ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים דע כשיש מחלקת על האדם אין לעמד עצמו כנגד השונאים, לומר כמו שעושה לי, כן אעשה לו כנגדו כי זה גורם שהשונא ... לו מתנה טובה וכמו שמצינו כעין זה בצדקה שכמה תנאים השליכו צדקות בהצנע, כדי שלא ידע המקבל כן זאת המחלקת של צדיקים, הוא שנותנין לו טובה בהעלם והצנע כנ"ל וזה שבקש דוד "בקמים עלי מרעים" וכו' כי יש תמר ... הינו הסטרא אחרא שהיא נקראת תמורה כי תמורת חכמה אולת, תמורת חיים וכו' כמובא ושרש הדינים והסטרא אחרא הוא מחלקת שבקדשה כי הסטרא אחרא הוא בחינת מחלקת ושרשם מחלקת שבקדשה ואין הדין נמתק אלא בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה על ידי זה נמתקים הדינים בשרשן כנ"ל ועל ידי זה "צדיק כתמר יפרח" כי נמתק ונתבטל התמר דסטרא אחרא על ידי המחלקת שהיא בחינת המתקת הדינים בשרשן נמצא שמחלקת של צדיקים היא טובה גדולה רק מחמת שמשם נשתלשל ונאחז הסטרא אחרא והדינים שהם מחלקת גמורה על כן אפשר שידמה שהמחלקת של צדיקים היא גם כן מחלקת גמור של שנאה חס ושלום מחמת שהם נאחזין שם כנ"ל אבל באמת הוא רק לטובה וזה שבקש דוד, כשיהיה עליו מחלקת של צדיקים שלא ישמע מן המחלקת רק טובות, כי בודאי כונתם לטובה כנ"ל וזה בקמים עלי מרעים הינו מחלקת של צדיקים שהם אחים ורעים בחינת תרין רעין דלא מתפרשין כי בודאי הם אוהבים גדולים וכשהם יקומו עלי תשמענה אזני צדיק כתמר יפרח שלא ישמע מן המחלקת כי אם הטובות שעושין לו בזה שהוא בחינת "צדיק כתמר יפרח" בחינת המתקת הדינים כנ"ל ולא יטעה, חס ושלום, שהיא מחלקת גמורה, חס ושלום, כנ"ל כדי שלא לתן להם אחיזה בזאת המחלקת כי זאת המחלקת הוא רק לטובה כנ"ל גם כל הרפואות באין מן הארץ ועל כן בעת שהארץ נותנת יבולה שנותנת כח בכל ... מתמצית ארץ ישראל וארץ ישראל יש לה ב' בחינות לפעמים נקראת ארץ כנען, ולפעמים נקראת ארץ סתם הינו כשיש מחלקת, אזי נקראת ארץ כנען בחינת 'כאן עני' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "ולא יהיה כנעני" 'אין כאן עני' נמצא כנען הוא בחינות כאן עני וזה על ידי מחלקת כי מחלקת אחת דוחה מאה פרנסות וזה בחינות: "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני אז בארץ" שעל ידי הריב והמחלקת על ידי זה 'והכנעני' וכו' כי אזי נקראת בחינת ארץ כנען כנ"ל אבל כשיש שלום אזי היא נקראת בחינת ... איבי ישובו יבשו רגע כי אזי הם כל הרפואות שהם בחינת שלום בחינת ארץ נתנה יבולה כנ"ל שהוא הפך המחלקת, שהיא בחינת ארץ כנען כנ"ל ודע שעקר כבוד שבת היא האכילה, כמו שכתוב "אכלוהו היום" כי אכילת שבת יקרה ...

... בסימן ע"א המתחלת דע שיש מחין של ארץ ישראל, נאמרה בליל שבת שירה לענין השיחה שהיתה בשעת הסעדה לענין המחלקת הגדולה שהיה אז בין המפרסמים אודות המעות של ארץ ישראל שזה אמר להתנהג כך בהצדקה של ארץ ישראל, וזה ... וקצתם היו בהם פניות של כבוד, שזה רצה שיהיה המשלח אצלו, וזה רצה שיהיה אצלו. וגם בארץ ישראל יש מחלקת גדול בענין זה, כידוע לבקיאים בזה ובפרט הוא זכרונו לברכה שהיה שם בעצמו. ובענין זה היו משיחים ומדברים עמו ... כך פתח פיו ואמר כל התורה הנוראה הנ"ל, שיש מחין של ארץ ישראל, ויש מחין של חוץ לארץ ושעקר המחלקת אין שיך רק בחוץ לארץ וכו'. פוק עין ותשכח שם בהתורה הנ"ל כל ענין השיחה הנ"ל שמדבר שם מענין כבוד הנ"ל להעלות כל הכבוד להשם יתברך ומענין צדקה של ארץ ישראל ומענין מחלקת של ארץ ישראל עין שם ותראה נפלאות

שיחות הר"ן - אות קנב שמעתי בשמו שאמר לאחד שמי שהיה בעל מחלקת בגלגול העבר אזי כשנתגלגל נעשה אטר יד ורמז לדבר מה דאיתא בזוהר הקדוש על קרח שהוא בעל מחלקת דבעי לאחלפא ימינא [כהן] בשמאלא [לוי] ובשביל זה ענשו כשנתגלגל נעשה אטר יד שנחלף אצלו שמאל בימין ובספר האלף ...

... ומפריד בין איש ואשתו ועל ידי זה: בדד ישב וקנים מטהרים אותו אף תבתך, הינו תבת התפילה מתקנין את המחלקת ועושה שלום הכללי שלום כל העולמות י. וזה פרוש: תקעו לשון שלום כמו שכתוב: "ותקעתיו יתד במקום נאמן" בחדש ... בעלי תשובה וגרים שעל ידי זה מאיר הכבוד וחוזר לשרשו שהוא היראה כנ"ל ועל ידי זה זוכין לשלום ונתבטל המחלקת כנ"ל וזהו: 'עד שתכלה רגל מן השוק' [השוק הוא מקומות החיצונים] 'רגל' זה בחינת "נרגן מפריד אלוף" הנ"ל דהינו בעלי לשון הרע ומחלקת ההולכים ומרגלים ומדברים רכילות ולשון הרע ועושין מריבה ומחלקת בין אדם לחברו ובין איש לאשתו בחינת: "לא רגל על לשונו" וזהו שצריכין להאיר ולהדליק נר חנוכה סמוך לפתח ... שוה לא היה אפשר שיהיה נעשה שום משא ומתן נמצא, שכל המשא ומתן והסחורות הוא רק על ידי בחינת מחלקת שאין שלום בין הרצונות וזה בחינת: "ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט, והכנעני אז בארץ" 'כנעני' בחינת סוחר כמו שפרש רש"י על פסוק: "כנען בידו" וכו' הינו על ידי בחינת ריב ומחלקת בחינת "ויהי ריב" וכו' על ידי זה: "והכנעני אז בארץ" על ידי זה יש סוחרים ומשא ומתן בעולם אבל, ... מחזירו לשרש היראה ואזי אין זוכה לשלום ועל כן אין רפואה למכתו כי כל החולאת באין על ידי בחינת מחלקת כי כל החולאת הם בחינת מחלקת שאין שלום בעצמיו והיסודות מתגברין זה על זה ואין מתנהגים בשלום במזג השוה ועל ידי זה בא חולאת כידוע ...

... כי באמת מי שתקן הברית אינו נופל לתאוות הממון "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" הינו מי שהוא בעל מחלקת נופל לתאוות ממון וימיו כלים ברדיפה אחר מותרות וזה: 'לא יחצו ימיהם' שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו וזה ... בחינת צדיק, פנים דקדשה, לגבי חברו ועליו נאמר גם כן: 'ויגרש מפניך אויב' וכו' ועל כן צריך לזהר כשיש מחלקת על האדם שלא יפל לתוך תשוקת הממון כי אולי חברו פנים דקדשה נגדו ויש לו כח להפיל אותו והנפילה ...

... שהוא בגימטריא אדני שהוא בחינת פה כמו שכתוב מלכות פה וזה שהצדיק חולק עליו הוא נסיון לזה הצדיק שעליו המחלקת, אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך בפה של הצדיק החולק עליו ועל ידי זה מעלין אותו מדרגה לדרגה ...

... על ידה ואזי כל מפרשי התורה אין יכולין להשיג שום באור התורה ואז נתעורר מריבה על הצדיקים כי עקר המחלקת שבעולם נעשה על ידי הסתלקות באורי התורה כי הבאור, הוא תרוץ על קשיות ומריבות וזה בחינת: "מדבר צן" שהוא ...

... אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ [לשון החברים] יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ דהנה, יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה ומהיכן בא מדה זו ? מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך כמו שכתוב: "ויז נצחם" ופרש רש"י: 'דמים' 'ולא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום' וכו' ובמחלקת יש בחינת העושה שלום והוא בחינת העלאת מיין נוקבין למשל, כשנופל לאדם איזה קשיא, הוא בחינות מחלקת והתרוץ, הוא בחינת העושה שלום והוא העלאת מיין נוקבין ולפעמים, שלום עושה שלום במקום אחר והוא העלאת מיין נוקבין ... ובהיציאה אל הדבור, הוא בחינת: "ויבן את הצלע" ומפני שניצוצות הנ"ל קדם הדבור אין להם צרוף והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו ובהוציאו אל הדבור, הוא בצרוף, והוא בחינת שלום נמצא, שצריך בהניצוצות הנ"ל, לדבר ... בעזר ה' יתברך, הכרחתי לחזר ולכתבם במהדורא תנינא] יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ כי יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה ומדה זאת באה מדמים שעדין לא עבד בהם את השם יתברך כי עקר מדת הנצחון הוא מהדמים כמו שכתוב: "ויז נצחם", ופרש רש"י: 'דמים' וצריך כל אחד לבטל מדת הנצחון והמחלקת, ולרדף אחר השלום כי 'לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' וזה זוכין על ידי שידבר הרבה בתורה ותפילה על ידי זה יזכה לשלום כי כשיש מחלקת, צריכין לעשות שלום וזה העושה שלום, הוא בבחינת העלאת מיין נוקבין כי כשנופל לאדם איזה קשיא, הוא בחינת מחלקת כי חלוק לבו, ואינו מבין הדבר כי נראה לו כאלו הדברים סותרין זה את זה, וחולקין זה על זה ... שלום כי קדם שמכניס אלו הניצוצות והאותיות תוך דבורי תורה ותפילה אין להם שום צרוף וחבור והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו וכשמכניסם אל הדבור דקדשה הוא מצרפם ומחברם, שזהו בחינת שלום כי על ידי ... יחד ועושה שלום ביניהם וזהו שאמרנו למעלה שעל ידי הדמים שלא עבד בהם את השם יתברך מזה בא נצחון ומחלקת כי עקר הנצחון והמחלקת, הוא מבחינת הניצוצות הנפולין הנ"ל קדם שמחברם ומתקנם, שאז הם בבחינת מחלוקת כנ"ל ואזי הם בבחינת דמים כנ"ל ועל ... נעשה מכל הדמים דבורים של תורה ותפילה כי הדבור הוא מהנפש, שהוא בחינת דמים כנ"ל ואזי מבטל כל הנצחון והמחלקת הנמשך מהניצוצות הנפולין הנ"ל שהם הם בחינת הדמים שעדין לא עבד בהם את השם יתברך כנ"ל ובחינה זאת של ...

... אמת, גם יעשה חסד עם מי שלא יצפה לתשלום גמולו. ל. לפגם הברית יהיה רודף שלום. לא. על ידי מחלקת בא לידי פגם הברית. לב. הרהורי ניאוף באים מחמת שבירת כלי של חסד, ולפי רב הניצוצות הן רוב המחשבות ... או לחלי כאב רגלים, גם תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה נופל לזה, גם מזיקין שולטין עליו. ב. על ידי המחלקת נופל לתאוות ניאוף. ג. על ידי תשמיש המטה בימים שאסורין בתשמיש, על ידי זה נופל לתפיסה. ד. על ידי ...

... אינו מניח את האדם לילך לצדיקים. קלה. על ידי צדקה זוכה להתקרבות לצדיקים. קלו. אין לך צדיק שאין עליו מחלקת ומחקרים. קלז. יש רשע שהוא בוש לכפר בצדיק עצמו ומדבר רעות על אלו שהם תחת הצדיק. קלח. על ידי ... מה שלפעמים הקדוש ברוך הוא אינו שומע תפלת הצדיק, כדי שידחה בזה את הרשעים, שישארו ברשעותן. קמו. על ידי מחלקת על הצדיק שוכחין את התורה. קמז. השבח שמשבחין את הצדיקים, כאלו משבחין את הקדוש ברוך הוא. קמח. עיר שהיא ... ידי זה נצול גם הצדיק מצערו. ר. מי שחולק על הצדיק בפניו בידוע שאין בו יראת שמים. רא. לפעמים המחלקת על הצדיק היא הוכחה גדולה שהוא צדיק. רב. יש רשע שמצליח וכשרודף את הצדיק אזי הקלפות בעצמם נוקמים ממנו ... דבריו כהקמת הברית לזווג, והשני דבריו הם הממשיכין את הזרע ומהוים את הולד בבטן אמו ומגדלין אותו. בכן כשיש מחלקת בין שני צדיקים האלו אל יתערב זר בתוך דבוריו שמדברים זה על זה כדי שלא יקלקל המכון. יט. כשהולכים ...