לרוח בינה. יז. כשיש לאדם מתנגדים לומדים ועשירים גדולים, דע, שזה נעשה מחמת שנפל כמה פעמים מאמונה. יח. אמונה חשוב כצדקה. יט. על ידי אמונה נתחכם. כ. מתחלה צריך להאמין בהשם יתברך, ... מי שאין לו אמונה, בודאי חקות הקדוש ברוך הוא אצלו נמאס. לט. משיח יבוא בפתע פתאום, ועל ידי זה מחמת שמחה יפחדו ישראל. מ. כשיבוא משיח, אזי כל השרים של מעלה ושל מטה יחלו, אבל עכשו כשיש עליה לאיזה ...

... אז צריכין לנקות אותה ולהמשיך כל הלחות הרעה מתוכה, וכן שאר כל ההשתדלות הצריכין לרפואת המכה וזה אי אפשר מחמת שהיא בתוך הכרכשתא ובודאי ימות. ובאו אנשי לאדיזין על שבועות וספרו לרבנו זכר צדיק לברכה אודות כל הנ"ל. אחר ... אם יעשו עוד תחבולה אחת אזי אפשר דאפשר שיהיה לו רפואה. אך איני יודע אם לומר לך זאת התחבולה מחמת שהיא דבר קשה וכבד מאד. והפציר בו המלך מאד לגלות לו התחבולה. ואמר לו תדע שבנך הוא חולה מסכן ... רפואה. ותכף ומיד נתרצה המלך לזה וצוה לעשות כן ועל ידי זה נתרפא הבן מלך. והנמשל מובן ממילא שדיקא מחמת שאנו חולים מדכאים בחלי הנפש כל כך רחמנא לצלן. על כן מכרח הצדיק הרופא נאמן לשפך עלינו סממנים יקרים ...

... עליו במחלקת כדי לכסותו, ושיוכל להוריד השפע וזהו 'מחלקת שהוא לשם שמים' הינו לשם צדיק, שהוא מכנה בשם שמים מחמת שיש לו אהבה ויראה הינו לשם שמים, האהבה ויראה

... גדול על הספרדים בעצמם ותכף הביאו להם מלבושים שלהם והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו. אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון ... על הספינה וברוך ה' שהיה רוח סערה ונשא הספינה במהירות לקהלת קדש סטנבול ואף על פי שהיה להם יסורים מחמת זעפת הים ומחמת שפרחה הספינה כל כך במהירות אך אף על פי כן היה להם לטובה שעברו במהירות ובאו ביום השלישי לקהלת קדש סטנבול והיו שם עשרה ימים וגם בסטנבול היה להם סכנה כי מחמת שלא הראו הפרשפורטין [דרכונים] שם בנסיעתם להתם על כן לא רצו עכשו להניחם משם והעמיסו עליהם על כבד לתן ...

... השגחת השם יתברך עלינו וכל אחד כפי קרובו אל התורה כן השגחת השם יתברך עליו כי עקר כח הראות מחמת שמכה בדבר הנראה וחוזר כח הראות מחמת ההכאה לעינים ונצטיר הדבר הנראה בעינים ואז העינים רואים את הדבר הנראה כי הראות מביא את הדבר לתוך העינים ... מגיע בהכאה על הדבר ועל ידי זה אין חוזר הראות לעינים ואז אין העינים רואין כי עקר הראות הוא מחמת ההכאה וזה: "שוב נא הבט משמים וראה" שישוב הבטה שמביט משמים עלינו ישוב על ידי ההכאה ישוב הראות לעיניו ... התורה נמצא שאנחנו קרובים אל הראות ועל ידי זה כח הראות נחזר לעיניו ונתראים ונצטירים אנחנו בעיניו אבל העכו"ם מחמת שהם רחוקים מהתורה הם רחוקים מהשגחתו והשגחתו אין מגיע עליהם בהכאה נמצא השגחתו על העכו"ם בחצי הראות בבחינת רצוא ... הינו פגם הנפש "עם בשמי" עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב ובחינת שור שבנפש זה האור המצחצח שנתוסף בנפש מחמת הקבוץ שנתקבץ פזורי הנפש ואז מאיר הנפש ביותר כי כשהרצון אין מאיר אז הנפש בבחינת ונפש רעבה כי עקר הרעב מחמת העדר האור כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" 'מכאן שהסומא אינו שבע' כי עקר השבע מחמת האור שיראה בעיניו ועל ידי שאינו רואה אין נתמלא נפשו הינו רצונו כי "טוב מראה עינים מהלך נפש" וכשמצחצח ... הוא נפש החכם שנתכסה, בבחינת: "יקרה היא מפנינים" [כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה: מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים] כי מחמת שנפש החכם הוא יקר הוא נתכסה לפני ולפנים וכל הנפשות נעשין לבושין אצלה והאדם היושב על הכסא הוא דעתו ... כדין אתפתחת ונפק מנה דמא, והיא שתית לדמא' וזה בחינת 'בזרא דחרדלא' הינו בחינת טפת דם כחרדל דנפק מנה מחמת הנשיכה בבית הזרע 'בזרא' פרש רבינו שמואל: 'בית זרע' ואחר כך אולידת והתולדה הזאת היא התורה כנ"ל והתורה הזאת ...

... התמר דסטרא אחרא על ידי המחלקת שהיא בחינת המתקת הדינים בשרשן נמצא שמחלקת של צדיקים היא טובה גדולה רק מחמת שמשם נשתלשל ונאחז הסטרא אחרא והדינים שהם מחלקת גמורה על כן אפשר שידמה שהמחלקת של צדיקים היא גם כן מחלקת גמור של שנאה חס ושלום מחמת שהם נאחזין שם כנ"ל אבל באמת הוא רק לטובה וזה שבקש דוד, כשיהיה עליו מחלקת של צדיקים שלא ישמע ... הוא עדין שביל דקיק פעמי הרגלין אך הוא כמשל התינוק כשמתחיל לילך שבתחלה אינו יכול להלך יפה אך האב מחמת גדל אהבתו ושעשועיו עם בנו הוא עושה מפעמי רגליו דרך כמו שאנו רואין כשהתינוק עושה איזה דבר קטן או מדבר איזה דבור אף שאינו חכמה כלל עם כל זה מחמת אהבת האב ושעשועיו מזה הוא מחבב הדבר ומגדילו ומרחיבו ועושה מזה דבר גדול כמו כן השם יתברך כשהמצוה מתחלת לילך, או כשאדם עושה איזה דרך חדש להשם יתברך אף שבתחלה הוא שביל דקיק עם כל זה מחמת גדל שעשועיו יתברך מזה הוא עושה מפעמי רגליו דרך כבושה וזה בחינות "צדק לפניו יהלך" 'צדק', הינו המצוות כמה ... המצוה לילך לפניו יתברך, אזי "וישם לדרך פעמיו" שהוא יתברך עושה דרך כבושה מפעמי הרגלין, שהם רק שביל דקיק ומחמת שעשועיו, הוא משים לדרך רחב וכבוש את פעמיו, שהם רק שביל דקיק כנ"ל וכל זה נעשה על ידי אכילת ...

... עיין שם * והסיבה שהצדיק נקרא איש היער, היא משום שהצדיק הוא גם נחשב למשוגע, כמובא במספר מקומות. כי מחמת שהשכל שלו כ"כ גדול לכן הוא נחשב כאיש יער וכמשוגע ממש. ויש בזה עוד בחינות. כי במעשה שם מובא ...

... לא כשאני נכתב אני נקרא כי נכתב ביו"ד ק"א ונקרא באל"ף דל"ת ולעולם הבא נכתב ונקרא ביו"ד ה"א' וזהו מחמת פגימת הלבנה שנמשך על ידי פגם האמונה כנזכר לעיל על כן אי אפשר שיהיה הקריאה והכתיבה אחת כי מעולם ... הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהוא בחינת ה' אלהים בחינת חמה ולבנה בחינת שמש ומגן ה' אלהים ומחמת שהלבנה נפגמת כעת על ידי פגם אמונה שהוא בחינת לבנה כנ"ל על כן אי אפשר שתהיה הקריאה והכתיבה כאחד ...

... ולא ידעתי מה לעשות כי כבר ברכתי ברכת המוציא אך אף על פי כן היה בדעתי למנע מלאכל כלל מחמת המחשבה הזאת אחר כך בא על מחשבתו, "ואת העורבים צויתי לכלכלך" ואז אכל ואמר רבנו זכרונו לברכה, בעת ספורו ...

... בחינת ארז, בחינת: "ואנכי השמדתי את האמורי אשר כגבה ארזים גבהו" והגבוהי קומה, על פי הרב הן כסילים כי מחמת גבה קומתו העשנים העולים מהלב אל המח להתבשל במח ולהתהוות מהם מחשבות העשנים האלו נחלשים ברב הדרך שיש מהלב אל המח מחמת גבה קומתם ואינם ביכלתם להתהוות מהן מחשבות שכליות ומחמת זה, הגבוהי קומה הם שוטים וזה בחינת דרכי אמורי, שאין להם שום שכל מחמת "כי כגבה ארזים גבהו" בשביל זה, הם מאמינים אמונות רבות כזביות וקטני קומה, שהעשנים שלהם נתבשלים היטב ונעשה מהם מחשבות שכליות אבל מחמת ששכלם יותר ממעשיהם הטובים בחינת: 'כל שחכמתו מרבה ממעשיו' על ידי זה כשהמחשבה שכליות חוזרת אל לבם אין כח ... הם מחטיאים והן הן הפילוסופים, שאין להם לב טוב וטהור ואינם בבחינת: "בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך" ומחמת זה השכל מחטיאים ביותר והן, בחינת "אזוב היוצא בקיר" 'אזוב', זה בחינת קטני קומה הם בעלי השכל אבל הלב ...